זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

נושאים שונים

פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1386
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 479 פעמים
קיבל תודה: 402 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי במבי » 18 נובמבר 2019, 15:32

חשיבות המשחק עם הילדים

אביי אשכחיה לרבה דקא משפשף ליה לבריה אגבה דחמרא א"ל קא משתמש מר בבעלי חיים, א"ל צדדין הן, וצדדין לא גזרו רבנן. (שבת קנד:)
כותב רבינו חננאל במקום היה מעלה ומוריד בנו כעין שפשוף ע"ג החמור מן הצד, לא על שדרו של בחמור כדרך רכיבה אלא היה מושיבו ע"ג החמור והתינוק מיתגנדר ונחית ואביו מחזיק בו, ומחזיקו שלא יפול לארץ.


-------- רואים את חשיבות המשחק עם הילד שרבה שהיה ראש ישיבה ראה צורך לנכון בשבת קודש לשעשע את בנו ולהחליקו מע"ג החמור !!!


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1386
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 479 פעמים
קיבל תודה: 402 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי במבי » 20 נובמבר 2019, 14:26

קנאה בין ילדים ונוהג ילדים לכנות חבריהם בכינויים למיניהם

והאמר רב יהודה אמר שמואל מעשה באדם אחד שהיה מסיח לפי תומו ואומר זכורני כשאני תינוק ומורכבני על כתיפו של אבא והוציאוני מבית הספר והפשיטוני את כתנתי והטבילוני לאכול בתרומה לערב ורבי חנינא מסיים בה הכי וחבירי בדילין ממני והיו קורין אותי יוחנן אוכל חלות והעלהו רבי לכהונה על פיו. (ב"ק קיד.\כתובות כו.)


--------- משמע שברגע הילדים ראו שיוחנן היה משתחרר מהלימודים מוקדם לפני כולם הם קנאו בו (כתינוק הבורח מבית הספר...) וזה גרם לכינוי "יוחנן אוכל חלות 


יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 1274
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 476 פעמים
קיבל תודה: 376 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי יעקב שלם » 20 נובמבר 2019, 17:45

במבי כתב:
18 נובמבר 2019, 15:32
חשיבות המשחק עם הילדים

אביי אשכחיה לרבה דקא משפשף ליה לבריה אגבה דחמרא א"ל קא משתמש מר בבעלי חיים, א"ל צדדין הן, וצדדין לא גזרו רבנן. (שבת קנד:)
כותב רבינו חננאל במקום היה מעלה ומוריד בנו כעין שפשוף ע"ג החמור מן הצד, לא על שדרו של בחמור כדרך רכיבה אלא היה מושיבו ע"ג החמור והתינוק מיתגנדר ונחית ואביו מחזיק בו, ומחזיקו שלא יפול לארץ.


-------- רואים את חשיבות המשחק עם הילד שרבה שהיה ראש ישיבה ראה צורך לנכון בשבת קודש לשעשע את בנו ולהחליקו מע"ג החמור !!!

וכן דייק הרב קופרמן (מישיבת מיר) בספרו על שבת


יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 1274
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 476 פעמים
קיבל תודה: 376 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי יעקב שלם » 20 נובמבר 2019, 17:48

במבי כתב:
20 נובמבר 2019, 14:26
כתינוק הבורח מבית הספר...)

המשנה בשבת שמותר לתינוק לקרוא לאור הנר

בקהתי מביא נראה לי מהירושלמי
שכיון שתינוק בורח מבית הספר
אין חשש שיטו כיון שהם מעדיפים שהנר יכבה ויפטרו מהלימודים

ובעניין זה שמעתי מעשה נפלא מת"ח שבאו לשכנעו לשלוח את ילדיו לחיידר מסויים
בטענה שאצלם הילדים אוהבים לבוא לחיידר..

ענה להם המצב הנורמלי זה שתינוק בורח מבית הספר
אם זה לא כך יש בזה משהו חשוד....


יואל נהרי
משתמש ותיק
הודעות: 689
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 216 פעמים
קיבל תודה: 272 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי יואל נהרי » 20 נובמבר 2019, 18:21

כתובות כח ע"א
"ת"ש הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר ואמר רב טלטולי דגברא קשין מדאיתתא". [שינוי מקום מגורים].


ובח"א למהרש"א סנהדרין כ"ו: "אבל בפרק האשה שנתארמלה מוכח דאפילו בעיר אחד אמרו דקשה טלטולא דאיש יותר מן האשה וצריך טעם", עכ"ל.


יתכן לבאר הטעם, דאשה, מכיון דכל כבודה בת מלך פנימה, לכן אין טלטולא דידה קשה כ"כ, דעיקר מקום קביעותה הוא בתוך הבית, [והדרא לניחותא - עי' נזיר י"ב ורש"י שם], והבית עצמו מ"ל הכא מ"ל התם, משא"כ האיש שאין עיקר קביעותו בתוך ביתו אלא יוצא ונושא ונושא עם בני אדם, ומתפלל בביהכ"נ ולומד וכו', טלטולא דידי' יותר קשה, שהרי צריך לשנות ארחותיו וחבריו וכדו', והבן.

ואם זהו הטעם, יתכן שבזמנינו זה שונה, ויל"ע.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1386
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 479 פעמים
קיבל תודה: 402 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי במבי » 20 נובמבר 2019, 21:13

יעקב שלם כתב:
20 נובמבר 2019, 17:48
במבי כתב:
20 נובמבר 2019, 14:26
כתינוק הבורח מבית הספר...)

המשנה בשבת שמותר לתינוק לקרוא לאור הנר

בקהתי מביא נראה לי מהירושלמי
שכיון שתינוק בורח מבית הספר
אין חשש שיטו כיון שהם מעדיפים שהנר יכבה ויפטרו מהלימודים

ובעניין זה שמעתי מעשה נפלא מת"ח שבאו לשכנעו לשלוח את ילדיו לחיידר מסויים
בטענה שאצלם הילדים אוהבים לבוא לחיידר..

ענה להם המצב הנורמלי זה שתינוק בורח מבית הספר
אם זה לא כך יש בזה משהו חשוד....

יפה לראות את לשון הזהב של ר' ניסים גאון (בשבת דף יג.) שהוא מביא את הירושלמי הנ"ל והוא כותב "ובתלמוד ארץ ישראל פירקו פרוק אחר חביב רציתי לכתבו בכאן וכך אמרו אילין בעו דיטפי בוצינא ואילין לא בעי דיטפי בוצינא ופי' דבריהם כי התינוקות יתרחקו מן הקריאה ויאהבו שיכבה הנר ואנו בטוחים בהן כי הם לא יטו את הנר ולפיכך הותר להם לקרות לאור הנר דליכא למיחש שמא יטו אבל החזן לא יקרא דחיישינן שמא יטה לפי דלא ירצה שיכבה הנר לפיכך מבטלין התינוקות מן הקריאה עכ"ל

ורואים איך ר' ניסים גאון כ"כ נהנה מהדבר !
וא"כ זה הרגש גדול ליהנות מנקודת השובבות של הילדים.


יואל נהרי
משתמש ותיק
הודעות: 689
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 216 פעמים
קיבל תודה: 272 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי יואל נהרי » 23 נובמבר 2019, 23:11

רש"י בראשית פרשת חיי שרה פרק כד

אחרי אמו - דרך ארץ כל זמן שאמו של אדם קיימת כרוך הוא אצלה, ומשמתה הוא מתנחם באשתו:


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1386
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 479 פעמים
קיבל תודה: 402 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי במבי » 24 נובמבר 2019, 21:59

סולם לרדת מהעץ למנוע זילותא דב"ד

חד כהן נסב בת גרים, אתא עובדא קמי ר' אבהו, וארבעיה על ספסלא, א"ל ר' ביבי לא כן אלפן רבי הלכה כר' יוסי? (שסובר שהתגירה פחות מגיל 3 מותרת לכהונה) א"ל ולא כהנים נהגו סלסול בעצמן כראב"י? א"ל ועל מנהג לוקין? א"ל אין כך את חמי מפייס לי ואנא מוקים ליה, מן דקיימא א"ל הואיל והותרה רצועה אף אני מותר בה
ומסביר הפני משה - את חמי מפייס לי: תראה עצמך כאילו אתה מפייס אותי שלא להלקותו ואנא מוקים ליה מהספסל. (ירושלמי ביכורים ג:)


עקביא בן מהלל אומר
משתמש ותיק
הודעות: 354
הצטרף: 07 נובמבר 2019, 22:34
נתן תודה: 234 פעמים
קיבל תודה: 127 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי עקביא בן מהלל אומר » 24 נובמבר 2019, 23:47

1. אמרו חז"ל: קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים - ב"מ קז: היכולת להבין אנשים ולסייע להם להתקדם בעבודת הנפש ראשיתה בעבודתו האישית של האדם מול עצמו

2. שלשה משיבין דעתו של אדם, קול ומראה וריח, שלשה מרחיבין דעתו של אדם, דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים - ברכות נז: גם החומר הגשמי מסוגל להועיל לחיי הרוח
דרך אגב המכוון בחז"ל הוא לנפשו של אדם המתרחבת כתוצאה מהדברים הנזכרים. ומדוע כינו חז"ל דוקא בשם דעת, וכי נפשו של האדם היא חלק מהדעת?


יואל נהרי
משתמש ותיק
הודעות: 689
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 216 פעמים
קיבל תודה: 272 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי יואל נהרי » 25 נובמבר 2019, 00:21

עקביא בן מהלל אומר כתב:
24 נובמבר 2019, 23:47
 שלשה מרחיבין דעתו של אדם, דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים -

ומדוע כינו חז"ל דוקא בשם דעת, וכי נפשו של האדם היא חלק מהדעת?
שמונה פרקים להרמב"ם - ה
 כי מי שיכון אל זה הענין - לא יתעורר לפתח הכתלים בזהב, או לעשות ריקום זהב בבגדיו הנאים אם לא יכון בזה להרחיב נפשו כדי שתבריא וירחיק ממנה חוליה, עד שתהיה בהירה זכה לקבל החכמות. והוא אמרם, ז"ל: "דירה נאה, ואשה נאה, ומטה מוצעת לתלמידי חכמים". כי הנפש תלאה ותעכר המחשבה בהתמדת עיון הדברים העכורים, כמו שילאה הגוף בעשותו המלאכות הכבדות עד שינוח וינפש, ואז ישוב למזגו השוה - כן צריכה הנפש גם כן להתעסק במנוחת החושים בעיון לפתוחים ולענינים הנאים, עד שתסור ממנה הלאות. כמו שאמרו: "כי הוו חלשי רבנן מגרסיהו הוו אמרי מלתא דבדיחותא". ויחשוב שעל זה הצד - לא יהיו אלה רעות ולא מעשה הבל, ר"ל: עשית הפתוחים והציורים בבנינים ובכלים ובבגדים.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1386
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 479 פעמים
קיבל תודה: 402 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי במבי » 18 דצמבר 2019, 23:34

מצבו העגום של השוטה

הגמ' בכתובות לב. כותבת שלשוטה אין בושת ופגם וכותב הריטב"א במקום "בשוטה - פי' דליכא בושת, דכיוון דשוטה הוא (לכ' צ"ל היא) אין לך בושת גדול מזה.
 


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1592
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 142 פעמים
קיבל תודה: 363 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי נדיב לב » 19 דצמבר 2019, 00:34

במבי כתב:
18 נובמבר 2019, 15:32
חשיבות המשחק עם הילדים

אביי אשכחיה לרבה דקא משפשף ליה לבריה אגבה דחמרא א"ל קא משתמש מר בבעלי חיים, א"ל צדדין הן, וצדדין לא גזרו רבנן. (שבת קנד:)
כותב רבינו חננאל במקום היה מעלה ומוריד בנו כעין שפשוף ע"ג החמור מן הצד, לא על שדרו של בחמור כדרך רכיבה אלא היה מושיבו ע"ג החמור והתינוק מיתגנדר ונחית ואביו מחזיק בו, ומחזיקו שלא יפול לארץ.


-------- רואים את חשיבות המשחק עם הילד שרבה שהיה ראש ישיבה ראה צורך לנכון בשבת קודש לשעשע את בנו ולהחליקו מע"ג החמור !!!

בגמ' שבת (כא. קמא:) מבואר שמותר לאדם ליטול את בנו כאשר יש בידו אבן אבל לא דינר. והוא היתר מיוחד משום געגועין כמבואר שם בגמ' בתוספות והראשונים [ולאו חולי ממש כדפירש"י] ולכאורה מדוע לא יזרוק האב את האבן מיד בנו התינוק [ע"י ניעור המותר] ומכאן מוכרח שהתינוק נפשו קשורה למשחקו


יפה מראה
הודעות: 106
הצטרף: 03 אפריל 2019, 21:23
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 17 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי יפה מראה » 19 דצמבר 2019, 09:06

גינונים ונימוסים

רש"ר הירש בראשית פרק לז פסוק ד
ולא יכלו וגו', לא יכלו לדבר אתו לשלום, באופן המביא לידי שלום, או: לא יכלו לשאת את דברו לשלום, לא יכלו לסבול, כאשר דיבר אתם בידידות. במקום שיש ידידות, שם אין מקפידים על כלום; במקום שיש מתיחות - שם מקפידים על הכל, ודורשים לגנאי דוקא גינוני ידידות.


יואל נהרי
משתמש ותיק
הודעות: 689
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 216 פעמים
קיבל תודה: 272 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי יואל נהרי » 27 דצמבר 2019, 10:52

סנהדרין דף מא עמוד ב
רב כהנא ורב ספרא תנו סנהדרין בי רבה. פגע בהו רמי בר חמא, אמר להו: מאי אמריתו בה בסנהדרין דבי רבה? וכו' וכו'
- אמר להו: אי הכי אמריתו בה - טובא אמריתו בה! -
אמרי ליה: מטיבותיה דמר אמרינן בה טובא, מנזיהותיה דמר - לא אמרינן בה ולא חדא.

וברש"י:
טובא אמריתו בה - הרבה יש לכם טעמים בה.
מטיבותיה דמר אמרינן בה טובא - מחמת שאתה טוב ועניו ומודה לנו אנו אומרים בה הרבה.
מנזיהותיה דמר - אם היית רוצה להתריס בנו ולהקשות - לא היינו יודעים נגדך כלום וכו'.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1386
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 479 פעמים
קיבל תודה: 402 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי במבי » 30 דצמבר 2019, 11:59

אדם שמתעסק בפעולה עלול לעשות דברים מבלי משים

אם זורעים תרומה ישנה מחלוקת האם מותר לישראלים ללקט מתוצרת השדה לקט שכחה ופאה ורַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, לֹא יְלַקְּטוּ אֶלָּא עֲנִיֵּי כֹהֲנִים, שֶׁמָּא יִשְׁכְּחוּ וְיִתְּנוּ לְתוֹךְ פִּיהֶם (תרומות ט-א) והמשנה הבאה כותבת שחַיֶּבֶת בְּמַעַשְׂרוֹת וּבְמַעֲשַׂר עָנִי, וַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵּי כֹהֲנִים נוֹטְלִים" (ט-ב) וכאן לא מצאנו שר' טרפון חולק כבמשנה הקודמת, וכותב בעל התפארת ישראל ביכין "ולא חיישי' שישכחו ויתנו לפיהן וכלעיל מ"ב מדאין להם שום התעסקות בשעה שיקבלו המעשר"


שיקול דעת
הודעות: 61
הצטרף: 03 אוקטובר 2019, 09:44
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי שיקול דעת » 01 ינואר 2020, 09:33

בכל בעיה או קושי טכני\מעשי נכלל גם קושי רגשי

עי' בספה"ק קדושת לוי בקדושות לחנוכה קדושה רביעית, שמאריך לבאר, שכל צרה או קושי שיש לאדם מורכב ‏בעצם משני חלקים, חלק רגשי וחלק מציאותי. חלק המציאותי הוא עצם הצרה או הקושי שיש לו, לדוגמה אין לו ‏פרנסה, יש לו מחלה רח"ל וכדו'. ובנוסף לזה יש חלק הרגשי שהוא דואג על הדבר איך יסתדר בלי פרנסה האם יחיה ‏וכדו'.‏

הדבר מוכר מאד בעולם הטיפולי והאימון האישי. תמיד צריך לחלק בין חלק המעשי לחלק הרגשי, ובאמת האחוז ‏היותר גדול בכל בעיה הוא חלק הרגשי, וכשמטפלים בזה (או אדם מרומם שחיי באמונה צרופה) נפתר הרבה יותר מהר ‏גם החלק המעשי, כי אז האדם יכול להתמקד באמת בפתרון הבעיה המציאותי ולא 'תקוע' בחלק הרגשי שמונע ממנו ‏שיקול דעת נכון או חשיבה ריאלית וכדו'. או שאז הוא מוצא שחלק המציאותי אינו כ"כ רע או גרוע כלל, ואפשר לחיות ‏אתו, ואכמ"ל. ‏


שיקול דעת
הודעות: 61
הצטרף: 03 אוקטובר 2019, 09:44
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי שיקול דעת » 05 ינואר 2020, 08:58

שתי שיטות שיווק מוכרות וידועות - להעלות מחיר, וליצור אשליה של מחיר נמוך בעת מבצע לעומת מחיר הרגיל

אי' בגמ' (כתובות יב.) שחז"ל הק' ראו שמזלזלים באלמנת כהנים מחמת מחיר הכתובה שהיה מנה לעומת מחיר של בתולת כהן שהיא ארבע מאות זוז, ולכן [חזרו] ותקנו והעלו את מחיר כתובת אלמנת כהנים שלא תהיה רק מנה אלא מאתיים זוז (שתי מנה), וכלשון התוס' (יב:) "ונראה לר"י לפרש 'דמזלזלי בהו', שמקצת בני אדם היו נמנעים מלנושאם לפי שהיו קלות בעיניהן שאין לה כתובה אלא רביע ממה שיש לה לבתולה (כהנת)".

אפשר ללמוד מכאן שתי שיטות שיווק (ולאו דוקא בשיווק) שנפוץ היום. אחת היא, להעלות או לקבוע מחיר יקר למוצר, ודוקא זה יוצר תדמית של מוצר איכותי, וזה מושך לקוחות. כי אנשים לא אוהבים לקנות דברים זולים, זה משדר תחושה משהו לא אטרקטיבי מספיק.

עוד ענין חשוב, הוא היחס בין המחיר בעת המבצע למחיר הרגיל. שהרי גם אלמנת ישראל כתובתה מנה כמו אלמנת כהן, ואעפ"כ לא נתקלו חז"ל באיזה בעיה מיוחדת אצלהם, מכיון שבתולת ישראל כתובתה מאתיים, רק כפול מאלמנה, אז זה יחסית מאוזן. משא"כ אצל כהן, כשכתובת בתולת כהן היא ארבע מאות זוז פי ארבע מאלמנת כהן, זה יוצר תחושה של זילות.

ולכן כשרוצים לייצר תחושה שהמוצר זול, צריך לדאוג שההבדל והיחס שבין המחיר הרגיל לבין מחיר המצבע יהיה גדול יותר, ואז עצם ההבדל משדר כאילו המוצר זה מי-יודע-מה זול.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1386
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 479 פעמים
קיבל תודה: 402 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי במבי » 05 ינואר 2020, 10:27

לפעמים צריך לדעת איך להתנצל

הגמ' בשבת נא: מספרת ש - לוי בריה דרב הונא בר חייא ורבה בר רב הונא הוו קאזלי באורחא קדמיה חמרא דלוי לחמרא דרבה בר רב הונא, חלש דעתיה דרבה בר רב הונא, אמר (לוי) אימא ליה מילתא כי היכי דאיתותב דעתיה א"ל חמור שעסקיו רעים כגון זה מהו לצאת בפרומביא בשבת א"ל הכי אמר אבוך משמיה דשמואל הלכה כחנניא.

רואים שנוצר כאן מצב מעניין, החמור של לוי עקף את רב הונא, ולוי רואה שר' הונא נפגע מכך אך לא נעים ללוי להתנצל כי אז מראה שחושד את ר' הונא שמפריעים לו ענייני כבוד, ולכן פונה אליו בשאלה הלכתית שיבין מתוכה לבד שלא בכוונה עקפו וכך תתבטא התנצלותו.


שיקול דעת
הודעות: 61
הצטרף: 03 אוקטובר 2019, 09:44
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי שיקול דעת » 05 ינואר 2020, 17:58

במבי כתב:
05 ינואר 2020, 10:27
לפעמים צריך לדעת איך להתנצל
אך לא נעים ללוי להתנצל כי אז מראה שחושד את ר' הונא שמפריעים לו ענייני כבוד

לא הייתי מתבטא כך, כי אין כאן הוו"א 'שמפריעים לי עניני כבוד', הייתי מצטט דברי רש"י שכותב "חלשא דעתיה דרבה בר רב הונא. שהיה גדול וכסבור שעשה מדעת", וכמו שרואים הרבה פעמים, שסבר שמשום כבוד התורה הקפידו אחד על השני.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1386
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 479 פעמים
קיבל תודה: 402 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי במבי » 11 ינואר 2020, 20:15

האדם וממונו

כתוב בפסוק "בְּיוֹמוֹ֩ תִתֵּ֨ן שְׂכָר֜וֹ וְֽלֹא־תָב֧וֹא עָלָ֣יו הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֤י עָנִי֙ ה֔וּא וְאֵלָ֕יו ה֥וּא נֹשֵׂ֖א אֶת־נַפְשׁ֑וֹ וְלֹֽא־יִקְרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא" (דברים כד-טו)
וכותב רש"י במקום "ואליו הוא נושא את נפשו" - אל השכר הזה הוא נושא את נפשו למות עלה בכבש ונתלה באילן.

------ ולדעת ר' אפרים באו"ז ב"ק תיג' אף דאמרינן אין אדם משים עצמו רשע, ייתכן דהאדם ישים עצמו רשע אם יפטר בממון בהאי טענא !
ורואים שלא רק בצורה גשמית האדם מוסר נפשו עבור ממונו אלא גם האדם עלול להשים עצמו ולהיות רשע, ואנו יודעים שמוטב לאדם להיות שוטה כל ימיו ולא להיות רשע שעה אחת לפני המקום, ואם האדם משים עצמו כרשע עבור ממונו בכלל מאתיים מנה והוא יכול להשים עצמו כשוטה עבור ממונו.

 


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1386
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 479 פעמים
קיבל תודה: 402 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי במבי » 12 ינואר 2020, 20:51

כל האיברין תלויין בלב והלב תלוי בכיס

רבי יוחנן אמר איקפח בעלי קנייה סליק לבית וועדא והוה רבי שמעון בן לקיש שאיל ליה ולא מגיב שאיל ליה ולא מגיב אמ' ליה מהו הכין א"ל כל האיברין תלויין בלב והלב תלוי בכיס אמ' ליה ומהו כן אמר ליה ומה את כן אמר ליה איקפחת בעלי קנייה אמר ליה חמו לי זויתה נפק מחוי ליה חמיתון מן רחיק ושרי מצלצל אמרין אין רבי יוחנן הוא יסב פלגא אמר לון חייבון כולה אנא נסיב ונסב כולא. (סוף פרק ח' דירושלמי תרומות)

ומסביר הפני משה -  
איקפח בעלי קנייה. כך שמם של הלסטים שקפחו וגזלו את של ר' יוחנן ונכנס ר' יוחנן לבית המדרש והיה ר"ל שואל לו דבר הלכה ולא השיב וחזר ושאלו ולא השיב וא"ל מהו זה שאתה שרוי בצער כל כך והשיב לו כל האברין תלויין בלב והלב בכיס וא"ל ומהו כן וסיפר לו ואמר נגזלתי מאלו בעלי קנייה ולקחו כל ממוני.
 חמו לי זויתה. הראני הדרך אשר הלכו מכאן והראה לו ורדף ר"ל אחריהם וכשראה אותם מרחוק התחיל לצעוק עליהם אם לא תחזירו אנקום נקמתי מכם והשיבו אם של רבי יוחנן הוא אשר לקחנו אם כן יקח החצי אשר נשיב לו ואמר להן ר"ל לא אלא בחייכון צריכים אתם להחזיר את הכל והחזירו הכל ולקח מהם.


------ ורש"י עה"פ "... וְאֵ֤ת כָּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר בְּרַגְלֵיהֶ֔ם בְּקֶ֖רֶב כָּל־יִשְׂרָאֵֽל" (דברים יא-ו) כותב "ואת כל היקום אשר ברגליהם" - זה ממונו של אדם, שמעמידו על רגליו.

ואכן רואים אצל יעקב לאחר שה' נגלה עליו ובשר לו על השמירה עליו ושיפרוץ לכל קצוות הארץ ימה וקדמה וכו' כתוב "וישא יעקב רגליו" (שהרי קודם לכן אליפז שדד כל ממונו) וכותב המדרש  א"ר אחא חיי בשרים לב מרפא (משלי יד'), כיון שנתבשר בשורה טובה טעין ליביה ית רגלוהי, הדא אמר הכריסא טענא רגליא (בראשית רבה ע' ח') וכותב העץ יוסף טעין ליביה - נושא ליבו את רגליו, ההולך בלב עצב הוא כמוכרח על מעשהו והרי זה כמו שרגליו מוליכות אותו, אבל ההולך ברצון הרי הרגלים הולכים כפי רצון הלב וכאילו ליבו נושא רגליו, וזהו שאומרים הבריות במשליהם הכרס נושא את הרגלים, אם כרסו מלא, נפשו רחבה עליו וקל הוא ברגליו.


שיקול דעת
הודעות: 61
הצטרף: 03 אוקטובר 2019, 09:44
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי שיקול דעת » 13 ינואר 2020, 08:59

כמה האדם יכול להיות נגוע, בדבר שהוא עשה, חידש, יצר או השקיע בו

בגמ' כתובות כא: "אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב שלשה שישבו לקיים את השטר וקרא ערער על אחד מהן עד שלא חתמו מעידין עליו וחותם משחתמו אין מעידין עליו וחותם". ופי' רש"י "משחתמו. הוו להו נוגעין בעדות שגנאי להם שישבו עם פסול בדין".

כלומר מכיון שגנאי לו לדיין שבא לידו מקרה שישב עם דיין אחר שפסול לדון, הרי הוא נוגע בדבר להכשיר את אותו דיין, גם במחיר להעיד שקר עליו שהוא כשר מחמת שהחזיר הגזילה (כמבואר שם בגמ').


שיקול דעת
הודעות: 61
הצטרף: 03 אוקטובר 2019, 09:44
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי שיקול דעת » 14 ינואר 2020, 08:42

גם לי וגם לך לא יהיה

בגמ' כתובות (כג:) "מהו דתימא הני תרוייהו טהורות נינהו והאי דקאמרה הכי תמות נפשי עם פלשתים היא דקא עבדה".

קשה לאדם לראות איך שחבירו מצליח יותר ממנו, ומנסה להפריע לו גם במחיר שהוא עצמו יפסיד ביחד אתו.


שיקול דעת
הודעות: 61
הצטרף: 03 אוקטובר 2019, 09:44
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי שיקול דעת » 14 ינואר 2020, 08:49

אין אופציה שניה להתרשמות ראשונית

כל נציגי מכירות ודומיהן לומדים כלל ברזל הזה, שיש משקל גדול וכבד להתרשמות הראשונית שהם יוצרים ללקוח הפוטנציאלי, ולפעמים אפשר לגרום התרשמות מוטעית על לקוח ברגע הראשון של הפגישה, וקשה על בלתי אפשרי לשנותו.

הכלל הזה כבר מוזכר בתוכחת נביא ישעיה (מג, כו) שהקב"ה אומר לכלל ישראל הַזְכִּירֵנִי נִשָּׁפְטָה יָחַד סַפֵּר אַתָּה לְמַעַן תִּצְדָּק, וכמו שפי' שם המצודת דוד "ספר אתה. ר''ל ספר אתה תחילה למען תצדק, כי צדיק הראשון בריבו, וכאומר, אף אם אתה תספר בתחילה לא תהיה צדיק נגדי".
והכלל הזה מוזכר להלכה שאסור לבעל דין אחד לטעון לפני בעל דין השני.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1386
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 479 פעמים
קיבל תודה: 402 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי במבי » 23 ינואר 2020, 12:57

ההרגל וההתנסות

כתוב במדרש תנחומא מדוע נגלה ה' למשה בלבת אש מתוך הסנה, כדי ללבבו כשיבא לסיני ויראה אותה האש, שלא יתירא ממנה. (שמות פרשה יד')

(ומסתמא פירוש המילה "ללבבו" - להביא אל ליבו,  ואולי א"ל שזהו גם "ללבבתני באחד מעיניך")


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1386
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 479 פעמים
קיבל תודה: 402 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי במבי » 28 ינואר 2020, 07:47

שאדם יודע שיש קצבה לסבל, יותר קל לעמוד לו ביסורים

הגמ' בכתובות לג: מביאה ראיה שמותרה לדבר חמור הוא גם מותרה לדבר הקל, מהמתרה במכה את חבירו והתכוון להורגו שהוא גם מותרה לעניין ממון במקרה שלא הרגו וצריך לשלם נזקו, ומקשה הגמ' מי אמר שמיתה יותר חמורה אולי מלקות זה יותר חמור שהרי אילו היו מכים את חנניה מישאל ועזריה הם היו משתחווים לצלם (ולמות על קידוש ה' בשריפה הם הסכימו) וא"ל רב סמא בריה דרב אסי לרב אשי ואמרי לה רב סמא בריה דרב אשי לרב אשי ולא שני לך בין הכאה שיש לה קצבה להכאה שאין לה קצבה (שהרי לארבעים מלקות יש קצבה וליסורי המלכות שהיו מכים את חנניה מישאל ועזריה אין קצבה)


שיקול דעת
הודעות: 61
הצטרף: 03 אוקטובר 2019, 09:44
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי שיקול דעת » 28 ינואר 2020, 09:25

במבי כתב:
28 ינואר 2020, 07:47
שאדם יודע שיש קצבה לסבל, יותר קל לעמוד לו ביסורים

הגמ' בכתובות לג: מביאה ראיה שמותרה לדבר חמור הוא גם מותרה לדבר הקל, מהמתרה במכה את חבירו והתכוון להורגו שהוא גם מותרה לעניין ממון במקרה שלא הרגו וצריך לשלם נזקו, ומקשה הגמ' מי אמר שמיתה יותר חמורה אולי מלקות זה יותר חמור שהרי אילו היו מכים את חנניה מישאל ועזריה הם היו משתחווים לצלם (ולמות על קידוש ה' בשריפה הם הסכימו) וא"ל רב סמא בריה דרב אסי לרב אשי ואמרי לה רב סמא בריה דרב אשי לרב אשי ולא שני לך בין הכאה שיש לה קצבה להכאה שאין לה קצבה (שהרי לארבעים מלקות יש קצבה וליסורי המלכות שהיו מכים את חנניה מישאל ועזריה אין קצבה)

לא הבנתי הראיה, מהיכי תיתי שהחומרה בחנניה מישאל ועזריה מחמת ה'סבל' היתירה בארבעים מכות הראשונות, דלמא החומרה היא פשוטו כמשמעו מחמת הכמות שבמכות, ששם מדובר מאלפי מכות עד שהם יתרצו להשתחוות לעבו"ז (או שימותו קודם) משא"כ בבית דין שזה רק ארבעים מכות.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1386
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 479 פעמים
קיבל תודה: 402 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי במבי » 28 ינואר 2020, 14:47

שיקול דעת כתב:
28 ינואר 2020, 09:25
במבי כתב:
28 ינואר 2020, 07:47
שאדם יודע שיש קצבה לסבל, יותר קל לעמוד לו ביסורים

הגמ' בכתובות לג: מביאה ראיה שמותרה לדבר חמור הוא גם מותרה לדבר הקל, מהמתרה במכה את חבירו והתכוון להורגו שהוא גם מותרה לעניין ממון במקרה שלא הרגו וצריך לשלם נזקו, ומקשה הגמ' מי אמר שמיתה יותר חמורה אולי מלקות זה יותר חמור שהרי אילו היו מכים את חנניה מישאל ועזריה הם היו משתחווים לצלם (ולמות על קידוש ה' בשריפה הם הסכימו) וא"ל רב סמא בריה דרב אסי לרב אשי ואמרי לה רב סמא בריה דרב אשי לרב אשי ולא שני לך בין הכאה שיש לה קצבה להכאה שאין לה קצבה (שהרי לארבעים מלקות יש קצבה וליסורי המלכות שהיו מכים את חנניה מישאל ועזריה אין קצבה)

לא הבנתי הראיה, מהיכי תיתי שהחומרה בחנניה מישאל ועזריה מחמת ה'סבל' היתירה בארבעים מכות הראשונות, דלמא החומרה היא פשוטו כמשמעו מחמת הכמות שבמכות, ששם מדובר מאלפי מכות עד שהם יתרצו להשתחוות לעבו"ז (או שימותו קודם) משא"כ בבית דין שזה רק ארבעים מכות.

כנראה לא הבהרתי את דברי, התכוונתי בדיוק ככוונתך, שלארבעים מלקות של בי"ד יש קצבה אך ליסורי המלכות הם לא מוגבלים ולכן אלמלי הלקום היו משתחווים (אגב ראיתי בשם הרשב"א שהבין מרש"י שקורין זאת בתמיה, וכי הם היו משתחוים? אך לא זכיתי להבין)
 


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1386
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 479 פעמים
קיבל תודה: 402 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי במבי » 28 ינואר 2020, 14:53

פעולת התת מודע בהתנהגותינו

הגמ' בברכות כותבת שרא וטעה ואינו יודע להיכן טעה, באמצע הפרק יחזור לראש ובין פרק לפרק יחזור לפרק ראשון וכו' ואומר רב יוחנן שלא שנו אלא שלא פתח ב"למען ירבו ימיכם" אבל פתח בלמען... סרכיה נקט ואתי


--------- ורואים זאת בכל מיני מקומות לדוגמא אם תשאלו אדם ממוצע איך הוא פותח את פרוכת הארון קודש האם מימין לשמאל או משמאל לימין יש סיכוי שיתבלבל ולא ידע, אך בשעת שצריך לעשות יודע היטב מה לעשות וזכורני שהייתי בארה"ב וחיכיתי ברמזור והגיע הזמן לחצות אמרתי לאשתי ש"ירוק" ואפשר לעבור ואף שהסימון לעבור שם הוא לבן ולא ירוק כלל, וא"כ התנהלותינו הינה מורכבת מכל מיני מקורות.


שיקול דעת
הודעות: 61
הצטרף: 03 אוקטובר 2019, 09:44
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זאת תורת האדם - כללים בנפש האדם - האשכול המרכזי

שליחה על ידי שיקול דעת » 02 פברואר 2020, 09:28

במבי כתב:
28 ינואר 2020, 14:47
שיקול דעת כתב:
28 ינואר 2020, 09:25
במבי כתב:
28 ינואר 2020, 07:47
שאדם יודע שיש קצבה לסבל, יותר קל לעמוד לו ביסורים

הגמ' בכתובות לג: מביאה ראיה שמותרה לדבר חמור הוא גם מותרה לדבר הקל, מהמתרה במכה את חבירו והתכוון להורגו שהוא גם מותרה לעניין ממון במקרה שלא הרגו וצריך לשלם נזקו, ומקשה הגמ' מי אמר שמיתה יותר חמורה אולי מלקות זה יותר חמור שהרי אילו היו מכים את חנניה מישאל ועזריה הם היו משתחווים לצלם (ולמות על קידוש ה' בשריפה הם הסכימו) וא"ל רב סמא בריה דרב אסי לרב אשי ואמרי לה רב סמא בריה דרב אשי לרב אשי ולא שני לך בין הכאה שיש לה קצבה להכאה שאין לה קצבה (שהרי לארבעים מלקות יש קצבה וליסורי המלכות שהיו מכים את חנניה מישאל ועזריה אין קצבה)

לא הבנתי הראיה, מהיכי תיתי שהחומרה בחנניה מישאל ועזריה מחמת ה'סבל' היתירה בארבעים מכות הראשונות, דלמא החומרה היא פשוטו כמשמעו מחמת הכמות שבמכות, ששם מדובר מאלפי מכות עד שהם יתרצו להשתחוות לעבו"ז (או שימותו קודם) משא"כ בבית דין שזה רק ארבעים מכות.

כנראה לא הבהרתי את דברי, התכוונתי בדיוק ככוונתך, שלארבעים מלקות של בי"ד יש קצבה אך ליסורי המלכות הם לא מוגבלים ולכן אלמלי הלקום היו משתחווים (אגב ראיתי בשם הרשב"א שהבין מרש"י שקורין זאת בתמיה, וכי הם היו משתחוים? אך לא זכיתי להבין)


אז אם כן מה הראיה 'שאדם שיודע שיש קצבה לסבל יותר קל לעמוד לו ביסורים', הרי ההבדל בין קצבה לאינו קצבה אינו מחמת ענין הפיסיכולוגי (שיודע שיש גבול לסבל) אלא מחמת הענין המציאותי ששם יקבל יותר מכות ולכן היו משתחווים כאשר היו מגיעים לדרגת סבל שהיו מרגישים שאינו יכולים עוד לסבול.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: HaimL, אליעזר ג, מהבהב בחושך | 5 אורחים