מישהו מבין את דברי החובת הלבבות? "יימצא בגרגיר א' של חיטה 300 שיבולים"??

מבין ענין

משתמש ותיק
כך כותב הרב בשער הבחינה פרק ה':
"ומן התימה בסבת המזונות מן הזרעים, כי גרגיר אחד מוציא אלף ויותר כשינצל מן הפגעים וכבר נאמר כי ימצא בגרגיר אחד של חטה שלש מאות שבלים ובכל שבולת יותר מעשרים גרגרים, ונמצאו אילנות גדולים אשר יהיה שרשם גרגיר אחד וגידול אחד על ההקשה אשר זכרתי מן הכפל, ישתבח החכם החונן המסבב להויות הדברים הגדולים מן הקטנה והחלושה שבסבות..."

אשמח לשמוע הסבר.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
כך כותב הרב בשער הבחינה פרק ה':
"ומן התימה בסבת המזונות מן הזרעים, כי גרגיר אחד מוציא אלף ויותר כשינצל מן הפגעים וכבר נאמר כי ימצא בגרגיר אחד של חטה שלש מאות שבלים ובכל שבולת יותר מעשרים גרגרים, ונמצאו אילנות גדולים אשר יהיה שרשם גרגיר אחד וגידול אחד על ההקשה אשר זכרתי מן הכפל, ישתבח החכם החונן המסבב להויות הדברים הגדולים מן הקטנה והחלושה שבסבות..."

אשמח לשמוע הסבר.
בפירוש "מרפא לנפש" נראה שמתייחס לזה כאל דבר בלתי טבעי:
 

קבצים מצורפים

  • מרפא לנפש.png
    מרפא לנפש.png
    98.5 KB · צפיות: 102

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זרוע אמר:
מבין ענין אמר:
כך כותב הרב בשער הבחינה פרק ה':
"ומן התימה בסבת המזונות מן הזרעים, כי גרגיר אחד מוציא אלף ויותר כשינצל מן הפגעים וכבר נאמר כי ימצא בגרגיר אחד של חטה שלש מאות שבלים ובכל שבולת יותר מעשרים גרגרים, ונמצאו אילנות גדולים אשר יהיה שרשם גרגיר אחד וגידול אחד על ההקשה אשר זכרתי מן הכפל, ישתבח החכם החונן המסבב להויות הדברים הגדולים מן הקטנה והחלושה שבסבות..."

אשמח לשמוע הסבר.
בפירוש "מרפא לנפש" נראה שמתייחס לזה כאל דבר בלתי טבעי:

אחר המחילה מבעל המרפא לנפש, אין זה פשטות לשון המחבר, שכתב שגרגיר מוציא אלף ויותר אך אם "יינצל מן הפגעים", ולא אם יקרה לו נס או ברכה מרובה בכרי...
 

אור זרוע

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
אור זרוע אמר:
מבין ענין אמר:
כך כותב הרב בשער הבחינה פרק ה':
"ומן התימה בסבת המזונות מן הזרעים, כי גרגיר אחד מוציא אלף ויותר כשינצל מן הפגעים וכבר נאמר כי ימצא בגרגיר אחד של חטה שלש מאות שבלים ובכל שבולת יותר מעשרים גרגרים, ונמצאו אילנות גדולים אשר יהיה שרשם גרגיר אחד וגידול אחד על ההקשה אשר זכרתי מן הכפל, ישתבח החכם החונן המסבב להויות הדברים הגדולים מן הקטנה והחלושה שבסבות..."

אשמח לשמוע הסבר.
בפירוש "מרפא לנפש" נראה שמתייחס לזה כאל דבר בלתי טבעי:

אחר המחילה מבעל המרפא לנפש, אין זה פשטות לשון המחבר, שכתב שגרגיר מוציא אלף ויותר אך אם "יינצל מן הפגעים", ולא אם יקרה לו נס או ברכה מרובה בכרי...
ומה אם כן הפירוש בדברי החובות הלבבות בשער הביטחון פרק ג:
כאשר נראה הגרגיר האחד מן החטה מצמיח שלש מאות שבלים, ובכל שבולת שלשים גרגרים, ויהיה הגרגיר האחד סבה לעשרת אלפים או קרוב להם, היעלם, כי כח הגרגיר חלוש מעשות כמות זה וכן שאר הגרגרים הנזרעים והנטועים.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זרוע אמר:
מבין ענין אמר:
אור זרוע אמר:
בפירוש "מרפא לנפש" נראה שמתייחס לזה כאל דבר בלתי טבעי:

אחר המחילה מבעל המרפא לנפש, אין זה פשטות לשון המחבר, שכתב שגרגיר מוציא אלף ויותר אך אם "יינצל מן הפגעים", ולא אם יקרה לו נס או ברכה מרובה בכרי...
ומה אם כן הפירוש בדברי החובות הלבבות בשער הביטחון פרק ג:
כאשר נראה הגרגיר האחד מן החטה מצמיח שלש מאות שבלים, ובכל שבולת שלשים גרגרים, ויהיה הגרגיר האחד סבה לעשרת אלפים או קרוב להם, היעלם, כי כח הגרגיר חלוש מעשות כמות זה וכן שאר הגרגרים הנזרעים והנטועים.

גם שם הוא מדבר בטבע, רק הוא אומר שהדבר מפליא, ומוכיח שה' נטע בטבע ענין זה.
כך מוכח מהמשך דבריו שמדמה לפלא זה את הווצרות האדם גדול הגוף מטיפה קטנטנה, או דג ענק מביצת הדג הזעירה.
מכאן שאינו עוסק בדבריו בניסים ובדברים נדירים, אלא בהווה.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי אמר:
אולי הכוונה שבכוחו להביא כך אם יזרעוהו? לפו"ר.

בוודאי שהרב מתכוין שיזרעוהו. אך זה עצמו הפלא, על פי הבוטניקה כל גרעין מוציא שיבולת אחת. בשיבולת יש 30 שיבולים לדעת הרב, אז איך אם כן הגענו לשלש מאות שיבולים ועשרת אלפים גרגרים??
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
מצאתי בספר 'קציר חיטים' לרב גולדשטיין שמזכיר את דברי חובה"ל, אך לא ממש עונה על השאלה:
 

קבצים מצורפים

  • גרגיר חיטה.jpeg
    גרגיר חיטה.jpeg
    141.4 KB · צפיות: 75

תקפו כהן

משתמש רשום
אולי נכתב "יימצא בשיבולת א' של חיטה 300 גרגירים"??? השיבולת היא הכלי המחזיק את גרגיר החיטה
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
אני מנסה להבין מה בעצם לא מובן בדברי החובות הלבבות-
הוא מדבר על הפלא העצום שבכח זרעון קטן להצמיח יצירה ענקית, בין אם זה אגוז בודד שמצמיח עץ אגוזים בגובה עשרה מטרים, ובין אם זה גרגיר חיטה בודד שמצמיח שיבלים רבים, ובין זרעון של חיה או אדם שמצמיח יצירה מפוארת של חיים שלמים.
''כי גרגיר אחד מוציא אלף ויותר'' - היינו שיש בכח גרגיר אחד בודד להוציא פי אלף ויותר מכך ''כשינצל מן הפגעים'' - אם ינצל מפגעי הטבע (כוונתו לומר - אם יוכשרו התנאים הסביבתיים, קרקע דשנה, השקיה כנדרש, שמש, העדר מזיקים ביולוגיים). והוא מציין לעובדה שהייתה ידועה לו: ''וכבר נאמר כי ימצא בגרגיר אחד של חטה שלש מאות שבלים ובכל שבולת יותר מעשרים גרגרים'' - היינו: כבר סופר לי על מקרה שגרגיר בודד של חיטה הצמיח שלש מאות שיבלים! (הוא לא מגלה לנו כמה קנים צמחו מן הגרעין, אבל ברור שמדובר על משהו בסדר גודל של 50-60 קנים שעל כל אחד מהם צמחו 5-6 שיבלים) וכל שיבלת ושיבלת הכילה למעלה מ20 גרגירים. ''ונמצאו אילנות גדולים וכו' ''.
אם נעשה חשבון של 300 כפול למעלה מ20, נגיע לתוצאה של: 300*22=6600. דבר בהחלט מעורר פליאה! אבל אם נראה אותו ברשימה אחת יחד עם פלא צמיחת העץ מזרע בודד או צמיחת אדם מזרעון מיקרוסקופי פליאתנו תתעצם בכפל כפליים! הרי הדבר בהחלט מדהים איך שיצירות אדירות מתפתחות מנקודות זעירות כל כך.
אם בכל זאת קשה למישהו שהוא לא מכיר את אותו זן חיטה מסתורי עלום שמוציא 300 שיבלים, אפשר לעשות לו את החשבון הפוך, נספר לו שגרגיר חיטה אחד הצמיח 6600 גרגירים חדשים! נצא מנקודת הנחה -בלתי מופקעת בעליל- שמצויים שיבלים שנושאים על גבם 50-60 גרגירים, מה שמגמד את מספר השיבלים מ300 ל110-130, וזה קרוב יותר להבנה.
אני מניח שלו הייתי בוטניקאי הייתי יכול להצביע בקלות על צמחים שמכפילים את נקודת הזרע הראשונה שלהם גם ביותר מששת אלפים.
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
אם הבנתי נכון אתה מתפלא איך מגיע לחשבון זה
עיין שו"ת חוט השני סימן צז והביא חלקו וז"ל
ובספר חוב' הלבבות שער הבחינה פ"ה ז"ל ומן התמה בסבות המזונות מן הזרעים כי גרגיר א' מוציא אלף ויותר וכבר נאמר כי ימצא לגרגיר אחד של חטה שלש מאות שבלי' ובכל שיבולת יותר מעשרים גרגרים ובשער הבטחון פ"ג כתב שלשי' גרגיר וסיים שם ויהיה הגרגיר האחד סיבה לעשרת אלפים או קרוב להם אף דקשה מזה על גמ' דסוף מס' כתובו' דאמר שם בישיבתה של צוען בית סאה עושה ע' כורין שהוא ב' אלפי ומאה סאה ושם דצוען מעולה מכל ארצות ולחשבון הנ"ל הוא ערך ו' אלפים וצ"ל שמה שנאמר בא"י נאמר והרי חומר הוא הכור גדול יותר מכפלים בכור מלטר שלנו ומשקלו רע"א ליטראות שלנו ורביעי' לפי מ"ש לעיל דמשקל סאה ט' ליטראות י"ב לוט אף דלדעת הרמב"ם חטי' כבידי' חלק שביעי' טפי מקמח וידוע דסאה חטי' עושה סאה קמח או קרוב לו זולת מה שארז"ל דסאה שביהודה עושה חמש סאין וכו' וכבר ביררנו שהקמח בזמניהם לא היה בזול כולי האי אלא ע"כ גזירות הכתוב הוא ואין ראיה מכובד המשקולו' אף בעת מתן תורה:
ויש עוד אשכול לזה
 

איש קטן

משתמש ותיק
הכוונה פשוטה לומר שגם הדברים הנראים לנו טבע הם נס ולא לחשוב שהעולם כמנהגו נוהג וראיה מזה שרואים פחאות בחיטה דבר שגם בדרך הטבע אינו מסתדר
כדיברי הרמב'ן מהניסים הגלויים תלמד על הניסים הנסתרים'
שבעצם אין טבע כלל אלה הכל מהנהגת הבורא יש הנהגה קבוע שנקראת טיבעית ויש משתנה הנקראת ניסית

וכשאדם מבין שגם הטבע הוא מונהג ומקוים מה' וההשגחה על כל פרט מתחזק באמונה
 
חלק עליון תַחתִית