מהו שורש החרפה?

נושאים שונים

פותח הנושא
ים סוף
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 364
הצטרף: 08 נובמבר 2018, 00:19
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 166 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מהו שורש החרפה?

שליחה על ידי ים סוף » 26 ינואר 2019, 23:28

הנה יש לדון בשורש חרפה, חריף (טעם), חריף (ובקיא), חרף (מלשון למרות), חרף (נפשו), חריפותא דנהרא, שפחה חרופה, וחורף.
ונראה ודאי שאי אפשר לפרש כולם משורש אחד, שהרי חלקם הוא מלשון ביזיון, וחלקם הוא מלשון חוזק, או מלשון הקדמה ומהירות.

והנה על הפסוק 'חרפה היא לנו' איתא בתרגום יונתן (וישלח פרק לד' פסוק יד') גְנוּתָא וברש"י (שם) "חרפה בכל מקום גדוף". ולהדיא דהוא לשון ביזיון.
אמנם בענין חרף נפשו, נחלקו בו המפרשים רש"י ביאר הפסוק 'זבלון עם חרף' וגו' (שופטים פרק ה פסוק יח) "בזה נפשו והפקיר עצמו למות במלחמה" וגם הוא לשון ביזיון. וכן נראה בתרגום יונתן שכ' "דְגַדִיפוּ", אמנם הרד"ק שם כ' ז"ל "גלה ופרסם נפשו", ומשמע שפי' מעניין חוזק ותוקף.

ויש להק' סתירת דברי רש"י שכ' (שמואל ב פרק כג פסוק ט) לבאר הפסוק "בחרפם בפלשתים" – "תקעו כף להלחם בהם ולנצחם" ומשמע שמודה שהוא מלשון חוזק. (אמנם בתרגום יונתן (שם) בי' 'כַּד חֲסִידוּ פְּלִשְׁתָּאֵי' ומשמע מלשון בזיון כמו שפי' רש"י על הפסוק 'חסד הוא' בפרשת קדושים (פרק כ פסוק יז) "לשון ארמי חרפה".

ובענין החורף פירושו מקדים כמו שכתב רש"י (בראשית ח' כ"ב) "עת זרע שעורים וקטניות החריפין להתבשל מהר. וכן מצי' באיוב (כט ד') "כַּאֲשֶׁ֣ר הָ֭יִיתִי בִּימֵ֣י חָרְפִּ֑י" וברש"י בימי חרפי - בימי קדמותי. (אמנם יש שפי' שם שהוא מלשון גדולה) וכן מצי' בגמ' (שבת קטו.) "כיון דחזא דהוו קא מחרפי" וברש"י "מקדימין לפני המנחה".
והנה ילה"ק סתירת דברי רש"י בזה דבפי' הגמ' (ב"מ קו:) פי' "וחורף הוא חוזקו וחורפו של סתיו וימי צינה, לשון (איוב כט) כאשר הייתי בימי חרפי - חוזקי ועיקרי" ודלא כפי' בחומש שפי' מלשון מהירות. וצ"ע.

ובענין שפחה נחרפת כ' רש"י בפ' קדושים "מיועדת לאיש. ואיני יודע לו דמיון במקרא", אמנם ברמב"ן (שם) כ' "והנראה אלי כי הוא מלשון כאשר הייתי בימי חרפי (איוב כט ד), בימי נעורי, וכן לא יחרף לבבי מימי (שם כז ו), שלא יהיה לי לב נער. ויקראו ימי הנעורים ימי חורף כי החורף בראשית השנים, וימי הזקנה כנגד הקיץ שהם ימי האסיף. יאמר הכתוב, שהיא שפחה נערה לאיש ידוע, כי הפילגש אשר היא משרת את האיש וישכב עמה תקרא נערה לו, כי גם כל משרת האדם יקרא נערו, ומורגל בלשון חכמים לאמר על השוכבת עם האיש משמשת עמו. והיא נחרפת, שנעשית נערה לאיש וידועה לו" עכ"ל. וס"ל שימי הנעורים נקראו ימי חורפי ע"ש קדמותם.

אבל המלבי"ם (שם) פי' בד"א ז"ל "בימי חרפי. כינוי לימי הנערות מלשון ארמי הא בחרפי הא באפלי, ויל"פ על רתיחת הדם והתעצמותו בעת הנערות, כמו בחרפם בפלשתים (ש"ב כ"ב ט'), ומזה חרף נפשו למות" ולהדיא שהוא לשון חוזק, ולא לשון ביזוי.

וכן חריפות הטעם שמוציא הבליעות שאינם ב"י. נראה שהוא מלשון חוזק.

ומה דמצי' בגמ' חריפותא דנהרא יש לפרשו לב' צדדים או שהוא מלשון חוזק, או מלשון מהירות זרימת המים.

וכן מה שמצי' גבי עונת הפעוטות (גיטין נט.) "כל חד וחד לפי חורפיה" יש לפרשו בב' אופנים או מלשון הקדמה כלומר שהזמנים משתנים, ויש מאחרים ויש מקדימים. ויש לפרשו מלשון חוזק שכ"א לפי חוזק שכלו אמנם לקמן פרק מי שאחזו (עא.) גבי שוטה דאינו מגרש עולמית ומפרש בגמ' "אף על גב דחזינא ליה דחריף" ומוכרח דעניינו על חוזק ועוצמת השכל דאין שייך שם הקדמה. אמנם נלע"ד דאפי' אם נפרשו על ענין החכמה יש לפרשו בענין הקדמה שהחריף הוא המקדים להבין.

וכן חרף מלשון למרות, הוא נראה מלשון חוזק והתגברות למרות המפריעים.


מתחזק
מאמרים: 0
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החרפה?

שליחה על ידי מתחזק » 28 ינואר 2019, 20:10

נראה לי להוסיף בענין חרפה. הנה כידוע שאותיות ב-פ מתחלפות. א"כ חרפ מתחלף בחרב - לשון חורבן. ומה יפה לראות כי גם 'בושה' יש בה לשון של יבוש. חרב אף הוא לשון של יבוש 'חרבו המים'.
לתוכן הדברים נראה לפרש, כי חרפה היא לשון של יבוש והחרבה, לחרף הוא לייבש ולהחריב. ועדיין צריך ביאור.


הכהן
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 922
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 266 פעמים
קיבל תודה: 283 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החרפה?

שליחה על ידי הכהן » 28 ינואר 2019, 20:25

עי' אונקלוס בראשית כא כח ושם לג יט, וע"ע ב"מ מד:


פותח הנושא
ים סוף
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 364
הצטרף: 08 נובמבר 2018, 00:19
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 166 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החרפה?

שליחה על ידי ים סוף » 28 ינואר 2019, 20:40

הכהן כתב:עי' אונקלוס בראשית כא כח ושם לג יט, וע"ע ב"מ מד:
תרגום אונקלוס בראשית פרק לג פסוק יט "וזבן ית אחסנת חקלא דפרסיה תמן למשכניה מיד בני חמור אבוהי דשכם במאה חורפן:"
בשלמא את זה אפשר לפרש מלשון מהירות העברתו מסוחר לסוחר וחוזק (כמו הדולר מתחזק לעומת השקל) וכן את הגמ' בב"מ הנ"ל

אבל אחרי זה:
תרגום אונקלוס בראשית פרק כא פסוק כח
ואקים אברהם ית שבע חורפן דען בלחודיהון:
לא היה מן הראוי להוסיף ??


הכהן
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 922
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 266 פעמים
קיבל תודה: 283 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החרפה?

שליחה על ידי הכהן » 28 ינואר 2019, 20:53

לכאו' כוונת אונקלוס "מאה חורפן" כמו "חורפן דען"!

וכן
מדרש רבה כתב:בְּמֵאָה קְשִׂיטָה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּמֵאָה אוּנְקִיּוֹת, בְּמֵאָה טְלָאִים, בְּמֵאָה סְלָעִים.


פותח הנושא
ים סוף
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 364
הצטרף: 08 נובמבר 2018, 00:19
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 166 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החרפה?

שליחה על ידי ים סוף » 28 ינואר 2019, 20:59

הכהן כתב:לכאו' כוונת אונקלוס "מאה חורפן" כמו "חורפן דען"!

וכן
מדרש רבה כתב:בְּמֵאָה קְשִׂיטָה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּמֵאָה אוּנְקִיּוֹת, בְּמֵאָה טְלָאִים, בְּמֵאָה סְלָעִים.
בעניותי כנראה איני יודע מה זה 'חורפן דען' חשבתי שזה תרגום של צאן לא?
בכל מקרה זה מה שמצאתי בענין:
ויעוי' עוד בזה ב'מאור ושמש' רמזי ראש השנה דברים נשגבים
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • ברכות ו. - מהו שורש ההקשבה??
    על ידי ים סוף » 05 דצמבר 2019, 20:18 » ב ברכות
    1 תגובות
    60 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי שלמה בן דוד 15
    09 ינואר 2020, 17:35
  • האם 'גריאטריה' ו'גרוטאה' מגיעים מאותו שורש?
    על ידי מתחזק » 01 אפריל 2019, 11:09 » ב בית המדרש
    16 תגובות
    571 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי זקן ויושב בישיבה
    03 אפריל 2019, 10:05
  • שורש המילה 'שבר'
    על ידי מולי » 05 אפריל 2019, 15:59 » ב תנ"ך ופרשת שבוע
    4 תגובות
    247 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי מולי
    07 אפריל 2019, 09:44
  • ספר החינוך שורש מצות ספירת העומר
    על ידי עניין » 21 מאי 2019, 21:19 » ב בית המדרש
    2 תגובות
    80 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי עניין
    21 מאי 2019, 22:19
  • 'השקפת בעלי בתים' שורש פורה ראש ולענה
    על ידי אלימלך » 12 יוני 2019, 21:14 » ב אקטואליה
    7 תגובות
    466 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי ישר א-ל
    אתמול, 11:46

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: מכון קול יוסף | 3 אורחים