דף ג בבא קמא דף ג. עזרה בדברי הרשב"א

אשר ברא

משתמש ותיק
הרשב"א כתב:
הא דאמרינן אמאי קרי ליה תולדה דרגל תולדה דקרן הוא. לאו למימרא דרב פפא בלחוד הוא דקרי ליה תולדה דרגל ועליה בלחוד הוא דקא מקשה אלא כולי עלמא הלכתא גמירי לה דתולדה דרגל הוא. ותדע לך דאמרינן ולרבא דאיבעיא ליה אמאי קרי להו תולדה דרגל ואם איתא מנלן דלרבא קרינא ליה תולדה דרגל אדרבה לכשתימצי לומר מגופו משלם קרינן לית תולדה דקרן אלא דכולי עלמא הכי גמר לה ותלמודא לכולי עלמא הוא דקא מתמה במאי שייכא לרגל דקרינן לה הכי אדרבה טפי שייכא לקרן דאף הוא אינו משלם אלא חצי נזק כקרן תמה.
-
ויש להבין דבריו דהנה איתא בגמ' בהמשך איבעיא אי יש שנוי לצרורות לרביע הנזק ולמעשה יש בזה מחלוקת ראשונים מה המסקנא אבל לכו"ע צרורות דמשונה הוי תולדה דקרן וא"כ מה כונת הרשב"א דתמיד הוא תולדה דרגל?
אשמח לעזרה
תודה
 

ישר א-ל

משתמש ותיק
בצרורות דמשונה זה תולדה דקרן, וזה בגלל השינוי, אבל צרורות לכשצמו הרי הוא תולדה דרגל
 

אשר ברא

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
אשר ברא אמר:
וא"כ מה כונת הרשב"א דתמיד הוא תולדה דרגל?
הרשב"א לא כתב כדבר הזה
תודה
אני הבנתי שאם ההלכה למשה מסיני אומרת שצרורות זה תולדה דרגל
אז כשזה לא רגל זה לא צרורות
ומימילא כל צרורות תמיד זה תולדה דרגל
ואם הבנת אותו אחרת
תסביר לי א"כ מה הוא אומר?
ישר א-ל אמר:
בצרורות דמשונה זה תולדה דקרן, וזה בגלל השינוי, אבל צרורות לכשצמו הרי הוא תולדה דרגל
נו אז מה כתב הרשב"א?
הרי אם מתייחסים כל פעם לאופן פעולה אז אין צורך בהל"מ לומר שזה תולדה דרגל?
 

דרומאי

משתמש ותיק
אשר ברא אמר:
משה נפתלי אמר:
אשר ברא אמר:
וא"כ מה כונת הרשב"א דתמיד הוא תולדה דרגל?
הרשב"א לא כתב כדבר הזה
תודה
אני הבנתי שאם ההלכה למשה מסיני אומרת שצרורות זה תולדה דרגל
אז כשזה לא רגל זה לא צרורות
ומימילא כל צרורות תמיד זה תולדה דרגל
ואם הבנת אותו אחרת
תסביר לי א"כ מה הוא אומר?
ישר א-ל אמר:
בצרורות דמשונה זה תולדה דקרן, וזה בגלל השינוי, אבל צרורות לכשצמו הרי הוא תולדה דרגל
נו אז מה כתב הרשב"א?
הרי אם מתייחסים כל פעם לאופן פעולה אז אין צורך בהל"מ לומר שזה תולדה דרגל?
אכן ידוע בשם ר' חיים שזהו גופא האיבעיא דשינוי לצרורות לרביע נזק אם צרורות דמשונה הוי רגל או קרן, ובזה ביאר דעת הרמב''ם שסובר דלמ''ד אין שינוי לצרורות לרביע נזק פטור ברה''ר כרגל.
 

אשר ברא

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
אשר ברא אמר:
וא"כ מה כונת הרשב"א דתמיד הוא תולדה דרגל?
הרשב"א לא כתב כדבר הזה
תודה רבה!
אכן טעיתי בהבנת דברי הרשב"א
וכונתו היא לא שכך היא ההלכה למשה מסיני
אלא שכך היה מקובל אצלם
וכבר מצאנו כמה מקומות שכתבו הכי גמר לה ואין הכונה להל"מ
 

תלמיד המשגיח

משתמש ותיק
הרשב"א כתב:

-
ויש להבין דבריו דהנה איתא בגמ' בהמשך איבעיא אי יש שנוי לצרורות לרביע הנזק ולמעשה יש בזה מחלוקת ראשונים מה המסקנא אבל לכו"ע צרורות דמשונה הוי תולדה דקרן וא"כ מה כונת הרשב"א דתמיד הוא תולדה דרגל?
אשמח לעזרה
תודה
תושבתך היא פשוטה, דבאמת לעולם הוה תולדה דרגל, וזה ג''כ מבואר ברש''י גבי חזיר נובר באשפה (יז' ע''ב) דכתב דהוה צרורות דרגל אע''פ שבבאמת זה תולדה דשן, אלא דקרן לעולם שאני, יען מה שמצינו בכלבא דאכל אימרא, דבתכונה של קרן יש כח הלפקיע את זה בכלל מצרורות, וכך כתבו כמה אחרונים דברי יחזקאל ועוד, ואכמ''ל.
 

אשר ברא

משתמש ותיק
פותח הנושא
תראה, ברש"י י"ט עמוד א דשדו ביה בזרני - שיש זרעים בכלי דאורחיה להכניס ראשו בתוכו ולאכול וכיון דאורחיה לאכול אורחיה נמי לצעוק.
פי' באופן שזה אורחיה ולא פירש מטעם שן.
ויש ראשונים שפירשו שזה כן תולדה דשן.
ועין עוד ברש"י בדף י"ח : דדחיק לה עלמא - שעומדת במקום צר ואין לה מקום לזוז משם ובשלא להנאתה עסקינן כגון במשלשלת דאי להנאתה תולדה דשן היא ונראה בעיני דכל גללים להנאתה הוא ואפ"ה לאו תולדה דשן נינהו דשן הזיקא דגופה הוא והני צרורות נינהו.
וא"כ שיטת רש"י בצרורות דשן עדיין צריכה ביאור. והאריכו בזה האחרונים כמדומה.
אבל אין לזה קשר לרשב"א.
אלא הפי' ברשב"א כמו שכבר כתבתי בזמנו.
והפי' שכתבת לא זכתי להבין מה למעשה הגדר של צרורות והגדר של תולדות, לפי מה קובעים תולדה?
 
חלק עליון תַחתִית