טעם מדוע אין אומרים "שהשמחה במעונו" בעת סיום מסכת

אוריאל

משתמש ותיק
ידוע שהים של שלמה בב"ק כתב לצדד שיש לברך שהשמחה במעונו בעת סיום מסכת, אחר ואין לקב"ה שמחה גדולה מזו. וכתב שם שהורה כן הלכה למעשה, ומן השמים הראוהו שאין לנהוג כן, כידוע המעשה הנפלא הנזכר שם. וכ"כ הלבוש, שמעיקר הדין היה לברך שהשמחה במעונו בסיום מסכת, אלא שלא נהגו כן.
והטעם שלא נהגו כן, ביארו הש"ך יו"ד רמ"ו סקכ"ז והערוה"ש שם עפ"י דרכם, כיעו"ש.

וחשבתי בעניות דעתי, על דרך צחות, שאולי הוא על פי מה שאמרו בעירובין נג. מה בין דורות הראשונים לדורות האחרונים, "אנן כי אצבעתא בקירא לשכחא". ופירש שם ברבינו חננאל: "כמו ששוקע אצבע בזרעונים כמו חרדל וכיוצא בו נראה כאילו עשה גומא וכאשר מרים אצבעו חוזרת ומתמלאת את הגומא מיד, כך אנו כשמשלימים מסכת ומתחילין אחרת מיד שוכחין הראשונה".

והנה משתמע מדבריו, שאין זו שכחה רגילה, כל עשר דפים, או כל כמה שבועות, אלא יש ענין של שכחה מיוחד בסיום מסכת. ואם נרצה לבאר הדבר עפ"י פשט, הוא על פי מה שאמרו "כי קאי רבי בהא מסכתא לא תשייליה ממסכתא אחריתי", היינו שכאשר אדם לומד במסכת אחת דעתו עליה, אך כאשר מתחיל מסכת אחרת העוסקת בנושא שונה לגמרי, אז לאו אדעתיה מה שהיה לומד עד כה, ולפי חולשת הדורות אנו שוכחים אותה.

ואולי לזה איננו אומרים בעת סיום מסכת "שהשמחה במעונו", כי בעת סיום מסכת אזי כמו שכתב רבינו חננאל "מיד שוכחין" אותה, והוא כמו שאמרו בכתובות שאין אומרים שהשמחה במעונו בברית מילה משום צערא דינוקא, והכא נמי בעת סיום מסכת אנו מצטערין על שכחתה, והיא מצטערת על שכחתנו, והדורות הולכין ומתמעטין, ודו"ק.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
דברים נפלאים,
רק הדוגמא שהביא כבודו מהגמ' בשבת כי קאי רבי וכו' אינו שייך לכאן לביאור מרן הפחד יצחק שביאר שיש ללמוד תורה כנתינתה ובמעמד הר סיני כל דיבור ודיבור מילא את כל העולם בריח נפלא, ובדבור שלאחריו בא ריח אחר וכו' וביאר שיש ללמוד התורה באופן כזה שכל דיבור ודיבור "ממלא את כל עולמו של הלומד", דו"ק בזה.
ומצורף עוד פחד יצחק על שהשמחה במעונו בסיום מסכת.
 

קבצים מצורפים

  • פחד יצחק כי קאי רבי וכו'.PDF
    231.3 KB · צפיות: 2
  • פחד יצחק שהשמחה במעונו.PDF
    127.1 KB · צפיות: 2

יהודי

משתמש ותיק
אני תמיד חשבתי שהטעם הוא שאין פה גמר מוחלט של דבר שאפשר לברך עליו, מה שאין כן בנישואין שהוקם הבית.
 
חלק עליון תַחתִית