משה נפתלי כתב:אמרת: אנשים חייבים גם בקריאה וגם בשמיעה.האחד בא לגור כתב:לא אמרתי מעולם שמוסף על חיוב קריאה גם כן חיוב שמיעה ושאפשר לחלק בפועל את הקריאה מהשמיעה.
אמרת: נשים חייבות רק בשמיעה.
תשובה כהלכה, במטותא! כמדת החכם ולא כמדת הגולם.
ידידי כאשר אתה מתעקש לא לשמוע, איך תדרוש ממני לדבר אל הסלע
אמרתי דבר מאוד פשוט, ענין השמיעה הוא שייכות השומע אל הדברים ע"י שמיעתו אותם, דהיינו שהדברים התקבלו אצלו בתורת שמיעה ולכן מתעסק אינו שומע שאין ענין השמיעה הנעת עור התוף,אלא שימת לב אל הדברים הנשמעים,
כאשר אדם קורא ולא כמצפצף בעלמא , הוא כולל בתוכו גם את התוכן הקיים בשמיעה, ואף אם לא השמיע לאוזניו הרי שיש בו ענין השמיעה בעצם הקריאה, רק שאנשים חייבים להיות המשמיעים ולא רק שומעים.
משא"כ בשופר. אילו השמיע קול ולא שמע. אין כאן כלום והרי הוא כמצפצף בעלמא .
בקצרה: קריאה היא אופן מסוים של קבלת דברים(או של כל תוכן אחר הקיים באמירה), שהוא הוא התוכן של השמיעה והשמיעה כלולה בתוך הקריאה, ודרשו חז"ל מהאנשים דווקא את אופן זה ואילו בנשים סגי להו באופן של שמיעה בלבד