קיים בלבו הוי קיום - דברים שבלב אינם דברים

אוריאל

משתמש ותיק
ר"ן נדרים עט. : "ונראה בעיני דילפינן לה משתיקה דיום שמעו שהיא מקיימת דטעמא מאי משום דכיון שעבר יום שמיעה ולא הפר גלי אדעתיה שהוא רוצה בקיומו של נדר אלמא כל שבלבו לקיימו סגי אלא דיהיב ליה רחמנא כל ההוא יומא להפרה משום דעד דערבא שמשא לא מוכח מידי שיהא רוצה לקיים דדלמא בתר הכי מפר לה כיון דבתר דעתיה בלחוד אזלינן ומינה דכל שקיים בלבו קיים לאלתר דהוה ליה כאילו עבר יום שמיעה".

והגאון רעק"א שם הקשה: "קשה לי הא קי"ל דברים שבלב לא הוו דברים ומכל מקום היכא דמוכח וגלוי לכל הוי דברים כההיא דמברחת וכדומה, א"כ מה ראיה דבשתק כל יום השמיעה דאנו דנין דמוכח שהוא רוצה בקיומו של נדר וגלוי לנו כוונתו משום הכי הוי קיום, אבל בקיים בלבו שאינו גלוי לכל הוי ככל דברים שבלב דלא מהני, וצריך עיון גדול".

ולכאורה יש לדון דלא אמרינן דברים שבלב אינם דברים אלא כאשר המחשבה סותרת את הדיבור שלו, כההיא דרצה לעלות לא"י, שעשה קנין. אבל כאן אין המחשב סותרת שום דיבור, ואדרבה, באה לקיים את דיבור האשה שנדרה נדר, ואולי בכי הא אמרי' דדברים שבלב הוו דברים אע"פ שאינם מוכיחים, וצריך בירור.

וביותר, הלא כבר הוכיחו דכל הא דדברים שבלב לא הוו דברים לא אמרינן היכא דהנושא עיקרו תלוי בלב. ומהאי טעמא אחד יכול לעשות ביטול של חמץ בפסח בלב, ואין בזה משום דברים שבלב, כיון שעיקרו תלוי בלב. ואף כאן, הלא כל מה שהתורה זכתה לבעל אפשרות להקם ולהפר הוא כי אין האשה נודרת אלא על דעת בעלה, וא"כ העיקר תלוי ברצונו ובדעתו, אם רוצה בקיום הנדר אם לאו, ולכן הוי דבר שעיקרו תלוי בלב ואין בזה מצד דברים שבלב דל"ה דברים.

אשמח לתגובות בנושא.
 
חלק עליון תַחתִית