ארבעה דברים הקב"ה שונאן ואני איני אוהבן

מלמד להועיל

משתמש ותיק
כך לשון רשב"י בנדה דף טז.
ולכאורה אם הקב"ה שונאן אז למה רשב"י לא שונא אותם גם
והרי קרא כתיב משנאיך ה' אשנא, אוהבי ה' שנאו רע

וחשבתי שצריך לומר בשני אופנים

או שרשב"י כידוע היה מלמד זכות כמו שאמר ע"ע שיכול לקיים את כל העולם, ולכן ראה את זה בלימוד זכות מסויים

או שודאי מי ששונא את ה' רח"ל רשב"י שונא אותו, אבל ביחס למי שעובר עבירות, כמה שיותר מרוממים אז יותר מבחינים ומכירים בפגם הגדול שנעשה מהם
אז הקב"ה שונאן כי הוא יודע את הפגמים הנגרמים מהעבירות בעולמות העליונים
ורשב"י שודאי הוא למעלה מהשגותנו לאין שיעור עכ"פ ביחס לקב"ה אומר "אני איני אוהבן" כי אני פחות יכול לראות את גודל הפגם שנגרם כתוצאה ממעשי עבירות אלו המתוארים שם , ודוק
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
הדרך השניה יותר ברורה. ולדרך הראשונה קצת לא מובן, וכי רשב"י מלמד זכות כביכול יותר מהקב"ה?
 

אלימלך

משתמש ותיק
כתב שם מהרש"א
..ולכן קאמר דהקב"ה שונאן שהם כולם מילי דפריצותא אבל לגבי עצמו א"ר שמעון ואני איני אוהבן דאפשר שאין אלו מילי דפריצותא כדאי לעבור על לאו דלא תשנא אחיך וגו'
ויתכן כונתו שסבר רשב"י שהקב"ה שונאם ויש לשונאם, אבל לא היה ברירא ליה כולי האי ולכן משום שחשש "ללא תשנא את אחיך בלבבך" היה רק לא אוהבם.

או אולי כונתו שמה שכתוב שונאם בגמ' הכונה ששונא את המעשים לא את האנשים ורשב"י חשש בעצמו שיבוא לשנאת האנשים ויעבור על הלאו לכן מיעט זאת לאיני אוהבם
ולא משמע כן בלשונו אבל בכל אופן זה תי' מתקבל
 

well

משתמש ותיק
לכאורה לפי פשוטו אין הבדל בין "שונאן" לבין "איני אוהבן" אלא זו צחות הלשון לומר הדבר במילות שונות.
וכך מוכח במה שכתוב שם מקודם לכן "שלשה שנאתי וארבעה לא אהבתי" שמדובר הרי על אותם דברים.
 
חלק עליון תַחתִית