מה ההבדל בין "הלכה" לבין "דין"?

הלכה בש"ס, אם זה לא נאמר ביחס לפסיקה, (כלומר, "הלכה כרב פלוני"), הרי שמשמעותו לומר שדבר זה מקובל ומוסכם ללא חולק. (לא בהכרח שאין חולק, אבל הכוונה שכך המסורת).
במקו"א כתבתי:

עיין תוספות יבמות (ע"ז ב') שכתבו: הלכה אני אומר, לאו הלכה למשה מסיני קאמר, דאם כן אמאי פליג עליה רבי יהודה, אלא הכי קאמר, הלכה אני אומר כך קבלתי מרבותי. ע"כ.

וע' מהר"ץ חיות בבא קמא (י"ז ב'), וספר משק בתי (אות קכ"א),

ועיין לגר"ח קנייבסקי שליט"א בס' דרך המקראות (פר' וישלח עמוד נח) שכתב, כי לשון הלכה הכוונה לדבר ברור ומקובל.

ע"כ מרשימותיי.

ראיתי עוד מציינים לשו"ת אגרות משה חו"מ ח"ב סי' עז, [לגבי "הלכה היא בידוע שעשיו שונא ליעקב"], ולפירוש הגאון הנצי"ב על הספרי: "הלכה - כמו בלשון התלמוד 'גמירי' פירוש: מקובל אנכי", ולדברי אליאב שוחטמן, "הלכה שאינה הלכה - האם סובל המונח 'הלכה' גם ענייני אגדה?", סיני קכ, אב-אלול תשנ"ז, עמ' קפד.
[וכלל לא בדקתי המקורות הללו האחרונים].
 
חלק עליון תַחתִית