למה יש הבדל בין חיוב החזקת תורה לחיוב תלמוד תורה

הרב 'רוצה לדעת' ציטט מהח"ח שכ' שמי שלומד בעצמו חייב אמנם להחזיק תורה - אבל פחות ממי שלא לומד
(באשכול: 'האם אברכים גם קשורים למגבית מאצ'ינג של יששכר באהליך').

ואשמח להיעזר בהבנת הענין שעדיין אני נבוך בו
כי אם החיוב הוא כפי שהביא שם מהח"ח מהפסוק 'ברוך אשר יקים' = שזה ערבות שלי שילמדו אחרים - למה חיוב זה קשור לענין האישי שלי כמה למדתי?

ומשל למה זה דומה - שנמציא היתר מוזר כזה: שאהיה פטור מחיוב ללמד לתלמידי את הסוגיא באופן ברור - בעקבות כך שבסוגיא זו אני הבנתי טוב מאוד.
ואילו בסוגיא אחרת שאני הבנתי פחות טוב - אני חייב ללמד ולהשקיע בתלמידים יותר הרבה.
(ונא לא להיתפס למשל כעיקר,
אלא לעצם הקושי - מה החיוב של ערבות קשור לעניני האישיים
ואיך ע"י הלימוד האישי שלי - מוטל עלי פחות חיוב של החזקת תורה)
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
כמדו' שהכוונה שמי שלומד ומבין ערכה של תורה יהא עליו יותר תביעה.
ואכן עדין יש להעמיק בזה
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
המימד הנוסף של הענין אמר:
הרב 'רוצה לדעת' ציטט מהח"ח שכ' שמי שלומד בעצמו חייב אמנם להחזיק תורה - אבל פחות ממי שלא לומד
(באשכול: 'האם אברכים גם קשורים למגבית מאצ'ינג של יששכר באהליך').

ואשמח להיעזר בהבנת הענין שעדיין אני נבוך בו
כי אם החיוב הוא כפי שהביא שם מהח"ח מהפסוק 'ברוך אשר יקים' = שזה ערבות שלי שילמדו אחרים - למה חיוב זה קשור לענין האישי שלי כמה למדתי?

ומשל למה זה דומה - שנמציא היתר מוזר כזה: שאהיה פטור מחיוב ללמד לתלמידי את הסוגיא באופן ברור - בעקבות כך שבסוגיא זו אני הבנתי טוב מאוד.
ואילו בסוגיא אחרת שאני הבנתי פחות טוב - אני חייב ללמד ולהשקיע בתלמידים יותר הרבה.
(ונא לא להיתפס למשל כעיקר,
אלא לעצם הקושי - מה החיוב של ערבות קשור לעניני האישיים
ואיך ע"י הלימוד האישי שלי - מוטל עלי פחות חיוב של החזקת תורה)

הבנתי בחיוב של "ברוך אשר יקים" היא שמדובר על חיוב לדאוג שיהיה לימוד תורה בכלל ישראל. יש אפשרות לעשות זאת ע"י לימוד עצמי, ויש אפשרות לעשות זאת ע"י תמיכה בלימוד של אחרים. על כולם התביעה היא שיעשו ככל יכולתם, אך מטבע הדברים מי שלומד בעצמו יכול פחות לתמוך באחרים, ולכן החיוב עליו פחות. אבל אה"נ אם יש אדם שלומד בעצמו והוא עשיר יש עליו יותר חיוב החזקת תורה ממי שאינו לומד בעצמו והוא עני, ואינו יכול להחזיק תורה.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
אגב,
כמדו' שלומר "מילה טובה" למנהל הדואג לגשמיות של הישיבה או הכולל או כל מוסד תורני אחר,
וכן לראש הכולל או לראש הישיבה הדואג לגשמיות
הוא גם בכלל "ברוך אשר יקים"
כי מילה טובה מאוד מעודדת בדרך כלל, ונותנת כח ותעצומות בעבודתו.
ומלבד הכרת הטוב יקיים בזה ברוך אשר יקים וכו'
וזה שייך גם במי שאין לי ממון ליתן.
 

המימד הנוסף של הענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
רוצה לדעת אמר:
כמדו' שהכוונה שמי שלומד ומבין ערכה של תורה יהא עליו יותר תביעה.
ואכן עדין יש להעמיק בזה
כעת עיינתי שוב במה שציטטת שם מלשון הח"ח
ואדרבה להיפך הוא אומר שמי שלא לומד חייב להחזיק עד כדי שיתמלא החור בהשכלה... כלומר תמיכה בת"ח בשיעור ידיעת התורה שהיה הוא התורם צריך ללמוד.
ואילו מי שבעצמו כן לומד נשאר לו רק חיוב אחר של ערבות וברוך אשר יקים וכו'.

וא"כ טעיתי והאשכול כמעט מיותר - כי מצד ערבות מבואר שם שהלומדים והעובדים כולם חייבים לתרום בשווה - כל אחד כפי היכולת.
(ומה שכתבת שבני תורה חייבים יותר מצד שיודעים החשיבות זה עוד נקודה נפרדת).
 
חלק עליון תַחתִית