מצאתי כמה מקורות בהם נראה שמה שאמרו שהתורה היא תבלין ליצר הרע אינו רק הלומד תורה אלא אף המחזיק תורה.
הגריא"ח [ר' יצחק אייזיק חבר פה שלישי לרבינו הגר"א] בדרוש לפר' בראשית כותב: היינו שבאמת לפי מה שאמרו חכמינו במס' אבות "לפום צערא אגרא", קשה לנשים להכניע יצרם הרע, ולהחזירו לטוב, יותר מלאנשים, ולכן הנשים הצדקניות שבדור, אשר הכניעו יצרם, עד שנהפך לבם לבל יתאוו תאוה מגונה כלל, הם שאננות בהמית מלחמת היצר, ובטוחות המה שלא במהרה יתהפך יצרם עליהם, ורגליהם לא יכשלו, ולפי שרז"ל אמרו שא"א לאדם להכניע יצרו אם לא ע"י עסק התורה, כמ"ש "בראתי יצה"ר, בראתי לו תורה תבלין", שא"כ נשים שיצרם הרע יותר קשה, האיך הם מנצחים יצרם, וע"ז אמרו שם אח"כ "הני נשים במאי זכין", ר"ל במה הם מנצחים יצה"ר שבהם, והם אינן עוסקות בתורה, והוא מלשון שאמר ר"א ב"ע "לא זכיתי שתאמר יציאת מצרים" וכו', שרצה לומר לא נצחתי החכמים החולקים עלי, ולכן אמרו שם "באתנויי גברייהו בי רבנן, ובאתנויי בנייהו" וכו', כי "גדול המעשה יותר מן העושה" וכו':
וכ"כ ביערות דבש דרוש א': וזהו שאלת הגמ' נשים במה זכיין, ר"ל במה מנצחים ליצה"ר, כי אין לנצח ליצה"ר רק בתורה, ונשים לאו בני תורה נינהו, א"כ במה מנצחים ליצה"ר, וע"ז משני, הואיל ועל ידם נלמד, כי מסייעים לגברייהו ללמוד, והן יושבות ומתעגנות בעבורם, וכן מדריכים בניהם לתורה, הרי כאילו הן לומדות התורה, ואף בזו התורה מסייעתם ללחום עם היצה"ר כאלו הן לומדות התורה, וכן בכל אדם מי שאינו בעל תורה, א"כ הרי הוא משולל מכלי זיין לעמוד נגד צר הצורר, ובמה יגין על עצמו, ולכך זאת העצה היעוצה, להחזיק ללומדי תורה לשמה ולסייעם בכל לב, ואף הוא יאזור בעוז מתניו לקום לקראת אויב, ועיקר לשמוח בהחזקת התורה ולא לילך בקרי, עיי"ש. והו"ד בדברים אחדים להחיד"א דרוש י"ד, עיי"ש.
וכך כתב בקונ' עץ פרי לרבינו יצחק אלחנן ספקטור זצוקלה"ה והביא שכ"כ בפי' הרי"ף לעין יעקב, עי' עליו.
מצורף
הצג קובץ מצורף עץ פרי.PDF
הגריא"ח [ר' יצחק אייזיק חבר פה שלישי לרבינו הגר"א] בדרוש לפר' בראשית כותב: היינו שבאמת לפי מה שאמרו חכמינו במס' אבות "לפום צערא אגרא", קשה לנשים להכניע יצרם הרע, ולהחזירו לטוב, יותר מלאנשים, ולכן הנשים הצדקניות שבדור, אשר הכניעו יצרם, עד שנהפך לבם לבל יתאוו תאוה מגונה כלל, הם שאננות בהמית מלחמת היצר, ובטוחות המה שלא במהרה יתהפך יצרם עליהם, ורגליהם לא יכשלו, ולפי שרז"ל אמרו שא"א לאדם להכניע יצרו אם לא ע"י עסק התורה, כמ"ש "בראתי יצה"ר, בראתי לו תורה תבלין", שא"כ נשים שיצרם הרע יותר קשה, האיך הם מנצחים יצרם, וע"ז אמרו שם אח"כ "הני נשים במאי זכין", ר"ל במה הם מנצחים יצה"ר שבהם, והם אינן עוסקות בתורה, והוא מלשון שאמר ר"א ב"ע "לא זכיתי שתאמר יציאת מצרים" וכו', שרצה לומר לא נצחתי החכמים החולקים עלי, ולכן אמרו שם "באתנויי גברייהו בי רבנן, ובאתנויי בנייהו" וכו', כי "גדול המעשה יותר מן העושה" וכו':
וכ"כ ביערות דבש דרוש א': וזהו שאלת הגמ' נשים במה זכיין, ר"ל במה מנצחים ליצה"ר, כי אין לנצח ליצה"ר רק בתורה, ונשים לאו בני תורה נינהו, א"כ במה מנצחים ליצה"ר, וע"ז משני, הואיל ועל ידם נלמד, כי מסייעים לגברייהו ללמוד, והן יושבות ומתעגנות בעבורם, וכן מדריכים בניהם לתורה, הרי כאילו הן לומדות התורה, ואף בזו התורה מסייעתם ללחום עם היצה"ר כאלו הן לומדות התורה, וכן בכל אדם מי שאינו בעל תורה, א"כ הרי הוא משולל מכלי זיין לעמוד נגד צר הצורר, ובמה יגין על עצמו, ולכך זאת העצה היעוצה, להחזיק ללומדי תורה לשמה ולסייעם בכל לב, ואף הוא יאזור בעוז מתניו לקום לקראת אויב, ועיקר לשמוח בהחזקת התורה ולא לילך בקרי, עיי"ש. והו"ד בדברים אחדים להחיד"א דרוש י"ד, עיי"ש.
וכך כתב בקונ' עץ פרי לרבינו יצחק אלחנן ספקטור זצוקלה"ה והביא שכ"כ בפי' הרי"ף לעין יעקב, עי' עליו.
מצורף
הצג קובץ מצורף עץ פרי.PDF