זָקָן - אם הוא השערות עצמם או מקום גידולן בגוף?

  • Thread starter Anonymous
  • תאריך התחלה
A

Anonymous

Guest
מהי ההגדרה המדוייקת של זָקָן, אם נאמר על השערות עצמם, או שהמקום בגוף שבו גודלים השערות הוא הנקרא זקן.
ולענין נגעים לשון הכתוב הוא נגע בראש או בזקן והרי הנגע נמצא על גופו ולא בשערותיו.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
כשם שהזית והתאנה והרמון – שם העץ ושם הפרי שוה, כן הסנטר והשער הצומח בו שמם שוה – זקן:
וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בוֹ נָגַע בְּרֹאשׁ אוֹ בְזָקָן.
כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן.
ובלשון נקיה אף מקום שפולי הבטן מכונה 'זקן', כאותה ששנינו:
מֵאֵימָתַי נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה? מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְעַד שֶׁיַּקִּיף זָקָן (שֶׁיְּהֵא זָקָן מֻקָּף שֵׂעָר סְבִיב כֻּלּוֹ – רש"י); הַתַּחְתּוֹן וְלֹא הָעֶלְיוֹן, אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה.
מן הסתם גם השער הצומח שם מכונה כן, אך לא מצאתי זאת בפירוש.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
מֵאֵימָתַי נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה? מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְעַד שֶׁיַּקִּיף זָקָן (שֶׁיְּהֵא זָקָן מֻקָּף שֵׂעָר סְבִיב כֻּלּוֹ – רש"י); הַתַּחְתּוֹן וְלֹא הָעֶלְיוֹן, אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה.
מן הסתם גם השער הצומח שם מכונה כן, אך לא מצאתי זאת בפירוש.
זו דעת רש"י אבל הרמב"ם כתב בפירוש המשניות סנהדרין ח א
זה שכנו שער הערוה זקן, הוא לשון נקייה.
וכפל דבריו מסכת נדה פרק ו משנה יא
ולשון נקייה הוא, מה שכנו לשער הערוה זקן.
מקום שיער הערווה לא קאמר, אלא שיער הערווה.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
אל מה ירמוז 'זקן' זה -
אל הסנטר, ופירושו שהניחם עם זקנים חתומים,
או אל השׂער, ופירושו שהניחם חתומים בזקן?

וזה מזכיר את שתי הגישות בפירוש הפסוק 'כִּי יִשַּׁל זֵיתֶךָ':
א. פרי הזית ישור מן העץ (אונקלוס);
ב. עץ הזית ישיר פירותיו (רש"י).
 

יצחק

משתמש ותיק
הבן שלי אמר לי ראיה מזה שכתוב ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן, כאן הרי מדובר בנתק דהיינו שטח שאין בו שער (ואם נשר כל שער הזקן חוזר דינו להיות בצרעת עור בשר) ואם איתא שזקן היינו השער עצמו א"כ היה צריך להיות כתוב נגע במקום זקן ולא בזקן עצמו.. (יתכן שזה תלוי בנידון אם נתק הוא רק נשירת שער ותו לא או שצריך שיהיה שם גם נגע ודו"ק.
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
יצחק אמר:
הבן שלי אמר לי ראיה מזה שכתוב ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן, כאן הרי מדובר בנתק דהיינו שטח שאין בו שער (ואם נשר כל שער הזקן חוזר דינו להיות בצרעת עור בשר) ואם איתא שזקן היינו השער עצמו א"כ היה צריך להיות כתוב נגע במקום זקן ולא בזקן עצמו.. (יתכן שזה תלוי בנידון אם נתק הוא רק נשירת שער ותו לא או שצריך שיהיה שם גם נגע ודו"ק.
ראיה זו כבר הובאה בגוף השאלה...
עוד יש לשאול האם ישנו קשר בין זָקָן לזָקֵן?
 

הכהן

משתמש ותיק
לכאורה זו אותה שאלה כמו יער וים וכו'
שהיער הוא מקום גידול העצים כנא' יער צומח עצים, והים הוא מקום המים כנא' כמים לים מכסים, ולכאו' ה"ה הכא.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
איפה מצאת באמת שלמים עצמם קוראים ים, ז"ל הרמב"ן בראשית פרק א :
קרא למקוה המים "ימים", כאילו הוא "ים מים", לפי שקרקע המקוה נקרא "ים", כדכתיב (ישעיה יא ט) כמים לים מכסים. וכן ואת הים הוריד מעל הבקר (מ"ב טז יז), כי מפני שהוא מקוה מים גדול יקרא כן.

נראה מדבריו שהמים שבמקום המקוה קרואים ימים משני מילים מורכבות, ולא ים בלבד.
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
מצינו בלשון המשנה בנגעים דאף קודם שהעלה שער נקרא זקן, עיי"ש סוף פרק ו' הראש והזקן שלא העלו שער, משמע מזה דזקן אינו קשור דווקא לשער אלא הוא שם המקום שבו גודל השער, כשם שראש אינו קשור דווקא לשער שגודל עליו.
 

יצחק

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
איפה מצאת באמת שלמים עצמם קוראים ים, ז"ל הרמב"ן בראשית פרק א :
קרא למקוה המים "ימים", כאילו הוא "ים מים", לפי שקרקע המקוה נקרא "ים", כדכתיב (ישעיה יא ט) כמים לים מכסים. וכן ואת הים הוריד מעל הבקר (מ"ב טז יז), כי מפני שהוא מקוה מים גדול יקרא כן.

נראה מדבריו שהמים שבמקום המקוה קרואים ימים משני מילים מורכבות, ולא ים בלבד.
בענין הזה היה קשה לי סתירה בין הגמ' בעירובין דף כז: שמבואר שדגים לא נחשבים "ולד ולדות הארץ" כיון שהם נבראו מן המים, לגמ' בסוכה דף יא: שכתוב שהעננים הם "גידולי הארץ" כמו שכתוב ואד יעלה מן הארץ וכו'.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
יצחק אמר:
בענין הזה היה קשה לי סתירה בין הגמ' בעירובין דף כז: שמבואר שדגים לא נחשבים "ולד ולדות הארץ" כיון שהם נבראו מן המים, לגמ' בסוכה דף יא: שכתוב שהעננים הם "גידולי הארץ" כמו שכתוב ואד יעלה מן הארץ וכו'.
השאלה שאתה שואל, קשה לכאורה על הפסוק בעצמו למה נאמר ואד יעלה מן הארץ, ולא ואד יעלה מן המים או מן הימים, וכמו כן קשה על הפסוק מעלה נשיאים מקצה הארץ.
אבל בגמרא תענית ט . איתא
תניא, רבי אליעזר אומר: כל העולם כולו ממימי אוקיינוס הוא שותה, שנאמר ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה.

ובפשטות היינו אומרים שהכוונה היא שכיון שהענן עולה מהים ולאחר מכאן הוא מוריד גשם א"כ העולם שותה מהאוקיינוס ע"י הגשם
אבל רש"י כתב
ממימי אוקיינוס - כלומר: ממים של מטה, ולא ממים של מעלה, שנאמר ואד יעלה מן הארץ ששתה בארץ ועלה.
נראה מדבריו שהארץ שותה מהים ולאחר מכן האד עולה מהארץ עצמה לא שאני מבין כ"כ מה הכוונה, אבל בכל אופן מבואר שהענן לא עולה ישיר מן הים אלא קודם שותה הארץ מהים ולאחר מכן עולה הענן מן הארץ.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
א. איפה מצאת באמת שלמים עצמם קוראים ים?
ב. ז"ל הרמב"ן בראשית פרק א: קרא למקוה המים "ימים", כאילו הוא "ים מים".
א. וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ. נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם.
ב. רמב"ן עומד על צורת הרבים של השם 'ימים', ומסביר כי הוא שם מורכב מן 'ים' ומן 'מים'.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
מבואר שהענן לא עולה ישיר מן הים אלא קודם שותה הארץ מהים ולאחר מכן עולה הענן מן הארץ.
דומה שהסדר הוא כך: העננים נוצרים מן הארץ ('גידולי קרקע נינהו'), שותים ממימי האוקינוס ('ממים של מטה') ועולים לרקיע וממטירים את מי האוקינוס על הארץ.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
וישב הים לאיתנו - איתנו של ים הוא הרוח המנשבת בו המגביהה את המים אשר עליו לגלים, כמו שכתב הרמב"ן:
נשפת ברוחך אשר אתה מנהג הים וכסמו ים. זהו וישב הים לפנות בקר לאיתנו (לעיל יד כז), כי שב לנשוב בו הרוח כאשר יעשה באיתנו בשוא גליו.
כסמו ים - הים כיסה המצרים ע"י המים אשר עליו כנאמר (תהילים עח נג)" ואת אויביהם כיסה הים "

ולמקווה המים קרא ימים- היינו שזה שמם של המים הנקוים בתוך הים .
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
האחד בא לגור אמר:
מבואר שהענן לא עולה ישיר מן הים אלא קודם שותה הארץ מהים ולאחר מכן עולה הענן מן הארץ.
דומה שהסדר הוא כך: העננים נוצרים מן הארץ ('גידולי קרקע נינהו'), שותים ממימי האוקינוס ('ממים של מטה') ועולים לרקיע וממטירים את מי האוקינוס על הארץ.
יישר
וכן כתבו תוספות מסכת סוכה יא :
לא חשיב בהמה גידולי קרקע, דלגבי דבר היוצא מן הקרקע ממש כגון דיש וגידולין לאו יוצא מן הקרקע היא, אלא שהיא גדילה מן הקרקע.
אבל אד יוצא ממש מן הקרקע כמבואר בסוגיא שם.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
ולמקווה המים קרא ימים- היינו שזה שמם של המים הנקוים בתוך הים.
ולי היה נראה כי יש להבין את דברי הרמב"ן על פי דברי רבנו בחיי המפורשים דלהלן:
וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים. אֵין שֵׁם הַיָּם נִקְרָא עַל הַמַּיִם, כִּי אִם עַל הַחֲפִירָה. וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס 'וּלְבֵית כְּנִישׁוּת מַיָּא'. כְּלוֹמַר, הַחֲפִירָה שֶׁהוּא בֵּית הַמִּקְוֶה שֶׁהַמַּיִם נִקְוִים שָׁם. וְכֵן אָמַר הַכָּתוּב 'כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים', כִּי הַמַּיִם מְכַסִּים אֶת הַחֲפִירָה הַנִּקְרָא יָם. וְכֵן בְּבִרְכַּת הַדָּגִים אוֹ הַתַּנִּינִים בְּיוֹם חֲמִישִׁי אָמַר 'וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים', בֵּאֵר כִּי הַמַּיִם עוֹמְדִים בַּיַּמִּים. וְאָמַר 'קָרָא יַמִּים' וְלֹא 'יָם', לְפִי שֶׁהֵם רַבִּים.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
כמדומה שרבינו בחיי חלוק על הרמב"ן במשמעות המילים מקוה המים, שלרמב"ן פירושו על המים הנקוים שאל"כ איך הוא אומר :
"וקרא למקוה המים "ימים", כאילו הוא "ים מים", לפי שקרקע המקוה נקרא "ים", "
ימים קרא שמם או ים נקרא שמם?
ונקרא שם המים הנקווים ימים מהצירוף של ים ומים .

ואילו רבינו בחיי סובר שפירוש מקווה מים הוא על בית מקווה המים ולא על המים עצמם ,וקראו ימים כי יש שבע ימים וכמו שהביא, (ההקדמה שהביא בענין פירוש המילה ים אינה הסבר למילה ימים ,ובזה הוא שונה מהרמב"ן שהזכיר זאת על מנת להסביר את פשר המילה ימים ) .

ומ"מ צ"ת איך יפרש רבינו בחיי את הפסוק " זבולון לחוף ימים ישכון "
חופי לא נאמר אלא חוף
ובכל אופן, לדברי שניהם לא נקרא שם ים על המים.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
עוד אשר צ"ת לדברי רבינו בחיי אטו זבולון שוכן בכל חופי הים
ימא רבא. ימא דטיבריא. ימא דסמכו. ימא דמילחא. ימא דחולתא. ימא דשליית. ימא דאפמיא.
{ירושלמי כלאים ט ג}
 

יהודי של פעם

משתמש רגיל
כשמן הטוב היורד על הזקן זקן אהרן היורד על פי מידותיו[/b]
הרי לנו ששיער הזקן קרוי זקן...
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
רבינו בחיי סובר כי 'מקוה המים' הוא בית מקוה המים ולא המים עצמם, וקראו 'ימים' כי יש שבעה ימים.
ועל דרך זה מפרש רבינו הגר"א ב'אדרת אליהו':
'קָרָא יַמִּים' – לְשׁוֹן רַבִּים, כְּמוֹ שֶׁהַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים נִקְווּ אֶל מָקוֹם אֶחָד, כֵּן הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים נִקְווּ אֶל מָקוֹם אֶחָד. 'יָם' הוּא בֵּית קִבּוּל הַמַּיִם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר 'כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים'. וּבַנְּהָרוֹת נִקְרָא הַבֵּית קִבּוּל 'נַחַל', כִּי הוֹלְכִין בִּמְקוֹם מוֹרָד, בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן, וְאוֹתוֹ מָקוֹם נִקְרָא 'נַחַל'.
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
יהודי של פעם אמר:
כשמן הטוב היורד על הזקן זקן אהרן היורד על פי מידותיו[/b]
הרי לנו ששיער הזקן קרוי זקן...
יורד על פי מידותיו פירשו כל המפרשים שהכוונה לבגדיו של אהרן. ולא קאי כלל על הזקן שיורד אלא על השמן.
 
חלק עליון תַחתִית