שינוי שיטת הלימוד בעולם הישיבות - מקורות

[בן אהרון]

תוכלו לציין מקורות ופרטים על השינוי שהתחולל בעולם הישיבות בנוגע לדרך הלימוד בתקופת ר' חיים....

[משכנות יעקב]

דברי המתנגדים:
למשל המרחשת בהקדמתו
הגאון רידב"ז במכתבו
הרב קוק (לא זוכר היכן)
החזו"א במכתביו והדרכותיו בעל פה

אפשר לקרוא את התיאורים על המהפך, קצת אצל הרב דון יחיא בוגר וואלזין. ובאריכות אצל הרב זוין באישים ושיטות.
וכמובן בכל ספר בן התקופה, או על התקופה, כמו בספר על רב"ב, המתאר את המהפך שחל אצלו.
וכו'

[הנופל]

החזון איש אמנם התנגד לר' חיים
אבל דרכו שלו גם היתה שינוי מהקודמים
ודאי מהמרחשת והרדב''ז...
ובאמת הדיון צריך להתקיים בשני מישורים חידושו של ר' חיים וחידושו של החזו''א
ובעצם חידוש הדור האחרון ביחס לקודמים

[בן אהרון]

הגאון רידב"ז במכתבו

איזה מכתב? איפה מופיע?

[מקדש שביעי כל שביעי]

החזון איש אמנם התנגד לר' חיים
אבל דרכו שלו גם היתה שינוי מהקודמים
ודאי מהמרחשת והרדב''ז...
ובאמת הדיון צריך להתקיים בשני מישורים חידושו של ר' חיים וחידושו של החזו''א
ובעצם חידוש הדור האחרון ביחס לקודמים

א. חידושו של ר' חיים הוא חידוש גדול כי עד אז למדו בישיבות אליבא דהלכתא (יעויין בהקדמת ר''ח מוואלוז'ין לשו''ע. כך למדו אצל החת''ס ועוד).

​​ב. מה הוא חידושו של החזו''א? הרי עד אז למדו 'להלכה' וכך גם נהג החזו''א בעצמו.

[יהודי נאמן]

החזון איש אמנם התנגד לר' חיים
אבל דרכו שלו גם היתה שינוי מהקודמים
ודאי מהמרחשת והרדב''ז...
ובאמת הדיון צריך להתקיים בשני מישורים חידושו של ר' חיים וחידושו של החזו''א
ובעצם חידוש הדור האחרון ביחס לקודמים

א. חידושו של ר' חיים הוא חידוש גדול כי עד אז למדו בישיבות אליבא דהלכתא (יעויין בהקדמת ר''ח מוואלוז'ין לשו''ע. כך למדו אצל החת''ס ועוד).

​​ב. מה הוא חידושו של החזו''א? הרי עד אז למדו 'להלכה' וכך גם נהג החזו''א בעצמו.

לומר שלמדו אליבא דהלכתא הוא ודאי לא נכון.
 

[יהודי תמים]

מפורסמים דברי בעל המרחשת (ר' חנוך הניך אייגש) בהקדמתו.

הקדמתי דברים אלה, באשר ידוע הוא כי בזמננו נשתנו הרבה דרכי הלמוד בתלמוד תורתנו הקדושה, שסגנון סברתם ואופן הבנתם פלסו להם נתיב בבתי מדרש התורה והתלמוד, וביחוד בבתי הישיבות בדורנו. ואני כאשר כל ימי גדלתי בין חכמי ביהמ"ד הישן, והזרע אשר זרעו על תלמי לבב וסגנון הלמוד אשר קלטתי במוחי עשו פרי למינם, מעין שופרם וטעמם, והוציאו תולדותיהם, פחות או יותר כיוצא בהם, בבואי היום להפיץ מענותי חוצה ולתת מהלכים לילדי רוחי אלה אשר חנני החונן לאדם דעת יתברך, ואירא כי עירום אנכי מכתנות האור וההבנה בתלמוד כאלה אשר חדשו מקרוב באו והביאו מסגנוני למודם, ואשר התלמידים הבאים אחריהם שתו ממי מעינות אלה והיו בפיהם כדבש למתוק. ועל כן אנכי אשר לא נסיתי באלה והליכותי בחדושי הלכות הינן בדרך הכבושה והסלולה מרבותינו קדמאי ובתראי ז"ל, מפתח שפתי בתפילה לפני נותן התורה ית' שיהא רעוא דאימא מילתא דתתקבל גם אצל המעיינים הלומדים בזמננו.

[יהודי תמים]

טיקוצינסקי_-_דרכי_הלימוד_ב.pdf

[חדא]

ראה כאן
https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... &pagenum=8
שכתבו בניו הגאונים שיטת לימודו ע"פ הדרך אשר הורו רבותינו הראשונים

[אחד הבנים]

החזון איש אמנם התנגד לר' חיים
אבל דרכו שלו גם היתה שינוי מהקודמים
ודאי מהמרחשת והרדב''ז...
ובאמת הדיון צריך להתקיים בשני מישורים חידושו של ר' חיים וחידושו של החזו''א
ובעצם חידוש הדור האחרון ביחס לקודמים

א. חידושו של ר' חיים הוא חידוש גדול כי עד אז למדו בישיבות אליבא דהלכתא (יעויין בהקדמת ר''ח מוואלוז'ין לשו''ע. כך למדו אצל החת''ס ועוד).

​​ב. מה הוא חידושו של החזו''א? הרי עד אז למדו 'להלכה' וכך גם נהג החזו''א בעצמו.

הגר"ח ודאי חידש דרך התבוננות ודרך חילוקים וישובים. אך מסופקני אם כאשר אמר זאת בזמנו התבוננו ע"ז ג"כ כדבר זר או שאז הבינו פשוט מה שהוא אמר ורק בהסתכלות היסטורית נענו החוקרים ואמרו שהיה כאן שינוי.
בדרך החזו"א נראה שלא דרך בדרך מסוימת אלא כל ענין וענינו, אם שינוי גירסה או פעמים שהלך כדרך הלמדנים, ונהי שהיה לו ענין מיוחד בהסקת מסקנות הלכתיות מהסוגיא אך זה ודאי היה תמיד. בדרך זו או אחרת.
 

[בלדד השוחי]

 

לומר שלמדו אליבא דהלכתא הוא ודאי לא נכון.

אמת שלא למדו ממש במטרה להוציא הלכה, אבל הלימוד היה יותר בהבנת הדברים גופם ע"פ חשבון הסוגיא וענייניה, במהרש"א בפנ"י וכו'.
 

[מחשבות]

למדו להוציא הלכה!
תראו לי ספר מלפני 200 שנה שמבאר סוגיות
אך אינו סובר שכן נראה גם להלכה
(אמנם היו יראי הוראה שחששו לפסוק למעשה)

[איש ווילנא]

למדו להוציא הלכה!
תראו לי ספר מלפני 200 שנה שמבאר סוגיות
אך אינו סובר שכן נראה גם להלכה
(אמנם היו יראי הוראה שחששו לפסוק למעשה)

אספרי פלפול וחידוד ודרוש [הלכתי] יש הרבה 
שאף אחד לא חשב להוציא מהם הלכה 
אלא תלים על גבי תלים של פלפול
אלא שרוב הספרים אלה אינם שימושיים היום 
ונשתקע זכרם כי אין זה מענין אף אחד היום [ורק נקבע להם זכרון עולם במאגרי הספרים הממומשבים] 
ואם אתה רוצה אתן דוגמאות 

וראה בהקדמה לשו"ת חמדת שלמה ולשו"ת רע"א 
שרוב העם אינו אוהב ספרים להלכה אלא ספרי פלפול
ולכן דאגו קצת בשבילם 
 

[מחשבות]

אדייק בדברי כמה מהם למדו שלא להלכה
ואף אם פלפלו הרי שידם רב להם בהלכה
ולפעמים השתעשעו בפלפולים
ולא אדבר משיטות החילוקים וכו' שסברום להלכה ולמעשה

[עקביא בן מהלל אומר]

למדו להוציא הלכה!
תראו לי ספר מלפני 200 שנה שמבאר סוגיות
אך אינו סובר שכן נראה גם להלכה
(אמנם היו יראי הוראה שחששו לפסוק למעשה)

אספרי פלפול וחידוד ודרוש [הלכתי] יש הרבה 
שאף אחד לא חשב להוציא מהם הלכה 
אלא תלים על גבי תלים של פלפול
אלא שרוב הספרים אלה אינם שימושיים היום 
ונשתקע זכרם כי אין זה מענין אף אחד היום [ורק נקבע להם זכרון עולם במאגרי הספרים הממומשבים] 
ואם אתה רוצה אתן דוגמאות 

וראה בהקדמה לשו"ת חמדת שלמה ולשו"ת רע"א 
שרוב העם אינו אוהב ספרים להלכה אלא ספרי פלפול
ולכן דאגו קצת בשבילם 
 

אשמח אם תתן דוגמאות על ספרים שלפני מאה חמישים שנה

[אחד מן הגולה]

מעניין לעניין באותו עניין.
זה מקדם שמתי לבי לכך, שבעקבות דרכו החדשה של מרן הגר"ח ז"ל, בעוד ספרי שני דורות מעליו כגון חי' רעק"א ופנ"י ועוד עדיין לומדים ומתעמקים בישיבות.
לא כן הדור שממש מעל הגר"ח נראה כי ספריהם כבר לא נלמדים כלל בעקבות חידושו של הגר"ח. כגון ספרי הנצי"ב ספרי הג"ר יצחק אלחנן ועוד. בקיצור גם ספריהם של תלמידי מוהר"ח מוואלוז'ין שחלקם אנו כלל לא מכירים. כל זאת מלבד ספר נחלת דוד שגם בזה אין אותו יחס כשאר ספרים שלפניו ואחריו.

[מבקש אמת]

החזון איש אמנם התנגד לר' חיים
אבל דרכו שלו גם היתה שינוי מהקודמים
ודאי מהמרחשת והרדב''ז...
ובאמת הדיון צריך להתקיים בשני מישורים חידושו של ר' חיים וחידושו של החזו''א
ובעצם חידוש הדור האחרון ביחס לקודמים

א. חידושו של ר' חיים הוא חידוש גדול כי עד אז למדו בישיבות אליבא דהלכתא (יעויין בהקדמת ר''ח מוואלוז'ין לשו''ע. כך למדו אצל החת''ס ועוד).

​​ב. מה הוא חידושו של החזו''א? הרי עד אז למדו 'להלכה' וכך גם נהג החזו''א בעצמו.

א. לא מדוייק, שיטת הלימוד הרווחת בפולין היתה מיסודו של רבי יעקב פולק בעל החילוקים, שהיה מכוון לפלפול ולחידוד התלמידים ולא להלכה, והיו כמה מגדולי הדורות אז שהתנגדו לשיטה זו חריפות, כמו המהר"ל והמהרש"א, אבל לא נראה שדעתם התקבלה כל כך בזמנו. אך האמת שהמעיין בתלמוד הבבלי יראה שחלק די נכבד ממנו איננו ממש נוגע להלכה אפילו בזמנם, ולא מיבעיא בסוגיות דקדשים וטהרות אלא אפילו במועד נשים ונזיקין.

ב. החידוש העיקרי של החזו"א בעיני הוא לא דרך ניתוח הסוגיות ובודאי שלא הלימוד להלכה, אלא יותר סגנון הסברות המבוססות על הרגשת הלב שבהרבה מהמקרים הינן מחודשות מאד ולפעמים גם תמוהות בעיני השכל. לענ"ד כמה וכמה חידושי סברות כאלו של החזו"א לא היו מתייחסים אליהם כלל אילולי גדלותו העצומה של אומרם.

[אחד הבנים]

מעניין לעניין באותו עניין.
זה מקדם שמתי לבי לכך, שבעקבות דרכו החדשה של מרן הגר"ח ז"ל, בעוד ספרי שני דורות מעליו כגון חי' רעק"א ופנ"י ועוד עדיין לומדים ומתעמקים בישיבות.
לא כן הדור שממש מעל הגר"ח נראה כי ספריהם כבר לא נלמדים כלל בעקבות חידושו של הגר"ח. כגון ספרי הנצי"ב ספרי הג"ר יצחק אלחנן ועוד. בקיצור גם ספריהם של תלמידי מוהר"ח מוואלוז'ין שחלקם אנו כלל לא מכירים. כל זאת מלבד ספר נחלת דוד שגם בזה אין אותו יחס כשאר ספרים שלפניו ואחריו.

בכללות, הכל תלוי במזל אפי' ס"ת שבהיכל ולא תמיד אפשר להורות באצבע למה ספר פלוני זכה שיעיינו בתורתו יותר מרעהו. אבל כמובן שספר פנ"י ורעק"א עוסקים יותר בנושאים "יסודיים" ודו"ק שעיקר העיסוק בישיבות ברעק"א ופנ"י הוא היכן שהם מתעסקים בהבנה ודווקא רעק"א שיש בו הרבה פלפול, וכגון היכן שמחשבן באריכות מהרש"א, הב לי בחור שיעמול היטב בדבריו ואנשקנו על מצחו.