האם ברכת המוציא הוי היסח הדעת

זוזו

משתמש ותיק
בירך על סוכריה ואז חשב לאכול לחם ובירך המוציא. האם התחלת הסעודה מפסיקה את הברכת שהכל שבירך ושוב יברך שהכל בסעודה על הסוכריה (אם היה מכוון שברכת הסוכריה תפטור את אכילת הסוכריה בסעודה ודאי היה מועיל כמש"כ בפוס' סי' קעו אבל בלא כוונה מהו).
יתכן ויש ראיה מעניין הקידש עליו היום אבל לא עיינתי כעת רק שמעתי
 
חלק עליון תַחתִית