התעוררתי איך סומכים על מי סוטה להתירה לבעלה ולאכול בתרומה, הא קי"ל לא בשמים היא, ולכאו' הבדיקה של מי סוטה היא נס, ואמאי סמכינן ע"ז [ובסוטה ו. מבואר דהבדיקה הזו אלימא טפי מעדים, ואם יש נגד זה ב' עדים אין זה נחשב הכחשה, אלא העדות היא עדות שקר, כמו הרוג בא ברגליו].
ואין לומר דגזה"כ היא דסמכינן, דהא הא דאמרינן בעלמא לא בשמים היא, אסמכתא היא למה שכתוב בתורה "לא בשמים היא ולא מעבר לים", אבל אינו פשט מוכרח בפסוק, וכבר ידוע שיש בזה מחלוקת ראשונים להלכה אי אמרי' לא בשמים היא שאין כח בידי שמים לברר לנו ספיקות בהלכה, או לא. ומעתה לכאו' יקשה למה אין להביא ראיה ממים המאררים, ונילף מינה במה מצינו דאפשר לסמוך על נס [וי"ל בכמה אנפי].
* רוב הראשונים סוברים להלכה דאמרינן כן בשמים היא, לענין שאם יהיה לנו בירור מן שמיא אזלי' כוותיה, וכמו שהאריך הגאון רבי יעקב חיים סופר שליט"א בברכי נפשי ח"ב סי' ז [ויותר מזה במנוחת שלום ח"ט סי' מז]. ושם הביא בשם השיורי טהרה דכל המחלוקת אי אזלי' כשמיא או לא זה רק אלו שזכו לרוה"ק כפעם בפעם, אבל מי שנגלה אליו רוח הקדש בקביעות, שפיר דמי לפסוק עפ"ז. ולפ"ז ניחא לי נמי הא דסוטה.
ואין לומר דגזה"כ היא דסמכינן, דהא הא דאמרינן בעלמא לא בשמים היא, אסמכתא היא למה שכתוב בתורה "לא בשמים היא ולא מעבר לים", אבל אינו פשט מוכרח בפסוק, וכבר ידוע שיש בזה מחלוקת ראשונים להלכה אי אמרי' לא בשמים היא שאין כח בידי שמים לברר לנו ספיקות בהלכה, או לא. ומעתה לכאו' יקשה למה אין להביא ראיה ממים המאררים, ונילף מינה במה מצינו דאפשר לסמוך על נס [וי"ל בכמה אנפי].
* רוב הראשונים סוברים להלכה דאמרינן כן בשמים היא, לענין שאם יהיה לנו בירור מן שמיא אזלי' כוותיה, וכמו שהאריך הגאון רבי יעקב חיים סופר שליט"א בברכי נפשי ח"ב סי' ז [ויותר מזה במנוחת שלום ח"ט סי' מז]. ושם הביא בשם השיורי טהרה דכל המחלוקת אי אזלי' כשמיא או לא זה רק אלו שזכו לרוה"ק כפעם בפעם, אבל מי שנגלה אליו רוח הקדש בקביעות, שפיר דמי לפסוק עפ"ז. ולפ"ז ניחא לי נמי הא דסוטה.