תורה לשמה, מה זה בכלל? האם זה עדיין מעשי בדורנו? או אולי טעינו בפירוש המילים.

בן של רב

משתמש ותיק
כו"ע לא פליגי שצריך ללמוד תורה לשמה.

אשמח להבין באמת מה זה בכלל ואיך זה הגיוני שכל הלימוד יהיה לש"ש.

כי ברור שזה העיקר ופחות ברור למה זה לא מופקע, הרי אף אחד לא עובד בחינם.

מה שבטוח - שאם עד היום לא שאלו זאת = בהכרח שזה מידי פשוט... 🤗

ולכן לא נצרכו להתפלסף - כי כל ילד הבין מה בדיוק רוצים ואיך זה ריאלי. 🙆‍♂️

שכוייח.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
לִשְׁמָהּ = לשם שלה.
השם של התורה הוא - תּוֹרָה.
תורה = הוראה.

לכאורה בהתחלה היה ברור שספר התורה הוא ספר הוראות של ה'. אך ככל שקצרה הדעת היה צורך להרחיב בפירושים, ולספר סיפורים וכו', ואז אדם עלול לשכוח מה מטרת סיפור המתח הזה, או הפלפול והקושיה והתירוץ, והצד השני מתגונן ומקשה חזרה, ומתחילים ליהנות מעצם המהלך ושוכחים שכל תכליתו היא להגיע להוראת הלכה.
אין איסור ואף יש עניין ליהנות מהתהליך בלימוד תורה, ואפילו קודשא בריך הוא חדי בפלפולא, אך יש שקיצצו בנטיעות והפכו את התורה לכינור, בלקחם את הפלפול לבדו ואת הסקת המסקנה למעשה ישליכו אחרי גום. בזאת הם משוים את עסק התורה לסוג של תיאטרון או משחק כדורגל, שבו באמת אין מטרה והמטרה היא ליהנות מהתהליך.

ליטול 800₪ בחודש ממדינת ישראל על מנת שיוכל לישב וללמוד תורה, אין זה מפקיע את ה'לשמה'. אולי זה נותן להם חלק בזכויות, ואולי יש לדון אם כספם כשר, אבל אם מטרת הלומד ללמוד להורות לעצמו או לאחרים הלכה ואפילו דרך ארץ, זה לא גורע מ'לשמה'. ישנו עניין אחר, לא ליהנות מבשר ודם, אך לא נראה לדעתי העניה שזה נוגע בלשמה או לא לשמה. ואני מקווה שאין בנמצא אברך מספיק טיפש לחשוב שמשתלם כלכלית לשבת בכולל, ובשביל ה'עולם הזה' הזה הוא מתאמץ ללמוד. לא תירתו תרתי גיהנום.
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
חגי פאהן אמר:
לִשְׁמָהּ = לשם שלה.
השם של התורה הוא - תּוֹרָה.
תורה = הוראה.

לכאורה בהתחלה היה ברור שספר התורה הוא ספר הוראות של ה'. אך ככל שקצרה הדעת היה צורך להרחיב בפירושים, ולספר סיפורים וכו', ואז אדם עלול לשכוח מה מטרת סיפור המתח הזה, או הפלפול והקושיה והתירוץ, והצד השני מתגונן ומקשה חזרה, ומתחילים ליהנות מעצם המהלך ושוכחים שכל תכליתו היא להגיע להוראת הלכה.
אין איסור ואף יש עניין ליהנות מהתהליך בלימוד תורה, ואפילו קודשא בריך הוא חדי בפלפולא, אך יש שקיצצו בנטיעות והפכו את התורה לכינור, בלקחם את הפלפול לבדו ואת הסקת המסקנה למעשה ישליכו אחרי גום. בזאת הם משוים את עסק התורה לסוג של תיאטרון או משחק כדורגל, שבו באמת אין מטרה והמטרה היא ליהנות מהתהליך.

ליטול 800₪ בחודש ממדינת ישראל על מנת שיוכל לישב וללמוד תורה, אין זה מפקיע את ה'לשמה'. אולי זה נותן להם חלק בזכויות, ואולי יש לדון אם כספם כשר, אבל אם מטרת הלומד ללמוד להורות לעצמו או לאחרים הלכה ואפילו דרך ארץ, זה לא גורע מ'לשמה'. ישנו עניין אחר, לא ליהנות מבשר ודם, אך לא נראה לדעתי העניה שזה נוגע בלשמה או לא לשמה. ואני מקווה שאין בנמצא אברך מספיק טיפש לחשוב שמשתלם כלכלית לשבת בכולל, ובשביל ה'עולם הזה' הזה הוא מתאמץ ללמוד. לא תירתו תרתי גיהנום.
נכון מאוד.
רק אחדד קצת מה זה 'לשם' ומה זה 'שמים' וכך יהיה קל להבין שתורה לשמה זה לא בשמים... 🌥️🌦️🌧️ וגם לא מעבר לים✈️🛥️
(וכפי שהתורה הנצחית הבטיחה בפ' נצבים. והיא לא תהא מוחלפת).

'שמים' זה מהות עליונה יותר המנותקת מהארץ - השמים שמים לה'.
'שם' - זה גילוי כאן של המהות ההיא.

אז לשם שמים זה ללמוד כדי שהתורה תתגלה בארץ.
זה הכל! 🤗

ויש בזה שלשה שלבים של גילוי שם שמים בתוככי הארץ:
1. שההוראות של היצרן איך יראה העולם שלו - יעמדו בתוך הראש שלי.
2. גם (יתקדם ממחשבה לדיבור) ממני לחברותא שלי.
3. וגם ברגע שיגיע למעשה זה יתבטא במציאות בידים שלי/אדמה שלי/כסף שלי וכו'.
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
הנה דוגמא קטנה:
הוא אומר "להוסיף לקח ופלפול".
מה זה לקח? אם לא כמו שאומרים בשוק "הוא הבין את הלקח שלו" - כלומר לעשות למעשה.
וממילא כל כמה שהלימוד הוא מתוך רצון לקיים ככל שיתאפשר = זה לשמה.
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
"ופלפול" = לא רק ההבנה השטחית ברצון ה' למעשה.
אלא אני מתעניין גם בהרחבה שלו איך אני מיישם את ה"שם" שהורדתי מה"שמים" ומבין דבר מתוך דבר גם לנושאים שבהם הוא לא אמר לי במפורש.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
יש לציין שישנה טעות נפוצה בהבנת דברי נפש החיים בענין זה, כביכול כוונתו שאין צורך שהמטרה של לימוד התורה תהיה לשם מצוות הבורא אלא רק כדי להחכים, כמו שלהבדיל אינטלקטואל אוהב להחכים בחכמות העולם. אך המעיין היטב בדבריו יראה שאין זו כוונתו כלל. הוא מדבר על מטרת הלומד, ואילו לשם שמים הוא המניע שלו.

משל למה הדבר דומה? אדם שמנהל עסק, אם נשאל אותו: מהם מטרותיך להיום? הוא ישיב: להזמין סחורה, לסדר אותה, למכור כך וכך מוצרים, וכו'. אבל אם נשאל אותו: מה המניע שלך בכל זה? הוא ישיב: כדי להרויח כסף ולפרנס את משפחתי. המטרה שלו בניהול העסק היא שהעסק ישגשג ויצליח; אך המניע שלו הוא להביא פרנסה הביתה.

גם בלימוד התורה הוא כך. מי שהולך לביהמ"ד ללמוד, אם נשאלנו: מה מטרתך היום? עליו להשיב: ללמוד סוגיא פלונית, לברר הלכה פלונית, ולא "לידבק בהקב"ה", היות ואם זו תהיה מטרתו הוא לא יתקדם לשום מקום ולא יגדל בתורה (וכדברי נפש החיים שבשביל דבקות עדיף לומר תהלים כל היום). אבל אם נשאלנו מה המניע שלך בלימוד, למה הינך לומד ולא עושה משהו אחר, אזי התשובה תהיה: לידבק בהקב"ה, שהרי אם המניע הוא סתם להחכים - יכול הוא באותה מידה ללמוד פיזיקה או פילוסופיה.
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
לדידי אפשר לקיים שניהם בקלות ובשמחה (וזה עומק הנפה"ח) .
כי הדבקות היא לא הילה זוהרת שקופה... אלא משהו מאוד פשוט.

כי כל אדם כשנולד הוא מתחיל את חייו ככופר גמור...
ותפיסתו על העולם היא כהגדרת הרמח"ל "אין עוד מלבדי" - מלבדי אני!

והנה כל רגע שלומד זה בעצם עקירת עבודה זרה מארצנו... כי יורד משהו מהבמה שבנה לעצמו - כשהוא לומד באופן כזה שיש כאן סמכות והוא כפוף אליה (ובלי זה הוא לא לומד ע"מ לקיים ו"אפילו תורה אין לו" כידוע) .

זאת ועוד:
לכל אדם יש באופן טבעי עמדה בכל נושא אשר יהא או לפחות ספקות.
וזה כמובן לאו דוקא על פי התורה ולאו דוקא בגלל שה' הוא המלך...

ולכן גם אחרי הלימוד הוא עדיין ממליך את ה' בכך >שדעתו השתנתה< .
וכל זמן שהוא זוכר משהו מהסוגיא עדיין יש דבקות בבורא בכך שמבוטלת דבקותו בע"ז שנולד איתה הע"ז של "אני ואפסי עוד".

וזה הסוד שת"ח הוא קדוש כי קדושה היא חיבור/דבקות.
והוא עדיין מחובר בכך שבראש שלו יש הכי הרבה % שבהם ה' מלך
 

ayedavid

משתמש ותיק
לשם הגדלת התורה או נחת רוח למעלה - העיקר שלא יהיה לשם רצונותיו האישיים. זכור לי שב'רוח חיים' כתוב שהנחת רוח יהיה מכך שייהנה ויעשה בכך נחת רוח לה' - שזה הרי רצונו של ה' שבריותיו ייהנו.

ולכאורה יש בזה מדרגות, האם רק שתצא מהלימוד תועלת לשמים (כגון ששינה משהו בחייו בזכות הלימוד), או לחשוב על לשמה, או לרצות את זה קצת, או לרצות הרבה,

או להגיע למדרגה שהלימוד נובע רק מהרצון לפעול לשם שמים או לשם התורה, עד כדי שלולי כן הלימוד היה נפסק כדי לחפש סיבה אחרת כדי ללמוד, וזה הפך טבעו של האדם שפועל בד"כ ממניעיו ורצונותיו. וכנראה שבגלל המדרגה הזו הלימוד הזה יקר מאד עד כדי ששואלים מי בכלל לומד לשמה..
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
כמדו' עיקר כוונת הנפה"ח היא שלשמה פירושו "לשם התורה עצמה" והיינו ש"התורה עצמה" שהיא "שמותיו של הקב"ה" צריכה להילמד, כעין דברי הגרי"ז בשם הגר"ח שגדר ברכת התורה אי"ז על "מצות" ת"ת, אלא על "התורה עצמה"
כאשר אין התורה נלמדת הרי היא "עלובה" "עלבונה של תורה" העלבון הוא בהתורה עצמה שאינה נלמדת
וזהו שאמר רשב"י "ותורה מה תהא עליה"
אנו צריכים ללמוד התורה לשם התורה עצמה
מאחר והדברים עדינים ודקים, כדאי שכ"א שנפשו באמת חפיצה לידע מהו תורה לשמה, שיילך אצל רב מובהק שיש לו מסורת ברורה בדברים אלו.
 

ayedavid

משתמש ותיק
אגב, כשמדברים על המדרגה הגבוהה של לימוד מתוך מניע לשמה בלבד, בפשטות מתכוונים למדרגה שזוכים אליה מתוך עבודה ולא לאיזה משהו שאפשר להחליט ולבצע.

אם אדם יחליט לפני הלימוד ויאמר "כל הכוונה המניעה אותי בלימוד הזה היא רק ה' \ התורה, ואיני רוצה כלום לעצמי", מסתמא עצם הבחירה לומר את זה נובעת מגאווה, וכ"ש הלימוד שאחריה שבנוסף יהיה גם שקר.
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
אני איש פשוט.
והגר"א כתב בפשיטות ללמד גם את הילד מתחילת דרכו ללמוד לשמה.
וכמוהו יש עוד הרבה ספרים ריאליים בכל הדורות שממש לא העלו בדעתם שיש כאן משהו רחוק רחוק רחוק.
[וחוששני בזה מעקירת האמונה בנצחיות התורה]

אתם מורי ורבותי תמשיכו לעמול בדרגותיכם הגבוהות.
ובינתיים עד שאגיע לקצה קרסולכם - אני אחנך את בני הקטן
(וגם את אביו הקטן...) לא להגיד או הכל או כלום אלא להתחבר למשהו הפשוט הזה וכמובן לא לחפור לעצמי האם זה 100 % או 0 %.
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
ראה זה חדש! מצאתי מפורש!
לכבוד התנא האלוקי רשב"י ולכבוד רבו ר"ע.
[ולע"נ תלמידיו שכנראה לא למדו לשמה - כי לשמה היינו לרצות שיתבצעו ההוראות של היצרן.
וקודם כל היצרן אומר להעריך את התורה של השני כמציאות ממשית ומרוממת שמצריכה יחס ראוי המכיר בה ככזו].

ז"ל מסכת כלה רבתי ה א:
ר"מ אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה...
... יעסוק שלא לשמה... רבי עקיבא אומר כל הקורא שלא לשמה נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו שנאמר ושמרתם מצוותי ועשיתם אותם. לעשייה נתתים ולא לדבר אחר.

אקיצער: לשמה זה בסה"כ ללמוד בשביל שהתורה תגיע בפועל לשטח.

[וכשאין זה למעשה כרגע אז לפחות שתגיע ללב שלי שירצה שיתקיים בשטח] .
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בן של רב הערתי כבר [ומשום מה נמחק...] שאין ראוי לכתוב בנוסח "ולע"נ תלמידיו שכנראה לא למדו לשמה" - על תלמידי רבי עקיבא. בתקווה להבנה ולעידון הנוסח
 
חלק עליון תַחתִית