חידוש התומים שפוסקים כהשו''ע ולא כהגר''י קארו

בן אהרון

משתמש ותיק
שמעתי בשם התומים.
כאשר יש סתירה בשו''ע לפעמים הדברים באים מהעתקת ב' מקורות שאינן מתאימים זה עם זה  וכשמיישבים סתירה בשו''ע אין כוונתנו שזו היתה כוונת הגר''י קארו אלא שכיון שספר שו''ע התקבל בכלל ישראל ויש לנהוג על פיו וחייבים לחדש בו אופנים להתאים את החלקים ביניהם. 
ככל הנראה אינני מצטט אותו כדבעי וכלן אבקש ממאן דהו להעלות מקור הדברים. 
 
A

Anonymous

Guest
לא נתאים כלל לתומים.
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
אני חושב שיש כאן מקום לדון בעיקר מה שעומד מאחרי חידוש זה.

שהנה לכאו' דברים אלו פשוטים הם, שהרי דעת מהר"י קארו, לא גרע מדעת כל יחיד ויחיד מגדולי אותו הדור ושלפניו. ומ"מ כל בית ישראל יאמרו אחר מוצא פיו קדוש.

וע"כ, היינו משום שאין תוקף השו"ע בזה שהוא דעת מהר"י קארו, אלא בזה שהוא פסק שהתקבל בכל תפוצות ישראל (מלבד המקומות שהגיה מוהר"מ איסרליס, למנהג אנשי אשכנז, צרפת, אוסטרייך והגלילות).

ויל"ע בזבר זה גופא, מניין תוקפו וגבורתו.

אשמח לשמוע דעת תורה מתחי"ם דפה.
 

עניין

משתמש רגיל
זכור לי חת"ס בזה ליישב דברי המחבר שאפי' אם לא לזה כיון אבל דבריו ברה"ק.... משהוא כזה, מי שיודע נא לכתוב.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
תומים.png התומים כאן: http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14446&st=&pgnum=98&hilite=
יש גם סד"ט בסי' קפז שאומר כעין זה על ספר בית יוסף.
ואגב, הקונטרס הספקות כותב על תירוץ התומים שהוא דבר זר (או ביטוי אחר כעין זה).

הצג קובץ מצורף תומים.pdf

אגב, היה אשכול שלם כאן בפורום על דברי הגר"ח האלו, ועל דברי התומים.
 
A

Anonymous

Guest
גבריאל פולארד אמר:
תומים.pngהתומים כאן: http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14446&st=&pgnum=98&hilite=
יש גם סד"ט בסי' קפז שאומר כעין זה על ספר בית יוסף.
ואגב, הקונטרס הספקות כותב על תירוץ התומים שהוא דבר זר (או ביטוי אחר כעין זה).

תומים.pdf

אגב, היה אשכול שלם כאן בפורום על דברי הגר"ח האלו, ועל דברי התומים.
אבל הוא לא מדבר על סתירות בשו"ע, שבאים מכמה מקורות. 
 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
בן אהרון אמר:
שמעתי בשם התומים.
כאשר יש סתירה בשו''ע לפעמים הדברים באים מהעתקת ב' מקורות שאינן מתאימים זה עם זה  וכשמיישבים סתירה בשו''ע אין כוונתנו שזו היתה כוונת הגר''י קארו אלא שכיון שספר שו''ע התקבל בכלל ישראל ויש לנהוג על פיו וחייבים לחדש בו אופנים להתאים את החלקים ביניהם. 
ככל הנראה אינני מצטט אותו כדבעי וכלן אבקש ממאן דהו להעלות מקור הדברים. 
גם על הרמב"ם https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=4165#p49648
ים סוף אמר:
לענ"ד הדברים אינם מבהילים כל כך, שהרי כבר כ' ה'תומים' (הוזכר קודם תחת כתובת שאינה מדוייקת) (תקפו כהן סימן קכ"ג קכ"ד)

"ולדעתי אין ספק כי הכל בכתב מיד ה' השכיל על ידם, כי קושיות רבות שהקשו עליהם אחרונים ותירצו בדרך חריף ועמוק, וכמו כן כללו במתק וקוצר לשונם דינים הרבה, ולאין ספק שלא כוונו להכל כי איך היה אפשר לרב המלאכה מלאכת שמים שהיה עליהם, ומי הוא הגבר שיעשה חיבור על כל התורה לקוח מכל דברי הראשונים ואחרונים ולא יכבד עליהם מלאכה מלאכת שמים, רק רוח ה' נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ ה' בידם הצליח."

ולפי"ד עולה שדברי הרמב"ם הם גופם תורה ואפשר לבאר בזה כפי דרך הלימוד דידן אף אם לא זו היתה כוונת המחבר. ואפילו אם יבא הרמב"ם בעצמו ויאמר שלא זאת היתה כוונתו בזמן כתיבתו את ספרו אין זה סיבה לחזור בנו מדברינו.
(ואותה בדיחה תפלה על שני האברכים שנחלקו בפי' הרמב"ם והסכימו ביניהם שלאחר מאה ועשרים שנה יגשו אל הרמב"ם וישאלו אותו מי מהם הצודק, וכו' אינה כ"כ בדיחתית שהרמב"ם על פי דרך לימודו יכול להיות שלא התכוון למה שאמרו שניהם אך בכ"ז יתכן שהם צודקים על פי דרך לימודם.)

וזכורני שכ' ה'חתם סופר' (אשמח מאד אם יראוני מקומו) על מה דפסקו התוס' (בגיטין כמדומני) הלכה כרבי לפני שחזר בו, והק' ה'חתם סופר' שהרי רבי חזר בו ואיך אפשר לפסוק הלכה כמותו, ותי' שעל אף שרבי האיש חזר בו אנו יש לנו לפנינו מח' תנאים בין רבי לפני שחזר בו לרבי הנוכחי.
וכן הוא בעניינינו שאין אנו עוסקים בכוונתו של האיש משה בן מימון אלא לומדים את הרמב"ם ודו"ק בזה
 
חלק עליון תַחתִית