מתן תורה

הנופל

משתמש ותיק
ברצוני לפנות לחברי הפורום בשאלה גלויה:
לו ניתנה לך האפשרות האם היית בוחר לקבל תורה?
אשמח לתגובות השונות של החברים השונים.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
הנופל אמר:
ברצוני לפנות לחברי הפורום בשאלה גלויה:
לו ניתנה לך האפשרות האם היית בוחר לקבל תורה?
אשמח לתגובות השונות של החברים השונים.

למה שמישהו יענה לא?

אולי הוא יגיד שהוא היה צריך להתגבר על טבעו בכדי לענות כן, אבל קשה לי להאמין שאדם רציני יבחר לא לקבל תורה (אלא א"כ אינו יודע מהי).
 

נבשר

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
למה שמישהו יענה לא?

אולי הוא יגיד שהוא היה צריך להתגבר על טבעו בכדי לענות כן, אבל קשה לי להאמין שאדם רציני יבחר לא לקבל תורה (אלא א"כ אינו יודע מהי).
לדעתי השאלה הזאת לא אמורה להביא לתשובה כן או לא, אלא להעמיד את האדם את המציאות שלו מול התורה ומה שהיא דורשת, לאפוקי חברה או מעמד, אלא שאלה שמופנית אל האדם איך הוא ביחס לתורה באמיתות שלו, ולפני חג שבועות עליו לזכור שהוא מקבל שוב.
 

טעם ודעת

משתמש ותיק
ניסוח השאלה והנימה ממש מקוממת, ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן הטעים ונתן לנו וכו
 

מאן דהו

משתמש ותיק
הנופל אמר:
ברצוני לפנות לחברי הפורום בשאלה גלויה:
לו ניתנה לך האפשרות האם היית בוחר לקבל תורה?
אשמח לתגובות השונות של החברים השונים.

כנראה שלא הייתי מקבל. וכמו שעם ישראל לא קיבלו בלא "שכפה עליהם הר כגיגית"!
אנחנו בני מעלה יותר מאשר דור המדבר שהיו מושגחים על כל צעד ושעל ועדין סרבו?!
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
הנופל אמר:
ברצוני לפנות לחברי הפורום בשאלה גלויה:
לו ניתנה לך האפשרות האם היית בוחר לקבל תורה?
אשמח לתגובות השונות של החברים השונים.

כנראה שלא הייתי מקבל. וכמו שעם ישראל לא קיבלו בלא "שכפה עליהם הר כגיגית"!
אנחנו בני מעלה יותר מאשר דור המדבר שהיו מושגחים על כל צעד ושעל ועדין סרבו?!
חשבתי על טענה זו, אבל רבותינו פירשו את הכפיה שלא כפשוטה, הלא הם רבנו חסדאי קרשקש בספרו "אור ה'" וכעין זה המהר"ל בגור אריה פ' יתרו, שענין הכפיה היה שהבינו בידיעה מוחשית וברורה שאין קיום להם ולעולם בלא התורה, והבנה כזו נקראת הכרח, כמו שאדם שיודע שאם יגע באש הוא ישרף מוכרח ע"י ידיעתו שלא ליגע באש. והמהר"ל מוסיף שיש בזה גם הכרח מצד הקב"ה שמחוייב לברית עם כלל ישראל, כמו שמאנס מחוייב לאשה הנאנסת על ידו "לא יוכל שלחה כל ימיו".
 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
מאן דהו אמר:
הנופל אמר:
ברצוני לפנות לחברי הפורום בשאלה גלויה:
לו ניתנה לך האפשרות האם היית בוחר לקבל תורה?
אשמח לתגובות השונות של החברים השונים.

כנראה שלא הייתי מקבל. וכמו שעם ישראל לא קיבלו בלא "שכפה עליהם הר כגיגית"!
אנחנו בני מעלה יותר מאשר דור המדבר שהיו מושגחים על כל צעד ושעל ועדין סרבו?!
חשבתי על טענה זו, אבל רבותינו פירשו את הכפיה שלא כפשוטה, הלא הם רבנו חסדאי קרשקש בספרו "אור ה'" וכעין זה המהר"ל בגור אריה פ' יתרו, שענין הכפיה היה שהבינו בידיעה מוחשית וברורה שאין קיום להם ולעולם בלא התורה, והבנה כזו נקראת הכרח, כמו שאדם שיודע שאם יגע באש הוא ישרף מוכרח ע"י ידיעתו שלא ליגע באש. והמהר"ל מוסיף שיש בזה גם הכרח מצד הקב"ה שמחוייב לברית עם כלל ישראל, כמו שמאנס מחוייב לאשה הנאנסת על ידו "לא יוכל שלחה כל ימיו".
 
המהר"ל פירש בדרכו. אבל הפשט יש לו כאן מקום.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
הנופל אמר:
ברצוני לפנות לחברי הפורום בשאלה גלויה:
לו ניתנה לך האפשרות האם היית בוחר לקבל תורה?
אשמח לתגובות השונות של החברים השונים.

כנראה שלא הייתי מקבל. וכמו שעם ישראל לא קיבלו בלא "שכפה עליהם הר כגיגית"!
אנחנו בני מעלה יותר מאשר דור המדבר שהיו מושגחים על כל צעד ושעל ועדין סרבו?!

צריך לסייג לפי ההסבר שהכפיה דוקא על תורה שבעל פה ולא שבכתב.
 

מחשבות

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
הנופל אמר:
ברצוני לפנות לחברי הפורום בשאלה גלויה:
לו ניתנה לך האפשרות האם היית בוחר לקבל תורה?
אשמח לתגובות השונות של החברים השונים.

כנראה שלא הייתי מקבל. וכמו שעם ישראל לא קיבלו בלא "שכפה עליהם הר כגיגית"!
אנחנו בני מעלה יותר מאשר דור המדבר שהיו מושגחים על כל צעד ושעל ועדין סרבו?!
מקרא מפורש שקיבלו את התורה ואמרו נעשה ונשמע
על כפיית הר כגיגית תירצו התוספות שהיה חשש שיחזרו בהם מחמת יראת האש הגדולה
והתנחומא שתורה שבעל פה לא רצו (וצ"ע שהרי קיבלו כל אשר דיבר ה' אף מה שעדיין לא ידעו)
ותירוצים נוספים כנכתב לעיל.
בכל מקרה קיבלו וקיבלו
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
מאן דהו אמר:
הנופל אמר:
ברצוני לפנות לחברי הפורום בשאלה גלויה:
לו ניתנה לך האפשרות האם היית בוחר לקבל תורה?
אשמח לתגובות השונות של החברים השונים.

כנראה שלא הייתי מקבל. וכמו שעם ישראל לא קיבלו בלא "שכפה עליהם הר כגיגית"!
אנחנו בני מעלה יותר מאשר דור המדבר שהיו מושגחים על כל צעד ושעל ועדין סרבו?!
מקרא מפורש שקיבלו את התורה ואמרו נעשה ונשמע
על כפיית הר כגיגית תירצו התוספות שהיה חשש שיחזרו בהם מחמת יראת האש הגדולה
והתנחומא שתורה שבעל פה לא רצו (וצ"ע שהרי קיבלו כל אשר דיבר ה' אף מה שעדיין לא ידעו)
ותירוצים נוספים כנכתב לעיל.
בכל מקרה קיבלו וקיבלו
א. השאלה איך לומדים את תוספות...למשל המשך חכמה כותב פשט אחר [מצאתי בגוגל]
המשך חכמה מציע הסבר אחר, והוא שהדגש המרכזי הוא בעובדה שהתורה היא חלק מהותי מן החיים ומכל יכולת החיים של העולם, זה לא רק הפחדה אלא ראיה ברורה, לא היה בכלל מה לשאול, עם ישראל התייצב תחתית ההר וראה במראה נבואי שאין מקום לעולם בלי שיקבלו התורה ולכן אין להם סיכוי לסרב, זה לא עניין של יראת העונש, אלא לא הייתה בחירה חופשית בכלל. יום מתן תורה
הוא יום שמהווה בסיס לאמונת כל עם ישראל, תמיד יהיו מתבוללים אך אלו השומרים בתוכם את
להבת יום מתן תורה מחזקים אצלם את אמונתם הדתית. מחויב היה שיהיה אירוע יוצא דופן כזה
בשביל שעם ישראל י וזכ ר וישמור בליבו את המעמד והמשמעות, ולכן נכפה ההר כגיגית

ב. מדברי המדרש תנחומא משמע שחלק על תוס' ומיישב קושייתם מה שנדרש לכפות על תורה שבעל פה ולא שבכתב
 

מחשבות

משתמש ותיק
א. צריך לדעת ללמוד משך חכמה... ודרכו בדיוק כמו שהביאו בשם המהר"ל
ב. כמובן שהתנחומא והתוס' חולקים וכתבתי זאת במפורש ולשניהם אמרו נעשה ונשמע וקיבלו את התורה.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
א. המשך חכמה מסביר מה שכתבו תוס' מפני האש וגומר. ואילו המהר"ל כותב במפורש לחלוק על תוספות
ב. לא. לתנחומא לא קיבלו תורה שבעל פה. והוא הסבר אחר מתוספות. ולדברי התנחומא אין התחלה לקושית תוספות!
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
א. המשך חכמה מסביר מה שכתבו תוס' מפני האש וגומר. ואילו המהר"ל כותב במפורש לחלוק על תוספות
ב. לא. לתנחומא לא קיבלו תורה שבעל פה. והוא הסבר אחר מתוספות. ולדברי התנחומא אין התחלה לקושית תוספות!
מהר"ל גור אריה
שנתלש ההר וכו'. בפרק רבי עקיבא (שבת פח. ) הקשו התוספות (ד"ה כפה) הרי כבר אמרו "נעשה ונשמע" (להלן כד, ז), ולמה הוצרך לזה, ותרצו התוספות דשמא היו חוזרים בהם כשראו האש הגדולה, שיצאתה נשמתם (שבת פח ע"ב). ואין דעתי נוחה בפירוש זה לעשות כל זכות ישראל שהקדימו נעשה לנשמע - לאין, שיחזרו מזכותם הגדול, שהוא לדורי דורות, ואולי התוספות סבירא להו דכיון דמחמת יראה חזרו להם, לא נחשב לחזרה למעט זכותם:
אבל העיקר הפירוש אשר נראה פשוט, כי כפה עליהם ההר כגיגית לומר 'אם לא תקבלו התורה, שם תהא קבורתכם' (שבת פח. ) לומר כי התורה היא הכרחית לקבלה, ואם לא יקבלו התורה - שמה תהא קבורתם. וידוע, כי דברים המוכרחים להיות הם חשובים במעלה יותר, שאי אפשר מבלעדם, ואין קיום לנמצא בזולתם. לכך כפה עליהם ההר כגיגית להודיע מעלת התורה, שאי אפשר מבלעדה כלל. ואם לא היה עושה זה, היו אומרים כי התורה אין הכרחית לעולם, רק ברצון קבלו עליהם, ואם לא קבלו - לא היו צריכין. לכך היה השם יתברך מפתה ומרצה אותם קודם, וכאשר ראו שעיקר נתינתה על ידי כפיית ההר, היו מוכרחים לומר כי נתינתה מוכרחת, שאין להם קיום זולתה. ולכך הביא שם (שבת פח. ) על המאמר זה "ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי" (בראשית א, לא), ה"א יתרה למה לי, מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית, שאם לא יקבלו ישראל את התורה יחזור העולם לתוהו ובוהו. וזה המאמר בא לפרש למה כפה עליהם הר כגיגית, לומר כי נתינת התורה היא מוכרחת:
 

מחשבות

משתמש ותיק
גם תנחומא צריך ללמוד... לתנחומא לא קיבלו עמל התורה של תורה שבע"פ עיי"ש.
ולגבי המשך חכמה הוא מכניס את המהר"ל בתוס'
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
גם תנחומא צריך ללמוד... לתנחומא לא קיבלו עמל התורה של תורה שבע"פ עיי"ש.
ולגבי המשך חכמה הוא מכניס את המהר"ל בתוס'

צריך ללמוד.. הרבה!
לפי התנחומא אין התחלה לקושית תוספות מדוע הוזקק לכפיה כיון שאמרו נעשה ונשמע. ועל זה משיב התנחומא שהנעשה ונשמע התיחס לתורה שבכתב והכפיה לתורה שבעל פה!
 

מחשבות

משתמש ותיק
לא התנחומא לא אומר זאת
עיי"ש ותראה שלא קיבלו את טורח עמלה של תורה שבעל פה
את קיום המצוות קיבלו ע"פ התנחומא גם תורה שבע"פ
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
לא התנחומא לא אומר זאת
עיי"ש ותראה שלא קיבלו את טורח עמלה של תורה שבעל פה
את קיום המצוות קיבלו ע"פ התנחומא גם תורה שבע"פ
תלמד לקרוא ברוגע ובנחת ובתשומת לב..

המדרש דוחה את הצד שלא קיבלו תורה שבכתב. ומבאר שלא קיבלו תורה שבעל פה. והחילוק שאת בעל פה לא רצו לקבל מסביר בגלל הטרחה!

מדרש תנחומא, נח ג׳:ד׳
(ד) וְלֹא קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה עַד שֶׁכָּפָה עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָהָר כְּגִיגִית, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר (שמות יט, יז). וְאָמַר רַב דִּימִי בַּר חָמָא: אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִם מְקַבְּלִים אַתֶּם אֶת הַתּוֹרָה, מוּטָב, וְאִם לָאו, שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם. וְאִם תֹּאמַר, עַל הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כָּפָה עֲלֵיהֶם אֶת הָהָר, וַהֲלֹא מִשָּׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם מְקַבְּלִין אַתֶּם אֶת הַתּוֹרָה, עָנוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהּ יְגִיעָה וְצַעַר וְהִיא מְעַט, אֶלָּא אָמַר לָהֶן עַל הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דִּקְדּוּקֵי מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת, וְהִיא עַזָּה כַמָּוֶת וְקָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָתָהּ, לְפִי שֶׁאֵין לוֹמֵד אוֹתָהּ אֶלָּא מִי שֶׁאוֹהֵב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל לִבּוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ (דברים ו, ה).
 

בנציון

משתמש ותיק
כיון שמדברים על התנחומא, ברצוני להעיר שידוע שבתנחומא נכנסו גם קטעים מאוחרים לא מחז"ל, ושמעתי מיהודי תלמיד חכם שאמר שהסגנון של התנחומא הזה [שהכפיה היתה על תושבע"פ] נראה שהוא גם מהקטעים המאוחרים.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
בנציון אמר:
כיון שמדברים על התנחומא, ברצוני להעיר שידוע שבתנחומא נכנסו גם קטעים מאוחרים לא מחז"ל, ושמעתי מיהודי תלמיד חכם שאמר שהסגנון של התנחומא הזה [שהכפיה היתה על תושבע"פ] נראה שהוא גם מהקטעים המאוחרים.

נכון ה"ואם תאמר" כאן לא מתאים לשפת מדרש [בכל מקרה אני לא נתקלתי במדרשים שמשתמשים בלשון זו אולי מאן דהו אחר..]
 

מחשבות

משתמש ותיק
תקרא את כל המדרש שם
המדרש אומר כמה קשה תורה שבעל פה (וכוונתו ללימוד כמבואר שם באורך)
וממשיך את הקטע שהבאת.
גם מקטע זה לבד תבין זאת
ואין לומד אותה וכו'.
וברורים הדברים שהמדרש אומר שקיבלו ישראל את התורה אך לא את טורח לימוד תורה שבע"פ
כלומר לא רצו להתחייב להמשיך לימור את התורה.
ולגבי ההערות על אמינות המדרש אשמח למקורות ברורים
כי מדרש תנחומא מקובל מימים עברו וקטע זה ידוע וקשה לדחותו בקשים ואף לא בקושיות.
 
ככל הידוע לי הערעור על מדרשים כאלה ואחרים מגיע מחוקרי מקרא ופרופסורים כופרים.
הם מערערים גם על ספרי הנביאים והכתובים הרבה פעמים וטוענים לתוספות מאוחרות, עפ"ל.
 

הנופל

משתמש ותיק
פותח הנושא
המעיין היטיב בדברי המהר''ל בהקדמה לאור חדש
יראה שאין כוונתו שמחמת שהגיעו להשגה לא יכלו לסרב
אלא שהתורה שהיא מוכרחת לעולם ראויה לבא בצורה מוכרחת בלבד
ובהמשך דבריו ביאר גם את דברי המדרש תנחומא

הצג קובץ מצורף HebrewBooksOrg_14191_page_43.pdf
 

בנציון

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
ככל הידוע לי הערעור על מדרשים כאלה ואחרים מגיע מחוקרי מקרא ופרופסורים כופרים.
הם מערערים גם על ספרי הנביאים והכתובים הרבה פעמים וטוענים לתוספות מאוחרות, עפ"ל.
זה לא קשור לביקורת המקרא. זה ידוע שיש מדרשים שהגאונים כתבו, וגם במדרש תנחומא נכנס מהגאונים.
 
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
כל השאלות על כפיית הר כגיגית, אם תושב"כ או בע"פ וכו'
אך דבר ברור שאחרי מתן תורה דפורים, אי אפשר לנו אפילו רגע בלי תורה שבכתב ושבע"פ שהיא חיינו ואורך ימינו, ואין לנו מידה טובה ממנה.
ובודאי שהיינו כולנו מתעלפים משמחה, אם הקב"ה היה פונה אלינו (!) בהצעה הכי משמחת שבעולם, להיות עמו. ולקבל את תורתו הקדושה!
אשרי העם שככה לו!
 

בן של רב

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
מבקש אמת אמר:
מאן דהו אמר:
כנראה שלא הייתי מקבל. וכמו שעם ישראל לא קיבלו בלא "שכפה עליהם הר כגיגית"!
אנחנו בני מעלה יותר מאשר דור המדבר שהיו מושגחים על כל צעד ושעל ועדין סרבו?!
חשבתי על טענה זו, אבל רבותינו פירשו את הכפיה שלא כפשוטה, הלא הם רבנו חסדאי קרשקש בספרו "אור ה'" וכעין זה המהר"ל בגור אריה פ' יתרו, שענין הכפיה היה שהבינו בידיעה מוחשית וברורה שאין קיום להם ולעולם בלא התורה, והבנה כזו נקראת הכרח, כמו שאדם שיודע שאם יגע באש הוא ישרף מוכרח ע"י ידיעתו שלא ליגע באש. והמהר"ל מוסיף שיש בזה גם הכרח מצד הקב"ה שמחוייב לברית עם כלל ישראל, כמו שמאנס מחוייב לאשה הנאנסת על ידו "לא יוכל שלחה כל ימיו".
המהר"ל פירש בדרכו. אבל הפשט יש לו כאן מקום.
הפשט אומר שהם אמרו בשמחה רבה נעשה ונשמע - רצוננו לראות את מלכנו = ונשמע ממנו עצמו את ואלה המשפטים ונקים לו מדינת הלכה. 
[ע"פ הגרי"ז] 
ואח"כ נרתעו "כי יראתם מפני האש הגדולה" וגם אז אמרו דבר אתה עמנו ואל ידבר עמנו אלוקים פן נמות
אבל לא עלה על דעתם לבקש שתתפרד החבילה ונלך לארץ אחרת ונקים מדינה חילונית. 
 
 

יהודה1

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
הנופל אמר:
ברצוני לפנות לחברי הפורום בשאלה גלויה:
לו ניתנה לך האפשרות האם היית בוחר לקבל תורה?
אשמח לתגובות השונות של החברים השונים.

כנראה שלא הייתי מקבל. וכמו שעם ישראל לא קיבלו בלא "שכפה עליהם הר כגיגית"!
אנחנו בני מעלה יותר מאשר דור המדבר שהיו מושגחים על כל צעד ושעל ועדין סרבו?!

הם לא סרבו אלא היה חשש שיחזרו בהם.
 
חלק עליון תַחתִית