עד מאה ועשרים שנה

יעקב. ב

משתמש רגיל
האם אכן יש מקור לברכה ''עד מאה ועשרים שנה''. שהרי דוד המלך אמר ימי שנותנו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים, המשנה אומרת בן מאה כאילו מת.
הפסוק סוף פרשת בראשית מדבר רק על אורכה שה' נתן לדור המבול לחזור בתשובה.
 

אריך

משתמש ותיק
מביאים מלבי"ם על הפסוק הנ"ל שכותב "מעתה יהיו ימי חיי האדם ק"כ שנה, ומאז התחיל ה' לקצר ימי חיי האדם וכו', שמשה לא חי רק ק"כ שנים כשנים הקצובים", ע"ש. וכן ביארו הי"א בראב"ע.
ובספר לבנימין אמר, תשובות הגרח"ק, נשאל בזה והוסיף השואל שיש מכתב מהח"ח שמברך ככה, והשיב הגרח"ק "נקט אריכות ימים". ומביא בהערה שבספר הגאון מובא שהיה רגיל הגר"א לברך עד מאה שנים.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
שמעתי מהג"ר מאיר שטרן שליט"א שהוא נכח כשהג"ר יעקב קמנצקי ז"ל פגש הגריד"ס מבוסטון באיזה שמחה ובירך אותו עד מאה ועשרים. הגריד"ס אמר לו שאין מקור שא"א לחיות יותר ממאה ועשרים שנה והגרי"ק הרהר קצת ואמר שנכון הוא שאין לזה מקור.
אבל דומני שמצאתי מקור. אין לי זמן לחפש עכשיו אבל מונח לי בראש שהיה בתנא דבי אליהו. מ"מ אין הכרח שלא יתכן לחיות יותר ויש לפרשו שבאופן כללי לא חיים יותר.
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
רב מאיר שטערן שליט"א בירך אותי שאזכה לחיות עד מאה ושלושים שנה וםעם אחרת אמר לי מאה וארבעים שנה...
 

לחזות בנועם

משתמש רגיל
לא שיש לי בעיה כל שהיא מצידי גם עד מאה ושמונים ;) אך לא שמעתי שמברכים כך, כי אין זה דרך העולם, ועולם כמנהגו נוהג.
 

הקטן למאד

משתמש ותיק
זכורני שראיתי במקום כל שהוא משם אחד מהאחרונים דיש צד דהוא באמת קללה, ואדרבה אסור לברך כן.
 

לחזות בנועם

משתמש רגיל
אולי כתב שזה 'קללה' כי לא נוח לו לאדם שנברא, וא"כ טוב שיגיע אל תיקונו במאה ועשרים שנה שנמצא בזה העולם.
 

מוטי

משתמש ותיק
פירוש הרא"ש על התורה בראשית פרשת בראשית - נח פרק ו

(ג) לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו ק"כ שנה רוחי היא הנשמה מן העליונים כענין שנא' ויפח באפיו נשמת חיים. באדם לעולם כלו' תהיה הנשמה בתוך הגוף זמן ארוך כענין שנאמר יחי אדוני המלך דוד לעולם פי' לימים רבים וכן ועבדו לעולם וכן לעולם שנא' בשמואל הרמתי ר"ל שלא יחיה האדם ימים רבים כמו דורות הראשונים שהיו נקראים בני האלהים והיו מאריכין תשע מאות שנה ויותר ואף בסוף ימיהם היו הולכין אחר תאותן תחת אשר נבראו בעלי מדע להיות כמלאכים ונתן טעם לדבר בשגם הוא בשר כלומר באריכות הימים שהם חיים כל כך אף הרוח העליון נהפך לטבע הבשר ונמשך אחר התאוה לפיכך והיו ימיו ק"כ שנה ואמר לא ידון רוחי ע"ש שהנשמה נתונה באדם שהוא גוף נוצר מן האדמה בעלת השכל והמדע למשול בו ולשפוט אותו ולהדריכו בדרך ישרה לקרבו אל העליונים ולהרחיקו מטבע המושכת אותו אחר תאותו הרמ"בן ז"ל:
 

יעקב. ב

משתמש רגיל
פותח הנושא
מי בהיסטוריה חי מאה לעשרים בדיוק?
משה רבנו, רבי עקיבא, רבי יוחנן בן זכאי.
האם יש עוד מישהו?
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
בעלון "קב ונקי"
הובא בעבר לא זוכר באיזה גליון, אך הוא הביא הרבה מקורות מהעבר שבירכו עד מאה שנה,
ולדבריו מאה ועשרים הוא טעות
 

סענדער

משתמש ותיק
סבתי בת ה81 בלעה"ר, מי שיעיז לברך אותה בברכה הזאת, היא תשפוך עליו קיתון של צוננין ורותחין גם יחד.
- 'אל תקלל אותי' - היא תגיד בנחרצות.
 

יוסי יעבץ

משתמש ותיק
יעקב. ב אמר:
מי בהיסטוריה חי מאה לעשרים בדיוק?
משה רבנו, רבי עקיבא, רבי יוחנן בן זכאי.
האם יש עוד מישהו?
רבי עקיבא היכן הוא המקור אם אפשר לציין.
 
חלק עליון תַחתִית