האם כתוב שאסור חלום להביא יד לנפטר

[יושב בין חכמים]

האם כתוב שאדם שחולם על אדם נפטר כבר שאסור להביא לו יד?

[שאר לעמו]

למי יש שליטה על חלומותיו. חלומות הם הרהורי היום ותת ההכרה שבנפשו של אדם.

[יושב בין חכמים]

למי יש שליטה על חלומותיו. חלומות הם הרהורי היום ותת ההכרה שבנפשו של אדם.

שאלה טובה
למעשה ודאי שיש דברים שכ' אסור לעשות בחלום

[הפקדתי שומרים]

למי יש שליטה על חלומותיו. חלומות הם הרהורי היום ותת ההכרה שבנפשו של אדם.

נכון שכך סבור פרויד, אבל בגמ' ברכות נה: מבואר אחרת. כמו חילוק בין חלום הבא ע"י מלאך או שד וכו'. באופן מקיף עומדים ע"ז באתר דף היומי ראה כאן https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=5485
נ.ב מה ששאל השואל אם יש מקור לזה "שאין לתת לו יד". אין מקור כזה רוב הסיכויים, שזו המצאה, של פותרי חלומות לא מוצלחים..

[אור זרוע]

מצאתי משהו דומה בצוואת ריה"ח אות יג: "אין לקבל שום דבר מן המת בחלום, ואין לנדור לו שום דבר".

[שאר לעמו]

למי יש שליטה על חלומותיו. חלומות הם הרהורי היום ותת ההכרה שבנפשו של אדם.

נכון שכך סבור פרויד, אבל בגמ' ברכות נה: מבואר אחרת. כמו חילוק בין חלום הבא ע"י מלאך או שד וכו'. באופן מקיף עומדים ע"ז באתר דף היומי ראה כאן https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=5485
נ.ב מה ששאל השואל אם יש מקור לזה "שאין לתת לו יד". אין מקור כזה רוב הסיכויים, שזו המצאה, של פותרי חלומות לא מוצלחים..

מאפס פנאי כעת לא ראיתי את על העמוד של הדף היומי, הרי החלום בא בעל כרחו ובדרך כלל הינם מחשבותיו של אדם + תת ההכרה שלו.
ומי שחרד על דבר עד שנהפך לו לאינסטינקט כמו טבע, גם בחלום הוא יתנהג כך, ואם לא - הרי הוא לא יתנהג כך.
ולא הבנתי מה קשור פרויד לענין (גם אינני יודע מה הוא אמר בענין, אבל לא כ"כ נ"מ), הרי מדברים ממציאות שכל אחד מכיר מהו חלום.
האם יש למע"כ השגה על דברי ?

[רחמים]

האם כתוב שאדם שחולם על אדם נפטר כבר שאסור להביא לו יד?

מה הכוונה אסור, ברור שאין זה עבירה על השלחן ערוך, ומאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה

[אלימלך]

בפשטות ודאי שיש אפשרות לעיתים בחלום לשאול ולהחליט, ומצאנו שאמוראים נתגלו בחלומם ושאלו מהם שאלות, לדוגמא רבא לר"נ
"אמר ליה: ליתחזי לי מר. איתחזי ליה. אמר ליה: הוה ליה למר צערא? אמר ליה: כמישחל בניתא מחלבא. ואי אמר לי הקדוש ברוך הוא זיל בההוא עלמא כד הוית - לא בעינא, דנפיש ביעתותיה"

[שאר לעמו]

זה המדובר על חלום שהוא כעין נבואה ולאו כל אדם זוכה לזה.

[איש]

האם כתוב שאדם שחולם על אדם נפטר כבר שאסור להביא לו יד?

תוך כדי שהוא יושן מחוסר הכרה ודעת, יש הגיון שאיסור כלשהו ימנע מהחולם להושיט יד או לשחק בכדור? תמוה.

[מבין ענין]

האם כתוב שאדם שחולם על אדם נפטר כבר שאסור להביא לו יד?

תוך כדי שהוא יושן מחוסר הכרה ודעת, יש הגיון שאיסור כלשהו ימנע מהחולם להושיט יד או לשחק בכדור? תמוה.

חיפשתי בספר "משנת החלומות" של הרב בועז שלום שליט"א, ולא מצאתי שמוזכר שם בענין לתת יד למת, אבל הוא כותב שם בקונטרס 'ראיית המת בחלום' ענין קרוב לזה:
הרואה שהמת יקראנו כדי ללוותו מחוץ לבית למקום אחר - ימות בזמן קרוב.
ואם המת יחזיק בו בחזקה - חיים ושלום יגיד [שם]

כמו כן שייך לצוות שלא לעשות דבר מה בחלום, כפי מה שהוא מביא שם מהספר חסידים, וכן מהספר 'מילי דחסידותא' על הספר חסידים:
אין לקבל שום דבר מן המת בחלום, ואין לנדור לו שום דבר ['צוואת רבי יהודה החסיד' אות יג]
ומהספר 'מילי דחסידותא': [בביאורו על הס"ח] הוא מביא:
אין לתת למת בחלום שום דבר מטלטלין וכלי ביתו.
מטלטלין שאינם חשובים - כגון מאכל ומשקה וכיו"ב- מותר.
להניח לפניו ויטול המת בעצמו - מותר.
נטל המת ואח"כ החזיר למי מבני הבית - מורה רק טוב וכו' ע"ש.

[נדיב לב]

מלבד לגבי נזיקין אבל בכל שאר הענינים מה שייך לצוות או לאסור לאדם ישן שלא בחינם פטור מהמצוות. וצריך לי בזה ביאור

[מבין ענין]

מלבד לגבי נזיקין אבל בכל שאר הענינים מה שייך לצוות או לאסור לאדם ישן שלא בחינם פטור מהמצוות. וצריך לי בזה ביאור

אל תתפלא, סיפר לי אדם שחלם פעם חלום כזה שהנפטר ביקש ממנו דבר מה, והוא זכר שיש עם זה בעיה, ולא נתן לו למת את שביקש.
רואים שיש מצב שאדם זוכר בחלומו ופועל על פי זה.

[ברל]

השאלה אם יש משמעות לחלומות והאם באמת מדובר על חלומות כאלו שסביר להניח שרק מקריאת האשכול יהיו שיחלמו בכגון דא .
החלומות שאדם חולםהם סביב מה שהוא חושב ביום שאין לזה לכאורה משמעות של חלום שאין זה רק מחשבותיו מהיום

[לבי במערב]

למי יש שליטה על חלומותיו. חלומות הם הרהורי היום ותת ההכרה שבנפשו של אדם.

נכון שכך סבור פרויד, אבל בגמ' ברכות נה: מבואר אחרת. כמו חילוק בין חלום הבא ע"י מלאך או שד וכו'. 

איני יודע מסברות פרויד. אך בגמ' שם (בסוף העמ') מבואר איפכא ממש:

אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו שנאמר אנת מלכא רעיונך על משכבך סליקו ואיבעית אימא מהכא ורעיוני לבבך תנדע אמר רבא תדע דלא מחוו ליה לאינש לא דקלא דדהבא ולא פילא דעייל בקופא דמחטא:

ועפ"ז, מסופקני כיצד יש להתייחס לסיום הודעת מר.