מצות חיבת הארץ

נושאים שונים

פותח הנושא
חזק
הודעות: 4
הצטרף: 26 יוני 2019, 23:46
קיבל תודה: 1 פעמים
סטטוס: לא מחובר

מצות חיבת הארץ

שליחה על ידי חזק » 27 יוני 2019, 00:01

שלום
אני כותב ועורך במכלול
ערך 'חיבת ארץ ישראל' שנכתב במכלול לדעתי לוקה בחסר מכמה פנים
ברצוני לשמוע חוות דעת נוספת מבאי המקום
בהודעה הבאה הציג בפניכם את הערך כולו

ערכים:


פותח הנושא
חזק
הודעות: 4
הצטרף: 26 יוני 2019, 23:46
קיבל תודה: 1 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מצות חיבת הארץ

שליחה על ידי חזק » 27 יוני 2019, 00:03

חיבת ארץ ישראל


אהבת ארץ ישראל יש שכתבו שהיא ענף של מצוות אהבת ה'[1], מהנימוק שהאוהב את ה' אוהב את נחלת ה' את ביתו של ה'[2].

זכותו של עם ישראל להיגאל תלויה בקיום מצווה זו, שהיא מהווה תיקון לחטא המרגלים, עליו נאמר "וימאסו בארץ חמדה".

תוכן עניינים
1 מקורות למצווה
2 גדר אהבה
3 מהותה של אהבה
4 הגאולה תלויה באהבה
5 הלכות מעשיות
5.1 הנהגות צדיקים
5.2 שירי ארץ חמדה
5.3 לדאוג שאחרים יאהבו
6 לשון הרע על א"י
6.1 לדבר בטובתה
7 מצוות שטעמם אהבת הארץ
7.1 עליה לארץ
7.2 ישיבת הארץ
7.3 ברכת המזון
7.4 טיול בארץ ישראל
8 הערות שוליים

מקורות למצווה
בתהלים[3] נאמר "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ". למדנו מכאן כותב החרדים[4]: שצריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו.
בתורה מצאנו עונש גדול מאוד בחטא המרגלים על הוצאת דיבה על א"י. מכאן למדנו שיש עלינו מצווה גדולה לאהוב את א"י, עד שלא נרצה לראות בה דבר רע[5].
התורה כותבת (במדבר לו, ט): "ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל". הלשון ידבקו בא להורות על עניין זה שעם ישראל צריכים להיות דבוקים בארץ, מלשון "ודבק באשתו" והיינו "דבקות נפשית"[6].
התורה משבחת ומחבבת בעיננו את ארץ ישראל, כמו שכתוב: "כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" (דברים פרק ח): המשמעות הפשוטה העולה מהפסוקים, שהתורה מחנכת אותנו לאהוב את ארץ ישראל ומתוך כך להודות לה' עליה[7].
חמשה בנות זכו להכתב בתורה שלוש פעמים, וזכו ליתר פרשת נחלה בתורה, וזכו לדבר נדיר שהקב"ה הודה לדבריהן כמו שכתוב "כן בנות צפלחד דוברות". במה זכו אותן בנות יותר מכל בנות ישראל? מה הייתה מעלתן? אומרים חז"ל: "שהיו מחבבות את ארץ ישראל" ללמדנו עד כמה חשובה אהבת הארץ[8].
גדר אהבה
בכוזרי[9] מבואר שצריך לאהוב את ארץ ישראל, לא סתם אהבה אלא תכלית הכוסף, וז"ל: "ובהערת בני אדם והתעוררותם אל אהבת המקום ההוא הקדוש, ינחץ העניין המיוחל, שכר גדול וגמול רב, כמו שנאמר: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, רוצה לומר כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה".

בספר תניא אגרת הקודש כתב לעורר את האהבה הישנה וחבת ארצנו הקדושה להיות בוערת כרשפי אש מקרב איש ולב עמוק.

מהותה של אהבה
המשך חכמה כתב[10] אהבת הארץ אינה אהבת מולדת כאשר יאהב הצרפתי את ארץ מולדתו ויכבד בירת ארצו פריז כי זה רגש לאומי, אהבת הארץ היא ענף של מצוות אהבת ה', שכן האוהב את ה' אוהב את ביתו ומשכנו של ה', וארץ ישראל היא המקום בו בחר ה' לדירתו ככתוב "כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ"[11].

הגאולה תלויה באהבה
בתהלים (פרק קו, כד) מבואר ששורש חטא המרגלים היה בזה שמאסו בארץ, "וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ". ואע"פ שפחדו מהמוות כמו שאמרו "למה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפול בחרב נשינו וטפינו יהיו לבז", אם היו אוהבים את ארץ ישראל כראוי לא היו מפחדים[12].

הגאולה תגיע בתיקון החטא, שיאהבו את הארץ. כמו שכתב רבי משה דוד ואלי בפירושו לתהלים (שם) וז"ל: "וימאסו בארץ חמדה. הנה העון הזה היה כל כך חמור לפניו ית', לפי שפגם בעיקר הכל שהיא האמונה. עד שממנו נמשכה הגזרה של הגלויות, כדי שיכירו וידעו הבנים שאין ארץ כארצם, ולא יתוקן עון המאיסה של האבות, עד שהבנים יביאו את עצמם לחשוק בה בחשק גדול, כעניין שנאמר: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד – כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, כלומר דהא בהא תליא, שלא יבא עת חנינה לציון, עד שבניה יחמדוה בתכלית החמדה והתשוקה". עכ"ל.

כתב בספר "טבור הארץ": "אין לך מצווה גדולה מזו, לחבב ארץ אשר המלך מלכי המלכים הקב"ה חפץ ביקרה, ודורש אותה תמיד, ועיני ה' אלקיך בה. ובזכות זה נבוא במהרה אל המנוחה ואל הנחלה, וישלח לנו גואל משיחו במהרה בימינו אמן".

הלכות מעשיות

כתב הרמב"ם (מלכים ה,י): "גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין בעפרה, וכן הוא אומר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו". מדוע כתב הרמב"ם מעשיות אלו בספר ההלכה שלו וכי איזו הלכה אנו לומדים מכך שגדולי ישראל נישקו לעפר הארץ וחיבקו את אבניה? אלא דבר גדול אנו לומדים מהלכה זו, שיש לאהוב את ארץ ישראל. לא מספיק לגור בארץ ולדעת את ערכה ושבחה, אלא צריכים גם לאהוב את ארצנו הטובה והקדושה[13].
מצווה לספר בשבחה וטובה של ארץ ישראל, שעל ידי זה יעורר אהבתה, כמו שאמר כמו שאומר רשב"י: "והלא דברים ק"ו אם [סנחריב] שבא לספר בשבח ארצו ולא ספר בגנות ארץ ישראל כך, ק"ו למספר בשבחה"[14]. עלינו לתקן את חטא המרגלים ולדבר בשבחה של הארץ, ולהודות לה' על המתנה הטובה שהנחיל לאבותינו ולנו. בפרט בדורנו שבחסדי ה' מיליוני יהודים זכו לעלות לארץ, להקים בה משפחות וליישבה, מה שלא זכו דורות רבים של צדיקים וקדושים לפנינו. על כן חובה כפולה מוטלת עלינו להקפיד לדבר בשבחה של ארץ ישראל, לאהוב את נופיה, לקשטה בעצים ופרחים, לנקותה מפסולת, לתקן את דרכיה, לבנות בה בתים נוחים ונאים, ולחזור תמיד על דברי יהושע וכלב שכנגד כל המשטינים עמדו ואמרו "טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד"[15].
מצווה ליהנות בישיבת ארץ ישראל ולהגיע למצב שיתחדש לאדם היושב בה שמחה כל הזמן כדי לשמוח ולאהוב את ארץ חמדה[16]. לכן בברכת מעין ג' אנו מודים על ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית והנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה[17].
הנהגות צדיקים
הגמרא[18] מספרת רבי חנינא מתקן מתקליה פירש רש"י משוה ומתקן מכשולי העיר מחמת חיבת הארץ שהייתה חביבה עליו ומחזר שלא יצא שם רע על הדרכים. לכן על לו לאדם לזרוק פסולת או ניירות עטיפה ברחובות וללכלך רחובות ארץ ישראל.
עוד מספרת הגמ' רבי אמי ורבי אסי היו עוברים בלימודם בקיץ ממקום שמש למקום צל ובחורף ממקום צל למקום שמש כדי שלא יוכלו להתרעם על ישיבת ארץ ישראל כל זאת מתוך אהבת ארץ ישראל.
מסופר בספרי[19]: מעשה ברבי יהודה בן בתירה ורבי מתיה בן חרש ורבי חנניה בן אחי רבי יהושע ורבי יונתן שהיו יוצאים חוצה לארץ והגיעו לפלטום וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה "וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות את כל החקים האלה" אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה. ללמדנו, כי היחס אל ארץ ישראל אינו רק יחס של מצווה. לכן גם המוכרח לצאת מארץ ישראל, כריב"ב וחנניא בן אחי רבי יהושע, שיצאו בעקבות הגזירות שאחר מרד בן כוזיבא, בכך הוא ניתק ממקור חיותו מחיק אימו, והמצב הנפשי הנכון במקרה כזה הוא 'זלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם'.
במסע הרבנים בראשותם של מרן הרב קוק והגרי"ח זוננפלד למושבות השומרון והגליל בחורף תרע"ד הג"ר זוננפלד ירד מהעגלה מזמן לזמן כדי ללכת ברגליו על אדמת הארץ משום חיבת א"י[20].
מסופר[21] על הרב יוסף חיים זוננפלד שהיה יוצא מעיר העתיקה בירושלים דרך שער שכם וחוזר דרך שער יפו כדי לקיים מה שנאמר שם סובו ציון והקיפוה. וכך היה המנהג הקדום בירושלים לסובב את החומה בימי חול המועד כדי לקיים מה שנאמר סובו ציון והקיפוה ספרו מגדליה.
שמחה בישיבה – כמו שכתב ספר חרדים[22]: מצות ישיבת א"י. כל עת ורגע שהאדם בא"י הוא מקיים המצוה זו וידוע שעיקר שכר המצוה על השמחה גדולה בה כדכתיב תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה אם כן צריך היושב בארץ ישראל להיות שמח תדיר במצוה התדירה באהבתו אותה.
רבי אליהו לאפיאן נהג לא לירוק על אדמת ארץ ישראל.
שירי ארץ חמדה
רבי אלעזר אזכרי, בעל ספר חרדים' מספר בספרו[23] על מנהג יפה שהיה להם, להתכנס בכל ערב ראש חודש בקברו של רבי יהודה ב"ר אלעי הקבור בין מירון לצפת ולשיר שם את השיר "ארץ הקדושה, יקרה חמודה"[24]. טעם מנהגם היה משום שמבואר בכוזרי שהובא לעיל, שגאולתנו תלויה באהבת ארץ חמדה, אחד מהדברים המעוררים את אהבה הוא השירה.

רבים מגדולי הדורות שרו שירי ארץ ישראל לעורר את אהבה אליה, מפורסם הוא הפיוט – ציון הלא תשאלי של רבי יהודה הלוי.

לדאוג שאחרים יאהבו
בגמ' יומא (פו,א) אמרו ואהבת את ה' שיהא שם שמים מתאהב על ידך, וכתב הרמב"ם בספר המצוות (מ"ע ג') שאהבה מחייבת לעשות שיאהבוהו גם אחרים. לכן גם בארץ ישראל שיש בה מצוות אהבה צריך לדאוג שגם אחרים יאהבו את ארץ ישראל, כמו שמצאנו (כתובות קיב) על רבי חנינא שהיה מתקן מכשולים בדרך כדי שלא יצא שם רע על א"י[25].

וכך כתב בכוזרי (מאמר ה') וז"ל: "ובהערת בני אדם והתעוררותם אל אהבת המקום ההוא הקדוש, ינחץ העניין המיוחל, שכר גדול וגמול רב". מבואר בדבריו שיש שכר רב מאוד למי שמעורר את לב בני ישראל לאהבת הארץ, עד שהם יגרמו ויחישו את הגאולה.

לשון הרע על א"י

ארץ ישראל המקראית
בכלל המצווה לאהוב את א"י כלול האיסור לדבר בגנותה, כגון לומר על האוויר בארץ ישראל שהוא קר או חם באופן לא נסבל וכדו<nowiki>', וכן לומר על פירות חו"ל שהם יותר יפים מפירות א"י, כמו שמצאנו (ערכין טו) שדור יוצאי מצרים נענשו ארבעים שנה במדבר וגם מתו שם מפני שהוציאו דיבה רעה על ארץ ישראל[26].

אמנם כל האיסור הוא רק שמזכיר את א"י כגון שאומר חם בא"י, וק"ו שמשווה את הארץ למקומות אחרים יותר טובים, אבל אם רק אומר חם כאן או קר כאן מאוד אין בזה איסור[27].

בספר בניהו בן יהוידע [28]כתב: ילמד האדם מוסר השכל, לשמור פיו ולשונו, לבל יוציא מפיו שום דיבור לא טוב, לגנות אפילו אמה אחת מארץ ישראל, הן מצד האויר, הן מצד קור וחום, הן מצד הפירות, והן בעניין הבניין וכיוצא, ואפילו בעת חורבנה שהיא ביד הגוים, והבתים הם של הגויים, כדי שלא יהיה בכלל מוציא דיבה על א"י.

אפילו לומר על ארץ שהיא יפה כמו ארץ ישראל אסור[29].

רואים שחטא המרגלים היה שאמרו "אפס כי עז העם היושב בארץ" [30] ,כלומר גם אם לא מדברים רע על העצים והאבנים שבה אלא אם מגנים את אוכלוסייתה וגורמים בכך מניעת עליית היהודים לגור בא"י הרי זה דומה לחטא הגרוע ביותר של המרגלים.

לכן כל מתלונן על תושבי א"י צריך לשקול דבוריו לפני שהוא מוציא אותם מפיו בין אם הוא מדבר לאנשים השוהים עדיין בחו"ל ובין אם הוא מדבר אל תושבים בא"י וגורם להם מיעוט אהדה לארץ ישראל, ישקול אם יש בכך הכרח של תועלת ממש או שיכול לשנות דיבורו ולהשיג אותה המטרה מבלי להכשל בעון נורא זה[31].

אין לדבר על פגמים רוחניים בא"י הממשלה וכדומה אלא א"כ יש תועלת מעשית, אבל סתם אין לדבר נגד החיים בארץ ישראל וגם כשמוכרחים לדבר לא להגזים כמו שאוהבים להשוות זמננו לשעת השמד לחיים ברוסיה תחת הממשלה הקומוניסטית וכדומה[32].

לדבר בטובתה
מצווה לעשות אמצעי קירור נוחים מזגן וכדומה, במקומות החמים בארץ ישראל, וכן מצווה לעשות אמצעי חימום, כדי להנעים ישיבתו בארץ ישראל, וכדי שלא יוציא עליה שם גנאי[33].

וכן בכל פעם שמזכירים את ארץ ישראל מצווה להזכיר שבחה, כמו שכתב האבודרהם (בפירושו לברהמ"ז) אנו צריכים לספר בשבח הארץ כדי שישתוקקו לה הנפשות[34].

מצוות שטעמם אהבת הארץ
עליה לארץ
בכלל מצוות אהבת ארץ ישראל, היא העלייה לארץ ישראל לבני חו"ל. אף על פי שמצוות ישוב ארץ ישראל אינה מחייבת עליה, היות שהיא מצווה קיומית[35], מחמת החיבה ואהבה לארץ ישראל צריך כל בן חו"ל לעלות לגור לא"י. כמו שכתב החרדים "צריך כל איש ישראל לחבב את א"י ולבא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו".

ישיבת הארץ
הרמב"ם לא מנה את במנין תרי"ג את מצוות ישוב הארץ, אף על פי שבהלכות הרחיב הרבה על חשיבות המגורים בארץ ישראל, משום שכל מצוות המגורים בארץ היא נובעת מאהבה ותשוקה, לגור בביתו של ה', ולא שייך שאהבה תהיה חובה. ועל האהבה כבר נצטווינו במצוות אהבת ה'[36].

ברכת המזון
מצוות ברכת המזון, ענינה להודות על ארץ ישראל, כמו שכתוב "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ"[37]. מטרת ההודיה והברכה לעורר את האהבה והשמחה בארץ ישראל.

בשם האריז"ל הובא על הפסוק 'והימים ימי בכורי ענבים' - שמצוות בכורים מהווה תיקון לחטא המרגלים, הללו המאיסו את הארץ, ואילו מצוות בכורים ניתנה משום חיבת הארץ, ועל כן היא נוהגת רק בשבעה מיני הפירות בהם נשתבחה ארץ ישראל[38].

טיול בארץ ישראל
הבן איש חי כתב שיש מצווה ללכת לטייל בארץ ישראל למקום שיש בו פרדסים ונמצאים שם פירות חשובים טובים ומתוקים ומשובחים במאד, אם כוונתם לשם שמיים בשביל חיבוב ארץ ישראל[39].


פותח הנושא
חזק
הודעות: 4
הצטרף: 26 יוני 2019, 23:46
קיבל תודה: 1 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מצות חיבת הארץ

שליחה על ידי חזק » 27 יוני 2019, 00:10

היתכן למנות את אהבה וחיבת הארץ למצוה בתרי"ג מצות?
דעתכם חשובה לי
תודה


פותח הנושא
חזק
הודעות: 4
הצטרף: 26 יוני 2019, 23:46
קיבל תודה: 1 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מצות חיבת הארץ

שליחה על ידי חזק » 27 יוני 2019, 00:13



יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1026
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 394 פעמים
קיבל תודה: 392 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצות חיבת הארץ

שליחה על ידי יעבץ » 27 יוני 2019, 01:00

זו אינה מצווה נפרדת לעצמה הנמנית במנין תרי"ג, אבל המקורות לחיוב דבר זה מפורשים היטב בערך שהעתקת, והם כמובן נכונים.
מה שכתוב בהתחלה שזה ענף של מצוות אהבת ה' זה רעיון מעניין, לא חייבים לקבל כמובן, אבל זה מופיע בתור דעת יחיד ואיני רואה בזה פסול.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 7 אורחים