רחיצה במים ורחיץ בלשון ארמי

  • Thread starter Anonymous
  • תאריך התחלה
A

Anonymous

Guest
בלשון ארמי משמש רחץ לבטחון, כפי שאומרים בתפילת בריך שמיה לא על אנש רחיצנא וכו' ביה אנא רחיץ.
האם ישנו קשר לרחיצה במים?
יש לי כיוון, אבל קודם אשמח לשמוע חוו"ד.
 

יהודה1

משתמש ותיק
לא כל כך נראה.
אבל אפשר שהוא מלשון ורחץ את בשרו במים של מקווה דהיינו שנמצא כולו בתוך המים ואינו רואה שום דבר מחוץ להם וכך גם הבוטח בה' אינו תלוי אלא בו.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
רחיצה במים מסירה מהאדם את הלכלוך והחומר הזר שנדבק בו ונמצא גופו נקי ומצוחצח. המונח בטחון מבטא את עזיבת הסיבות החומריות הסובבות את האדם והתדבקות באלוקיו שורש עליון שורש האמת והוא בחינת נקיות רעיונית
 

מאן דהו

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
לא כל כך נראה.
אבל אפשר שהוא מלשון ורחץ את בשרו במים של מקווה דהיינו שנמצא כולו בתוך המים ואינו רואה שום דבר מחוץ להם וכך גם הבוטח בה' אינו תלוי אלא בו.

מלבי"ם בספר הכרמל כתב: פעל רחץ מציין שטיפה בעלמא במים בדבר שאין צריך שפשוף וכבוס, ולזה בא על רחיצת הגוף תמיד, ומציין טבילת כל הגוף במקוה מים או קידוש ידים ורגלים מן הכיור, כמו "ורחץ כל בשרו", ועל טבילת המקוה יאמר תמיד "ורחץ במים", ועל רחיצה מן הכיור יאמר לרוב "ירחצו מים" בלי בי"ת אחריו.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
בלשון ארמי משמש רחץ לבטחון. האם ישנו קשר לרחיצה במים?
השורש 'רחץ' משמש בארמית בלשון בטחון בלבד ולא בלשון נקיון, ובעברית – בלשון נקיון בלבד ולא בלשון בטחון.​
משמע שלא קרב זה אל זה.
 
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
בלשון ארמי משמש רחץ לבטחון. האם ישנו קשר לרחיצה במים?
השורש 'רחץ' משמש בארמית בלשון בטחון בלבד ולא בלשון נקיון, ובעברית – בלשון נקיון בלבד ולא בלשון בטחון.​
משמע שלא קרב זה אל זה.
מנין שבלשון ארמי אינו משמש אף לרחיצה במים?
 
 
חלק עליון תַחתִית