ספק בלשון הרמב"ם בספר המצוות

נושאים שונים

פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
משתמש ותיק
הודעות: 1018
הצטרף: 15 אוקטובר 2018, 21:40
נתן תודה: 64 פעמים
קיבל תודה: 95 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

ספק בלשון הרמב"ם בספר המצוות

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 09 יולי 2019, 21:53

יש נידון באחרונים אם בליעת דבר איסור ללא לעיסה אם נחשב אכילה לענין אכילת איסור, או שהוא שלא כדרך הנאתו.
והנה לשון הרמב"ם בספר המצוות  וכבר זכרנו הסבה שבעבורה לא כתב אכילת בשר בחלב שכל מה שנזכר אכילה אינו חייב עד שיהנה בגרונו אמנם אם פתח פיו ובלע מן האיסור או אכלו והוא חם עד שישרוף גרונו פטור חוץ מבשר בחלב שהוא חייב על אכילתו ואפילו לא יהנה עכ"ל.
ונבוך אני איך לקרוא את דברי הרמב"ם.
אם כוונתו במה שכתב ובלע מן האיסור או אכלו והוא חם היינו שתי ציורים שלא שלא כדרך הנאה, בליעה היא ציור אחד של שלא כדרך, ואכלו חם הוא ציור שני, וא"כ הרי מבואר בדבריו שבליעה הוי שלא כדרך.
או שצריך לקרוא את דבריו באופן אחר שבלעו או אכלו - והוא חם, דהיינו 'והוא חם' חוזר בין על אכילה ובין על בליעה, אלא שאינו מובן לפי זה מה הם שתי הציורים וצריך עיון.
אשמח מאוד לשמוע דעת החברים. 

ערכים:


תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 414
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 140 פעמים
קיבל תודה: 115 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ספק בלשון הרמב"ם בספר המצוות

שליחה על ידי תיובתא » 09 יולי 2019, 21:59

הכלל בדבריו שצריך הנאת גרונו.
ציור א: כשאדם בולע ללא מגע בפה ובכללו הגרון, וממילא לא נהנה גרונו.
ציור ב: כשהאוכל עובר בפיו אך מחמת חומו אינו חש בטעם, וממילא לא נהנה גרונו.

ציור ג (שלי): אדם האוכל אוכל העטוף בשקית ובולעו. כנ"ל.


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
משתמש ותיק
הודעות: 1018
הצטרף: 15 אוקטובר 2018, 21:40
נתן תודה: 64 פעמים
קיבל תודה: 95 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ספק בלשון הרמב"ם בספר המצוות

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 09 יולי 2019, 22:31

תיובתא כתב:
09 יולי 2019, 21:59
הכלל בדבריו שצריך הנאת גרונו.
ציור א: כשאדם בולע ללא מגע בפה ובכללו הגרון, וממילא לא נהנה גרונו.
ציור ב: כשהאוכל עובר בפיו אך מחמת חומו אינו חש בטעם, וממילא לא נהנה גרונו.

ציור ג (שלי): אדם האוכל אוכל העטוף בשקית ובולעו. כנ"ל.
אולי תפרט יותר את כוונתך. אתה מתכוון לחלק אם האוכל נגע בגרונו רק שלא לעסו, לבין אופן שלא נגע כלל בגרונו, ורק באופן זה שלא נגע כלל בגרונו כתב הרמב"ם שהוא שלא כדרך.
מהיכ"ת שהוא מדבר על אופן מוזר שכזה? שהאוכל רק היה באויר.
ואם אתה לא מתכוון דווקא לחלק בזה, אז מה כל אריכות הדברים? אתה אומר שכוונת הרמב"ם שבליעה אינה דרך הנאה.
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot] | 10 אורחים