כללי דקדוק בלשון רבותינו

להתעמק

משתמש רגיל
האם ניתן ללמוד כללים דקדוקיים מהצורה שבו כתבו רבותינו הראשונים או האחרונים וכדו' ?
 

yosf

משתמש ותיק
בד"כ לא מלבד כמה מן המיוחדים
באחרונים יש הרבה טעויות לשון ודקדוק בפרט אצל גאוני אשכנז [חשבו באידיש וכתבו בעברית....]
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
להתעמק אמר:
yosf אמר:
בד"כ לא מלבד כמה מן המיוחדים
באחרונים יש הרבה טעויות לשון ודקדוק בפרט אצל גאוני אשכנז [חשבו באידיש וכתבו בעברית....]
האם ניתן ללמוד כללים דקדוקיים מהצורה שבו כתבו רבותינו הראשונים או האחרונים וכדו' ?

ארבע ארבעה וכדו ודאי שכן
בעז"ה אציין מקורות
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
רש"י שבועות לח: ד"ה שתי מדייק ממה שכתוב שתי ולא שני

ברכות מו. מח רשי ותוס בגירסת הגמ שתים או שנים נ"מ אם זה ברכות או אנשים

ב"י סימן קצ סעיף יא מוכיח שהרשבא מצטט רמבן ולא רמבם מזה שהוא נקט לשון פירש ולא לשון כתב!!!!!

אגב במידות כל פעם שכתוב ארבעה זה טפחים וארבע זה אמות
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
להתעמק אמר:
yosf אמר:
בד"כ לא מלבד כמה מן המיוחדים
באחרונים יש הרבה טעויות לשון ודקדוק בפרט אצל גאוני אשכנז [חשבו באידיש וכתבו בעברית....]
האם ניתן ללמוד כללים דקדוקיים מהצורה שבו כתבו רבותינו הראשונים או האחרונים וכדו' ?

ארבע ארבעה וכדו ודאי שכן
בעז"ה אציין מקורות
יעקב שלם אמר:
רש"י שבועות לח: ד"ה שתי מדייק ממה שכתוב שתי ולא שני

ברכות מו. מח רשי ותוס בגירסת הגמ שתים או שנים נ"מ אם זה ברכות או אנשים

ב"י סימן קצ סעיף יא מוכיח שהרשבא מצטט רמבן ולא רמבם מזה שהוא נקט לשון פירש ולא לשון כתב!!!!!

אגב במידות כל פעם שכתוב ארבעה זה טפחים וארבע זה אמות
זה שתמצאו מקומות שחז"ל הקפידו על כללי הדקדוק המקראיים, לא עונה לפותח האשכול ששאל האם ניתן ללמוד כללים דקדוקיים מחז"ל עצמם, ובודאי התכוון לכללים שאיננו מכירים מהמקרא, או שבמקרא יש להסתפק בהם.
 

יהודה1

משתמש ותיק
כמו שכבר כתבו.
לפעמים אפשר ללמוד, אבל צריך לדעת שהרבה פעמים השתבשו הדפוסים והושמטו ווים או שונה מלשון זכר ללשון נקבה.
בעיקר במקום שיש מזה נ"מ לדינא (ולא רק לכללי הדיקדוק) יש ללמוד יותר שדקדקו.
יש לשים לב גם שלשון משנה לחוד ולשון תורה לחוד.חולין קלז:
 
חלק עליון תַחתִית