הערה בגדר מי שעושה מצוות כדי לקבל שכר

נושאים שונים

פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1308
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 624 פעמים
קיבל תודה: 431 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

הערה בגדר מי שעושה מצוות כדי לקבל שכר

שליחה על ידי אוריאל » 14 יולי 2019, 02:04

דקדוק מלשונות הרמב"ם והמסילת ישרים, בגדר 'שלא לשמה' שאמרו חז"ל.

כתב הרמב"ם פ"י מהל' תשובה ה"ד: אָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁמָּא תֹּאמַר הֲרֵינִי לָמֵד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל שֶׁאֶהְיֶה עָשִׁיר בִּשְׁבִיל שֶׁאֶקְרָא רַבִּי בִּשְׁבִיל שֶׁאֲקַבֵּל שָׂכָר בָּעוֹלָם הַבָּא. תַּלְמוּד לוֹמַר 'לְאַהֲבָה אֶת ה''. כָּל מַה שֶּׁאַתֶּם עוֹשִׂים לֹא תַּעֲשׂוּ אֶלָּא מֵאַהֲבָה. וְעוֹד אָמְרוּ חֲכָמִים בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד וְלֹא בִּשְׂכַר מִצְוֹתָיו. וְכֵן הָיוּ גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים מְצַוִּים לִנְבוֹנֵי תַּלְמִידֵיהֶם וּמַשְׂכִּילֵיהֶם בְּיִחוּד אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב וְכוּ' אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא הָרַב רָאוּי לְשַׁמְּשׁוֹ כְּלוֹמַר עִבְדוּ מֵאַהֲבָה".
ובהלכה ה' כתב הרמב"ם: "כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כְּדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר אוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ עָלָיו פֻּרְעָנוּת הֲרֵי זֶה עוֹסֵק שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. וְכָל הָעוֹסֵק בָּהּ לֹא לְיִרְאָה וְלֹא לְקַבֵּל שָׂכָר אֶלָּא מִפְּנֵי אַהֲבַת אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ שֶׁצִּוָּה בָּהּ הֲרֵי זֶה עוֹסֵק בָּהּ לִשְׁמָהּ. וְאָמְרוּ חֲכָמִים לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ".

והנה, מריהטת והשוואת לשון הרמב"ם נראה שמי שעושה ע"מ לקבל שכר בעוה"ב הרי הוא דומה למי שעושה עבור ממון או כבוד וכדו', ושכל זה כלול במי שהזהיר אנטיגנוס ואמר אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס, ושכל זה גם קרוי שלא לשמה, באותו הגדר ובאותה הדרגה. 

אולם לשון המסילת ישרים בפרק ט"ז: "אולם כבר נתבארו דברי החכמים זכרונם לברכה שיש מינים שונים שלא לשמה. הרע מכולם הוא שאיננו עובד לשם עבודה כלל, אלא לרמות בני האדם ולהרויח כבוד או ממון. וזהו שאמרו בו (ירושלמי ברכות א, ב; ירושלמי שבת א, ב) נוח לו שנהפכה שליתו על פניו, ועליו אמר הנביא (ישעיה סד, ה) ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל צדקותינו. ויש מין אחר של שלא לשמה, שהוא העבודה על מנת לקבל פרס, ועליו אמרו (פסחים נ, ב; נזיר כג, ב; סוטה כב, ב; סוטה מז, א; סנהדרין קה, ב; הוריות י, ב; ערכין טז, ב) לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות ואפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה. אך על כל פנים, מי שלא הגיע עדין מתוך שלא לשמה אל לשמה, הרי רחוק הוא משלמותו כו'.

ונראה מדבריו, שיש חילוק בין מי שעושה כדי לקבל שכר בעוה"ב, שזה ג"כ קרוי שלא לשמה, אבל ז"א גרוע כל כך. אבל מי שעושה לשם כבוד או ממון בזה העולם החולף, זה נחשב שלא לשמה הגרוע מכל ועליו אמרו נח לו שנהפכה שלייתו על פניו [דלא כתוס' ושאר ראשונים].

אם נכונים דברינו, לפי זה יוצא, שלהרמב"ם מי שעושה המצוות לא מאהבת השם, אלא בשביל מטרותיו האישיות, אין זה משנה אם עושה זאת לשם כבוד או שכר בעוה"ב. ס"ס הוא עושה לצורך האינטרס שלו. אבל המסילת ישרים, הגם שמחמיר הרבה במה שכותב שמי שלומד לשם כבוד עליו אמרו נח לו שנהפכה שליתו על פניו, מ"מ הוא מחלק בין מי שעושה המצוות לשם כבוד, לבין מי שעושה המצוות לשם שכרו בעולם הבא.

ערכים:

  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים