גדר דרבנן במקום דאורייתא

יוספי

משתמש ותיק
יל"ע למא"ד שקנין דרבנן לא מהני לדאורייתא
ובמצה וכו' מדבעי לכם.
א"כ כשיש לו רק מצה הקנויה לו מדרבנן. 
האם יהא מחויב לאוכלו ויקיים מצוה דרבנן
או כיון דליכא הגדר הנצרך לדאורייתא לא קיים כלום ואין אפשרות לקיימו מדרבנן.

כמו"כ אם יש לו חמץ הקנוי לו מדרבנן אם בעי לבערו.

ואם יש חילוק בין שניהם מהו?

אם אפשר מקורות. תודה.
אפשר לשנות את השם נושא.
 

איש בנימין

משתמש ותיק
אין לי מקורות כרגע, (אם כי זכור לי שמדברים מזה)
אבל בסברא מהיכ"ת לחדש חיוב דרבנן לאכןל מצה כשאין לו. שהרי חיוב אכילת מצה הוא מאורייתא, וכל שאינו יכול לקיים את החיוב דאו' מיהכ"ת לומר שיהיה חייב.
ומסתמא בחיוב מצה דרבנן (כגון בליל שני, או בספק למ"ד ספיקא דאו' מדאו' לקולא) חייב לאכןלף, שהרי יכול לקיים את החיוב דאו' שלו.
 

איש בנימין

משתמש ותיק
חכם צבי סימן ז'.
קה"י במס' סוכה (לגבי לולב, לא זוכר איזה סימן)
למיטב זכרוני הם מדברים האם יש כל שבעה מצוה מדרבנן, דהיינו, האם כשתקנו לולב כל שבעה תיקנו גם ביום הראשון. אבל פשיטא להו שאם לא תיקנו ביום הראשון אין שום סיבה לחייב מדרבנן רק מעצם זה שקנוי לו מדרבנן
 

יוספי

משתמש ותיק
פותח הנושא
החכ"צ בסי' ט'. ושם זה נושא אחר. ולא מדברים שם על קנוי מדרבנן אלא על שאול ביום א' אם מקיים כתקנת חז"ל בשאר ימים. אמנם קנין דרבנן מנלן שצריך להגיע לשאר ימים.
המנח"ח במצות ודוי מעשר כותב שאם קנין אגב דרבנן וקנין דרבנן לא מהני לדאורייתא מ"מ המקנה מעשרותיו מדרבנן קיים מצוה דרבנן ומברך עליה. כמו שחל חיוב במעשר דרבנן לבער ולברך
 

איש בנימין

משתמש ותיק
יוספי אמר:
החכ"צ בסי' ט'. ושם זה נושא אחר. ולא מדברים שם על קנוי מדרבנן אלא על שאול ביום א' אם מקיים כתקנת חז"ל בשאר ימים. אמנם קנין דרבנן מנלן שצריך להגיע לשאר ימים.
המנח"ח במצות ודוי מעשר כותב שאם קנין אגב דרבנן וקנין דרבנן לא מהני לדאורייתא מ"מ המקנה מעשרותיו מדרבנן קיים מצוה דרבנן ומברך עליה. כמו שחל חיוב במעשר דרבנן לבער ולברך

לולב שאול מהני מדרבנן. למה שלא יתחייב מדרבנן?
 

יוספי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אם מדרבנן זה לא חשוב נטילה ומדרבנן חשוב נטילה. י"ל שמדרבנן קיים נטילה.
אבל אם מדרבנן לא צריך תנאי זה וזה לא מהני זה במקום דאורייתא.
אמנם כל זה אם דנים שיקיים מדרבנן הדאורייתא אבל אם יש גם חיוב דרבנן ודאי יצא.
 
חלק עליון תַחתִית