בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

נושאים שונים

פותח הנושא
אאא
הודעות: 851
הצטרף: 11 ינואר 2016, 20:07
נתן תודה: 262 פעמים
קיבל תודה: 104 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי אאא » 01 ינואר 2019, 03:18

ידוע הנושא הזה.
ויצא לאור ספר המלקט מהראשונים שנהגו דוקא בקשר מרובע.
מי שמנהגו בקשר ד ממש, האם יש סיבה לשנות לקשר מרובע?

ערכים:


דרומאי
הודעות: 2300
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 519 פעמים
קיבל תודה: 403 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי דרומאי » 01 ינואר 2019, 10:03

אאא כתב:ידוע הנושא הזה.
ויצא לאור ספר המלקט מהראשונים שנהגו דוקא בקשר מרובע.
מי שמנהגו בקשר ד ממש, האם יש סיבה לשנות לקשר מרובע?
ח''ו אסור לשנות מנהג ותיקין, וכל הספר ההוא שהזכרת בא ליישב את הקשר המרובע, והנח להם לישראל, אבל לשנות מהקשר בד' למרובע לית מאן דפליג.


הכהן
הודעות: 1322
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 370 פעמים
קיבל תודה: 393 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי הכהן » 01 ינואר 2019, 10:38

הספר ההוא מטרתו אכן לשנות, אבל הנח להם לישראל.
תמונה

סמל אישי של משתמש

אברך
הודעות: 769
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 796 פעמים
קיבל תודה: 398 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי אברך » 02 ינואר 2019, 00:28

מאידך יש ספר בשם 'קשר הדל"ת של תפילין' להרב אפרים בקר שליט"א (נמצא באוצה"ח) שמאריך להוכיח שהקשר הנכון הוא בצורת דל"ת (ודלא כהפרי אליעזר הנ"ל).
כמו"כ באמתחתי כמה מאמרים שכתבו ת"ח מובהקים לבאר שהקשר הנכון הוא בצורת דל"ת. אם יהיה ביקוש - אוכל להעלות לכאן.


יהודי
הודעות: 3655
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 518 פעמים
קיבל תודה: 776 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי יהודי » 02 ינואר 2019, 09:01

אחד הספרים שיצא בענין נתקשה בדברי הר"י אכסנדרי שהובא בב"י שלדבריו יצא סוג הקשר הפוך ממה שהיה מטרת הספר, וביאר המחבר בטוטו"ד שכנראה הר"י לא בדק כיצד יצא הקשר בפועל, ד' ירחם ממסלפי היהדות וההלכה.
ככבר שנים נסתפקתי לגבי כל הספרים מסוג זה הבאים עם איזה מטרה מסומנת מראש האם יש להם דין כתבי הקודש.


אור זרוע
הודעות: 701
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 223 פעמים
קיבל תודה: 286 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי אור זרוע » 02 ינואר 2019, 12:18

ספר 'פרי אליעזר' עשה עבודה יסודית בעניין. הוא התייחס לספר של הרב אפרים בקר, והפריך את כל דבריו. אנו מצפים לראות חבורים או מאמרים שמתייחסים לדבריו של הפרי אליעזר וסותרים את מסקנותיו.


הכהן
הודעות: 1322
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 370 פעמים
קיבל תודה: 393 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי הכהן » 02 ינואר 2019, 12:37

אולי עשה עבודה יסודית, אבל ברור שהוא ירה את החץ ואח"כ סימן את העיגול


אור זרוע
הודעות: 701
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 223 פעמים
קיבל תודה: 286 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי אור זרוע » 02 ינואר 2019, 13:18

למה ברור?
אני גם נוהג בדל"ת כמנהג אבותי, אבל דבריו משכנעים לגמרי.
הוא מוכיח שהקשר הזה לא היה מקובל בתקופת הראשונים וראשוני האחרונים.
יש למישהו הוכחה הפוכה, שיציג אותה בבקשה.

סמל אישי של משתמש

אברך
הודעות: 769
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 796 פעמים
קיבל תודה: 398 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי אברך » 02 ינואר 2019, 14:27

טוב, זה נשמע שתהיה תועלת מהעלאת המאמרים שבאמתחתי. אז בבקשה.

מאמר מהגאון ר' מאיר שטיינר שליט"א – ר"כ בקרית ספר | מעלון עומקא דפרשה שא – פר' ואתחנן ע"ד
-(שמעתי שהגאון הנ"ל כתב גם קונטרס מפורט בנידון)-
הקשר המרובע הפשוט בתפילין ש"ר
בענין מה שיש עושים קשר מרובע פשוט בתפש"ר ודלא כנפסק בשו"ע קשר בצורת דל"ת, ומנהג רוב ישראל כהשו"ע וכפי שנהגו ופסקו גדולי האחרונים והפוסק האחרון במ"ב סס"י ל"ב 'שו"ע, ויעשה קשר כעין דל"ת ויש עושים כמין מ"ם וקשר דל"ת מכוון יותר לדינא' עכת"ד, וז"ל קסת הסופר 'יש עושים קשר מרובע ואינו נכון אלא יעשהו כצורת דל"ת ממש', וידוע בישראל כי ק' המרובע כמ"ם נתחדש עפ"י פירוש א' בזוהר פר' פנחס 'ד' כפולה', שקשר זה יש בו ב' דלתי"ן משולבות זב"ז, ונזקקנו לזה מפני שלאחרונה פורסמו בנד"ז דברים מוטעים ומוכזבים בתכלית.
במנחות לה' איתא 'קשר של תפילין הלמ"מ' ופירש"י שם ובשבת כח' ובעירובין צז' ובחולין ט' ובשא"מ 'הלמ"מ שיהא הקשר עשוי כמין דל"ת, שיהא שם שד'י מצטרף משי"ן שבש"ר ויו"ד בקשר ש"י', ובגמ' שבת סב' איתא 'דל"ת של תפילין הלמ"מ', [כ"ה גי' רוב הראשונים], ובכל הגאונים והראשונים מפורש כרש"י, וברמב"ם ריש פ"ג כתב בזה שאם שינה פסל, ואמנם שיטת העיטור שאין קפידא מדינא בצורת הקשר, והתוס' בכ"מ נחלקו ארש"י ש'אין הקשרים אותיות גמורות', ויש אחרונים שנקטו שדעת התוס' כהעיטור, אבל הרבה אח' הוכיחו דמודו תוס' דהלמ"מ שיהיו כמין דל"ת ויו"ד אלא דפליגי שאינם מתורת אותיות שיהא בהם קדושה כמו השי"ן, [כ"כ התוי"ט והתורת חיים והקרן אורה ועוד אח' והאריך מרן הגרי"ז בס' על הר"ם] ואכן כדבריהם מפורש באו"ז בשם תוס' שאנ"ץ וכן מוכח בכמה ראשונים.
ואמנם היו אחרונים שלמדו זכות על אלו שנהגו בקשר מרובע שסומכים לקולא על תוס', [כ"כ בס' בית דוד, והעתיקוהו בס' עקרי דינים הד"ט, פתחי תשובה או"ח, והארצה"ח ועוד כמה אח', וכן רמז במעשה רקח על הרמב"ם], ובזה ג"כ מובן ל' המ"ב הנ"ל שנראה שאינו מוחה בהם אלא מורה לשואל לעשות כהשו"ע, שנראה שנקט דלתוס' אין קפידא בצורת הקשר מדינא, וכדמוכח בהמשך דברי המ"ב שם.
יש באח' המאוחרים מי שלמדו זכות שהרצועות יוצאות מן הקשר כדל"ת ובזה מתקיים ההלמ"מ, אלא שדבריהם הם נגד דבריו המפורשים של רבנו התרוה"ד [ח"ב סי' קע"ט] שכ' 'אין צורת הדל"ת כלל ברצועות התלויות וכו' וצורת הדל"ת הוא בקשר לכו"ע וליכא דטעי בהא וכו' וגם כתב אשירי בשם שמוש"ר בהדיא דצורת הדל"ת בקשר עצמו ע"ש וכן משמע מפירש"י, ונראה לע"ד דצריך שיהא ניכר כמין ד' לאותו העומד מאחוריו שיראה דל"ת בכתיבתו כזה ד', עכ"ל, [סוף דבריו באו לאפוקי מד' הפוכה וכמש"כ במהרי"ל], והוכיח זה מגמ' וראשונים [ויש ראיות נוספות] ולא נמצא בפוסקים א' שחלק בזה, והביאוהו הפרישה, והכנה"ג, והפחד יצחק, ובעל שו"ע הרב בסי', והמגן גיבורים, והמלאכ"ש ושא"ח.
למעשה, בספרי הפוסקים שנתקבלו אין מוזכר הקשר המרובע, בראשונים בב"י וד"מ בשו"ע ונו"כ ושאר מפרשי השו"ע ושא"ח למאות, כולם כותבים לדינא ומנהגא שהקשר בצורת דל"ת, ולא נמצא בא' מהם שיכתוב לדינא 'צורת הקשר מרובע' או 'הדל"ת שאמרו שהיא הלמ"מ נראית ברצועות היוצאות מן הקשר' לאפוקי מדברי רבנו התרוה"ד הנ"ל, וכבר תמהו גדולי עולם שראו אנשים עושים קשר כזה, בס' מצת שימורים מעתיק מכת"י מהר"ם דלונזאנו [ש"כ-ש"צ לערך] שמספר שראה בצעירותו קשר כזה ופירשו לו טעמו שיש בו ד' מרובעים קטנים, והוא ז"ל דוחה 'דהא צורת ד בעינן ולא מנין ד', וכן תמה בס' בית דוד הנ"ל, ובדורות שאח"כ תמהו באריכות בס' בית אהרן ובמלאכ"ש ובקסה"ס ושא"ח והסיקו שאינו כדין.
ובשנת תפ"ז נדפס ס' 'משנת חסידים' שהוא ליקוט כוונות האריז"ל ושם כ' 'וקשר זה הוא בצורת דל"ת כפולה ראשה של זו ברגלה של זו כשני הדלתי"ן שבמ"ם סתומה' עכ"ל [ואמנם כבר תמהו רבים וגדולים עליו כמש"כ בס' עט"ז 'כי לא נמצא בכל כתבי האריז"ל כלל ענין ב' דלתי"ן בקשר אלא דל"ת אחת', וכ' שמקור המשנ"ח בזה הוא ממש"כ הר"ם לונזאנו הנ"ל מן הקשר שעשו לו תלמידי האר"י עפ"י הזוהר ואי"ז מהאריז"ל כלל, וכן נהגו ונוהגים עד היום כמעט כל הנוהגים עפ"י האריז"ל בקשר של דל"ת אחת, וידוע אזהרת הרש"ש זצ"ל שלא לסמוך על המשנ"ח, אם כי היו מחוגי האשכנזים והחסידים שסמכו עליו], ומאז הופעת ס' משנ"ח כבר נמצא בכמה ספרים שהיו הרבה סופרים שנהגו עפי"ד לעשות קשר מרובע הפשוט,שנקטו שנתכוון המשנ"ח ליתן טעם לקשר הזה שכבר היה נפוץ לפנ"ז בטורקיה ובאמסטרדם אצל הפורטוגזים, [הגם שבפשוטו כוון לקשר כפול של שני דלתין נפרדים כמש"כ מהר"ם לונזאנו, ונהגו בו הגרנ"א ותלמידיו החת"ס והגרא"ב, והד"ח] ומפני נטיית הציבור בשעתו באותן מקומות למנהגים עפ"י קבלה ובפרט מנהגי האריז"ל, נתפשט הקשר הזה לאט באותן מחוזות ע"י הסופרים עד שכעבור עשרות שנים כבר הי' קשר זה נהוג ברוב הציבור במערב גליציה ובחלקים מאונגארן ואשכנז, [במשך הדורות היו רבנים שנקטו שיש לילך אחר הסוד אף נגד ההלכה, וזו ידיעה חשובה בניד"ד] ואמנם רוב הת"ח שם לא נהגו כן אלא כהשו"ע, ובעיקר היה זה מנהג המוני ולכך קראוהו 'קשר פשוט', וכמש"כ בס' 'טוב עין' שנד' בהסכמת גדולי פולין, 'יש המון העושים קשר כמ"ם סתומה וקשר דל"ת הוא המכוון לדינא כמש"כ בשו"ע ובתה"ד', ואמנם ידוע שהיו ג"כ ת"ח וגדולים וצדיקים שנהגו במרובע וכמו שמעיד הגה"ק ממונקאטש בס' אות חיים 'ושמעתי מכמה גדולי עולם ז"ל ובפרט מרבותינו הק' ובתוכם רבנו הגה"ק משינווא זצ"ל שהיה להם הקשר תמונת 'קשר פשוט' ובודאי מצוה ליישב', ואין אנו באים להרהר עליהם ח"ו, אבל כפי שניכר מדבריהם הרי בעיקרו היה זה מנהג ההמון.
והנה ד"ז שכתב המ"ב שחידוש הקשר המרובע היה בעבור ענין ב' דלתי"ן ומקורו בארצה"ח סכ"ז, כ"כ בעשרות ספרים ונביא מקצתם, [עצם הדבר שמנהג כל ישראל מקדם בקשר ד' מבואר בתרוה"ד הנ"ל ובב"י וד"מ ותוי"ט ובשאר קדמונים] -בס' מעשה רקח כ' עמש"כ הרמב"ם שהקשר בצורת דל"ת, שיש בזמנו שינויים במנהג והרוב במקומו באזמיר נוהג בקשר כמין מ"ם שהוא כב' דלתי"ן ויש מתחסדים העושים כמין דל"ת אחת כדברי הרמב"ם, [כינוי 'מתחסדים', שגור בפי האח' לשבח כבגמ', וכ"ה בס' מער"ק עצמו בפ"א מדעות ה"ה ובפ"ג מציצית ה"ח] -ובשנת תצ"ד י"ל ס' דרך משה וכ' בזה"ל, 'ראיתי סופרים הרבה שאינם נזהרים בהקשר מאחורי התפילין צריכין לעשות כמו דל"ת ואם לאו לא יצא כמו שאיתא בטא"ח בב"י סי' ל"ב' עכ"ל, -ובס' קרני אור על הזוהר 'ב' דלתי"ן כאשר הסופרים עושים בקשר' עכ"ל, שהמובן שזהו מנהג שהנהיגו הסופרים עפ"י הזוהר, -ובס' בית אהרן מעיד בשם אביו בעל 'מספר צבאם' בשם רבותיו [הרצ"ה ברלין בעל 'צבא רב', נולד ת"פ] 'ומש"כ בכוונת האר"י שיעשה בקשר כשני דלי"ת כמו מ"ם סתומה אין פירושו כמו שטעו מזה לעשות צורת קשר מרובעת רק כך מקובל מבית אבא שקיבל מרבותיו וכו' עכ"ל, הנה מעיד שעשיית הקשר המרובע באה מכח המשנ"ח, -בתשו' רבי ידידי' טיאה וייל, כ' בשנת תקנ"ט שמקור הקשר הזה עפ"י הסוד מס' מצ"ש ומשנ"ח, ומביא שם בשם ה'בני משה' שתמה על אותן קהילות ששינו המנהג הקדום שכתוב בב"י שהקשר נראה כדל"ת מלפניו ומאחוריו ועשו קשר מרובע מפני הסוד וגם תלו עצמן בטענת המג"א, והעיד לו שבא"י נוהגים הכל בקשר כמין דל"ת ככתוב בב"י ולא שינו מפני דברי המצ"ש והמשנ"ח, - בס' תשובה מאהבה ח"ב כ' דברים נחרצים לנגד קשר מ"ם שהמציאו בסביבות שנת ת"ק- תקכ"ה, עפ"י הסוד, ועפ"י טעות בל' הריא"ס שבב"י, והוא מוכיח טעותם ומסיים 'אין לנו אלא הקשר המקובל בידינו', וכן הביאו בשמו במלאכ"ש והמ"ב ושא"ח, -ובארצה"ח כ' שהקשר עפ"י הראשונים והשו"ע הוא כמין דל"ת ויש קשר מחודש עפ"י כתבי האר"י 'כמין מ"ם וכו' כל' המשנ"ח, ומביא ב'המאיר לארץ' כי יש מקום לנהוג בקשר המרובע מפני שדעת תוס' שאין צורת הקשר מעכבת, כמו כן נמצא ד"ז בספרים מאורי אור, מלאכ"ש, זוהר חי, אות חיים, לקוטי מהרי"ח, חן טוב, מורה דרך, ועוד, ויש בזה עוד דברים ארוכים אבל הוכרחנו לקצר.

מאמר הרב צבי יוטקובסקי שליט"א – מעלון עומקא דפרשה שא – פר' ואתחנן ע"ד
בנוסחאות עשיית קשר ש"ר שבב"י
בשנים האחרונות פרסם מאן דהוא דברי הבאי בנוגע לנוסחאות הקשר שבב"י ובברוך שאמר כאילו הקשר המרובע הוא הקשר כמין דל"ת, נגד פסק רבותינו הפוסקים ונגד המסורת ונגד מנהג רוב ישראל, בעוד שידוע שהקשר המרובע חידשוהו עפ"י סוד של ב' דלתי"ן כמש"כ המלבי"ם בארצה"ח בסי' כ"ז והמ"ב סי' ל"ב ס"ק רל"ג ועו"ס, ועיקר טעות אותו הפרסום נובעת מהתעלמות מדברי הרמב"ם שכ' בפ"ג מסת"ם שא"א להבין מעשה הקשר מתוך הכתב, ומה שפרסמו שכוונת הנוס' לקשר המרובע שלא מצאו דרך אחרת, הוא בבחינת "מה שלא ראיתי בעיני אינו קיים" וגם עז"פ נגד כל גדולי רבותינו לומר שלא הבינו וכו' וד"ל.
הקורא טור וב"י וד"מ סס"י ל"ב יראה להדיא שהמה ז"ל הבינו על נכון את כל הנוס' שיוצא מהם קשר כמין דל"ת, וכפי שמפורש בכל הנוס' "ונמצא עשוי הקשר כד", וכן כ' רבנו התרומת הדשן ח"ב סי' קע"ט שבשמ"ר שברא"ש בנוס' הקשר מבואר להדיא שגוף הקשר כמין ד, וכן כ' כל הפוסקים בהמוניהם, והקורא את דברי זק' הרב מוירצבורג בס' מלאכת שמים יראה כי עסק בידיו בעשיית הקשר והוי פשיטא ליה כביעתא בכותחא כי כל הנוס' שבב"י מביאות לקשר שגופו כמין דל"ת, וכ' שם שיצא לו שינוי בין קשר העשוי כנוסח רב האי גאון שבב"י לבין העשוי כנוסח הב"ש, ולהלן יבואר.
אופן עשיית הקשר ד' הנפוץ היום יכול להתאים רק עם נוסח השמ"ר ולא עם שאר הנוס' שבב"י, וכבר עמד ע"ז המאמר מרדכי סס"י ל"ב וכ' שאין שום קפידא בזה שאין ההלכה למשה מסיני אלא לעשות הקשר בצורת ד', וד"ז גם מבואר בב"י וד"מ שם ויש לזה ראיות מגמ' ורז"ל ואכמ"ל, ולא נמצא חולק בזה.
נמצא במחברים האח' מי שרצ"ל שכוונת נוסח הר"י אסכנדרני המובא בב"י הוא לקשר מרובע מפני הל' שהזכיר 'שע"י כפילת ב"פ תהא מלמטה צורת דל"ת ממש מלבד הריבוע העליון', אבל בב"י ובד"מ מבואר שהם הבינוהו ע"ד הקשר הנהוג אצלם "שנראה כדל"ת מלפניו ומאחריו", והריא"ס עצמו מסיים 'נמצא הקשר בצורת ד', וכן מבואר במלאכ"ש ובשא"ח, ובאמת כבר כתב בס' תשו"מ לאפוקי מטעות זו והוכיח מתוך דברי הריא"ס עצמו שכ' שע"י כפילת ב"פ ייראה כדל"ת ממש מלמטה ואילו הקשר המרובע אינו נראה כדל"ת "אף לאחר שיכפלוה ב"פ" (בתשו"מ יש כאן ט"ס דמוכח ונדצ"ל כנ"ל, ובזה מובן תוכן התשו"מ בפשיטות ששמע שטעו בכוונת הריא"ס ומזה בא לאפוקי, ומרמז שם שעיקר טעמם עפ"י סוד, ובפרסום הנ"ל הפך דברי התשו"מ) וזה נראה בחוש בקשר המרובע שאף כשכופלים ב"פ הכנסת ראש הימנית בעניבה השמאלית (ככתוב בא"ח ובלקוטי הגהות שבב"ש ובס' ע"ח הקדמון ובעוד מקומות, וכ"כ הד"מ דהריא"ס שוה להא"ח) עדיין אין צורת ד' למטה, וכ"כ במלאכ"ש ובמ"ב ושא"ח שבא התשו"מ לאפוקי מקשר המ"ם, ול' הריא"ס הנ"ל "מלבד ריבוע העליון" נר' כוונתו שלמטה הוא כדל"ת ממש עם עקב מלבד הדל"ת העליון שיש לו ריבוע בלבד (מה שכ' במ"ב הדברים בשם התפא"א בשם התשו"מ לעשות ד', ברור שכונתו לד' שלנו וכמו שהעתיקו האחרונים דברי התשו"מ, ולא בא המשנ"ב לחלוק על האחרונים בהבלעה, ודו"ק).
ולהבנת הענין נכתוב בקוצר מש"נ בכוונת הנוס' שבב"י והמבין אולי יבין, והוא כעין עשיית הקשר המרובע שמכניסין עניבה בעניבה אלא שאחר העלאת הרצועה השמאלית מניחים אותה באלכסון ע"ג ראש העניבה השמאלית ממש, והכנסת ראש הימנית לעניבה השמאלית נעשית מצד התחתון של העניבה השמאלית לכוון הצד העליון, שעי"ז ננעל הקשר ונעשה כד' , ואז צורתו למטה כש"ו, וע"י כפילת הכנסת הימנית בעניבה השמאלית ב"פ נעשה מלמטה כדל"ת עם עקב קטן, והרואה בס' ע"ח הקדמון יראה כ"ז להדיא וכן בב"ש, והאמת יורה דרכו, ובזה מובנים כל הנוס' ודברי הב"י, ומובן דברי המלאכ"ש שהוציא ממש"כ רה"ג להאריך בתחילה הרצועה השמאלית ולבסוף תהא הימנית ארוכה, דש"מ שקושר כשהתפילה עומדת כשהמעברתא לצד חוץ של הקושר והשמ' עכשיו תהא ימ' כשיניחה בראש, וממילא נעשה הדל"ת הפוכה גגה לימין רגלה וכדמשמע ברש"י שבת סב', משא"כ הב"ש קושר כשהמעברתא לצד הקושר וממילא הד' ישרה וכמש"כ מהרי"ל.
עוד טעו בהבנת דברי המלבושי יו"ט בסי' כ"ז ס"י שהובאו בא"ר ובמ"ב, דבשו"ע ולבוש מובא דין הגמ' "נוייהן לבר" כפי' א' ברש"י ובתוס' בשם הערוך ושא"ר "צריך שיהא המקום שבקשר שנראה כעין דל"ת לצד חוץ" ופי' במלי"ט "לפי ששתי רצועות יוצאות מתוך הקשר למטה אותה היוצאת לצד שמאל המניח נמשכת לרוחב וכמו גג הדל"ת והיוצאת לצד ימין המניח נמשכת באורך למטה וכמו רגל הדל"ת", וטעו שכוונתו כאן לפרש את הדל"ת שהוא הלמ"מ ובא לחלוק על רבנו התרוה"ד הנ"ל בשתיקה, וכ"ז נסתר ממש"כ בעצמו במעדי"ט סי' י"ב אות ס' שהמנהג בקשר שנראה כדל"ת משני עבריו ומק' ע"ז מהגמ' ד"נויהן לבר", שמבואר להדיא מזה שהלמ"מ נא' אגוף הקשר כי על ד' שברצועות לא יתכן לדבר מאופן שיהא נראה כד' רק מבחוץ, אבל המעיין בתשו' רבי ידידיה טיאה וייל סי' י"ב יראה דפשיטא ליה שלא זו כוונת המלי"ט כלל, אלא שבא התוי"ט כאן לפ' פי' חדש בכוונת הרא' ב'נויהן לבר' דלא קאי על הדל"ת שבגוף הקשר אלא על דל"ת נוספת שנראית ברצועות היוצאות למטה שאם יתהפך הקשר תהא דל"ת זו מופנית כלפי פנים עיגול הרצועה הסובב את הראש, וכ' שם הריט"ו שבפי' הזה מיישב הקו' הנ"ל במעדי"ט -ששאלוה גם הב"י והמג"א על הקשר הנהוג שנראה כדל"ת גם מלמטה- שכוונת 'המקום שבקשר שנראה כעין דל"ת' כאן איננה לגוף הדל"ת אלא למקום שבשולי הקשר שנראה כד' ברצועות היוצאות ממנו, ותו לא מידי, ויש לכ"ז ראיות רבות שאכ"מ להעתיקם, (רבי ידידי' נולד בפראג בשנת תפ"ב ואביו הק"נ חי שם שנים מרובות עם הא"ר, ובודאי ידע היטב מה נהגו שם), ומבאר ריט"ו שזו ג"כ הכוונה בס' מהרי"ל שכ' שיש דל"ת ברצועות, (וד"ז מוכרח ממש"כ במהרי"ל שהד' ישרה, ודו"ק) ומבאר שם שזו כוונת הזוהר שיש ד' כפולה.


פותח הנושא
אאא
הודעות: 851
הצטרף: 11 ינואר 2016, 20:07
נתן תודה: 262 פעמים
קיבל תודה: 104 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי אאא » 03 ינואר 2019, 10:10

יש לציין שכעת לא מצאתי רמז לזה בדברי האריז"ל, אלא כתוב רק ד.


בר בי רב
הודעות: 448
הצטרף: 07 מאי 2017, 12:08
מיקום: מודיעין עילית
נתן תודה: 20 פעמים
קיבל תודה: 77 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי בר בי רב » 03 ינואר 2019, 13:49

האר"י כמדומני הכונה למ"ש ד' בליטות בקשר.
מצורף פרי אליעזר. וכמעט כל דבריו מסתברים מאוד ונכונים, ועי"ש בהסכמת מרן רבי אשר ווייס שליט"א מה שכתב שם ובשאר הסכמות הגאונים.
הורדה ישירה
http://download.hebrewbooks.org/downloa ... ?req=56073


פותח הנושא
אאא
הודעות: 851
הצטרף: 11 ינואר 2016, 20:07
נתן תודה: 262 פעמים
קיבל תודה: 104 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי אאא » 04 ינואר 2019, 00:49

בר בי רב כתב:האר"י כמדומני הכונה למ"ש ד' בליטות בקשר.
בנתיים לא מצאתי שזה כתוב באר"י.
אדרבא, אם ידוע לך מקור נא הודיעוני.


בר בי רב
הודעות: 448
הצטרף: 07 מאי 2017, 12:08
מיקום: מודיעין עילית
נתן תודה: 20 פעמים
קיבל תודה: 77 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי בר בי רב » 04 ינואר 2019, 00:53

עיין בעמודים צט ואילך בספר שצירפתי בהודעתי הקודמת.


פותח הנושא
אאא
הודעות: 851
הצטרף: 11 ינואר 2016, 20:07
נתן תודה: 262 פעמים
קיבל תודה: 104 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי אאא » 04 ינואר 2019, 01:10

עיינתי במקור הדברים. לא מוכרחים לפרש כן בדברי האריז"ל.


פותח הנושא
אאא
הודעות: 851
הצטרף: 11 ינואר 2016, 20:07
נתן תודה: 262 פעמים
קיבל תודה: 104 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי אאא » 25 יוני 2019, 02:36

יש חומר נוסף על נושא צורת הקשר?

סמל אישי של משתמש

פיניפיני
הודעות: 217
הצטרף: 19 יוני 2019, 10:11
נתן תודה: 54 פעמים
קיבל תודה: 51 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי פיניפיני » 25 יוני 2019, 08:49

 
לפי התגובות פה נראה שקשר מרובע צריך לימוד זכות...
שמישהו פה יפתח בית יוסף במקום וינסה בלא הסברים חיצוניים לעשות את שני האופנים שמביא ויראה מה יוצא
לכאו' רוב מה שכתבו נגד מרובע הוא נגד קשר צאנז
ועוד נקודה, מי שיודע כיצד עושים קשר בצורת ד' יודע שיש איזה שלב שמעבירים את הרצועה ב' פעמים, ומסבירים למה? כי כן כ' הב"י לעשות בכדי שלא יצא שתי וערב, דא עקא, ניסיתי לעשות רק פעם אחת ו-לא יצא שתי וערב, אז למה עושים זאת?????
וצע"ג


ח.ר.
הודעות: 2
הצטרף: 01 אוגוסט 2019, 21:56
נתן תודה: 1 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי ח.ר. » 06 אוגוסט 2019, 22:34

שמעתי ממקור ראשון אחד מקורב לאדמו"ר מראחמסטריווקא שהלך עם קשר דלת והאדמו"ר אמר לו להחליף למרובע למרות שגם אביו הלך כך. והאדמו"ר הסביר לו שכיוון שמוצאו ממקום מסוים(גליציה/הונגריה לא זוכר בדיוק)ודאי שאבותיו הלכו בקשר מרובע ובארץ אחרי השואה החליפו לד' ועליו להחליף חזרה למרובע.


בן המתחטא
הודעות: 174
הצטרף: 02 ספטמבר 2019, 22:20
נתן תודה: 193 פעמים
קיבל תודה: 140 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי בן המתחטא » 05 ספטמבר 2019, 20:54

מבין ריסי עיניהם של רוב הכותבים דכאן נראה שלא נחתו לעומקא דשמעתא דא ואין להתפלא על איזה טעותים ושגיאים שבאו בדבריהם, אך נוראות נפלאתי על שני המאמרים המצוטטים, המלאים שגיאות כרימון באופן משונה. והנה אין העת רחב לבאר כל הסוגיא דבר דבור על אופניו,אבל פטור בלא כלום א"א.

א.כל רבותינו הראשונים שהסבירו (ולא רק תיארו את מראהו) את אופן וסדר עשיית הקשר. הקשר הנוצר הוא מרובע. אין שום אופן לדחוק ו\או להעמיס ו\או לעקם בדבריהם.

ב.הב"י סו"ס לב בבואו לבאר סדר עשיית הקשר העתיק דברי הר"י אסכנדרני הארחות חיים והעיטור שפירשו סדר הקשירה באופן ברור וכל הלומד דבריהם ומחזיק רצועות בידיו, יוצא לו קשר מרובע.

ג.למרות שהקשר ד' מורכב מאד משום מה לא טרח אף אחד מרבותינו הראשונים שביארו כל פרטי סדר עשיית התפילין, לפרש מעשהו.

ד.מקומם לראות ראש כולל שבתוך סדרת שגיאות כותב, בראשונים וב"י לא נזכר קשר מרובע. ואילו היה קורא את דבריהם אפי' מקופיא היה נוכח שהאמת היא ההיפך הגמור. קשר מרובע הוא הנזכר בראשונים ובב"י וקשר ד' לא נזכר כלל.
ה.יסוד ושרש הטעות בזה הוא ממה שתיארו רוב רבותינו הראשונים את הקשר "עשוי כמין ד' " ובזמנינו שיש לפנינו שני סוגי קשרים, ואחד הוא עצמו צורת ד' נראה לעיני מי שלא פעל לפי הוראות הראשונים וב"י, שהשני טעות.

ו.האם באמת ניתן להוכיח מההגדרה "קשר ד' " או "כמין ד' " ? בר"י אסכנדרני כתב ויעשנו כמין ד' כן כתוב בשימושא רבא ןהיכי עביד לה וכו' ויצא לו ממנו צורת ד'. והקשר המבואר שם הוא המרובע. ובעיטור כשמסיים ללמד קשירת המרובע כתב ונעשה כעין ד' . וברמב"ם פ"ג מתפילין יג קראו קשר מרובע כמין דאל הרי לנו שאין התיאור ד' מלמדינו דבר. ואין נפק"מ אם קראוהו ד' כי הרצועות יוצאות כד', או כי יש בקשר עצמו ד' אלא שחללו מלא, או שני דלתין, או שאין לנו ביאור. אבל פשוט שכשיש סתירה בין תיאור של דימוי לדבר לבין הסבר מפורט וברור (עם פרטים שלא יתכן בהם טעות כגון דהרי הארחות חיים שעושין העברה נוספת כדי שלא ישאר שתי וערב שהדבר לא יתכן אלא בקשר המרובע), ודאי נלך אחר המבואר ולא אחר הסתום. משל למה הדבר דומה למי שיבא להקשות על האתרוגים שלמצוה הלא אמרו בגמרא שיש לו חוטם ואתרוג שלנו אין לו חוטם דדוחק גדול לומר דמגדל ראשו הוא המכונה חוטם. כי חוטם האמור בין באדם בין בבהמה הוא יוצא לצידו באמצע הראש כמין יבולת.
ז. אחר שלמדנו שקשר מרובע הוא הקשר היחידי הנזכר בדברי הראשונים,דכולי עלמא הכי מקטרי. ולא נזכר שום צורת קשירה אחרת ולא מצאנו שנחלקו בשום מקום על עשיית הקשר (ותוס' חלק רק על הגירסא בגמרא וממילא אם יש לזה דין אות, אבל על צורת הקשר לא חלק ולא דיבר מאומה) ולא מצאנו אפי' רמז שהיה בזמנם שני צורות קשרים. ועל כרחינו הכינוי ד' נאמר על המרובע (ע"י הרמב"ם והריא"ס והעיטור ועוד). ועוד יש לי להאריך להוכיח שקשר ד' נתחדש בזמן האחרונים ואין הזמן כעת די לזה ועיין פרי אליעזר מה שהאריך בזה. ממילא הדברים ברורים שקשר מרובע הוא היחידי שהיה מסורת כל ישראל בימי הראשונים ואותו כינו ד'.

ח. כל המתווכחים על זה יוצאים מנקודת מוצא אחת, שכשכתוב ד' הכוונה לקשר ד' של זמנינו. ועל זה הוציא נחמיה ב. ספר שלם כמדומה בשם קשר ד', וכל דבריו אינם אלא ליקוט של כל מי שקרא לקשר, ד'. כולל מי שודאי היה לו קשר מרובע. וכשדברתי עמו על דברי רבותינו המפורשים באופן הקשירה,טען שיש בידו לפרשם. (מלבד בדברי סידור עץ חיים לר"י מלונדרץ, שלא עלתה בידו אף לפי פלפוליו, והוא פלאי.) אך לדאבוני לפי פירושיו "שכחו" כל הראשונים כמה משפטים בסיסיים בהסברת הקשירה, והמשפטים שהם כן כתבו, גם עם הרבה רצון טוב,לא נותנים להעמיס בהם את ביאוריו הנפלאים. וכשאני לעצמי, לבבי מדמה כי במקום שבאו לפרש, וללמד את המעשה אשר יעשון אינו נכון לדחוק אפי' במעט כ"ש באופן תמהוני כזה.

ט. באחרונים מצוי שכינו את קשר המכונה כיום "קשר צאנז", קשר מרובע, ואת המרובע שקיבלנו מסיני, כינו ד'. ויש שטעו בהבנת דבריהם וחשבו שכונתם לד' החדשה ולמרובע הישן, ולא היא.ובמשנ"ב הביא דברי תפארת אהרן שקשר ד' יותר נכון לדינא ממרובע, וכונתו כנ"ל, כמבואר למעיין בתפארת אהרן
י.לפני כמה שנים שמעתי קול הברה שבעבר קשר המרובע (האמיתי, לא צאנז) היה הקשר המצוי בכל העדות והמוצאות, והיו תועמלנים מסוג הנזכרים לעיל ואף מעט חשובים מהם שהצליחו לשכנע אנשים רבים ובעיקר את עוסקי מלאכת עשיית התפילין לשנות לד' החדשה. ומכיון שרוב העם אינו יודע כלל בטיב קשירה, והכל צריכין לבעלי המעשה היה בידם הכח להשפיע. וכשחקרתי אחר זאת לדעת מה זה ועל מה זה, נודע לי על רבים מאד שעוד אביהם חי ויש להם געגועים עליו וקשר של אב כמקובל לנו מסיני וכמסורת רבותינו מדור ודור ומעשה אבותיהם בידיהם, והם עצמם שינו עפ"י ה"בתים מאכער" או עפ"י מו"ץ שקרא במשנ"ב ולא ידע כי את מקורו הערה ה"ה התפארת אהרן שבא להחזיק המסורה. ויהי היום ותפיליו של אבי אמא באו לידי ואנכי הרואה כי לא אמר קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר ושאלתי לבניו אשר קמו מאחריו, חביבי, מדוע לא עשיתם כמעשה אביכם אשר התורה היתה ירושה לו מאבותיו, ויאמרו כי כן צוה להם הבתים מאכער באמרו שעל קשר זה אין פקפוק. ושאלתי את אחיו הקטן של אבי אבי והוא כבן תשעים שנה אם ידוע לו מנהג אבותיו בזה ואמר לי כי אביו הגאון זצ"ל היה לו קשר מרובע מדור דור ובעלותו ארצה אמר לו חתנו הגדול זצ"ל שיש מערערים על זה ולאפוקי נפשיה מפלוגתא החליף לד' הבדוי.

יא. אתה הראית לדעת כי כל המפטפטים דלעיל קשרו עלינו קשר כקשר הגמלין וכקשר הספנין בלא דעת ובלא עיון כה"צ. והמורים היודעים באמת בעניני סת"ם מסכימים על כל האמור לעיל (כגון הגאון ר' יעקב מאיר שטרן שליט"א ועוד. ועיין זכרון אליהו שלא מצא מקור בראשונים לד' החדשה) כתבתי כל זה בקצרה כדי לבאר הדברים למי שאינו מכיר הסוגיא והרוצה לעמוד על בירור הענין לתכליתו באופן ישר ובלתי מגמתי יעיין בספר הנפלא פרי אליעזר.


בר מצוה
הודעות: 60
הצטרף: 08 אוגוסט 2019, 20:20
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי בר מצוה » 06 ספטמבר 2019, 18:15

א. הקשרים המובאים בב"י הם קשר מרובע (לפחות חלקם, לא ברור שכולם אותו קשר בדיוק).
ב. זו מחלוקת מפורשת בראשוני האחרונים (תה"ד ומהרי"ל) אם הדל"ת (שהוא הלמ"ס) נעשה על ידי הקשר עצמו או בקשר עם הרצועות היוצאות ממנו. קשר הריבוע הוא כדעה השניה, וקשר ד הוא כדעה הראשונה.
ג. לכן בפשטות קשר ד' הוא יותר מהודר שא"ש לכל הדעות.
ד. כל האריכות בזה היא אך למותר.


יהודה בן יעקב
הודעות: 251
הצטרף: 22 אוגוסט 2016, 00:54
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 98 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי יהודה בן יעקב » 07 ספטמבר 2019, 20:46

בר מצוה כתב:
06 ספטמבר 2019, 18:15
א. הקשרים המובאים בב"י הם קשר מרובע (לפחות חלקם, לא ברור שכולם אותו קשר בדיוק).
ב. זו מחלוקת מפורשת בראשוני האחרונים (תה"ד ומהרי"ל) אם הדל"ת (שהוא הלמ"ס) נעשה על ידי הקשר עצמו או בקשר עם הרצועות היוצאות ממנו. קשר הריבוע הוא כדעה השניה, וקשר ד הוא כדעה הראשונה.
ג. לכן בפשטות קשר ד' הוא יותר מהודר שא"ש לכל הדעות.
סיכום: ובטעות הב"י הביא צורת קשרים שאינם מהודרים.......


בר מצוה
הודעות: 60
הצטרף: 08 אוגוסט 2019, 20:20
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי בר מצוה » 07 ספטמבר 2019, 21:54

הב"י לא הביא את המחלוקת שהזכרתי, לכן אין שום סיבה לומר שהוא טעה אלא לא סבירא ליה.


יהודה בן יעקב
הודעות: 251
הצטרף: 22 אוגוסט 2016, 00:54
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 98 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי יהודה בן יעקב » 08 ספטמבר 2019, 01:32

בר מצוה כתב:
07 ספטמבר 2019, 21:54
הב"י לא הביא את המחלוקת שהזכרתי, לכן אין שום סיבה לומר שהוא טעה אלא לא סבירא ליה.
ומה היה איכפת לב"י להדר, ולהביא איך עושים קשר ד' שבו יוצאים גם דעות הסוברים כן??
וכי הוא לא ראה את דבריהם??


בר מצוה
הודעות: 60
הצטרף: 08 אוגוסט 2019, 20:20
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי בר מצוה » 08 ספטמבר 2019, 08:31

אתה טוען שאין הידור להחמיר שיטות בפוסקים שלא הובאו ביתה יוסף?
לא נראה לי שאתה צודק.


יהודה בן יעקב
הודעות: 251
הצטרף: 22 אוגוסט 2016, 00:54
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 98 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי יהודה בן יעקב » 08 ספטמבר 2019, 09:01

בר מצוה כתב:
08 ספטמבר 2019, 08:31
אתה טוען שאין הידור להחמיר שיטות בפוסקים שלא הובאו ביתה יוסף?
אתה הנחת שזה הידור.
שבקשר ד' יוצאים לכל הדעות.
וע"ז אני דן, אולי הב"י הבין שרק זה הקשר שנמסר וממילא אין מקום "להחמיר" כשיטות אחרות.

האם יש ראשונים שמזכירים קשר ד'???

גילוי נאות: לא למדתי את הסוגיא. אני מניח תפילין עם קשר מרובע כמנהג אבותי. ראיתי כאלו שלמדו את הסוגיא, ומחמת כן החליפו לקשר מרובע.


בר מצוה
הודעות: 60
הצטרף: 08 אוגוסט 2019, 20:20
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי בר מצוה » 08 ספטמבר 2019, 15:09

יהודה בן יעקב כתב:
08 ספטמבר 2019, 09:01
בר מצוה כתב:
08 ספטמבר 2019, 08:31
אתה טוען שאין הידור להחמיר שיטות בפוסקים שלא הובאו ביתה יוסף?
אתה הנחת שזה הידור.
שבקשר ד' יוצאים לכל הדעות.
וע"ז אני דן, אולי הב"י הבין שרק זה הקשר שנמסר וממילא אין מקום "להחמיר" כשיטות אחרות.
הרעיון כאילו יש איזה קשר מסויים בדוקא שהוא הנמסר בהלמ"ס אין לו שום מקור וביסוס והינו בגדר דברי רוח בעלמא.
אשר לשיטות הראשונים בלי "ללמוד את הסוגיא" יכול כבוד תורתו לעיין בפרישה על אתר ס"ק נ"ו בשם תרומת הדשן ובמנהגי מהרי"ל הלכות תפילין אות ז
 


יהודה בן יעקב
הודעות: 251
הצטרף: 22 אוגוסט 2016, 00:54
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 98 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי יהודה בן יעקב » 08 ספטמבר 2019, 19:18

בר מצוה כתב:
08 ספטמבר 2019, 15:09
הרעיון כאילו יש איזה קשר מסויים בדוקא שהוא הנמסר בהלמ"ס אין לו שום מקור וביסוס והינו בגדר דברי רוח בעלמא.
רמב"ם הל' תפילין ומזוזה וספר תורה ג, א
שמונה הלכות יש במעשה התפילין כולן הלכה למשה מסיני ולפיכך כולן מעכבות ואם שינה באחת מהן פסל, ואלו הם: שיהיו מרובעות וכו', ושיהיה הקשר שלהן קשר ידוע כצורת דל"ת.


בר מצוה
הודעות: 60
הצטרף: 08 אוגוסט 2019, 20:20
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי בר מצוה » 09 ספטמבר 2019, 07:41

יהודה בן יעקב כתב:
08 ספטמבר 2019, 19:18
בר מצוה כתב:
08 ספטמבר 2019, 15:09
הרעיון כאילו יש איזה קשר מסויים בדוקא שהוא הנמסר בהלמ"ס אין לו שום מקור וביסוס והינו בגדר דברי רוח בעלמא.
רמב"ם הל' תפילין ומזוזה וספר תורה ג, א
שמונה הלכות יש במעשה התפילין כולן הלכה למשה מסיני ולפיכך כולן מעכבות ואם שינה באחת מהן פסל, ואלו הם: שיהיו מרובעות וכו', ושיהיה הקשר שלהן קשר ידוע כצורת דל"ת.
כס"מ הל' תפילין ומזוזה וספר תורה ג, א
ושיהיה הקשר וכו'. שם אמר רב יהודה בר רב שמואל משמיה דרב קשר של תפלין הל"מ. ומפרש רבינו דהיינו שיעשה קשר כעין דל"ית

טור או"ח סי' ל"ב
ויעשה קשר של תפילין וכו' ויעשנו כמין דלי"ת

שו"ע או"ח סי' ל"ב נ"ב
ויעשה קשר כמין דלי"ת בשל ראש
 


יהודה בן יעקב
הודעות: 251
הצטרף: 22 אוגוסט 2016, 00:54
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 98 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי יהודה בן יעקב » 09 ספטמבר 2019, 08:28

טענו חטים והודה לו בשעורים.....


בר מצוה
הודעות: 60
הצטרף: 08 אוגוסט 2019, 20:20
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי בר מצוה » 09 ספטמבר 2019, 13:30

הבאתי לך את הכס"מ שביאר את דברי הרמב"ם שיעשה קשר כמין דלי"ת ולא כתב קשר ידוע
ומשמע שאין זה קשר מסוים אלא קשר כמין דלי"ת
וכלשון הזה כתוב בטור ושו"ע בלי להזכיר שום מחלוקת בזה
ובהכרח שהם הבינו כן גם את לשון הרמב"ם שההלכה היא קשר כמין דלי"ת ולא דוקא קשר ידוע


אב בבינה
הודעות: 202
הצטרף: 05 מרץ 2016, 22:23
נתן תודה: 102 פעמים
קיבל תודה: 66 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי אב בבינה » 09 ספטמבר 2019, 14:25

המשנ"ב (בביאור הלכה בשם העיטור) מבואר שאין צורת הקשר מעכב, אבל הגרי"ז מדייק מהרמב"ם כנ"ל.
ועיין בכל הסוגיא בספר פרי אליעזר

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot], אמלתרא, מקדש שביעי כל שביעי, מתלבט | 4 אורחים