סיפור וספירה - מה הקשר?

נושאים שונים

פותח הנושא
מתחזק
סטטוס: לא מחובר

Re: סיפור וספירה - מה הקשר?

שליחה על ידי מתחזק » 21 אוגוסט 2019, 14:49

הכהן כתב:
21 אוגוסט 2019, 14:37
מתחזק כתב:
21 אוגוסט 2019, 14:35
חרט הוא לא סודר
העתקתי לשון רש"י


אגב, למה אתם חושבים שבספרדית לא יתכן לעשות כאלה מהלכים???
נכון, גם בסודר צוררים כמו במטפחת. 
לשון הקודש הוא חלק מחלקי התורה, הבנת לשון הקודש היא כהבנת חלק בתורה.
ברור שגם בלשונות אחרים יש קשר בין מילים כפי חכמתם של יוצרי השפה, כאן אנו מדברים על חכמת האלוקים נותן התורה ובכלל זה לשון הקודש.
אתה באמת סבור שסתם נזרקו אותיות ומילים?
לא זו בלבד אלא גם לצורת האות יש משמעות ובכתבי רבי צדוק מבאר בזה.

והנה ציטוט מגליון רוממות האחרון מדברי מרן הדרכי שמואל זיע"א:
את החת"ס שהוא מביא לא מצאתי בינתיים.
מגליון רוממות.PNG
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


חבלזון
הודעות: 47
הצטרף: 10 מאי 2018, 10:50
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 24 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סיפור וספירה - מה הקשר?

שליחה על ידי חבלזון » 21 אוגוסט 2019, 15:13

מתחזק כתב:
21 אוגוסט 2019, 14:30
בא לעשות חור בדבר שהוא מקלל
?? איזה חור? איפה?


פותח הנושא
מתחזק
סטטוס: לא מחובר

Re: סיפור וספירה - מה הקשר?

שליחה על ידי מתחזק » 21 אוגוסט 2019, 15:15

חבלזון כתב:
21 אוגוסט 2019, 15:13
מתחזק כתב:
21 אוגוסט 2019, 14:30
בא לעשות חור בדבר שהוא מקלל
?? איזה חור? איפה?
הקללה באה לחסר ולהזיק את הדבר המקולל.
 


חבלזון
הודעות: 47
הצטרף: 10 מאי 2018, 10:50
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 24 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סיפור וספירה - מה הקשר?

שליחה על ידי חבלזון » 21 אוגוסט 2019, 15:16

מתחזק כתב:
21 אוגוסט 2019, 14:49
לא זו בלבד אלא גם לצורת האות יש משמעות ובכתבי רבי צדוק מבאר בזה.
וזה מתחיל גם בצורת הביטוי של האות עם הפה או הגרון וכו'. למשל האות ב שמשמעותה שיש שניים - כלומר פירוד בין פנים לחוץ מבוטאת בסגירת השפתיים ובביצוע חלוקה בין פנים לחוץ. א זו ההברה הראשונית היוצאת קודם לכל הברה אחרת.
דבר אחד אני יכול לומר למתלבטים, ידוע שהאותיות "בהם נבראו שמים וארץ"
להבין את זה ממש לא יודע אם אפשר, אבל מי שרוצה לפחות להתקרב מעט לבורא עולם ולהבין מזה דברים השייכים לאחדות הבריאה במובן הכי פשוט של המילה, כדאי לחקור את זה. וזה פשוט יפה ומענג. באחריות.


חבלזון
הודעות: 47
הצטרף: 10 מאי 2018, 10:50
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 24 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סיפור וספירה - מה הקשר?

שליחה על ידי חבלזון » 21 אוגוסט 2019, 15:22

מתחזק כתב:
21 אוגוסט 2019, 15:15
הקללה באה לחסר ולהזיק את הדבר המקולל.
אבל החורים המיועדים למשהו אינם מזיקים, להיפך הם מתקנים ויוצרים דבר מושלם, כמו ויקוב חור בדלתו שמיועד להפוך את הארון ההוא לקופת צדקה. ולכן הכלל של נזק וחיסרון אינו נכון


פותח הנושא
מתחזק
סטטוס: לא מחובר

Re: סיפור וספירה - מה הקשר?

שליחה על ידי מתחזק » 21 אוגוסט 2019, 15:24

חבלזון כתב:
21 אוגוסט 2019, 15:22
מתחזק כתב:
21 אוגוסט 2019, 15:15
הקללה באה לחסר ולהזיק את הדבר המקולל.
אבל החורים המיועדים למשהו אינם מזיקים, להיפך הם מתקנים ויוצרים דבר מושלם, כמו ויקוב חור בדלתו שמיועד להפוך את הארון ההוא לקופת צדקה. ולכן הכלל של נזק וחיסרון אינו נכון
מה הקשר? יש חור ויש חור. נקב הוא חור, חור באדם הוא נזק.
 


חבלזון
הודעות: 47
הצטרף: 10 מאי 2018, 10:50
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 24 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סיפור וספירה - מה הקשר?

שליחה על ידי חבלזון » 21 אוגוסט 2019, 15:33

מתחזק כתב:
21 אוגוסט 2019, 15:24
מה הקשר? יש חור ויש חור. נקב הוא חור, חור באדם הוא נזק.
הגדרת כלל, נקב זה חור שמזיק. זה לא יתכן.
נקב זה חור- אז מה הקשר לקללה? על זה ענית, כי קללה באה להזיק [זה אגב לא נכון, הקללה אינה מזיקה למקולל אלא מזלזלת בו, אבל זה נושא אחר]
וזה רמוז במילה חור? למה דווקא נזק של חור?
לכן אמרתי את הכלל [לא ממני, זה דבר ששמעתי ממקורות רבים] של "הגבלת הדבר עבור מטרה". אני חושב שזה לא הכלל המלא, אבל זה לא מסובך. זה יפה ומאחד את הפרטים.
לא חייבים לקבל, כדאי לבדוק. ואשמח לשמוע את טענותיך. זה הופך את זה למעניין עוד יותר.


פותח הנושא
מתחזק
סטטוס: לא מחובר

Re: סיפור וספירה - מה הקשר?

שליחה על ידי מתחזק » 21 אוגוסט 2019, 15:37

חבלזון כתב:
21 אוגוסט 2019, 15:33
מתחזק כתב:
21 אוגוסט 2019, 15:24
מה הקשר? יש חור ויש חור. נקב הוא חור, חור באדם הוא נזק.
הגדרת כלל, נקב זה חור שמזיק. זה לא יתכן.
נקב זה חור- אז מה הקשר לקללה? על זה ענית, כי קללה באה להזיק [זה אגב לא נכון, הקללה אינה מזיקה למקולל אלא מזלזלת בו, אבל זה נושא אחר]
וזה רמוז במילה חור? למה דווקא נזק של חור?
לכן אמרתי את הכלל [לא ממני, זה דבר ששמעתי ממקורות רבים] של "הגבלת הדבר עבור מטרה". אני חושב שזה לא הכלל המלא, אבל זה לא מסובך. זה יפה ומאחד את הפרטים.
לא חייבים לקבל, כדאי לבדוק. ואשמח לשמוע את טענותיך. זה הופך את זה למעניין עוד יותר.
נכון זה באמת לא קשור לענין הקללה.
בתורה כתוב לכה 'קבה' לי את העם הזה, דהיינו תנקוב את העם הזה. לנקב את העַם פירושו לעשות בהם חור - ל'חורר' אותם. [וכמובן שלחורר אנשים מתפרש כהיזק וחסרון ולא כתיקון] מה לדעתך בלעם בא לעשות לעם ישראל?
אתה חולק על זה שהפירוש הבסיסי של נקב זה חור? לא חושב שאפשר לחלוק על זה. מה שכתבת למעלה על הגבלה לענ"ד מידי מסובך ומסורבל.


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 702
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 198 פעמים
קיבל תודה: 223 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סיפור וספירה - מה הקשר?

שליחה על ידי הכהן » 21 אוגוסט 2019, 16:41

מתחזק כתב:
21 אוגוסט 2019, 15:37
בתורה כתוב לכה 'קבה' לי את העם הזה, דהיינו תנקוב את העם הזה.
לא נכון!
לקוב (כאן) זה לקלל!
"לקוב אויבי קראתיך והנה ברכת ברך", והוא אמר לו "ארה לי" שזה בודאי לשון קללה בלבד!

בפרשת אמור זה לשון פירוש כתרגומו וכן פירש רש"י


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1161
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 184 פעמים
קיבל תודה: 233 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סיפור וספירה - מה הקשר?

שליחה על ידי נבשר » 21 אוגוסט 2019, 19:53

הגר"מ שפירא היה מביא גימטריא "נקבה" גימטריא "קללה". וכמדומה היה מביא גם "זכר" גימטריא "ברכה".


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1547
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 281 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סיפור וספירה - מה הקשר?

שליחה על ידי יהודה1 » 21 אוגוסט 2019, 20:04

זה בעל הטורים בפרשת בראשית


פותח הנושא
מתחזק
סטטוס: לא מחובר

Re: סיפור וספירה - מה הקשר?

שליחה על ידי מתחזק » 21 אוגוסט 2019, 21:18

הכהן כתב:
21 אוגוסט 2019, 16:41
מתחזק כתב:
21 אוגוסט 2019, 15:37
בתורה כתוב לכה 'קבה' לי את העם הזה, דהיינו תנקוב את העם הזה.
לא נכון!
לקוב (כאן) זה לקלל!
"לקוב אויבי קראתיך והנה ברכת ברך", והוא אמר לו "ארה לי" שזה בודאי לשון קללה בלבד!

בפרשת אמור זה לשון פירוש כתרגומו וכן פירש רש"י
איני מבין מה אתה רוצה? לקוב פירושו לנקוב כפי שכתבתי, מי אמר שזה כמו בפרשת אמור?
 


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 702
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 198 פעמים
קיבל תודה: 223 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סיפור וספירה - מה הקשר?

שליחה על ידי הכהן » 22 אוגוסט 2019, 02:45

מתחזק כתב:
21 אוגוסט 2019, 21:18
איני מבין מה אתה רוצה? לקוב פירושו לנקוב כפי שכתבתי,
זה בדיוק מה שאני רוצה לשלול! "לכה נא קבה לי" זה לשון קללה בדיוק כמו "לכה נא ארה לי", ולא לשון נקב!


פותח הנושא
מתחזק
סטטוס: לא מחובר

Re: סיפור וספירה - מה הקשר?

שליחה על ידי מתחזק » 22 אוגוסט 2019, 09:40

הכהן כתב:
22 אוגוסט 2019, 02:45
מתחזק כתב:
21 אוגוסט 2019, 21:18
איני מבין מה אתה רוצה? לקוב פירושו לנקוב כפי שכתבתי,
זה בדיוק מה שאני רוצה לשלול! "לכה נא קבה לי" זה לשון קללה בדיוק כמו "לכה נא ארה לי", ולא לשון נקב!
נכון, ונקב זה קללה.
 


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 702
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 198 פעמים
קיבל תודה: 223 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סיפור וספירה - מה הקשר?

שליחה על ידי הכהן » 22 אוגוסט 2019, 10:21

חדלתי


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1161
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 184 פעמים
קיבל תודה: 233 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סיפור וספירה - מה הקשר?

שליחה על ידי נבשר » 28 אוגוסט 2019, 00:40

הכהן כתב:
15 אוגוסט 2019, 11:33
שבוע זה גם בגלל שזה חוזר עצמו
עיין בגמ' בכורות ח' ע"ב שהקיסר שאל את ר' יהושע בן חנניה לכמה זמן נחש מתעבר, וענה לו - לשון הגמ' "לשב שנים" היינו לשבע שנים, היינו שאפשר לקרות לשבע שנים לשב שנים. וא"כ חזינן שהמילים משמשות לאותו דבר, ע"כ שהם אותו משמעות.


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 702
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 198 פעמים
קיבל תודה: 223 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סיפור וספירה - מה הקשר?

שליחה על ידי הכהן » 10 ספטמבר 2019, 01:16

  1. מי יכול למצוא את הקשר בין רז לרזון?
  2. ומי יודע מה בין צלחת, צליחה והצלחה?


ספר וסופר
הודעות: 46
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 7 פעמים
קיבל תודה: 15 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סיפור וספירה - מה הקשר?

שליחה על ידי ספר וסופר » 10 ספטמבר 2019, 12:57

צליחה והצלחה לכאורה שרשן אחד ממש, כי לצלוח זה בעצם לעבור, ולהצליח במשהו זה היכולת לעבור אותו בשלום ובשלמות.
ויתכן שלשון צלחת, שבעזרתה האדם מצליח להמשיך, וכמו שלחם זה מלשון מלחמה.
רז ורזון, זה בעצם ענין אחד, כי הרזה זה אחד שקיומו טמון בעצמו ולא בולט, וזה רז, שהוא מסתתר בפנים.
אגב שמן ושמונה ודאי קשורים, וכמו שהחכמה נקראת על שם שניהם, ולהפיק שמן זקוקים לשמונה ימים, ושמונת ימי חנוכה מצוותם בשמן.

לעצם הענין, מגוחך מאוד להעלות נושא כזה לדיון, כאילו בנו תלוי להחליט אם יש קשר בין שרשי המילים.
והלא כל התורה כולה מלאה מזה, וכל ספר יצירה מבוסס על זה, שהעולם כולו כלול באותיות, ומהאותיות הוא התפתח לרל"א צירופים פנים ואחור, ומהרל"א צירופים נוצרו שורשים, ומהשרשים מילים, ועל זה נאמר - חצבן חקקן שקלן צירפן והמירן, ועל זה נאמר שם 'אין למעלה מענג ואין למטה מנגע'.
וחמשת הדברים הללו, חציבה, חקיקה שקילה צירוף והמרה, הרי הם כל הסדרים של ההופעות השונות של המילים, ולכן מגוחך לרצות לראות ישר כיצד הכל קשור אחד לשני, וצריך בשביל זה עמל גדול לגלות אם הקשר שלהם הוא בדרך של צירוף משקל או תמורה, וגם מה שכתבתי למעלה אין זה סוף דבר כלל ולא בהכרח ניתן למצוא את ההקשר באופן ישר [צלחת הצלחה - אם כי שבודאי יש קשר].
וכל חכמי ישראל המקובלים באמת עסוקים עם זה, למין קבלת הגאונים, הרוקח, הרמב"ן, הר"י ג'קטיליאה, ועוד ועוד ועוד. והמהר"ל מבסס אינספור פעמים את דבריו על עקרון פשוט זה, וכמו כן הגר"א, ומאוד הפליג בסוד זה הרמ"מ משקלאב תלמיד הגר"א. ואצל ראשוני גדולי החסידות היה זה סדר עבודתם בתפילתם, ואף ר' חיים מוואלז'ין רומז לזה בסוף שער ב' של הנפש החיים שכך היא צורת התפילה האמתית.
[ונאמר עוד, שיש בית מדרש שלם, שכל כולו מיוסד על סודות אלו, והוא בית מדרשו של האלקי הרב אברהם אבולעפיה, שהמון מחכמי ישראל נמשכו אחריו, עם כל הפולמוס שהיה עליו - והרבה הסתפקתי אם להכנס לנושא הזה, בראותי את רמת המשכל של חלק מהמסתובבים כאן בפורום...].

ובמיוחד בנושא זה של ספירה ומספר, שכל התורה כולה מבוססת עליו, ספר וספר וסיפור, או ספר מספר וסיפור, או איך שלא יהיה, כל ראשון ואחרון שלקח את זה להיכן שלקח, שהם שלשה ספרים שנפתחים בראש השנה, והם תורה שבכתב שבעל פה והסוד, והם קב"ה אורייתא וישראל, צדיקים בינונים ורשעים [והרוקח מציין שם, לכוסו כיסו וכעסו, ולפסוק פחד ופחת ופח].

עכ"פ, אין ספק שתמיד אפשר לדון על כל דבר מראשיתו, אבל נדרש מאנשים ברי שכל, שיתנו לעצמם לקבל עובדות חדשות מוחלטות בצורה של השלמה, ולא יחזרו כל הזמן לדיון הבראשיתי. ויסלחו לי כל המשתמשים, על המשל הממחיש ביותר שמצאתי לענין זה, שזכור לי כשהיינו ילדים הגיע יום אחד ילד לכיתה אם 'תגלית' מרעישה, בהסבר כיצד נוצרים ילדים, והיה על זה פולמוס גדול בכיתה, זה מצדד בכה וזה בכה, והיה לנו אחד 'המשכיל של הכיתה', שכולנו עמדנו לפניו ביראת הכבוד, והוא פסק את פסוקו שלהד"ם...

תמיד אפשר להישאר ילד.


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 702
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 198 פעמים
קיבל תודה: 223 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סיפור וספירה - מה הקשר?

שליחה על ידי הכהן » 10 ספטמבר 2019, 16:09

באותה צורה אני יכול לקשר שני שרשים שונים לגמרי כמו (אקראי)
טמון בעצמו
אתן לחכמים דכאן לדרוש...



את השאלה של רז ורזון לקחתי מכאן:
רָזִי לִי רָזִי לִי אוֹי לִי
רזי. קדמאה ענין סוד כמו וכל רז לא אנס לך (דניאל ד) ותניינא ענין רזון וכחישות : (מצודת ציון)
כשמעי הדבר הזה אמרתי הסוד האמור לי מביא רזון לי ואוי לי על השמועה כי הבוגדים יבגדו בישראל וירעו להם :  (מצודת דוד)




ומפרשת השבוע: 
מעקה. טעמו ידוע מהמקום ואין ריע לו ומדקדק הוציאו מגזירת עקת רשע והביא עצמו בעקה: (אבן עזרא)


ספר וסופר
הודעות: 46
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 7 פעמים
קיבל תודה: 15 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סיפור וספירה - מה הקשר?

שליחה על ידי ספר וסופר » 11 ספטמבר 2019, 11:14

הכהן כתב:
10 ספטמבר 2019, 16:09
באותה צורה אני יכול לקשר שני שרשים שונים לגמרי כמו (אקראי)
טמון בעצמו
אתן לחכמים דכאן לדרוש...


אני באמת חושב שזה כלל לא פשוט לדרוש צמדי שורשים, וכמו שכתבתי אני שהדברים הללו תלויים בהמון גורמים וצריכים גדלות מסוימת בתורה כדי לקשר את הדברים. וכל מה שכתבתי על רז ורזון צלחת והצלחה זה השערות מופרעות, שאני לא עומד מאחריהם כלל, רק רציתי להראות שהכל יכול להיות.

ולדעתי הדברים הללו הם כמו ענין הגימטריא, שאף פעם גימטריא לא יכולה להוות הוכחה, אלא היא יכולה להצטרף להשגה מסוימת בתורה שכבר ישנה, מכח לימוד הסוגיא או מכח השגות אחרות, ואם לזה מצטרפת גימטריא, יתכן והיא נכונה.

ובאמת, כל אלו הגדולים שהתעסקו עם אותיות וצירופיהם בשיטתיות, התעסקו בד בבד עם השגות רוחניות, והם אף השתמשו בגלגול האותיות וצירופיהם כדי להשיג השגות, ולכן אינני חושב שזה יכול להוות עיסוק לכשעצמו, אם כי שלפעמים הדברים די צפים מאליהם, וכמו לחם ומלחמה, שלמיעוט זיכרוני יש כמה שמדברים על זה, או זכרון וזכר, כל גלגוליו של ספר, וכן עוד רבים.

ופעמים קורה שיש צירוף של שתי אותיות, שניכר להדיא שהם תמיד מכוונים לאותו אזור, וכמו 'פר' שתמיד יש איזה הקשר של יציאה מדבר שלם או נקודה מקורית, או כללית - לחלק מסוים נבדל [קשה מאוד להגדיר מכנה משותף של צירוף ברמה של שתי אותיות, כי זהו דבר מאוד מאוד כללי, אבל זה הכיוון], וכמו - פרד, פרה, פרז [פרזים - לא מוקף], פרח, פרט, פרי, פרך, פרם, פרס, פרע, פרץ, פרק, פרר, פרש. וכמו כן - 'קץ' שזה שייך תמיד לגבול או נתינת גבול וכדו' [וכנ"ל בסוגריים] - קץ, קצב, קצה, קצר, קצת.

והדבר הזה מבאר גם, שאפי' אם יש איזה מקור על שני שרשים שהם שוים זה לזה, אין מה לצפות שהתרגום שלהם יהיה שוה, כי מדובר בשרשי השרשים של המציאות, ואם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהכל נוצר מאותיות ומילים, אזי משורש אחד יוצאים המון דברים שונים, וממילא הם מוכרחים להופיע בעולם באופן אחר לגמרי. 
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: בן אהרון | 2 אורחים