טו באב - יום שהותרו השבטים לבוא זה בזה

נושאים שונים
סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
רחמים
משתמש ותיק
הודעות: 442
הצטרף: 29 דצמבר 2015, 23:50
מיקום: ארץ ישראל
נתן תודה: 65 פעמים
קיבל תודה: 111 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

טו באב - יום שהותרו השבטים לבוא זה בזה

שליחה על ידי רחמים » 01 ספטמבר 2019, 17:20

תלמוד בבלי מסכת תענית דף ל עמוד ב 
אלא חמשה עשר באב מאי היא? - אמר רב יהודה אמר שמואל: יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה. מאי דרוש זה הדבר אשר צוה ה' לבנות צלפחד וגו' - דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה. 
וצריך ביאור:
א. איך יתכן שטעו בזה עד אותו דור, הרי לא היו בגלות, ואיך טעו לומר שאסור לשבטים לבוא זה בזה?
ב. על שום מה היום טוב? וכי לפני שהותרו לבוא זה בזה לא היה להם עם מי להתחתן, הרי כל שבט מנה מליוני אנשים כמו שכתוב לגבי בית שמש: ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ד 
אר"י מגבת ועד אנטיפריס ששים רבוא עיירות היו הקטנה שבהן היא היתה בית שמש דכתיב בה [שמואל א ו יט] ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון ה' וגו' ואילו מרוח אחת היו אין את מבצע לה קניי לא נסייה אמר רבי חנינה קפצה לה ארץ ישראל. 
הרי ש50 אלף שמתו בבית שמש [בגלל ארון הברית] היו רק מרוח אחת אבל היו בבית שמש בכל הרוחות בסף הכל 200 אלף אנשים, וזו העיר הקטנה, ובכל הארץ היום 600 אלף ערים דהיינו אם כל עיר לפחות 200 אלף כפול 600 אלף אנחנו מגיעים ל120 מיליארד יהודים [יותר מפי 17 מכל האנושות שיש היום!!]
אז מה נפק"מ אם הותרו זה בזה או לא, על מה השמחה הגדולה?



בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1504
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 674 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: טו באב - יום שהותרו השבטים לבוא זה בזה

שליחה על ידי בן של רב » 01 ספטמבר 2019, 20:16

למרות שיהיו שיזעקו שאני כויפר ורושע מרושע ועמולק וכו'.
קשה לי קצת להאמין שממש כל המספרים האלו הם כפשוטו.
כי יש הרבה מקורות שלא משתמע מהם כך.
(אין לי כעת הפנאי ללקטם, מוזמנים לעזור לי)
ואם נבדוק טוב נגלה שהגמ' מתארת מצד אחד מספרים אסטרונומיים ומצד שני מספרים סבירים על אותה ארץ באותם זמנים.

(ובכל זאת רק משל אחד:
הגמ' בגיטין על ששים ריבוא כפול ששים כפול ששים במקום שלא מחזיק ששים ריבוא קנים.
ואמנם יש שם תירוץ ארץ הצבי אבל כמדומה שלא התכוונו שזה כל כך פשוט וקל, כי הרי חז"ל בעצמם שואלים במקומות רבים אחרים כיצד יתכן שנכנסו כך וכך או כיצד יכנסו לעת"ל וכו')

יש לי תחושה שהם סמכו על האינטלגנציה שלנו שנבין שרמזו כאן עניני נשמות או כל סוד מסוג אחר שלא יהיה.
וכמו האשה שחז"ל מעידים עליה שילדה ששים ריבוא בכרס אחד, והסבירו שהכונה למשה רבינו.

וכנראה זה נושא לאשכול בפנ"ע.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 4 אורחים