כמה אחוז מהעם היו אמורים בזמן שנכנסו לארץ - רק ללמוד כל היום בלי לעבוד כלל.

בן של רב

משתמש ותיק
ראשית כל - שלא תהיה טעות:
שמעתי מרב חשוב שבזמנינו כשרוב העם רחוק מהתורה רח"ל - זה נקרא מצב חרום מיוחד שבו צריך כנגדם הרבה יותר תלמידי חכמים וכמה שנוסיף עוד כוללים וישיבות עדיין זה לא מספיק.

וכל מה שאני שואל זה רק לגבי הזמן שנכנסו לארץ שהיו כולם שומרי תורה וקובעים עתים לתורה - האם רק שבט לוי למדו בלי לעבוד כלל, או גם שבט יששכר.
(אמנם מבני יששכר היו יושבים בסנהדרין, וכן יש את ההסכם הידוע של ישכר וזבולון, אבל אני מחפש ראיה על כל השבט כולו האם כולם רק למדו ולא עבדו בכלל).

אם נניח שגם שבט יששכר למדו כל היום - זה אומר שבעקרון היה אמור להיות שני חלקים מתוך 12 שבטים, ובמילים אחרות - זה ששית מהעם.

וזה לא כפי שאומרים ומצטטים את הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל שזה תפקיד רק של שבט לוי שהוא רק 1 חלקי 12.
 

בעל אוצר

משתמש ותיק
לפי זכרוני יש מדרש עה"פ האלף לך שלמה ומאתים לנוטרים את פריו שזה היה ביחס של מאתים לאלף.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
וחוץ מכל אלו מבואר בחינוך שעניין מע"ש הוא שישאר אחד ממשפחה בירושלים וילמד דעת בירושלים
 

HaimL

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
HaimL אמר:
לכאורה מבואר שצריכים רק עשרה בטלנים

ביחס למה מבואר
ועכ"פ אם העניין הוא הרגיולת הי שמסתמא זה המינימום 
לאו דווקא. משמע שלכל עיר היו (פחות או יותר) עשרה.
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אין חכמה אמר:
HaimL אמר:
לכאורה מבואר שצריכים רק עשרה בטלנים

ביחס למה מבואר
ועכ"פ אם העניין הוא הרגיולת הי שמסתמא זה המינימום 
לאו דווקא. משמע שלכל עיר היו (פחות או יותר) עשרה.
איפה משמע 
וגם אם כדבריך הרי שאי"ז מדובר בערי הלוויים ושבט יהודה ויששכר שמעון וירושלים
 
 

HaimL

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
HaimL אמר:
אין חכמה אמר:
ביחס למה מבואר
ועכ"פ אם העניין הוא הרגיולת הי שמסתמא זה המינימום 
לאו דווקא. משמע שלכל עיר היו (פחות או יותר) עשרה.
איפה משמע 
וגם אם כדבריך הרי שאי"ז מדובר בערי הלוויים ושבט יהודה ויששכר שמעון וירושלים
מדוע. הם לא עסקו במלאכה, חקלאות, חרושת אבן ועץ ?
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אין חכמה אמר:
HaimL אמר:
לאו דווקא. משמע שלכל עיר היו (פחות או יותר) עשרה.
איפה משמע 
וגם אם כדבריך הרי שאי"ז מדובר בערי הלוויים ושבט יהודה ויששכר שמעון וירושלים
מדוע. הם לא עסקו במלאכה, חקלאות, חרושת אבן ועץ ?
שבטים אלו היו יועדים יותר לעניין מסירת התורה כמבואר בחז"ל 
שבט לוי לא עסק כמעט בדבר כמבואר בקרא דה'הוא נחלתו
שבט יששכר נסמך על שולחן זבולון כמבואר בחז"ל
שבט שמעון הסתובב בעיירות וכנראה לא עסק בפרנסה אחרת כ"כ
ושבט יהודה מהם הסנהדרין והיו גדולים מאחיהם ולא עסקו במלאכה ככל אחיהם
וירושלים הוא מקום הלימוד כמבואר בחינוך וגם רוב ענפי המלאכה שהזכרת לא כ"כ שייכים בירושלים לכאו'
 
 

HaimL

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
HaimL אמר:
אין חכמה אמר:
איפה משמע 
וגם אם כדבריך הרי שאי"ז מדובר בערי הלוויים ושבט יהודה ויששכר שמעון וירושלים
מדוע. הם לא עסקו במלאכה, חקלאות, חרושת אבן ועץ ?
שבטים אלו היו יועדים יותר לעניין מסירת התורה כמבואר בחז"ל 
שבט לוי לא עסק כמעט בדבר כמבואר בקרא דה'הוא נחלתו
שבט יששכר נסמך על שולחן זבולון כמבואר בחז"ל
שבט שמעון הסתובב בעיירות וכנראה לא עסק בפרנסה אחרת כ"כ
ושבט יהודה מהם הסנהדרין והיו גדולים מאחיהם ולא עסקו במלאכה ככל אחיהם
וירושלים הוא מקום הלימוד כמבואר בחינוך וגם רוב ענפי המלאכה שהזכרת לא כ"כ שייכים בירושלים לכאו'
לא מדויק. יששכר באמת כתוב (ונסמך אקרא) שהם דיינים ות"ח. אבל, שים לב, כתוב

וּמִבְּנֵ֣י יִשָּׂשכָ֗ר יוֹדְעֵ֤י בִינָה֙ לַֽעִתִּ֔ים לָדַ֖עַת מַה־יַּעֲשֶׂ֣ה יִשְׂרָאֵ֑ל רָאשֵׁיהֶ֣ם מָאתַ֔יִם וְכׇל־אֲחֵיהֶ֖ם עַל־פִּיהֶֽם׃

דייק מכאן, מבני יששכר, ולא כל בני יששכר. 

בשבט לוי כתוב

לֹֽא־יִ֠הְיֶ֠ה לַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם כׇּל־שֵׁ֧בֶט לֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִם־יִשְׂרָאֵ֑ל אִשֵּׁ֧י יְהֹוָ֛ה וְנַחֲלָת֖וֹ יֹאכֵלֽוּן׃

זה אומר שאסור לתת ללוויים חלק בארץ ישראל כשבט, כי כביכול נחלתם היא ירושלים וביהמ"ק, אבל לא כתוב שהלוויים לא יכולים להתפרנס מחקלאות בערים שלהם

וראה אשר מצאתי עכשיו במשנה מסכת סוטה

הָא כֵּיצַד?אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ, וְאַלְפַּיִם אַמָּה תְּחוּם שַׁבָּת.רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר:אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ, וְאַלְפַּיִם אַמָּה שָׂדוֹת וּכְרָמִים:
 
 

HaimL

משתמש ותיק
שבט שמעון לא היו בטלנים, וגם לא משמע שהיו לומדי תורה. כתוב שהם היו סופרים ומלמדי תינוקות (שזה לא בהכרח ת"ח ), ומשמע שזה היה עונש, ולא זכות (בניגוד ללוי שנתן פרנסתו בדרך של כבוד). אבל שמעון מפורש שנענשו בעניות, ובאמת הייתה נחלתם בתוך ארץ יהודה

ויהודה עצמם, מהיכן הבאת שהם לא עסקו במלאכה רק עסקו בלימוד.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אין המדובר כאן על איסור והיתר אלא מה צורת הכלל ישראל ולפיכך ברור שכשמדובר שבט ששבטים אחר תמכו בו נראה בעליל שהמהלך הכללי היהשאנם עסוקים בפרנסתם ופשוט
וממילא שבט לוי שהטילה התורה פרנסתם על הכלל ברור שעיקר עיסוקם לא היה בעבדה כמבואר בקרא וכדברי הרמב"ם הנודעים
והן אמנם היה להם מעט שדות וכרמים אבל לא זהו עיקר פרנסתם כנודע
וה"נ שבט יששכר שמפורש בחז"ל עניין זבולון המפרנסם
ומה שדייקת בקרא מבני יששכר הר פשוט שמדובר על ראשי הסנהדרין המפורשים בקרא וזה פשוט דאלף נכנסים ורק אחד יוצא להוראה אבל המגמה הכללית לא היתה ככל הנראה של פרנסה אלא של לימוד
שבט שמעון לא עסקו כ"כ בפרנסה אם היו נודדים ואי"ז משנה אם זה עונש או מעלה
לגבי שבט יהודה מבואר במדרש רבה פרשת ויחי שהיתה התורה מצויה אצלו וכן הוא לדורות גבי ראשי סנהדראות וראשי גולה
 

אליהו52

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
אם נניח שגם שבט יששכר למדו כל היום - זה אומר שבעקרון היה אמור להיות שני חלקים מתוך 12 שבטים, ובמילים אחרות - זה ששית מהעם.
אני עונה רק לגבי השאלה הכללית כמה היו אמורים ללמוד.
עיין במכילתא בתחילת פרשת בשלח
ד"א כל שכן לא הביאן הקדוש ברוך הוא דרך פשוטה לארץ ישראל אלא דרך המדבר אמר הב"ה אם אני מביא עכשיו את ישראל לארץ מיד מחזיקים אדם בשדהו ואדם בכרמו והם בטלים מן התורה אלא אקיפם במדבר ארבעים שנה שיהיו אוכלין מן ושותין מי הבאר והתורה נבללת בגופן מכאן היה ר' שמעון בן יוחאי אומר לא ניתנה התורה לדרוש אלא לאוכלי המן ושוין להם אוכלי תרומה. 

אמנם ניתן אולי לפרש שזו רק שיטת רשב"י, אבל המשמעות היא שלא הוא אומר את תחילת המאמר א"כ כולם בעצם אמורים ללמוד תורה.
אמנם יש לפרש וכן פירשו חלק מן המפרשים שהרעיון מדבר על התורה שנבללת בגופם ואזי כל הנהגתם היא על פי התורה ולא דווקא ללימוד עצמו ויל"ע.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
זה רק כהוראת שעה להתייסדות העם, ולא לומר שכל מה שלמדו במדבר (זרעים למשל) איננו על מנת לעשות.
עובדה שאח"כ כן נשלחו ע"י הקב"ה לשדה ולכרם ולא הושארו בכולל = במדבר.
 
חלק עליון תַחתִית