מצב שאדם יזכיר סתם שם ה' ולכ' לא יעבור על הוצאת שם שמים לבטלה

נושאים שונים

פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1087
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 388 פעמים
קיבל תודה: 303 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מצב שאדם יזכיר סתם שם ה' ולכ' לא יעבור על הוצאת שם שמים לבטלה

שליחה על ידי במבי » 08 נובמבר 2019, 02:17

ראיתי השבוע במדרש שיש למשיח ח' שמות ואחד מהם הוא "ה' צדקינו" !
במקום פתחתי את המקור
 בְּיָמָיו֙ תִּוָּשַׁ֣ע יְהוּדָ֔ה וְיִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁכֹּ֣ן לָבֶ֑טַח וְזֶה־שְּׁמ֥וֹ אֲ‍ֽשֶׁר־יִקְרְא֖וֹ יְהוָ֥ה ׀ צִדְקֵֽנוּ׃
(ירמיהו כג-ו)

וכותב הרד"ק במקום שיקרא המשיח בזה השם "ה' צדקינו" לפי שבימיו יהיה צדק ה' לנו קיום תמיד לא יסור. וזו הקריאה על דרך הקריאה שקרא משה רבינו ע"ה למזבח ה' ניסי וקרא יעקב למזבח אל אלוהי ישראל כל אחד לפי עניינו הנמצא בו וכן שם העיר מיום ה' שמה ויונתן תרגם דיהוון קרן ליה וגו' עכ"ל 

וכן עיינו בנידון במנחת שי שם.

ועפ"ז בקריאה ה' צדקינו הינו כמו השם בית-אל ונתנאל שאין בעיה להזכיר סתם. (לכ')


 


תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 525
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 232 פעמים
קיבל תודה: 143 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצב שאדם יזכיר סתם שם ה' ולכ' לא יעבור על הוצאת שם שמים לבטלה

שליחה על ידי תיובתא » 08 נובמבר 2019, 10:21

במבי כתב:
08 נובמבר 2019, 02:17
ראיתי השבוע במדרש שיש למשיח ח' שמות ואחד מהם הוא "ה' צדקינו" !
במקום פתחתי את המקור
 בְּיָמָיו֙ תִּוָּשַׁ֣ע יְהוּדָ֔ה וְיִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁכֹּ֣ן לָבֶ֑טַח וְזֶה־שְּׁמ֥וֹ אֲ‍ֽשֶׁר־יִקְרְא֖וֹ יְהוָ֥ה ׀ צִדְקֵֽנוּ׃
(ירמיהו כג-ו)

וכותב הרד"ק במקום שיקרא המשיח בזה השם "ה' צדקינו" לפי שבימיו יהיה צדק ה' לנו קיום תמיד לא יסור. וזו הקריאה על דרך הקריאה שקרא משה רבינו ע"ה למזבח ה' ניסי וקרא יעקב למזבח אל אלוהי ישראל כל אחד לפי עניינו הנמצא בו וכן שם העיר מיום ה' שמה ויונתן תרגם דיהוון קרן ליה וגו' עכ"ל 

וכן עיינו בנידון במנחת שי שם.

ועפ"ז בקריאה ה' צדקינו הינו כמו השם בית-אל ונתנאל שאין בעיה להזכיר סתם. (לכ')



כבר היום להבדיל, מותר לומר אלוהים אחרים, ולא אלוקים אחרים.
 


משה נפתלי
משתמש ותיק
הודעות: 340
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 17 פעמים
קיבל תודה: 120 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצב שאדם יזכיר סתם שם ה' ולכ' לא יעבור על הוצאת שם שמים לבטלה

שליחה על ידי משה נפתלי » 08 נובמבר 2019, 11:21

יתר על כן! במקרא מופיע ארבע פעמים שם י-ה-ו-ה, שנפסק להלכה כי הם חול, ומותר למחקם. דוק ותשכח.


יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 864
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 296 פעמים
קיבל תודה: 245 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצב שאדם יזכיר סתם שם ה' ולכ' לא יעבור על הוצאת שם שמים לבטלה

שליחה על ידי יעקב שלם » 08 נובמבר 2019, 12:01

תיובתא כתב:
08 נובמבר 2019, 10:21
במבי כתב:
08 נובמבר 2019, 02:17
ראיתי השבוע במדרש שיש למשיח ח' שמות ואחד מהם הוא "ה' צדקינו" !
במקום פתחתי את המקור
 בְּיָמָיו֙ תִּוָּשַׁ֣ע יְהוּדָ֔ה וְיִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁכֹּ֣ן לָבֶ֑טַח וְזֶה־שְּׁמ֥וֹ אֲ‍ֽשֶׁר־יִקְרְא֖וֹ יְהוָ֥ה ׀ צִדְקֵֽנוּ׃
(ירמיהו כג-ו)

וכותב הרד"ק במקום שיקרא המשיח בזה השם "ה' צדקינו" לפי שבימיו יהיה צדק ה' לנו קיום תמיד לא יסור. וזו הקריאה על דרך הקריאה שקרא משה רבינו ע"ה למזבח ה' ניסי וקרא יעקב למזבח אל אלוהי ישראל כל אחד לפי עניינו הנמצא בו וכן שם העיר מיום ה' שמה ויונתן תרגם דיהוון קרן ליה וגו' עכ"ל 

וכן עיינו בנידון במנחת שי שם.

ועפ"ז בקריאה ה' צדקינו הינו כמו השם בית-אל ונתנאל שאין בעיה להזכיר סתם. (לכ')


כבר היום להבדיל, מותר לומר אלוהים אחרים, ולא אלוקים אחרים.

כבר היום מותר לומר אלוקים אדירים..

אמנן נהגו האשכנזים להימנע מכך
 


ינון קליין
הודעות: 41
הצטרף: 03 יוני 2018, 17:16
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצב שאדם יזכיר סתם שם ה' ולכ' לא יעבור על הוצאת שם שמים לבטלה

שליחה על ידי ינון קליין » 14 נובמבר 2019, 21:37

בעניין בית אל שהוזכר כאן-
חלק ממאמר מתוך קובץ בעלי אסופות של בית מדרש הלכתא גבעת אסף.

אמירת וכתיבת בית אל
בספר בראשית נזכר שם בית אל, אחד עשרה פעמים . ונראה לומר שאף אם איזה מקום נקרא בשם ה', אין בשם המקום קדושה, שהרי האבות הקדושים לא היו מוציאים שם שמיים לבטלה.
ואף אברהם אבינו ע"ה מצאנו שקרא שם מקום בשם ה', "ויקרא שם המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה". אולם לכאו' אפשר לחלק, שהרי אברהם אבינו קרא בשם זה רק פעם אחת להר המוריה ולא יותר, ואילו יעקב קרא למקום בית אל הרבה פעמים, ואף הקב"ה הודה לו בקריאת שם המקום. ועוד זאת שאצל אברהם אבינו ע"ה, היה זה בגדר תפילה, שה' יראה המעשים שנעשו כאן בהר הזה ותעמוד זכותם לדורות לישראל, כמו שכתבו שם המפרשים (רמב"ן, ר' בחיי, אלשיך הקדוש ועוד) ואילו אצל יעקב אבינו ע"ה, לא היה זה רק בגדר תפילה, אלא קרא כך את שם המקום. ממילא בהכרח לומר שיש חילוק בין שם אדנות בו קרא אברהם להר המוריה, לשם אל בו קרא יעקב.
ובשו"ת החת"ס בשתי תשובות סובר ששם בית אל, אינו קדוש. בח"ב (סי' ער) כתב וז"ל, "וקצת נ"ל נמי סעד מהא שאין הסופרים מקדשים שם אל שבבית אל, וכתב באליה רבה הטעם מדלא תרגום אונקלוס בית אלהא אלא כתב בית אל א"כ מהא גופא מוכח שיש שייכות להתיבות זה עם זה ואינם נחלקים לגמרי והארכתי בזה במקום אחר". אמנם סיים שם בתשובה שעכ"פ לא ימחוק שם אל שבתיבת בית אל, כי עדיף לתלות המילה 'בית' מלמחוק שם אל ח"ו. אולם בליקוטים (ח"ו בשו"ת, סי' ה) כתב החת"ס, "ופ"א נשאלתי מסופר אחד אם צריך לקדש בית אל ואז עדיין לא נדפס הספר בני יונה ואמרתי מסברא דאינו קודש דהרי חז"ל עשו יום טוב מגלת תענית ביום דאתבטלא אדכרתא מן שטרי' שהיה רגילין לכתוב שנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון ונמצא דהפורע שטרו משליכו לאשפה ע"כ בטלוהו, וקשה אכתי מה יעשו בשטרות הנכתבים בעיר בית אל שצריך לכתוב שם העיר ומכ"ש גיטי נשים אע"כ איננו קודש מ"מ מוכח דבמ"ש כהן לאל עליון לא נאסר השטר בהנאה רק שחששו שאח"כ ישליכו לאשפה, אבל זולת זה אין חשש והיינו משום שהוא חיבור דברים ונכתב על דרך כבוד ד' והדברים ברורים לפע"ד". וא"כ ס"ל לחת"ס שאין קדושה בשם 'בית אל'.
אולם הגאון בעל חשק שלמה זצ"ל כתב לחלוק על דברי החת"ס (שד"ח קונטרס באר בשדי מכתב יב) וזה תורף קושיותיו.
א. ראיית החת"ס מהיו"ט בביטול האזכרות בשטרות ומה יעשו בבית אל, אינה ראייה, לפי שי"ל שהיכא שאפשר אפשר היכא שלא אפשר לא אפשר, וודאי אם היה שטר יוצא וכתוב עליו בית אל היו צריכים לשמור אותו שלא יבוא לידי ביזיון.
ב. בירושלמי (שבת פ"ט ה"א) שנינו "רבי תנחומא בשם רב הונא, העי אשר עם בית און מקדם לבית אל. מקדם היו קורין אותו בית אל ועכשיו קורין אותו בית און". כלומר שאחר מעשה עכן שינו את שמה וקראוה בית און לגנאי, וא"כ נשתקע שם בית אל, ואין להקשות מה יעשו כותבי השטרות בבית אל, שלא הייתה עיר שנקראה בשם זה.
ג. מה שכתב החת"ס ששם אל שבמילים בית אל הוא חול, לא ברור. לפי שבמסכת סופרים (פ"ה הי"ב) שנינו "אילו שמות הנחלקין, בית אל, בית און, באר שבע, צפנת פענח, פוטי פרע, בן אוני, ידיד יה, הללו יה, וחרה אף, וחרה אפי, ר' יוסי אומר אין נחלקין. אבל הכל שוין שאין חולקין עמיאל, עמינדב, צוריאל, צורישדי". ובירושלמי (מגילה פ"א ה"ט) נפסק להלכה כת"ק, ששם בית אל נחלק. ומזה שהוא נחלק הרי ששם אל קדוש. וראייה לזה מהגמ' בפסחים (קיז א) "תא שמע דאמר רב ידידיה נחלק לשנים לפיכך ידיד חול יה קודש", הרי שכל שהוא נחלק האחד הוא קודש, ולכן גם בבית אל שנחלק האל הוא קודש.
ולכאורה נראה ליישב חלק מקושיותיו.
א. מה שהקשה שהיכא דאפשר אפשר והיכא דלא לא, אמאי חשיב לא אפשר, והרי יכולים לכתוב בשטר שם העיר בהפסק בין האל"ף ללמ"ד, ויכתבו בית א-ל, ומזה שלא הצריכו לזה, ראייה יש ששם בית אל אינו קדוש .
ב. מה שכתב ששם העיר נשתקע ומי יימר לן שיש עיר בשם זה. קשה, דהרי בתנ"ך מצאנו הרבה פעמים שם בית אל גם אחרי מעשה עכן, אצל ירבעם, אליהו, עזרא ועוד הרבה בתנ"ך.
וכסברת החת"ס סובר גם הפרמ"ג (או"ח קמג א"א ס"ק ט) שהביא את דברי האליה רבה להלכה.
ובשד"ח (ח"ו קונטרס באר בשדי) הביא שהיה רב אחד שערער עליו, על שקרא ספרו 'שדי חמד', שיש בזה אותיות שי"ן דלי"ת יו"ד. וכתב להשיב שאין בזה כל חשש, והסיבה המרכזית היא שכל שלא התכוין לשם קודש, אין זה שם קודש. וכך כתב, "מכל האמור אנו למדין דאף מה שהוא בעלמא שם גמור מכל מקום כל שבמקום שנכתב לא נכתב לכוונת השם הקדוש אלא לכוונת דבר חול אף אם קדשו מותר למוחקו כיון שלא חל עליו שום סרך קדושה, ומזה נבין ונדון לשם שדי חמד שגם במקרא לא הונח לכונת השם הקדוש אלא על שדות וכן בקריאת שם הספר שבעל השם מבאר כונתו שלא על שם הקדוש היתה כונתו נראה דמותר למוחקו כשאר דבר של חול כמו שאמרו במסכת סופרים הנ"ל כל שמות הדיוטות שאותיותיהן אותיות השם הרי אלו נמחקין". הרי לנו שאף בשם היישוב בית אל, אין לדעתו חשש ומותר לקוראו בשמו.
ואין לדחות ולומר שבקריאת בית אל הכוונה היא לשם ה' משא"כ בקריאת שדי חמד שכוונתו לשדות, לפי שאף בקריאת בית אל הכוונה היא לשם המקום שקרא לו יעקב אבינו, ואף אם יעקב התכוין בקריאתו למקום לשם שמיים, הרי אנו לא מתכונים לכך אלא רק לקרוא בשם שנתן יעקב . ועוד זאת שבהמשך מונה הגאון הנ"ל שמות ספרים שיש בשמם שם שמיים ומביאם כראיה לדבריו שאין בזה חשש, ואחד הספרים שמנה הוא הספר 'בית אל' .
ועוד הביא השד"ח מכתב גדול מהגר"א גארדאן, ר"י טעלז שבחלק הראשון ממכתבו דן הרבה על שם בית אל. והעלה ששמות בית אל שבמקרא מתחלקים לג' מחלקות. יש מהם שאין צריך לקדשם כלל, ויש שצריך לקדשם מספק ויש שצריך לקדשם מן הדין. ודן שם בדברי החת"ס דלעיל, ובסברתו ששם בית אל אינו קדוש לפי שאונקלוס לא תרגמו בית אלהא. וכתב הגר"א גארדאן לדחות דבריו, שאונקלוס לא תרגם בית אלהא, לפי שבית אל הוא שם מקום ובשמות אונקלוס לא שינה ללשון אחרת. שכן מצינו בגלעד של יעקב ולבן, שיעקב קרא לו גלעד וכך תרגם אונקלוס ולבן קרא לו יגר סהדותא וכך תרגם אונקלוס . אלא ששם בית אל אינו קדוש לפי שהוא שם עיר וכמו שכתבנו למעלה. וכתב "וע"כ הטעם שכיון שסוף סוף נקרא שם העיר כן, שוב אין בו קדושה כמו שמות שארי ערים. ואין משגיחים על טעם שקראו שם העיר, מפני ששם נראה אלקים כיון שהוא שם העיר".
והגר"מ קליין זצ"ל, בשו"ת משנה הלכות (ח"ו סי' קפד), נשאל בדין בית כנסת ששמו 'בית אל' האם מותר לקרותו בשמו או שצריך לכנותו באיזה כינוי. והשיב וז"ל "לכאורה היה נראה דהא מצינו שם עיר בית אל והוא ירושלים בפרשת וישלח ויאמר אלקים אל יעקב קום עלה בית אל ובסמוך שם ותקבר מתחת לבית אל ועיין רש"י העיר יושבת בהר ונקברה ברגלי ההר וכיון דהעיר נקראת כן אפשר דגם בית הכנסת הוא רק שם ואולי נקרא על עיר ירושלים, ועיין שדי חמד מה שהעירו עליו חכמי דורו לבקרו על אשר קרא שם טוב לספרו שדי חמד והוא אותיות שד"י והסכימו עמו חכמי דורו כיון שהוא קראה על שדה אין נפ"מ באותיות כיון דלא נתקדשו לשם השם אין שום איסור ופקפוק. ובאמת אין צריך ראיה לדבר דא"כ אין לדבר סוף ואסור לכתוב אדני הארץ מפני שיש כזה שם וכן לא יכנס אל הבית לא יכתוב תיבת אל מפני שהם אותיות השם ב"ה וע"כ צריך לומר דבתר כוונה הן הן הדברים וכמו שכתבתי בספרי שו"ת הנ"ל".
אולם בהמשך חילק בזה בין בתי כנסת של אנ"ש, יהודים צדיקים שודאי בקריאת שם 'בית אל' נתכוונו לכבוד שמיים, משא"כ בבתי הכנסת של הרפורמים (שר"י) שהם מתכוונים לשם ה' בקריאת 'בית אל' היה אולי מקום להחמיר, וגם בזו מצא צד קולא, שאולי אע"פ שהם נתכוונו לכך, עתה כשקורא למקום בשמו, אין כוונתו לזה, אלא להזכיר את שם המקום, אולם למעשה סיים שם שהרוצה להחמיר ולומר בית קל, לא הפסיד.
ובישוב 'בית אל', הדברים ידועים ומפורסמים, שכוונת הצדיקים מקימי המקום הייתה לקרוא את המקום ע"ש עירו של יעקב אבינו ע"ה, (לפי הרבה ממצאים באזור היישוב, מקום החלום של יעקב אבינו ע"ה הוא קרוב ליישוב, כמו גם העיר 'בית אל' המוזכרת בנביאים) ואם כן, מותר לקרוא למקום בשמו ואין צריך לשנות ולומר 'בית קל'.
אולם אח"ז הראה לי ראש הכולל, הרב גיורא ברנר שליט"א, תשובה מהגר"א נבנצאל שליט"א שם כתב להחמיר וז"ל בסוף התשובה, "וא"כ אם קרא יעקב אבינו ע"ה את המקום על שם בית אלקים, זה חשש לאו דאורייתא לקרא אותו על שם משהו אחר, אלא צריך לבטא שמו בקדושה הראויה ולמנוע את מחיקתו וזריקתו לאשפה".
ועוד תשובה הראה לי מהראשל"צ הגר"מ אליהו זצוק"ל שהשיב על דברי הגר"א נבנצאל והעלה להתיר וכתב בסוף תשובתו , "עיר הנקראת בית אל, בין אם יכתבוהו עם מקף ובין אם יכתבוהו ללא מקף, אין בשם זה שום קדושה. וכוונת הקורא היא לשם העיר ולא על מקור השם ובפרט שיתכן ועיר זו שבימינו היא זאת שהייתה בימי אברהם אבינו" .
ו. חילוק בין אמירה לכתיבה
ובכתיבת בית אל ע"ג מעטפות כתב לי הגר"מ מאזוז שליט"א "כדאי ליזהר לכתוב על המעטפה בית א-ל בהפסק בין האל"ף ללמ"ד" . ולכאורה לאור האמור הדבר אינו פשוט, שהרי אין קדושה בשם בית אל, ולמה לכתוב בהפסק?
ונראה שיש לחלק בין אמירת בית אל או כתיבה בספר או בדפים שלא נזרקים לאשפה, לבין כתיבה ע"ג מעטפות וכד' (שבמעטפות יש חשש שיזרקו לאשפה ויהיו מוטלות בביזיון).
בגמ' ר"ה (יח ב) שנינו "בתלתא בתשרי בטילת אדכרתא מן שטריא שגזרה מלכות יון שמד שלא להזכיר שם שמים על פיהם וכשגברה מלכות חשמונאי ונצחום התקינו שיהו מזכירין שם שמים אפילו בשטרות וכך היו כותבים בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון וכששמעו חכמים בדבר אמרו למחר זה פורע את חובו ונמצא שטר מוטל באשפה וביטלום ואותו היום עשאוהו יו"ט". ופירש רש"י (ד"ה בתלתא) "כך כתוב במגילה לשון ארמי בטילת אדכרתא ביטלו אזכרת שם שמים מן השטרות ובקושי יכלו לבטל שכבר נהגו העם וכששמעו חכמים ובטלום הוכשר הדבר בעיניהם ונחשב להם לנס ועשאוהו יום טוב".
והריטב"א (ד"ה וכששמעו) כתב "מכאן יש להזהר שלא לכתוב שם בשטרי חובות ושבועות וכיוצא בו ואף על גב שאין נוהגין לכתבו אלא בכינוי ושלא בכתב אשורי קרוב הדבר שאף שטרותיהם לא היו בכתב אשורי שלא היו נוהגין לכתבו אלא בכתבי הקודש ואעפ"כ היה קשה בעיניהם מפני כבוד ה' וכיון שכן ראוי לחוש לדבר כל מה שאפשר וכל שטר או שאלת שלום שיש בו שם אסור להטילו לאשפה אבל אם אין בו שם אין בו קפידא כדמוכח הכא ואם יש בו שלום יש מקפידין מפני שהוא שמו של הקדוש ברוך הוא ולכן נוהגין הרבה שלא לכתבו שלם שמא היום או מחר יהא מוטל באשפה ורבותי אינם מקפידין והמחמיר תבא עליו ברכה".
וכך פסק הרמ"א להלכה (יו"ד סי' רעו סע' יג) "ואסור לכתוב שם לכתחלה שלא בספר, דיוכל לבא לידי בזיון, ולכן נזהרין שלא לכתוב שם באיגרת. ויש נזהרין אפילו במלת שלום, שלא לגמור כתיבתו".
אולם י"ל דכל זה הוא רק בשמות שיש בהם קדושה, אבל שמות שאין בהם קדושה אין איסור לכותבם ואף להשליכם.
ובשו"ת הרדב"ז (ח"א סי' רכ) כתב וז"ל "שאלת ממני על מה שנהגו שלא לכתוב שלום מלא בכתבים אם יש לזה סמך. תשובה, יפה הם עושים לפי שהוא שמו של הקדוש ברוך הוא שנאמר ונקרא לו ה' שלום כדאיתא במסכת שבת וכיון שהכתבים אין נזהרין בהם לשומרם אלא משליכין אותם ולפיכך כותבין אותו חסר כדי שלא יהיה שם. וא"ת א"כ גם מלת אמת לא יכתבו שכן הקדוש ברוך הוא נקרא אמת. ולפיכך אני אומר שמה שיש ליזהר שלא לכתוב שלום מלא היינו בזמן שאלת שלום דבאותה שעה מתכוין לתת שלום לחבירו מאת בעל השלום כמו שאמר בועז לקוצרים ה' עמכם שזו כוונת הנותן שלום לחבירו אבל אם בא לכתוב בכתב שיש שלום בעולם או בין פלוני לפלוני וכיוצא בזה שזה שהוא ספור דברים ואינו בשעת שאלת שלום אין צריך להזהר וכותב אותו שלום וליכא קפידא בהכי שהרי אינו מכוין לשם ולא חייל עליה קדושה".
הרי שכל שאינו מתכוין לשם ה', לא צריך לכתוב בקצור, או בשינוי, כי אם אין זה שם ה', אע"פ שבאותיות הוא דומה, אין חשש להטלת שם שמיים בביזיון.
וכ"כ במשנה הלכות (ח"ג סי' ט) שכל שאינו מתכוין לשם מותר לכתוב ללא קיצור ושינוי, וכגון לחתום בשם שלום, שמותר. וכן לכתוב אדנִי, בחיריק תחת הנו"ן' שכוונתו האדון שלי, וכן שדִי שכוונתו השדה שלי וכד', בכל אלו אין שום איסור. וא"כ אם האמת כפי שכתבנו למעלה שאין קדושה בשם בית אל, הרי שמותר לכתוב ואין חשש לביזיון, מאחר ואין זה שם קדוש. וכתב המשנ"ה בסוף תשובתו "וא"כ נלפענ"ד דאין שום איסור לכתוב כל השם במכתב וכדומה למי ששמו שלום וכ"ש מיכאל או שאר שם שדומה לשם השם וכן מצאתי מפורש בשו"ת תשב"ץ (ח"א סי' קעז) לענין צורישדי ועמנואל ואליהו וכיוצא בהן וכן עמיאל עמישדי צוריאל צורישדי ועוד עיין שם מה שהאריך בזה הרבה וא"כ עלתה הא הלכתא כדעת הט"ז והרדב"ז והתשב"ץ והרא"ש להתירא וצ"ע לאחרונים ז"ל שלא הרגישו בדברי הרדב"ז ז"ל" .
אולם למעשה מצינו שגדולי עולם נזהרו בזה אפילו בשמם ואף שאין חשש לשם שמיים. ובשד"ח (קונטרס באר בשדי מכתב ח) כתב הגרא"י ארלאזראב וז"ל, "ובאמת אנו רואין דרוב העולם נזהרין וכותבין יהודא באל"ף וכן כת"ר חותם חזקיאו באלף, ובשם אליהו חותמין אליאו או אלי' ברשימה". אולם סיים שם, "דאפילו לחומרא וסלסול בעלמא אין נזהרין אלא בשם אדם, כיון דעכ"פ נקרא כן כשיהיה נכלל בו שם הוי"ה ברוך הוא". ולפ"ז י"ל דבבית אל אפילו חסידות אין בזה, אולם אפשר לדחות דאף בשם בית אל הכוונה היא שיהיה נכלל בו שם ה' וא"כ יש לשנות. אולם בהמשך דבריו כתב, "וגם בזה אנו רואין דדוקא בשם אדם שנכלל בו שם יו"ד ה"א וא"ו וכו', אז משנים בכתיבה וחתימה, כמו יהודא, יחזקי', אלי', גדלי' וכיוצ"ב משום דשם הוי"ה הוא שם העצם, משא"כ שם מיכאל, יחזקאל, וכדומה כותבין מלא וכך אליעזר שלום שלמה ואע"ג דשם אל הוא ג"כ שם העצם ואינו נמחק, מ"מ כיון שיש לו ביאור ופירוש דהיינו בעל הכח והיכולת, כמו לאל ידי, אלי הארץ, וכיון שנכתב ונכלל בשם אדם אמרינן בו רק הביאור בי שהכח בידו". וממילא אף בשם בית אל י"ל כן ואין צורך להפריד בין האותיות אל"ף ולמ"ד.
אולם אפשר לחלק ולומר שבשם בית אל מאחר והוא נחלק לשתי תיבות ראוי להחמיר.
אלא שיש להעיר שבשו"ת מנח"י (ח"ט סי' סב) הביא משו"ת אבנ"ז (או"ח סי' שסה). שכתב שאף בהפסק קו בין האותיות לא יצא מכלל שם להתיר ע"י מחיקה, ולכן גם בנידון דידן לשיטתו לא מועיל להפריד בקו, ולפ"ז כיון שבכ"מ אין איסור לכתוב כרגיל שהרי אין זה שם קודש, אפשר לכתוב בית אל גם ע"ג מעטפות וכד'.


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1426
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 142 פעמים
קיבל תודה: 173 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצב שאדם יזכיר סתם שם ה' ולכ' לא יעבור על הוצאת שם שמים לבטלה

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 14 נובמבר 2019, 23:19

לדעת האחרונים שבלימוד גמרא אפשר להזכיר את השמות, מה דין המחליט שהוא עכשיו משנן אלף פעם רק את האזכרה בדף מסויים?
(גם כדי להרגיל הקטן יכול המחנך להזכיר השם כשהוא לא באמת צריך לברך)

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 3 אורחים