על איזה פסוק מדבר המשך חכמה ?

יואל נהרי

משתמש ותיק
לא ברור לי על איזה פסוק אומר ה'משך חכמה' את הפשט שלו המצוטט להלן.

בתחילה הוא מביא את הפסוק בתהלים פ' קמ"ז, אבל אח"כ ב'ווארט' עצמו הוא מסביר את המילים 'הודו ליקוק', שבכלל לא מופיעות כאן.

ואם הוא מתכוון לפסוק בפ' קל"ה: 'הַֽ֭לְלוּ־יָהּ כִּי־ט֣וֹב יְקֹוָ֑ק זַמְּר֥וּ לִ֝שְׁמ֗וֹ כִּ֣י נָעִֽים', הרי שם לא כתוב 'זמרו לאלקינו', אלא 'זמרו לשמו' ? [וגם לא כתוב 'הודו לד''].

ממש פלא.



משך חכמה דברים פרק ח,ה
כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלקיך מיסרך. "הללויה כי טוב, זמרה אלוקינו, כי נעים נאוה תהילה" (תהלים קמז, א). הביאור, דיש טוב ומועיל, ועל פי הרוב החסד הוא טוב, אך לא מועיל, ואמרו בפרק קמא דחגיגה (ט, ב): לא מצא הקדוש ברוך הוא מדה טובה לישראל אלא עניות. והדין הוא עפ"י רוב מועיל, אך לא ערב. וזה שאמר (משלי יג, כג) "רב אוכל ניר ראשים", שרב התבואות והאוכלין הוא מהניר שחורשין וחופרין האדמה ועודרין אותה כדי שיהא ראוי לקבל הזרע ולהצמיח. כן (שם שם) "יש נספה בלא משפט", שלא שפטוהו בהנהגה מוסרית, נספה ונאבד מזה. כי שבט לחינוך הנער מועיל כמו חרישה להאדמה. ולזה (שם פסוק כד) "חושך שבטו שונא בנו". וזה שאמר בדרכי ה' יתברך, שחסדו הוא מועיל וטוב. וזה "הודו לד" - מידת הרחמים, שמלבד שהוא מועיל הוא טוב. ואם מתנהג במשפט מדת הדין - זה "אלקים" - הוא נעים וערב לאוזן שומעת תוכחת חיים. וצריך לזמר על זה ולמקבלינהו בשמחה כי נעים.
 

יאיר

משתמש ותיק
בכמה מקומות הודפס "הודו לה' כי טוב, זמרה אלוקינו, כי נעים נאוה תהילה"

ונראה דט"ס וצריך לומר בכל המקומות במקום הודו לה', "הללויה", כנלע"ד
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יאיר אמר:
בכמה מקומות הודפס "הודו לה' כי טוב, זמרה אלוקינו, כי נעים נאוה תהילה"

ונראה דט"ס וצריך לומר בכל המקומות במקום הודו לה', "הללויה", כנלע"ד



ואיך זה מסביר את עצם הווארט? בגלל ששם י'ה של הללוי-ה הוא ג"כ רחמים ?

כמדומני ששם י'ה הוא דין, עי' 'קול אליהו' פ' בלק שכתב כן והביא קרא ד'אשרי הגבר אשר תיסרנו יה' [ועי' גם כלי יקר דברים כז], כך שהווארט עצמו לא מסתדר. הרי כל הפשט שלו בנוי על זה שמוזכר כאן מדת רחמים.
 
חלק עליון תַחתִית