האם ההלכה יכולה להשתנות? מצאתי באיזה ספר

יהודי תמים

משתמש רגיל
מצאתי באיזה ספר על הגמ' בר"ה דף ג ע"ב דמשמע שם דכורש היה גוי.
האם דברים אלו כשר לאומרם?
ואם בן אסתר הוא, הרי נקטינן דגוי הבא על בת ישראל הוולד כשר, והיינו שהוא ישראל גמור והוא ביבמות, ופסק כן הרמב"ם באיסורי ביאה, ואם כן כורש ישראל כשר היה, והכא מבואר דכורש נוכרי היה.

ונראה לבאר דאין הכי נמי, דהשתא דקיימא לן דגוי הבא על בת ישראל הוולד כשר, שהוא ישראל גמור, הרי קיימא לן השתא דהיינו שבאו חכמים והכריעו בדבר. אבל בזמנו של כורש היו סבורים דהוולד גוי, ובפרט דיש שיטה בראשונים והוא שיטת רש"י ביבמות דהוולד כשר, היינו שהוא גוי כשר ואינו ממזר, דאי ישראל הוא הוה ממזר, דהרי מייחסים אותו לאמו, וזה היה בעברה במעשה של אי תפיסת קידושין. ומפני זה נקטה הגמרא בפשיטות דהיה מלך נוכרי, וכשר היה והחמיץ, משום ההיא הלכתא נמי אסורה עליו, אף על פי שהיה בן נח.
ודוגמא לדבר מצינו בעובדא דבועז עם רות, שלא רצה פלוני אלמוני לייבמה משום "לא יבוא עמוני", ובועז ייבמה, דבאותה שעה נתחדשה הלכה ד"עמוני ולא עמונית", הרי דעד כה סברו דגם עמונית אסורה, וישבו סנהדרין וקבעו הלכה ד"ולא עמונית". הכא נמי נראה בענייננו, דבזמן כורש סברו דגוי הבא על בת ישראל הולד גוי.
 

אאבבגג

משתמש רגיל
לא כל כך ברורה לי השאלה
זה שההלכה משתנית זה דבר ברור שקורה כל הזמן, ואין לך אלא כהן ושופט שבימיך.
יש הלכות שנתקבלו כמוסכמות ובהן בדרך כלל אין מחלוקת, אך מלבדן כל הזמן משתנה ההלכה על פי דעת הפוסקים
וכמו שדעותיהם משתנות ממקום למקום כך גם מזמן לזמן
ויש לזה דוגמאות רבות מאוד
 
יהודי תמים אמר:
מצאתי באיזה ספר על הגמ' בר"ה דף ג ע"ב דמשמע שם דכורש היה גוי.
האם דברים אלו כשר לאומרם?
ואם בן אסתר הוא, הרי נקטינן דגוי הבא על בת ישראל הוולד כשר, והיינו שהוא ישראל גמור והוא ביבמות, ופסק כן הרמב"ם באיסורי ביאה, ואם כן כורש ישראל כשר היה, והכא מבואר דכורש נוכרי היה.

ונראה לבאר דאין הכי נמי, דהשתא דקיימא לן דגוי הבא על בת ישראל הוולד כשר, שהוא ישראל גמור, הרי קיימא לן השתא דהיינו שבאו חכמים והכריעו בדבר. אבל בזמנו של כורש היו סבורים דהוולד גוי, ובפרט דיש שיטה בראשונים והוא שיטת רש"י ביבמות דהוולד כשר, היינו שהוא גוי כשר ואינו ממזר, דאי ישראל הוא הוה ממזר, דהרי מייחסים אותו לאמו, וזה היה בעברה במעשה של אי תפיסת קידושין. ומפני זה נקטה הגמרא בפשיטות דהיה מלך נוכרי, וכשר היה והחמיץ, משום ההיא הלכתא נמי אסורה עליו, אף על פי שהיה בן נח.
ודוגמא לדבר מצינו בעובדא דבועז עם רות, שלא רצה פלוני אלמוני לייבמה משום "לא יבוא עמוני", ובועז ייבמה, דבאותה שעה נתחדשה הלכה ד"עמוני ולא עמונית", הרי דעד כה סברו דגם עמונית אסורה, וישבו סנהדרין וקבעו הלכה ד"ולא עמונית". הכא נמי נראה בענייננו, דבזמן כורש סברו דגוי הבא על בת ישראל הולד גוי.
מאיפה הדבר הזה? מהגוש או מבנימין?

אתה מרמז למה שנידון כאן על עין תחת עין?
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=68&t=4882&p=106901#p106901
 
 

יהודי תמים

משתמש רגיל
פותח הנושא
תורה מה תהא עליה אמר:
יהודי תמים אמר:
מצאתי באיזה ספר על הגמ' בר"ה דף ג ע"ב דמשמע שם דכורש היה גוי.
האם דברים אלו כשר לאומרם?
ואם בן אסתר הוא, הרי נקטינן דגוי הבא על בת ישראל הוולד כשר, והיינו שהוא ישראל גמור והוא ביבמות, ופסק כן הרמב"ם באיסורי ביאה, ואם כן כורש ישראל כשר היה, והכא מבואר דכורש נוכרי היה.

ונראה לבאר דאין הכי נמי, דהשתא דקיימא לן דגוי הבא על בת ישראל הוולד כשר, שהוא ישראל גמור, הרי קיימא לן השתא דהיינו שבאו חכמים והכריעו בדבר. אבל בזמנו של כורש היו סבורים דהוולד גוי
_ _ _
מאיפה הדבר הזה? מהגוש או מבנימין?

צר לי לעדכן אותך כי בעל שמועה זו הוא מרן הגרי"ש. בהערות על מס' ר"ה דף ג ע"ב
 

יהודי תמים

משתמש רגיל
פותח הנושא
תורה מה תהא עליה אמר:
אתה מרמז למה שנידון כאן על עין תחת עין?
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=68&t=4882&p=106901#p106901
נכון שאלו דברים קשורים.
אבל ניתן לחלק, שבדברי הגרי"ש מדובר על מ"ד מוכר גם בגמרא.
מה שלכאורה פחות שייך ב'עין תחת עין'.

אבל גם זה לא 'סוף העולם', כבר הכוזרי אומר דברים דומים ואף קיצוניים יותר לגבי 'מחרת השבת' (מאמר שלישי מ-מא)
וְנַנִּיחַ שֶׁנּוֹדֶה לַקָּרָאִים בְּמַה שֶּׁהֵם טוֹעֲנִים עָלֵינוּ אוֹדוֹת מוּבַן הַבִּטּוּי "מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת" וְ"עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת", שֶׁהוּא מִיּוֹם רִאשׁוֹן, וְאָז נֹאמַר, שֶׁאַחַד הַשּׁוֹפְטִים אוֹ הַכֹּהֲנִים אוֹ הַמְּלָכִים הָרְצוּיִים, עִם דַּעַת הַסַּנְהֶדְרִין וְכֹל הַחֲכָמִים, רָאָה כִּי הַכַּוָּנָה שֶׁל הַמִּסְפָּר הַהוּא אָמְנָם הִיא לִתֵּן חֲמִשִּׁים יוֹם בֵּין בִּכּוּרֵי קְצִיר שְׂעוֹרִים וּבִכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים, וּשְׁמִירַת שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת שֶׁהֵם שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת, וְנָתַן לָנוּ מָשָׁל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מֵהַשָּׁבוּעַ, כְּאוֹמֵר: אִם תִּהְיֶה הַהַתְחָלָה "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה" מִיּוֹם רִאשׁוֹן, הֲרֵי הֵם יִסְתַּיְּמוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, כְּדֵי שֶׁנַּקִּישׁ מִמֶּנּוּ שֶׁאִם תִּהְיֶה הַהַתְחָלָה מִיּוֹם שֵׁנִי — יִסְתַּיְּמוּ בְּיוֹם שֵׁנִי, וְ"הָחֵל חֶרְמֵשׁ" מָסוּר לָנוּ, כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה שֶׁהוּא רָאוּי נַתְחִיל בּוֹ וְנִסְפֹּר מִמֶּנּוּ, וְנִקְבַּע זֶה שֶׁהוּא יִהְיֶה יוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח. וְאֵין בָּזֶה סְתִירָה לַתּוֹרָה, וְהִתְחַיְּבָה קַבָּלָתוֹ לְתוֹרָה מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בַּתְּנָאִים הַנִּזְכָּרִים. וְאוּלַי הָיָה זֶה בִּנְבוּאָה מֵאֵת ה' יִתְעַלֶּה, וְהַדָּבָר אֶפְשָׁרִי, וְנִהְיֶה נְקִיִּים מֵרִיב הַמְרִיבִים.




ועתה השאלה היא, כמה תפיסה זו היא מקובלת. כוונתי לדברי הגרי"ש.
 

יעקב רוז'ה

משתמש רשום
תורה תמימה הערות ויקרא פרק יא הערה כא​
וע' בפירוש אור החיים עה"ת כאן כתב וז"ל, ואת החזיר והוא גרה לא יגר, פירוש, תנאי הוא הדבר כל זמן שהוא לא יגר, אבל לעתיד לבא יעלה גרה ויחזור להיות מותר ולא שישאר בלא גרה ויותר, כי התורה לא תשתנה, עכ"ל. וכל הדברים האלו תמוהים ונפלאים מאוד, דמניין לקח לו מקור לחידוש נפלא זה, וגם לא מצינו בשום מקום שלעתיד לבא ישתנו טבעי בעלי חיים, ולמה זה דוקא החזיר יותר משאר מינים טמאים. ואמנם נהירנא, שכבר שמעה אזני שנמצא אגדה במדרש למה נקרא שמו חזיר מפני שעתיד לחזור להתירו הראשון, וכפי הנראה כך הבין בעל אור החיים את דברי האגדה הזאת. אבל באמת לא נמצא כלל מדרש ואגדה בלשון זה ובכונה זו רק בלשון וענין אחר, והוא במ"ר פ' שמיני סוף פרשה י"ב וברבה קהלת עה"פ מה שהיה הוא שיהיה, וז"ל ואת החזיר זו אדום, ולמה נקרא שמה חזיר שמחזרת עטרה לבעליה, הדא הוא דכתיב ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה וגו', ור"ל שע"י אומה זו יוגרם שיבת עטרה לישראל, הרי מבואר שכל עיקר אגדה זו באה בדרך משל ומליצה לכונה אחרת, ושגגה גדולה היא לתפוס המאמר לענין התרת החזיר לע"ל, כמבואר, ועיין במדרש שוח"ט סי' קמ"ו ובהערות רש"ב שם:
 

אלימלך

משתמש ותיק
יהודי תמים אמר:
מצאתי באיזה ספר על הגמ' בר"ה דף ג ע"ב דמשמע שם דכורש היה גוי.

ונראה לבאר דאין הכי נמי, דהשתא דקיימא לן דגוי הבא על בת ישראל הוולד כשר, שהוא ישראל גמור, הרי קיימא לן השתא דהיינו שבאו חכמים והכריעו בדבר. אבל בזמנו של כורש היו סבורים דהוולד גוי, ובפרט דיש שיטה בראשונים והוא שיטת רש"י ביבמות דהוולד כשר, היינו שהוא גוי כשר ואינו ממזר, דאי ישראל הוא הוה ממזר, דהרי מייחסים אותו לאמו, וזה היה בעברה במעשה של אי תפיסת קידושין. ומפני זה נקטה הגמרא בפשיטות דהיה מלך נוכרי, וכשר היה והחמיץ, משום ההיא הלכתא נמי אסורה עליו, אף על פי שהיה בן נח.
לכאו' הדברים צ"ב מנין לגמ' שככה פסקו אז ולומר אוקימתא שהכי קים ליה לגמ' זה דוחק.
אגב אין זה ראוי להביא בעילום שם כאשר ידוע לך מי המחבר ועוד לשאול "האם נכון לומר כן"
 

יהודי תמים

משתמש רגיל
פותח הנושא
אלימלך אמר:
יהודי תמים אמר:
מצאתי באיזה ספר על הגמ' בר"ה דף ג ע"ב דמשמע שם דכורש היה גוי.

ונראה לבאר דאין הכי נמי, דהשתא דקיימא לן דגוי הבא על בת ישראל הוולד כשר, שהוא ישראל גמור, הרי קיימא לן השתא דהיינו שבאו חכמים והכריעו בדבר. אבל בזמנו של כורש היו סבורים דהוולד גוי, ובפרט דיש שיטה בראשונים והוא שיטת רש"י ביבמות דהוולד כשר, היינו שהוא גוי כשר ואינו ממזר, דאי ישראל הוא הוה ממזר, דהרי מייחסים אותו לאמו, וזה היה בעברה במעשה של אי תפיסת קידושין. ומפני זה נקטה הגמרא בפשיטות דהיה מלך נוכרי, וכשר היה והחמיץ, משום ההיא הלכתא נמי אסורה עליו, אף על פי שהיה בן נח.
לכאו' הדברים צ"ב מנין לגמ' שככה פסקו אז ולומר אוקימתא שהכי קים ליה לגמ' זה דוחק.
אגב אין זה ראוי להביא בעילום שם כאשר ידוע לך מי המחבר ועוד לשאול "האם נכון לומר כן"

1. שאלה טובה. אם דברי הגרי"ש נכונים וכך היסטורית נהגו, יש להניח שזה היה ידוע לחכמים, סה"כ כמה מאות שנים אחר כך.
2. תוכחתך יפה וכנה.
משעשע לראות שטעו בזה.
 

מלך שבא

משתמש ותיק
א. הדברים המצוטטים לעיל מביאים לידי גיחוך ויש להניח שלא יצאו מפי הגרי"ש. בגמ' אין שום מקור שהיה ישראל, אלא רק מבואר בגמ' שהיה ממלכי או"ה ולכן ראוי למנות לו מתשרי. והרי פשוט שאם היה מלך מישראל שימלוך על אומה מאומות העולם ימנו לו מתשרי, שהדבר אינו נקבע לפי המלך אלא לפי האומה שמולך עליה, ופשוט.
מלבד זאת כמו שהזכיר בעצמו אין מקור בגמ' שדריוש היה בן אסתר ובקל י"ל דמדרשים חלוקים הם.
ב.
אלימלך אמר:
אגב אין זה ראוי להביא בעילום שם כאשר ידוע לך מי המחבר ועוד לשאול "האם נכון לומר כן"
ראוי וראוי. והחי יתן אל לבו. כמה פעמים מתנפלים על חצי משפט של מישהו שאינו מוצא חן בעינינו, בעוד שאם היה אומר זאת אחד מגדולי הדור היינו דנים לכף זכות.
 
 

אאבבגג

משתמש רגיל
אלימלך אמר:
יהודי תמים אמר:
מצאתי באיזה ספר על הגמ' בר"ה דף ג ע"ב דמשמע שם דכורש היה גוי.

ונראה לבאר דאין הכי נמי, דהשתא דקיימא לן דגוי הבא על בת ישראל הוולד כשר, שהוא ישראל גמור, הרי קיימא לן השתא דהיינו שבאו חכמים והכריעו בדבר. אבל בזמנו של כורש היו סבורים דהוולד גוי, ובפרט דיש שיטה בראשונים והוא שיטת רש"י ביבמות דהוולד כשר, היינו שהוא גוי כשר ואינו ממזר, דאי ישראל הוא הוה ממזר, דהרי מייחסים אותו לאמו, וזה היה בעברה במעשה של אי תפיסת קידושין. ומפני זה נקטה הגמרא בפשיטות דהיה מלך נוכרי, וכשר היה והחמיץ, משום ההיא הלכתא נמי אסורה עליו, אף על פי שהיה בן נח.

אגב אין זה ראוי להביא בעילום שם כאשר ידוע לך מי המחבר ועוד לשאול "האם נכון לומר כן"

מדוע לא? זה רק מוכיח את העובדה שמקטלגים דעות לפי האומרים ולא לפי המשקל שלהם

אגב, בגמ' יש מקרים יותר חריפים שחכם אמר דין בשם חכם גדול אחר בכדי שיקבלו ממנו את הדברים. (עירובין)
 

אלימלך

משתמש ותיק
אאבבגג אמר:
מדוע לא? זה רק מוכיח את העובדה שמקטלגים דעות לפי האומרים ולא לפי המשקל שלהם
העובדה הזאת ידועה לכל אחד ואין בה כל חידוש, ואגב היא גם ראויה להיות כן, אם תשמע מילדך הקטן דבר שנראה לך לא נכון לא תיחס חשיבות לדברים ותמהר לפוסלם ואם תשמע אותו הדבר מאדם שאתה מעריכו כחכם ופיקח תתיחס אחרת
צריך להיות תם ולא להתנהג בערמומיות [והרבה פעמים עלולה להגיע לגניבת דעת הבריות וכו'] כשאין הכרח לכך, כמובן שהנהגה זו אינה סותרת זהירות ודרך התנהגות עם רמאים
 

אאבבגג

משתמש רגיל
אמר המחבר: החיבור הזה לא חברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פירסום גדול. כי לא תמצא ברוב דברי, אלא דברים שרוב בני האדם יודעים אותם ולא מסתפקים בהם כלל, אלא שכפי רוב פרסומם וכנגד מה שאמתתם גלויה לכל, כך ההעלם מהם מצוי מאד והשכחה רבה. על כן אין התועלת הנלקט מזה הספר יוצא מן הקריאה בו פעם אחת, כי כבר אפשר שלא ימצא הקורא בשכלו חדושים אחר קריאתו שלא היו בו לפני קריאתו, אלא מעט. אבל התועלת יוצא מן החזרה עליו וההתמדה. כי יזכרו לו הדברים האלה הנשכחים מבני האדם בטבע, וישים אל לבו חובתו אשר הוא מתעלם ממנה.
 

שמעיה

משתמש ותיק
המשך חכמה מרבה להביא את היסוד הזה, שהתורה הפסיקה להשתנות רק מאז ביטול הסנהדרין. ודבר זה פשוט לכל בר דעת.
 

אאבבגג

משתמש רגיל
וכמובן יש להדגיש שהתורה לא משתנה אלא שהיא מסורה לחכמי התורה והם פוסקים כדעתם בכל דור ודור ואלו ואלו דברי אלוהים חיים וכמו מחלוקות בין מקומות כך יש מחלוקות בין דורות ובאתריה דרבי יוסי הגלילי אוכלים בשר עוף בחלב ובאתרא דידן סוקלים את המבעיר אש בשביל להכין סכין למילה בשבת
 

מלך שבא

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
המשך חכמה מרבה להביא את היסוד הזה, שהתורה הפסיקה להשתנות רק מאז ביטול הסנהדרין. ודבר זה פשוט לכל בר דעת.
אפשר מראי מקומות?
 

יהודי תמים

משתמש רגיל
פותח הנושא
משנה בברכות פרק א משנה ה
מזכירין יציאת מצרים בלילות.
אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא,
שנאמר: "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז, ג).
"ימי חייך" — הימים;
"כל ימי חייך" — הלילות.
וחכמים אומרים: "ימי חייך" — העולם הזה;
"כל ימי חייך" — להביא לימות המשיח.


מחדשים כאלה?
לחדש הלכות?
 

שמעיה

משתמש ותיק
מלך שבא אמר:
שמעיה אמר:
המשך חכמה מרבה להביא את היסוד הזה, שהתורה הפסיקה להשתנות רק מאז ביטול הסנהדרין. ודבר זה פשוט לכל בר דעת.
אפשר מראי מקומות?
לדוגמה בעלמא, במשך חכמה הידוע בפרשת בחוקותי הוא מסביר שההשכלה והמחקר בדברים שהם מעבר לגבול התורה באים מכוח החידוש שבאדם. ובעבר, בזמן בית ראשון וקצת בשני היו מחדשים בהלכות התורה, שהרי היה לבי''ד סמכות לשנות את השיעורים ואת הדינים לפי רוחב הבנתם. מה שאין כן בהמשך כאשר נסתם כל חזון...
 
 

מלך שבא

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
מלך שבא אמר:
שמעיה אמר:
המשך חכמה מרבה להביא את היסוד הזה, שהתורה הפסיקה להשתנות רק מאז ביטול הסנהדרין. ודבר זה פשוט לכל בר דעת.
אפשר מראי מקומות?
לדוגמה בעלמא, במשך חכמה הידוע בפרשת בחוקותי הוא מסביר שההשכלה והמחקר בדברים שהם מעבר לגבול התורה באים מכוח החידוש שבאדם. ובעבר, בזמן בית ראשון וקצת בשני היו מחדשים בהלכות התורה, שהרי היה לבי''ד סמכות לשנות את השיעורים ואת הדינים לפי רוחב הבנתם. מה שאין כן בהמשך כאשר נסתם כל חזון...
אין אני מחפש ראיות לזה שבי"ד יכול לחלוק על בי"ד הקודם לו אם הוא גדול ממנו בחכמה ובמנין.
השאלה היא האם יש כאן "השתנות ההלכה" והבי"ד השני מכיר בכך שבזמן בי"ד הראשון היתה ההלכה כך, או שלדעת בי"ד השני איגלאי מילתא למפרע שהפסקים הראשונים היו טעות גמורה.
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אף שפותח האשכול נתן כותרת 'פרופוגנדה' במטרה למשוך העין, אבל התכוון למשהו ספציפי,
מ"מ כיון שזו הכותרת, והאשכול יכול לפרות, אמרתי להביא עוד נקודה דומה בהלכה המשתנה:

בחו"ל נהגו כולם כשקיעת ר"ת, ופה בארץ ואף בכל התפוצות, השתנתה ההלכה הן לחומרא והן לקולא לגמרי!
אמנם זה בעקבות דברי הגר"א על החוש המכחיש, אבל ההלכה השנתנה (אם כי יתכן שלא למעשה, שהרי הנשף פה שונה, ונוסחת הזמנים השתנתה).
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
יהודי תמים אמר:
מצאתי באיזה ספר על הגמ' בר"ה דף ג ע"ב דמשמע שם דכורש היה גוי.
האם דברים אלו כשר לאומרם?
ודוגמא לדבר מצינו בעובדא דבועז עם רות, שלא רצה פלוני אלמוני לייבמה משום "לא יבוא עמוני", ובועז ייבמה, דבאותה שעה נתחדשה הלכה ד"עמוני ולא עמונית", הרי דעד כה סברו דגם עמונית אסורה, וישבו סנהדרין וקבעו הלכה ד"ולא עמונית". הכא נמי נראה בענייננו, דבזמן כורש סברו דגוי הבא על בת ישראל הולד גוי.
מעניין שדוקא לגבי הדוגמא הזאת, האריך הגרי"ז הלוי לבאר בספרו עה"ת, שהיתה זו טעות של הגואל [ברות] ושל דואג, שחשבו ש'עמוני ולא עמונית' זו דרשא שנדרשה ע"י י"ג מדות שבזה בי"ד שגדול בחכמה וכו' יכול לבטל דברי חבירו, אבל עמשא בא וגילה שאינו כן, אלא כך מקובלני מבי"ד של שמואל הרמתי, היינו שזו הלכה למשה מסיני, שאינה יכולה להשתנות.
וכך מפורש בסמ"ג וברמב"ם שזו הלכה למשה מסיני.
 
 

מחשבות

משתמש ותיק
יהודי תמים אמר:
תורה מה תהא עליה אמר:
אתה מרמז למה שנידון כאן על עין תחת עין?
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=68&t=4882&p=106901#p106901
נכון שאלו דברים קשורים.
אבל ניתן לחלק, שבדברי הגרי"ש מדובר על מ"ד מוכר גם בגמרא.
מה שלכאורה פחות שייך ב'עין תחת עין'.

אבל גם זה לא 'סוף העולם', כבר הכוזרי אומר דברים דומים ואף קיצוניים יותר לגבי 'מחרת השבת' (מאמר שלישי מ-מא)
וְנַנִּיחַ שֶׁנּוֹדֶה לַקָּרָאִים בְּמַה שֶּׁהֵם טוֹעֲנִים עָלֵינוּ אוֹדוֹת מוּבַן הַבִּטּוּי "מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת" וְ"עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת", שֶׁהוּא מִיּוֹם רִאשׁוֹן, וְאָז נֹאמַר, שֶׁאַחַד הַשּׁוֹפְטִים אוֹ הַכֹּהֲנִים אוֹ הַמְּלָכִים הָרְצוּיִים, עִם דַּעַת הַסַּנְהֶדְרִין וְכֹל הַחֲכָמִים, רָאָה כִּי הַכַּוָּנָה שֶׁל הַמִּסְפָּר הַהוּא אָמְנָם הִיא לִתֵּן חֲמִשִּׁים יוֹם בֵּין בִּכּוּרֵי קְצִיר שְׂעוֹרִים וּבִכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים, וּשְׁמִירַת שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת שֶׁהֵם שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת, וְנָתַן לָנוּ מָשָׁל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מֵהַשָּׁבוּעַ, כְּאוֹמֵר: אִם תִּהְיֶה הַהַתְחָלָה "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה" מִיּוֹם רִאשׁוֹן, הֲרֵי הֵם יִסְתַּיְּמוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, כְּדֵי שֶׁנַּקִּישׁ מִמֶּנּוּ שֶׁאִם תִּהְיֶה הַהַתְחָלָה מִיּוֹם שֵׁנִי — יִסְתַּיְּמוּ בְּיוֹם שֵׁנִי, וְ"הָחֵל חֶרְמֵשׁ" מָסוּר לָנוּ, כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה שֶׁהוּא רָאוּי נַתְחִיל בּוֹ וְנִסְפֹּר מִמֶּנּוּ, וְנִקְבַּע זֶה שֶׁהוּא יִהְיֶה יוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח. וְאֵין בָּזֶה סְתִירָה לַתּוֹרָה, וְהִתְחַיְּבָה קַבָּלָתוֹ לְתוֹרָה מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בַּתְּנָאִים הַנִּזְכָּרִים. וְאוּלַי הָיָה זֶה בִּנְבוּאָה מֵאֵת ה' יִתְעַלֶּה, וְהַדָּבָר אֶפְשָׁרִי, וְנִהְיֶה נְקִיִּים מֵרִיב הַמְרִיבִים.




ועתה השאלה היא, כמה תפיסה זו היא מקובלת. כוונתי לדברי הגרי"ש.
אלה הדברים שאין נביא רשאי לחדש
ולהגיד שאז לא היה גם דין זה הוא תימה ולא מתקבל כלל.
 
 
חלק עליון תַחתִית