האם הגר"ש אויערבך זצ"ל והגר"ע אויערבך שליט"א נהג\נוהג לעשר שנית?

[יעקב1]

ממוצרים שבהכשר טוב
אני צריך בירור יסודי לא סברות ועדויות קלושות. תודה

[בבא קמא]

ומה נהג הגרש"ז? ומה נהג הגרי"ש?

[יעקב1]

ומה נהג הגרש"ז? ומה נהג הגרי"ש?

חשוב הבירור של הרבנים האלו בדוקא. לא מבין למה מפנים את השאלה על רבנים אחרים...

[יעקב1]

אולי יש טל' של תלמידים (לשלוח באישי)

[פרלמן משה]

הגר"ש אויערבאך זצוק"ל אכל בשמחות תלמידיו ולא שמענו שעישר שוב 

[זוזו]

הגר"ש אויערבאך זצוק"ל אכל בשמחות תלמידיו ולא שמענו שעישר שוב 

א. לא שמענו אינו ראיה
ב. מי שמכיר יש לא מעט ת"ח שמעשרים בברירה היינו שלא מפרישים בפועל יותר מא' ממאה ואומרים נוסח אלא אומרים נוסח קצר שמחיל את המעשרות על מה שישאיר בסוף ואז יתברר למפרע שהם חלו על הנשאר (כמתני' פ"ז מ"ב דדמאי). שמעתי שהגר"ד לנדו שליט"א אמר עצה לבחור שרצה לעשר מבלי לפגוע שיאמר נוסח קצר בעל שלש מילים שניסח לו.
ג. אפשר לעשר במחשבה (+ברירה) "ונחשב לכם תרומתכם" עי' ברמב"ם תרומות פ"ד טז
ד. יש את המכתב הזה (למטה) שפורסם בחוברת באשכול ישן ולא מסתבר שהטיל על ישיבה הפסד כספי והנהגה מכבידה שכזו ולעצמו היקל...

הגר''ש.jpg

 

[שי גולד]

שמעתי אישית מא' מתלמידיו של רבינו הגר"ש זצ"ל שבביתו היה מחמיר מאד בעניני כשרות וכדו' ומאד לא סמך על כשרויות
ואילו בשמחות אכל מה שהגישו מדין עד אחד נאמן באיסורים וכמש"כ רש"י שאין לך אדם שאכל אצל חבירו.

[יעקב1]

שמעתי אישית מא' מתלמידיו של רבינו הגר"ש זצ"ל שבביתו היה מחמיר מאד בעניני כשרות וכדו' ומאד לא סמך על כשרויות
ואילו בשמחות אכל מה שהגישו מדין עד אחד נאמן באיסורים וכמש"כ רש"י שאין לך אדם שאכל אצל חבירו.

אז אולי תשאל לאותו תלמיד האם היה מעשר ג"כ

[שי גולד]

לא שאלתי ספציפית ע"ז אבל לע"ד פשיטא!!

[יעקב1]

לא שאלתי ספציפית ע"ז אבל לע"ד פשיטא!!

אם באפשרותך לשאול אשמח (כמו שכתבתי למעלה שאני צריך בירור ולא סברא אפי' אם היא מאד מסתברת)

[אח שלך]

שמעתי אישית מא' מתלמידיו של רבינו הגר"ש זצ"ל שבביתו היה מחמיר מאד בעניני כשרות וכדו' ומאד לא סמך על כשרויות
ואילו בשמחות אכל מה שהגישו מדין עד אחד נאמן באיסורים וכמש"כ רש"י שאין לך אדם שאכל אצל חבירו.

כבר הארכנו לאחרונה שלא שייך עד אחד רק על מה שאומר שתיקן בעצמו.
ולא כשבעל השמחה סומך כמוך על "עדה אחת" = חותמת ההכשר המעידה שהם התחייבו בזה מראש לבוא כל יום ולתקן ולהוציא מחזקת איסור. 
אז ​​​​זה כבר לא עד אחד אלא רק חזקה שליח עושה שליחותו.
(שלא תמיד מועילה). 

נ. ב. בביתו היה מחמיר? אז איך אכל תאנים וכדומה? 
 

[יעקב1]

שמעתי אישית מא' מתלמידיו של רבינו הגר"ש זצ"ל שבביתו היה מחמיר מאד בעניני כשרות וכדו' ומאד לא סמך על כשרויות
ואילו בשמחות אכל מה שהגישו מדין עד אחד נאמן באיסורים וכמש"כ רש"י שאין לך אדם שאכל אצל חבירו.

כבר הארכנו לאחרונה שלא שייך עד אחד רק על מה שאומר שתיקן בעצמו.
ולא כשבעל השמחה סומך כמוך על "עדה אחת" = חותמת ההכשר המעידה שהם התחייבו בזה מראש לבוא כל יום ולתקן ולהוציא מחזקת איסור. 
אז ​​​​זה כבר לא עד אחד אלא רק חזקה שליח עושה שליחותו.
(שלא תמיד מועילה). 

נ. ב. בביתו היה מחמיר? אז איך אכל תאנים וכדומה? 

זה ברור לחלוטין שהרב זצ"ל לא אמר כזה דבר באופן גורף ("ע"א נאמן באיסורים") שאם כן אמר הרי שיהיה מותר לאכול אצל כל בעל הבית הכי פשוט שיהיה אם הוא ירא שמים ומעיד שזה כשר. אבל באמת כפי שכל אחד מבין שהוא יכול להכניס הביתה הכל בכל כי העיקר שכ' עליו שלש אותיות כ' ש' ר'. בשמיטה יביא היתר מכירה כי יש שם תעודה של איזה רב. חסה מלאה תולעים גם טוב כי ודאי המעיין היטב יראה שבכל זאת יש איזה רב כל שהוא שלוקח אחריות שזה כשר. וכן על כמעט כל מאכל כ' באישור הרבנות הראשית וכו' ואם כן זה כשר. העדות שלו שהמאכל כשר הוא אמת לאמיתו אך כ"ז רק לפי הבנתו. 
ע"א נאמן הכונה ללא ספק שהוא מעיד לך מה קרה בשטח והרב כבר יחשב לבד את ההלכה במציאות זו. ולא מספיק שהוא אומר "כבוד הרב, זה כשר!" כי ה"כשר" שלו זה לא ה"כשר" שלי...
אם יאמר קניתי במקום פלוני או אני גדלתי עץ זה ולא היה שום עץ או ירק בחמש מטר הסמוכים וכו' אפשר להסתמך על זה שאין כלאים בפירות. אבל אם יאמר אני מגדל "והכככככל כשר". זה לא שווה כלום כי ה"כשר" שלו זה לא ה"כשר" שלי (תולעים בחסה שגידל, הפרשת תרו"מ שהוא לא יודע בדיוק איך עושים [וסבא שלו באירופה לא עישר אף פעם אף שהיה מדקדק גדול], חילול מעשר שני, כלאים, ערלה וכו').
גם הקונה מהכשר טוב לא יודע בכלל מה הולך שם, לא אם ערבו מאכ"א בביסלי ולא אם הפרישו תרו"מ כמו שצריך ולא יכול להעיד כלום. אז איך הוא אוכל? כי הוא סומך על העד אחד שזה המשגיח שהוא כן יודע מה הולך שם ושאין תערובת איסורים וכד'. ממילא צריכים לברר אצל המשגיח מה יש לו להגיד ולא "אם זה כשר" כי לך תדע מה בראש שלו נקרא "כשר". ופה באים לחילוקים הגדולים בין ההכשרים, שהחלשים מעמידים את המושג כשר עם הוראות מקילות מאד מאד וכן המשגיח לא בדיוק יודע מה קורה שם ולא הפיל שום פחד על בעלי המקום שלא יכניסו חומרים לא כשרים בעת הצורך. וההכשרים הרציניים כן מטפלים עד כמה שידם מגעת לתפוס שליטה מליאה על כל מה שקורה שם.
בענייין המעשרות הנושא מורכב מאד גם עבור הכשר מהודר ולכן הרבה גדולי ת"ח הורו לחזור ולעשר לצאת מכל חשש. אך מעניין אותי מה נהגו הרבנים שהזכרתי בתחילה.

[בני בניו]

viewtopic.php?p=82414#p82414

[יעקב1]

ממוצרים שבהכשר טוב
אני צריך בירור יסודי לא סברות ועדויות קלושות. תודה

היום פגשתי באחד שאמר שהיה כבן בית ממש אצל הגר"ש זצ"ל כמה שנים ואמר שגם בישיבה "מעלות" הייתה הוראה לעשר הכל ואף הוא עצמו היה לפעמים אחראי לעשר בישיבה.
אבל עדיין בביתו מה נהג (מסתבר כמו שהוזכר לעיל שאם בישיבה הורה לעשר אז לעצמו לא כ"ש אבל עדיין צריך בירור) 

[ספר וסופר]

נ. ב. בביתו היה מחמיר? אז איך אכל תאנים וכדומה?

מה זה נוגע?
בענין תאנים, כידוע, זה מאוד תלוי בעצים שונים, באזורי גידול, בתקופות שונות של הקיץ וכו', ויש תאנים נקיות לחלוטין, וזה דבר שניתן לבדוק בבירור [אני מדבר על תאנים טריות - שזה מה שהוא אכל], ורק מתעקש החושש מחיידקים הנמצאים בפירות לא מסוגל להאמין לזה.

עוד מבית אביו זצ"ל, קיבל הגר"ש את היחס המסוים לענייני תולעים, ולא שאני יודע גדר ברור בזה, אולם בודאי זה לא היחס שנוצר ממחקריו של הרב ויא שליט"א.

לגבי תרומות ומעשרות הנידון הוא שונה לחלוטין, כמובן.

[בבא קמא]

צריך לבדוק בספר תפארת שמואל שיצא לאחר הפטירה, על הנהגות מרן זצוק"ל.

[סופר סת''ם]

נ. ב. בביתו היה מחמיר? אז איך אכל תאנים וכדומה?

מה זה נוגע?
בענין תאנים, כידוע, זה מאוד תלוי בעצים שונים, באזורי גידול, בתקופות שונות של הקיץ וכו', ויש תאנים נקיות לחלוטין, וזה דבר שניתן לבדוק בבירור [אני מדבר על תאנים טריות - שזה מה שהוא אכל], ורק מתעקש החושש מחיידקים הנמצאים בפירות לא מסוגל להאמין לזה.

עוד מבית אביו זצ"ל, קיבל הגר"ש את היחס המסוים לענייני תולעים, ולא שאני יודע גדר ברור בזה, אולם בודאי זה לא היחס שנוצר ממחקריו של הרב ויא שליט"א.

לגבי תרומות ומעשרות הנידון הוא שונה לחלוטין, כמובן.

לגבי התאנים, שמעתי שפעם אחד הרב ויא בא אליו ואמר לו בטוח שיש תולעים בתאנים ובכל התאנים שבדקתי מצאתי, אז ר' שמואל הביא לו תאנה ואמר לו תראה לי והוא ישב וחיפש הרבה זמן ולא מצא כלום ויצא קצת נבוך 

[חזק וברוך]

נ. ב. בביתו היה מחמיר? אז איך אכל תאנים וכדומה?

מה זה נוגע?
בענין תאנים, כידוע, זה מאוד תלוי בעצים שונים, באזורי גידול, בתקופות שונות של הקיץ וכו', ויש תאנים נקיות לחלוטין, וזה דבר שניתן לבדוק בבירור [אני מדבר על תאנים טריות - שזה מה שהוא אכל], ורק מתעקש החושש מחיידקים הנמצאים בפירות לא מסוגל להאמין לזה.

עוד מבית אביו זצ"ל, קיבל הגר"ש את היחס המסוים לענייני תולעים, ולא שאני יודע גדר ברור בזה, אולם בודאי זה לא היחס שנוצר ממחקריו של הרב ויא שליט"א.

לגבי תרומות ומעשרות הנידון הוא שונה לחלוטין, כמובן.

לגבי התאנים, שמעתי שפעם אחד הרב ויא בא אליו ואמר לו בטוח שיש תולעים בתאנים ובכל התאנים שבדקתי מצאתי, אז ר' שמואל הביא לו תאנה ואמר לו תראה לי והוא ישב וחיפש הרבה זמן ולא מצא כלום ויצא קצת נבוך 

קשה ללמוד מהנהגת הגר"ש לכל אדם, מפני שצדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם, בפרט במידי דאכילה כמבואר בגמ' ובתוס' (חולין ה, ב).
 

[אח שלך]

סתם כך מישהו יודע איזה הכשרים הוא אכל?

[טל חרמון]

תאני ם טריות, ובפרט אם העוקץ שלהם עדיין סתום הם "ברובם" נקיות,
וליד הכולל שלי היה עץ תאנים שכולם אמרו לי שאסור לאכול את זה ושזה בשרי וכו' ויום אחד קטפתי משם 15 תאנים ועשיתי עליהם בדיקות יחד עם כמה מחברי הכולל לפי הכללים של הרב וויא ורק באחת נמצאה תולעת.

[tkhvu]

מפני שצדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם, בפרט במידי דאכילה כמבואר בגמ' ובתוס' (חולין ה, ב).

לכאורה זה רק בשוגג. וצ"ע מתוס' שבת יא ב. ויש לחלק. 

[משכנות יעקב]

הגר"ש התיר תאנים
וכך מבואר בגמ' שהיו הרבה מתולעות, ואעפ"כ אכלו את הנקיות, וכמובן לא ע"י בדיקה במיים...
והטעם פשוט מאד, כי כל הדין שקבעו רבנן שבריה לא בטיל, היינו מחמת חשיבותו, וממילא מה שלא רואים אין זה חשוב כלל, ואין טעם לקרוא לו בריה. ופשוט שלא אמרו חז"ל דין זה במצבים שצריך להרוס את האוכל בכדי למצוא את הבריה ה"מאד חשובה" הלז.
והיה מעשה בישיבה שתמים אחד תלה את המודעה של הרב ויא בערב טו בשבט ואמרו לו הלא הר"י לא סובר כך, והלך בתומו לשאול את ר' שמואל, האם נכון מה שאמרו שלא צריך לבדוק, ואמר לו מה פתאום, ודאי שצריך לבדוק....

[ספר וסופר]

קשה ללמוד מהנהגת הגר"ש לכל אדם, מפני שצדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם, בפרט במידי דאכילה כמבואר בגמ' ובתוס' (חולין ה, ב).

חלילה!
וכי יש רשות לאדם גדול לסמוך על זה?
אין טיעון יותר רחוק על הגר"ש זצ"ל מאשר חשיבה כזאת.

כבר כתבתי שיש כאן הבדלי גישה. לא ברור מה גדריה.

[אב בבינה]

בתפארת שמואל עמ' סה כתוב שהוא נהג לעשר בביתו.

[יעקב1]

בתפארת שמואל עמ' סה כתוב שהוא נהג לעשר בביתו.

תודה על המציאה ועוד אחד מחברי הפורום שליט"א שלח לי את זה באישי

2.PDF

 

[שאר לעמו]

אין פרי שלא צריך לבדוק אם רב ואם מעט, ומי שרגיל לבדוק יודע לראות. גם בתאנים (תאנים מיבשות זה ענין אחר לחלוטין). ומי שלא רגיל לבדוק, גם אורז אסור לתת לו לבדוק.

האומץ של הרב ויא בעייתי.. אף שאינני רוצה להמעיט בחשיבות של ההנגשה לבדיקת פירות לכלל הציבור שזה מפעל גדול.
בשעתו שאלתי את הגרש"ז אולמן ז"ל מבית דינו של הרב וואנזר, אודות מה שכותב הרב ויא שא"א לאכול תירס מבלי שיימצא בו בעלי חיים שחורים,
והיות וכך בדקתי שוב ושוב ופוררתי ואין קול ואין עונה ואין קשב. ניגשתי לרב ואמרתי לו שכך וכך הוא טוען, וכך וכך בדקתי - ואין כלום,
אמר לי בביטול, נו ידוע שהוא מגזים מאוד...


ולגבי המעשרות.
שמעתי מהרב לוי יצחק ש. שליט"א, שבצעירותם (בשנת תשל"ה בערך) עמדו סביב הרב שך ודברו משהו בלימוד. כשסיימו אמר מישהו אודות האוכל בחדר האוכל של הישיבה, שצרך לעשרו שוב, או מה.. (אינני זוכר הפרטים בדיוק). הרב שך לגלג עליו והעליבו לפני שאר הבחורים שנכחו (אמר איזה ביטוי לעגני על הפרומאקעס', כשהכוונה אל אותו בחור). ואמר לי הרב הנ"ל שניכר היה שעשה זאת בכוונה, כי הרגיש שזה לא מתוך יראת שמים אלא מתוך התנשאות עטופה בכאילו יראת שמים.. (בישיבה היה משגיח כשרות על המטבח)