למוד תורה ברבים יש ענין??

[יהי חסדך עלינו]

באוסף גלינות לפני ב' שבועות התפרסם מאמר מהגר"ב שרייבר שליט"א בנוגע לדף היומי.
ובתוך דבריו אמר שלא מצאנו בשום מקום שיש ענין בלמוד ציבורי וכו' ורק בתפלה מצאנו כן.
ולכאורה צע"ג דהא מבור במשנה באבות מנין לעשרה שיושבין ולומדים ששכינה בינהם.
ועוד דהא מצאנו בקריאת התורה שבעינן עשרה.

[ראשון לציון]

וראה דברים חוצבי להבות אש ב'אגרת הקודש' של בעל התניא סימן כג.

[תורה מה תהא עליה]

ודאי שיש עניין כמבואר באבות ובגמ' בברכות - אלקים נצב בעת א-ל...
אולי כוונתו היכא שיורד האיכות. (כמו ביטול תורה באיכות דקריאת המגילה...)

שייך למה שנשאל באשכול אחר מה עדיף מנין תפילה בציבור או קריאת התורה
viewtopic.php?f=8&t=8123

[איש קטן]

יד מדרש אינני זוכר המקור ראתי בספר ח'ח על התורה
שמביא את הנביא האחרון מלאכי בנבואה האחרונה שהיא סיום תקופת הנביאים והנבואה האחרונה שנתנה לעם ישראל לפני שנסתם החזון וכהכנה לגלות הארוכה
'זכרו תורת משה עבדי וכו...' פסוק אח'כ 'הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא' ומביא מדרש אין ישראל נגאלים לא מתוך השיעבוד ולא מתוך הדחק ולא מתוך הטירוף (אולי אני לא מדייק בלשון בדיוק) אלא מתוך עשרה שיושבים ועוסקים בתורה שנאמר זכרו תורת וסמיך ליה הנה אנוכי שולח

ועוד שבגמרא מגילה משמע מפורש שיש עדיפות לתלמוד תורה דרבים שאינו נדחה מפני שום דבר

[HaimL]

באוסף גלינות לפני ב' שבועות התפרסם מאמר מהגר"ב שרייבר שליט"א בנוגע לדף היומי.
ובתוך דבריו אמר שלא מצאנו בשום מקום שיש ענין בלמוד ציבורי וכו' ורק בתפלה מצאנו כן.
ולכאורה צע"ג דהא מבור במשנה באבות מנין לעשרה שיושבין ולומדים ששכינה בינהם.
ועוד דהא מצאנו בקריאת התורה שבעינן עשרה.

מפורש במסכת ברכות
 אמר אביי אגרא דכלה דוחקא
 

[משבט הכהונא]

עיין מדררש רבה דברים ז
א"ר שמעון בן יוחאי מנין אתה אומר אילו היו ישראל חסרים אפילו אדם אדם לא היתה השכינה נגלית עליהן דכתיב "כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני".
מעשה ברבי שהיה דורש בבית המדרש הגדול וכשהיה מבקש ליכנס לדרוש היה אומר ראו אם נתכנסו כל הקהל ומהיכן אתה למד ממתן תורה מנין שנאמר "בֶּאֱמֹר ה' אלי הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי".
ולענין ביטול תורה דרבים ידועין דברי הגמ' במגילה

[איש קטן]

באוסף גלינות לפני ב' שבועות התפרסם מאמר מהגר"ב שרייבר שליט"א בנוגע לדף היומי.
ובתוך דבריו אמר שלא מצאנו בשום מקום שיש ענין בלמוד ציבורי וכו' ורק בתפלה מצאנו כן.
ולכאורה צע"ג דהא מבור במשנה באבות מנין לעשרה שיושבין ולומדים ששכינה בינהם.
ועוד דהא מצאנו בקריאת התורה שבעינן עשרה.

מפורש במסכת ברכות
 אמר אביי אגרא דכלה דוחקא

זה נאמר לעמי הארץ שאינם מבינים את דרשת החכם 
כך פירד רש'י

לעניין ביטול תורה דרבים מזה דאין מבטלים לשום דבר למדתה שיש לו מעלה יתרה 

'ורדפו מכם חמישה מאה וכו...'  אינו דומה מועטים העושים את המצווה למרובים
 

[משבט הכהונא]

עיין מדררש רבה דברים ז
א"ר שמעון בן יוחאי מנין אתה אומר אילו היו ישראל חסרים אפילו אדם אדם לא היתה השכינה נגלית עליהן דכתיב "כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני".
מעשה ברבי שהיה דורש בבית המדרש הגדול וכשהיה מבקש ליכנס לדרוש היה אומר ראו אם נתכנסו כל הקהל ומהיכן אתה למד ממתן תורה מנין שנאמר "בֶּאֱמֹר ה' אלי הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי".
ולענין ביטול תורה דרבים ידועין דברי הגמ' במגילה

בהמשך לזה אני רוצה לציין דברי המשך חכמה תרומה

אמנם על ת"ת דרבים צריך למסור עצמו למיתה ולסכן עבור זה ואדרבא נענש יהושע מפני שלא עסק בתורה בעת המלחמה ולכן משה שנתן נפשו על תורה של כל ישראל אמרו שלפיכך נקראת על שמו שנאמר זכרו תורת משה עבדי כדדריש במכילתא בשלח פרשא א' יעו"ש.

[HaimL]

באוסף גלינות לפני ב' שבועות התפרסם מאמר מהגר"ב שרייבר שליט"א בנוגע לדף היומי.
ובתוך דבריו אמר שלא מצאנו בשום מקום שיש ענין בלמוד ציבורי וכו' ורק בתפלה מצאנו כן.
ולכאורה צע"ג דהא מבור במשנה באבות מנין לעשרה שיושבין ולומדים ששכינה בינהם.
ועוד דהא מצאנו בקריאת התורה שבעינן עשרה.

מפורש במסכת ברכות
 אמר אביי אגרא דכלה דוחקא

זה נאמר לעמי הארץ שאינם מבינים את דרשת החכם 
כך פירד רש'י

לעניין ביטול תורה דרבים מזה דאין מבטלים לשום דבר למדתה שיש לו מעלה יתרה 

'ורדפו מכם חמישה מאה וכו...'  אינו דומה מועטים העושים את המצווה למרובים

למען הדיוק זה נאמר על אגרא דפרקא, אבל לפי הנראה מוסב גם על אגרא דכלה. 
אבל, היא הנותנת. כיוון שיש מעלה בלימוד תורה ברבים הרי הם מקבלים שכר על הריצה ועל הדוחק. 

ולמה באמת אני צריך להזכיר את אגרא דכלה, הרי מ"ע מן התורה 

הַקְהֵ֣ל אֶת־הָעָ֗ם הָֽאֲנָשִׁ֤ים וְהַנָּשִׁים֙ וְהַטַּ֔ף וְגֵרְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ לְמַ֨עַן יִשְׁמְע֜וּ וּלְמַ֣עַן יִלְמְד֗וּ וְיָֽרְאוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם וְשָֽׁמְר֣וּ לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃

ובגמרא חגיגה 

אם אנשים באים ללמוד נשים באות לשמוע טף למה באין כדי ליתן שכר למביאיהן

[אסף]

כדאי לקרוא את דברי הגרי"ב שרייבר שליט"א במקורם ולהבין כלפי מה הדברים מכוונים:

שאלה: "מצד אחר יש לשאול האם כדאי לכל אחד לבנות הספק פרטי המותאם לכוחותיו או שיש איזה עדיפות ומעלה ללמוד לפי הספק הדף היומי שיש בו שותפות וחלק לכל ישראל בלימוד ביחד?"

תשובה: "אין שייכות בדבר הזה לכלל ישראל, שם "ציבור" יש בו חלות מסוימת לעניין זמן שהציבור מתפללים, אבל לא לעניין תלמוד תורה. כוונתו של רבי מאיר שפירא זצ"ל בתקנת הדף היומי היתה להעמיד היכי תמצי שאנשים ישבו וילמדו ויהיה להם חלק בתורת ה', אך מי שלומד ברצינות אינו צריך אלא ללמוד 'דרך בנין' וכמו שפירש רש"י את החיסרון של אלו שאינם לומדים נכון "רובם אינם מבינים להעמיד גירסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן" - היינו שהלימוד עצמו יהיה בצורה שמאפשרת להעמיד את הגירסא ולקיים אותה לאחר זמן."

מובן לכל מתבונן, שאין בדבריו שום כוונה להמעיט מערך של ת"ת דרבים חלילה, אלא לאפוקי מההבנה שיש חלות מסוימת בעצם החבירות של לימוד רבים ביחד אותה המסכת כמו שיש שם "ציבור" על עשרה שמתפללים. ובוודאי שיש מעלה בלימוד משותף שהלומדים מחדדים זה את זה והתורה מתרחבת, וככל שמתרבים הלומדים רווחא שמעתתא. והמעמיד ומביא לידי תלמוד תורה דרבים אין קץ לשכרו (אע"פ שכל אחד לומד מה שליבו חפץ).

ומן הראוי להביא את המשנה באבות בשלימותה:

"רבי חלפתא איש כפר חנניה אומר עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם שנאמר אלוקים נצב בעדת אל ומנין אפילו חמשה שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה ומנין אפילו שלשה שנאמר בקרב אלוקים ישפוט. ומנין אפילו שנים שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע וגו' ומנין אפילו אחד שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך".

[יושב אוהלים]

שמעתי מהגר"י זילברשטיין שליט"א פסק מחודש מאוד בשם חמיו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שהנכנס לבית הכנסת \ ביהמ"ד ומצא שם שיעור שלומדים תורה ברבים (לא זכור לי שאמר בדוקא עשרה - וצ"ע מה השיעור) אסור לו לשבת ללמוד לבד, אלא חייב להצטרף לשיעור משום ברוב עם הדרת מלך. והוסיף הגר"י זילברשטין יבלחט"א שכידוע יש דיון בפוסקים בענין קדימה בענין ההידור של "ברוב עם" לעומת מעלות אחרות מאי עדיפא, וגם הכא יש לעיין בזה.