לכאו' יש להקשות אמאי איכא נידון על חצי שיעור אם מדאורייתא או מדרבנן, תיפו"ל שיהא אסור מצד הטעם, שטועם את האיסור והוא דאורייתא, ואולי לא חייבו על טעם רק באופן שהוא נפלט מן האיסור, אבל כל זמן שלא נפלט הוא ממשו, וזה בעינן שיעור, אבל לכאו' יצא מזה דבר פלא, שאם יאכל את הח"ש יש דעה שלא יעבור שהוא דרבנן, אבל אם יבשל את הדבר ולא יהא ביטול, יעבור באיסור דאורייתא מצד הטעם, וזה תמוה.
אולי השאלה ידועה, אולי אני טועה בכלל, אשמח אם למישהו יש מה לומר בעניין.
אולי השאלה ידועה, אולי אני טועה בכלל, אשמח אם למישהו יש מה לומר בעניין.