לשון כל על פחות מג׳

שמואל דוד

משתמש ותיק
ידוע מבעלי הכללים שלא שייך לשון ׳כל׳ על פחות מג׳.
ועיין תוספות כתובות ח. וברמב״ן עמ״ס מכות ועוד. 

והנה בפרשת שמות כתיב וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ
ועיין רש״י שהכוונה לדתן ואבירם. 

לכאורה יש ראיה מכאן דלא ככלל הנ״ל וצ״ע בזה. 
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
ידוע מבעלי הכללים שלא שייך לשון ׳כל׳ על פחות מג׳.
ועיין תוספות כתובות ח. וברמב״ן עמ״ס מכות ועוד. 

והנה בפרשת שמות כתיב וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ
ועיין רש״י שהכוונה לדתן ואבירם. 

לכאורה יש ראיה מכאן דלא ככלל הנ״ל וצ״ע בזה. 

עי' מהרי''ל דיסקין על התורה
 

נבשר

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
ידוע מבעלי הכללים שלא שייך לשון ׳כל׳ על פחות מג׳.
ועיין תוספות כתובות ח. וברמב״ן עמ״ס מכות ועוד. 

והנה בפרשת שמות כתיב וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ
ועיין רש״י שהכוונה לדתן ואבירם. 

לכאורה יש ראיה מכאן דלא ככלל הנ״ל וצ״ע בזה.
שמא במקום שכל בא לרבות אמרינן שאין כל פחות מג', אבל הכא אם איירי בדתן ואבירם בלבד, היה לו לומר "מתו האנשים המבקשים את נפשך" ומיעוט רבים שניים היינו דתן ואבירם, אבל אחר שאמר כל היינו בא למעט כמו אין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט, שפרעה עדיין יכול להזיקו, אולי. ועוד שמא רימז בזה "שמתו כל האנשים", היינו שהם מתו בבחינת כל שאין להם כל וזה היתה המיתה שלהם שאין להם כל "ולרש אין כל".
בכלל ראיתי שזה גמ' מפורשת בע"ז ה' ע"א, שילפינן מזה שעני חשוב כמת שמתו כל המבקשים את נפשך, אלו דתן ואבירם, א"כ בע"כ שלא רק דעת רש"י לא כבעל הכללים, אלא זה גמ' ערוכה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מנצפך אמר:
משלי כב ב
עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה

משנה ברכות ט ה
בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר רע
בכל לבבך, כל לריבוי אתי - שונה מכל של מנין.

עשה כלם ה' - עניים ועשירים.
 
 

במבי

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
ידוע מבעלי הכללים שלא שייך לשון ׳כל׳ על פחות מג׳.

....

לכאורה יש ראיה מכאן דלא ככלל הנ״ל וצ״ע בזה. 

וכן רש"י גם כותב "אין נא אלא לשון בקשה" ולעיתים נא פירושו 'כעת' כמו בפסוק "אל נא רפא נא לה" שהתרגום מתרגם את ה"נא" הראשון "בבעו" ואת השני "כען" שפי' כעת.

וכבר כותב תוי"ט בסוף מסכת נזיר בשם המזרחי שאם אומרים כלל, הוא תקף באותו מקום ואין פירושו לשלול בשאר המקומות.
 

מאמין

משתמש ותיק
זה שפרעה מת לא היה רש"י צריך לציין, רק הוסיף רש"י מי הם האנשים הרבים שמשמע בפסוק לשון רבים ועל זה מציין רש"י שאלו ירדו מנכסיהם.
כנלע"ד. 
אגב אציין שמשמע מכאן שבגלל שהענו איבדו את השפעתם בחצר המלוכה, כידוע שכל משפט 'צדק' הינו רק למי ששייך למקום 'הנכון' במפה,
כי אם לא כן מה בכך שהענו הם, הרי משה מבוקש על עבירה חמורה של הריגה (החת"ס)
מ"מ הדיוק הינו גאוני
 
 
שמואל דוד אמר:
ידוע מבעלי הכללים שלא שייך לשון ׳כל׳ על פחות מג׳.
ועיין תוספות כתובות ח. וברמב״ן עמ״ס מכות ועוד. 

והנה בפרשת שמות כתיב וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ
ועיין רש״י שהכוונה לדתן ואבירם. 

לכאורה יש ראיה מכאן דלא ככלל הנ״ל וצ״ע בזה. 

דתן ואבירם וסייעתם. וכפי הנלמד בפרשת קורח ופרשת המן על כוחם הרב ועל מה שהתורה הוצרכה להזכירם, ובהכרח שהיו עוד אנשים כפופים להם
 

מנצפך

משתמש רגיל
מאמין אמר:
אגב אציין שמשמע מכאן שבגלל שהענו איבדו את השפעתם בחצר המלוכה, כידוע שכל משפט 'צדק' הינו רק למי ששייך למקום 'הנכון' במפה,
תוספות עבודה זרה ה.
וי"מ דמשמע ליה שירדו מנכסיהם דמחמת כן אין להן כח עוד להזיק, אבל כל הנך (סומין, מצורעים, אין להם בנים) היו יכולין להזיקו ע"י ממונם!
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
הרש"ש דיבר ע"ז בכמה דוכתי:

פסחים כג ע"ב:
גמ' יתיב כו' מנין לכל איסורין כו' ומאי ניהו חמץ בפסח ושה"נ. לכאורה מזה סתירה קצת למש"כ בהגהותי למ"ר (בראשית פע"ה אות ה) בשם התוס' דאין לשון כל נופל על פחות משלשה.

יומא ד ע"א :
רש"י ד"ה מכל חטאות. ואני שמעתי א"פ של משה לא כלה. משמע דר"ל וא"כ הוה תמיד שתים אותה של משה וזאת שהשתמשו בה ועלייהו כוון התנא באמרו מכל חטאות. וקשה חדא דלישנא דכל אינו נופל על פחות מג'. עי' מש"כ בזה בב"ר פע"ה אות ה' במ"ת. שנית דכבר הוכיח התוי"ט בפ"ג מ"א דהכוונה היא על ז' פרות:


וכן בתענית טו ע"א, סוטה יח ע"א, גיטין לד ע"ב, ב"ב קכ ע"ב, בראשית רבה עה, י, ויק"ר כ, ב
 
חלק עליון תַחתִית