הכהן
משתמש ותיק
מאמר מאת/מעט ר' אוריאל פרנק
הצג קובץ מצורף ברכות 6.docx
הצג קובץ מצורף ברכות 6.docx
אם מישהו מרגיש זרות בביטוי הזה, זהו בבחינת ליסטים שכמוך כבשוה.אחד העם אמר:יפה מאוד!
ולהעיר שבלשון השגורה אצלנו לא אומרים כלל על משהו הווה שהוא נִהְיֶה מבנין מתפעל, אולי 'מתהווה' , אבל כל מדבר בשפת לה"ק מרגיש בזרות הביטוי 'שהכל נִהְיֶה'.
ואולי אלו שינויים שנעשו בשפה עם הזמן
בתנ"ך (וגם שם לא תמיד), אך לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד, ובחז"ל בסגול (כמובא במאמר הנ"ל)HaimL אמר:ככה זה בלה"ק. נחי ל"ה בזמן הווה צריך לבטא עם סגול.
מתוך המאמר של ר' אוריאל פרנק דלעיל:יעקב שלם אמר:מה היה מנהג גדולי ישראל בזה?
כמה נלעג לומר ניקוד זה מתועד במשנה........אבר כיונה אמר:מתוך המאמר של ר' אוריאל פרנק דלעיל:יעקב שלם אמר:מה היה מנהג גדולי ישראל בזה?
קרוב לוודאי שמנהג רוב ישראל בימינו לומר "נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" משמר את הקריאה המקורית. ניקוד זה מתועד במשנה (בכתבי יד ובדפוסים מנוקדים), וכך משמע מריא"ז המובא בשלטי הגבורים בברכות לב, ב בדפי האלפס; וכן מדברי ר' יעקב עמדין, בשו"ת שאלת יעב"ץ ח"א צד-צה, והחיד"א, ברכי יוסף או"ח רד ס"ק ב. כשיטה זו פסקו חלק מהאחרונים האשכנזים, כגון שו"ע הגר"ז (רד, יח) וקיצור שו"ע של הר"ש גנצפריד (נב, ב), וכך מנהג כל שאר עדות ישראל.
על קריאה זו ערער ר' חנוך הֶנדיל , בעל חידושי "חכמת מנוח" (ברכות לח, א) וחידש שיש לומר "שהכל נִהְיֶה" בסגול. יש מגדולי האחרונים האשכנזים שקִבלו את דבריו (ר' יונה בן אליהו לאנדסופר בשו"ת מעיל צדקה סי' מ"ב; הנהגות הגר"א - מעשה רב, ע"ו ; ערוה"ש או"ח קסז, ז-ח), ויש שדחו אותם בשתי ידיים (כגון רבי יעקב עמדין, שו"ת שאילת יעבץ ח"א, צד ).
אולי תסביר למהיראתי בפצותי אמר:כמה נלעג לומר ניקוד זה מתועד במשנה........
מסורת של רוב עם ישראל לכאו' עדיפה על חידושו של אחד האחרוניםיראתי בפצותי אמר:המקורות האחרים לא עדיפים מהמקורות לומר נהיה בסגול.
המשנה לא היתה מנוקדת, בדיוק כמו שהגמרא לא מנוקדת. זה שמאן דהו ניקד כך, אינו מתועד במשנה....אבר כיונה אמר:אולי תסביר למהיראתי בפצותי אמר:כמה נלעג לומר ניקוד זה מתועד במשנה........
מסורת של רוב עם ישראל לכאו' עדיפה על חידושו של אחד האחרוניםיראתי בפצותי אמר:המקורות האחרים לא עדיפים מהמקורות לומר נהיה בסגול.
ודאי שאין הכוונה שרבי יהודה הנשיא כתב קמץ מתחת ליו"ד.יראתי בפצותי אמר:המשנה לא היתה מנוקדת, בדיוק כמו שהגמרא לא מנוקדת. זה שמאן דהו ניקד כך, אינו מתועד במשנה....
והכוונה (בין השאר) לכת"י מלפני מאות שנים שמשקפים מסורות של קריאת המשנהאבר כיונה אמר:(בכתבי יד ובדפוסים מנוקדים)
היעב"ץ אמנם התווכח (גם) מכיוון זה, אבל אף אם ננקוט לעיקר דלא כיעב"ץ עדיין אי אפשר להתעלם מדברי חז"ל בגמרא שהברכות הם בלשון עבר, ושגם כשמברכים בלשון בינוני הכוונה בזה ללשון עבר, ואם כן אם ננקוט שבשונה מ"בורא" שיכול להיות גם במשמעות של לשון עבר - "נהיֶה" הוא דווקא לשון הווה, אז לכאורה ודאי שעל פי הגמרא צריך לומר "נִהְיָה" בלשון עבר. (וכנראה הגר"א סבר שגם "נִהְיֶה" יכול להיות במשמעות לשון עבר כמו "בורא", ולכן העדיף לומר כך כדרך רוב הברכות שנתקנו בלשון בינוני, אבל אי אפשר לומר שיש קפידא לומר דווקא כך שהרי מבואר בגמרא שלא ייתכן שמחלוקת ב"ש וב"ה היא אם לומר "שברא" או "בורא" כי זה לא משנה.)חדא אמר:רוב ככל גדולי ליטא אמרו בסגול
הויכוח אינו רק דקדוקי ותלוי גם בדברי הנפש החיים
על חידוש העולם בכל עת ואכמ"ל
אני מסופק אם המנהג כיום משקף באמת את המסורת, פעמים רבות זה משקף רק את מה שנדפס בסידור לוין אפשטיין וכד'.אבר כיונה אמר:מסורת של רוב עם ישראל לכאו' עדיפה על חידושו של אחד האחרונים
בסידורים וברכונים ישנים שראיתי זה בקמץ, אך לא ראיתי כמות מספיקה כדי שאוכל להעיד שזה היה המנהג היחיד. אגב, ראיתי שזה בקמץ גם בקטע גניזה ממנהג ארץ ישראל הקדמון.חונה בירושלים אמר:אני מסופק אם המנהג כיום משקף באמת את המסורת, פעמים רבות זה משקף רק את מה שנדפס בסידור לוין אפשטיין וכד'.אבר כיונה אמר:מסורת של רוב עם ישראל לכאו' עדיפה על חידושו של אחד האחרונים
אבר כיונה אמר:מסורת של רוב עם ישראל
חונה בירושלים אמר:אני מסופק אם המנהג כיום משקף באמת את המסורת
חונה בירושלים אמר:המנהג לומר 'בעומר' ולא 'לעומר', דעת רוב האחרו' לומר לעומר אלא שהגר"א נהג לומר בעומר, האם המנהג כיום נובע מזה שכולם קיבלו הנהגות הגר"א או שכך מופיע בסידורים...