רמב"ם שאינו ידוע

[עמיקא וטמירא]

רמב"ם הלכות מלכים פרק ו
אבל שבעה עממין ועמלק שלא השלימו אין מניחין מהם נשמה שנאמר כן תעשה לכל וגו' רק מערי העמים לא תחיה כל נשמה, 
מבואר כאן שעמלק שהשלים וקיבל עליו ז' מצוות בני נח וגם עול ישראל אין הורגין אותו 
האם יש ראשונים שחולקים עליו??

[צמאה לך נפשי]

עי' בספר פרסומי ניסא שהאריך לדון ולהביא דברי המדרשים שסותרים אם מקבלים גר עמלקי או לא והביא הרבה מאוד חומר בזה. נמצא באוצה"ח.

[צמאה לך נפשי]

באופן כללי יש בנידון זה כעין סתירה בין הפסיקתא דר"כ, הפסיקתא רבתי, תנחומא ומכילתא, ואף יש גמ' שיש ממנה לכאורה ראיה לאחד הצדדים, והפוסקים דנו בזה.

[זכרונות]

רמב"ם הלכות מלכים פרק ו
אבל שבעה עממין ועמלק שלא השלימו אין מניחין מהם נשמה שנאמר כן תעשה לכל וגו' רק מערי העמים לא תחיה כל נשמה, 
מבואר כאן שעמלק שהשלים וקיבל עליו ז' מצוות בני נח וגם עול ישראל אין הורגין אותו 
האם יש ראשונים שחולקים עליו??

בני בניו של המן למדו תורה בבני ברק
 

[קדמא ואזלא]

רמב"ם הלכות מלכים פרק ו
אבל שבעה עממין ועמלק שלא השלימו אין מניחין מהם נשמה שנאמר כן תעשה לכל וגו' רק מערי העמים לא תחיה כל נשמה, 
מבואר כאן שעמלק שהשלים וקיבל עליו ז' מצוות בני נח וגם עול ישראל אין הורגין אותו 
האם יש ראשונים שחולקים עליו??

בני בניו של המן למדו תורה בבני ברק

עי' שו"ת שרידי אש ח"ב סי' ע"ב
 

[עמיקא וטמירא]

בני בניו של המן למדו תורה בבני ברק

אולי מאם ישראלית

[בבבלי עז]

עיין חזון עובדיה פורים באריכות. ולהגאון ר' יעקב חיים סופר בספרו טוב להודות.

[משבט הכהונא]

מעניין לציין דברי השבט החוי עם אפשר לקבל הגרמנים

וז"ל שו"ת שבט הלוי חלק ה סימן קמט
ובעצם שאלתו על קבלת הגר"א דהגרמנים הם משורש עמלק, אם כי לפי מעשיהם הרעים בודאי הם קרוב להם, אבל לדון בזה"ז כן קשה דהא כה"ג לענין גר עמוני ומואבי קיי"ל פ"ג דידים וברכות כ"ח דכבר עלה סנחריב ובלבל כל העולם ומתירים אותם לבא בקהל, ולענין מצרי יש מחלוקת עיין ברמב"ם ורא"ש וטור אה"ע סי' ד' בזה, וא"כ לענין עמלקי פשוט דאינו ידוע.
ומש"כ לענין מחיית עמלק בעמלקי יחידי ליחיד מישראל שבא לידו והביא מדברי הרמב"ם פ"ה ה"ד ממלכים, התם לענין ז' עממין אבל לענין עמלק הרי כ' רבינו הרמב"ם מפורש בסוף ס' המצוות מצוה רמ"ח דמחיית עמלק מוטל על הצבור דוקא, ובאמת דברי הרמב"ם שם ה"ד, והלכה ה' לענין עמלק נמי מתפרשים כן דיש הבדל בין לא תחיה למחיית עמלק, וכפשטות הברייתא סנהדרין כ' ע"ב ג' מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ למנות מלך, לבנות ביהמ"ק, ולהכרית זרעו של עמלק כולם מצוות שמוטלים על הצבור, כנראה מרמב"ם הנ"ל.
באופן שאיני ראה שום פקפוק בקבלת גרמנים לגרי צדק, אם באים באמת וצדק לחסות תחת כנפי השכינה, דיש ס"ס לדינא להקל, חדא פשוטו של הרמב"ם דמקבלים אותם, וספק גם אם קבלה הנ"ל נכונה אם הבא לפנינו הוא בכלל עמלקי, ונהי דאם הי' בא מעשה לפנינו בעמלקי ממש היינו מעיינים עוד פעם לחוש לדברי המכילתא עכ"פ לכתחילה, אבל בנדון שכ' כב' לא ראיתי מקום לחוש.
הרני ידידכם דוש"ת, מצפה לרחמי ה'