תוכן הדברי תורה בכמה מימרות בגמ'.

מהבהב בחושך

משתמש רגיל
מצינו בכמה מקומות בגמ', שלכאורה עוסקת בענייני העולם והנהגתו. ובדברים שלכאורה לא שייך בהם אפי' הל' דרך ארץ. וכגון בב"מ מב.​
ואמר רבי יצחק, לעולם יהא כספו של אדם מצוי בידו, שנאמר וצרת הכסף בידך.
ואמר רבי יצחק: לעולם ישליש אדם את מעותיו, שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו.

ולכאורה הם ענינים כיצד ירוויח ממון ומה מצא מקומו בש"ס.​
 ​
ועי' במאירי שם 'הצדיקים ראוי להם לחוס על ממונם ובלבד בכדי שלא יפחיתו עצמם בכך מפני שאין הריוח מצוי להם כל כך כשאר בני אדם שכל אומנות נקיה להם ומתוך כך צריכים להזהר בכל דבר שיהא ממונם מתקיים דרך עצה אמרו לעולם ישליש אדם את נכסיו שליש בקרקע שליש בפרקמטיא שליש תחת ידו'.
ועדין צ"ב, שהנהגתם של הצדיקים בהקפדתם על אומנות נקייה לא נזכרה בגמ' כלל. רק המציאות איך נכון להחזיק ממונו.
 

מהבהב בחושך

משתמש רגיל
פותח הנושא
ומעי"ז מצינו בב"מ כט,
ואמר רבי יוחנן: מי שהניח לו אביו מעות הרבה ורוצה לאבדן וכו' עד ישכור פועלים ואל ישב עמהם. ואיזו הלכה או הנהגה ראוייה או דעת נכונה למדים אנו ממימרא זו.
ועי' חולין פד. דעסקי' שם בהנהגה הנכונה לאדם בממונו לעצמו אשתו ובניו. וקודם שם הובאה מימרא זו. ובמאירי שם שהמימרא הנזכרת נמי שייכא בהא. שבאופנים אלו הוא בזבוז ממונו לריק. וצ"ע מדוע פרטים אלו הוזקקו האמוראים ללמדנו היאך מתבזבז הממון. ובשלמא יש ללמוד במקום שהוא נידון עם ערך מול הבזבוז שיל"ד מה עדיף, משא"כ שם הוא לימוד המציאות בעלמא, ומשתנה מדור לדור, ומה תלמוד תורה יש בזה.
ומסתמא ישנם הרבה רק הבאתי דוגמאות לעורר לב המעיינים. שלכאורה הם דברים מחכמת הטבע, וצ"ב במה הם תורה מסיני.
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
מהבהב בחושך אמר:
מצינו בכמה מקומות בגמ', שלכאורה עוסקת בענייני העולם והנהגתו. ובדברים שלכאורה לא שייך בהם אפי' הל' דרך ארץ. וכגון בב"מ מב.​
ואמר רבי יצחק, לעולם יהא כספו של אדם מצוי בידו, שנאמר וצרת הכסף בידך.
ואמר רבי יצחק: לעולם ישליש אדם את מעותיו, שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו.

ולכאורה הם ענינים כיצד ירוויח ממון ומה מצא מקומו בש"ס.​
 ​
ועי' במאירי שם 'הצדיקים ראוי להם לחוס על ממונם ובלבד בכדי שלא יפחיתו עצמם בכך מפני שאין הריוח מצוי להם כל כך כשאר בני אדם שכל אומנות נקיה להם ומתוך כך צריכים להזהר בכל דבר שיהא ממונם מתקיים דרך עצה אמרו לעולם ישליש אדם את נכסיו שליש בקרקע שליש בפרקמטיא שליש תחת ידו'.
ועדין צ"ב, שהנהגתם של הצדיקים בהקפדתם על אומנות נקייה לא נזכרה בגמ' כלל. רק המציאות איך נכון להחזיק ממונו.
אם אין קמח אין תורה, ולכן צריך ללמדנו גם עצות איך להשקיע את הכסף בצורה נכונה וכדו' כדי שנוכל להשקיע את מרב הזמן בלימוד תורה ולא בעשיית עסקים וכמאמר רבא לתלמידיו-  במטותא מינייכו ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא.
 
 

מהבהב בחושך

משתמש רגיל
פותח הנושא
ראה עד"ז במאירי שציינתי. ועדיין אינו מתיישב על ליבי. שהרי--
יכלו לאמר בפשטות שילך ליועץ כלכלי...

כוונתי שעצם הדברים אינו דברי תורה.
ולכאורה אינו נוגע ללימוד ענייני המציאות בהרבה מקומות שהשאילה בסוף היאך להגדירו ביחס למושגי התורה כגון אם נחשב מום או הוא דם ודומיהם. [ובב"מ אדם עשוי למשמש בכיסו]. ולזה אנו זקוקים לשיקול דעתם של חכמי התורה, משא"כ כאן לא הבנתי מה שייך. ועוד צ"ע.
 

מהבהב בחושך

משתמש רגיל
פותח הנושא
ונראה עוד, כי פשוט שיש לכל הנזכר קדושת דברי תורה.
וצריכים ברכות התורה, ואסור לאומרם במקומות המטונפים, וצ"ע ללומדם באבילות.
וכל זה טעון פירוש.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
עוד גמרא ממש מפורשת שנוגעת בעניין זה

שבת פב.
אמר ליה רב הונא לרבה בריה מאי טעמא לא שכיחת קמיה דרב חסדא דמחדדן שמעתיה אמר ליה מאי איזיל לגביה דכי אזילנא לגביה מותיב לי במילי דעלמא א"ל מאן דעייל לבית הכסא לא ליתיב בהדיא ולא ליטרח טפי דהאי כרכשתא אתלת שיני יתיב דילמא משתמטא שיני דכרכשתא ואתי לידי סכנה א"ל הוא עסיק בחיי דברייתא ואת אמרת במילי דעלמא כ"ש זיל לגביה

רבה לא רצה ללכת לשמוע את רב חסדא בגלל הטענה שלעיל
שזה לא דברי תורה אלא ענייני רפואה

וואביו רב הונא אמר לו שילך כי זה חיי ברייתא וכ"ש שיש לילך

במילים אחרות כ"ש שמומלץ לשמוע שיעור כללי מהרב אסחייק שהרי זה חיי דברייתא

מאוד לא משמע שזה בגלל שלדברים יש רובד של קבלה
שא"כ הדיון בין רבה ורב הונא לא מובן
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
הנה לפניך הרמב"ם פרק חלק שמדבר בענין אגדות חז"ל
אך המסקנה נשארת שכל דברי חז"ל כולם בדברים עליונים והוא התכלית
הרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק
וְהַכַּת השלישית והם – חַי השם! – מעטים עד מאוד עד שאין ראוי לקרותם "כת", אלא כמו שֶׁיֵּאָמֵר לשמש "מין" . והם אותם בני אדם שנתברר אצלם גדולת החכמים זכרונם לברכה וטוב שִׁכְלָם, ממה שנמצא בכלל דבריהם מורים על עניָנים אֲמִתִּיִּים למאוד. ואף על פי שהם מעטים ומפוזרים במקומות, מחיבוריהם הם מורים על שלמותם, וכי הם השיגו האמת, ושנתברר גם כן אצלם מניעת "הַנִּמְנָע" ומציאות "הַמְחֻיָּב לְהִמָּצֵא". וְיָדְעוּ כי הם עליהם השלום אינם מדברים הֲתֻלִּים. וְנִתְאַמֵּת להם שדבריהם יש לו נגלה ונסתר, וכי הם בכל מה שאומרים מן הדברים הנמנעים – דִּבְּרוּ בהם בדרך חידה ומשל, כי הוא זה דרך החכמים הגדולים.
ולפיכך פתח ספרו גדול החכמים ואמר (משלי א ו): "לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה, דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם". וידוע הוא אצל בעלי הלשון כי "חידה" הוא הדבר שֶׁהַמְכֻוָּן בו בַּנִּסְתָּר, לא בנגלה ממנו. וכמו שאמר (שופטים יד יב): "אָחוּדָה נָּא לָכֶם חִידָה" וגו'. לפי שדברי החכמים כולם בדברים העליונים שהם התכלית, אמנם הם חידה ומשל.
וְהֵיאַךְ נַאֲשִׁימֵם על שמחברים החכמה על דרך משל, ומדמים אותם בדברים הפחותים ההמוניים, ואנו רואים החכם מכל האדם עשה זה ברוח הקודש (רצוני לומר שלמה במשלי ושיר השירים ובמקצת קֹהלת)? ואיך יקשה עלינו לִסְבּוֹר פירוש על דבריהם ולהוציאם מפשטם, כדי שֶׁיֵּאוֹת לשכל ויסכים עם האמת ועם כתבי הקודש?! והם בעצמם סוברים בפסוקי המקרא, ומוציאים אותם מפשוטם ומשימים אותם משל, והוא האמת. כמו שאנו מוצאים שאמרו (ברכות י"ח ע"ב) בפירוש פסוק "הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב" (דה"א יא כב) שהוא כולו משל, וכן מה שנאמר "וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר" (שם). וכן "מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבּוֹר בֵּית לֶחֶם" (שם יז) ושאר הסיפור כולו משל (ב"ק ס' ע"ב). וכן ספר איוב בכללו אמרו קצתם "משל היה" (ב"ב ט"ו ע"ב), ולא פירש לאיזה דבר הוּשַׂם זה המשל. וכן מֵתֵי יחזקאל אמרו קצתם "משל היה" (סנהדרין נ"ב ע"ב), ורבים כאלה.
ואם אתה הַמְעַיֵּן מאחת משתי כִתּוֹת הראשונות – אל תשגיח בִּדְבָרַי בשום דבר מזה העניָן, לפי שלא יהיה נָאוּת לך שום דבר ממנו, אבל יזיקך ותשנאהו. והיאך יאותו המאכלים הקלים, המעטים בכמותם הישרים באיכותם, לאדם שהרגיל במאכלים הרעים הכבדים? אבל באמת הם מזיקים לו והוא שונא אותם. הלא ידעת מה אמרו האנשים שהיו רגילים לאכול בצלים ושומים והדגים: "וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל" (במדבר כא ה).
ואם אתה מן הכת השלישית, וּכְשֶׁתִּרְאֶה דבר מדבריהם שהדעת מרחיק אותו, תעמוד ותתבונן בו ותדע שהוא חידה ומשל, ותשכב עַשׁוּק הַלֵּב וּטְרוּד הָרַעְיוֹן בחיבורו ובסברתו, ותחשוב למצוא כַּוָּנַת השכל ואמונת היושר, כמו שנאמר (קהלת יב י): "לִמְצֹא דִּבְרֵי חֵפֶץ, וְכָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת" – ואז תסתכל בספרי זה ויועיל לך בעזרת השם.
ועיי"ש בסופו
והנה הארכתי בדברים הרבה, ויצאתי מעניַן חיבורִי. אבל אני עשיתי זה לפי שראיתי בו תועלת באמונה, לפי שאספתי לך בו דברים מועילים מפוזרים מספרים גדולים [=חשובים]. לכן הַצְלַח בהם, וַחֲזוֹר עליהם פעמים רבות, והתבונן בהם התבוננות יפה. ואם הִשִּׁיאֲךָ לבך, ותחשוב שהגיע לך עִנְיָנָיו מפעם אחת או מֵעֶשֶׂר – הרי השם יתברך יודע שֶׁהִשִּׁיאֲךָ על שקר. ולכן לא תמהר בקריאתו, כי אני לא חיברתיו כפי מה שנזדמן לי, אלא לאחר עיון גדול והתבוננות, ואחר שראיתי דעות ברורות אֲמִתִּיּוֹת וְזוּלָתִי-אֲמִתִּיּוֹת, וידעתי מה שהוא ראוי להאמין מהם; והבאתי רְאָיָה בטענות וּרְאָיוֹת על כל עניָן ועניָן.

 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
תורתנו הקדושה אינו רק מצוות ודינים והלכות, והליכות מוסר, אלא היא ספר הדרכה והוראה לכל צעד ושעל בחיים, ואין שום דבר כקטן כגדול שאין מה לתורה להגיד עליו איך להתנהג בזה, ומה תעשה ומה לא תעשה בכל ענין ואופן, ובכל מה שקורה בחיי האדם מרגע יצרתו עד אחרי מיתתו:
וא"כ אין מקום כלל להקשות על שום דבר בתורה שבכתב ושבעל פה, שזה נראה לך סתם דיבורים ח"ו. בודאי יש לשאול כדי להבין, אבל מי ששואל מכח הנחה שהתורה אומרת לנו רק דברים שקשורים או למצוות או למידות ומוסר טועה הוא וקושייתו מופרכת מראש.
 

מהבהב בחושך

משתמש רגיל
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
תורתנו הקדושה אינו רק מצוות ודינים והלכות, והליכות מוסר, אלא היא ספר הדרכה והוראה לכל צעד ושעל בחיים, ואין שום דבר כקטן כגדול שאין מה לתורה להגיד עליו איך להתנהג בזה, ומה תעשה ומה לא תעשה בכל ענין ואופן, ובכל מה שקורה בחיי האדם מרגע יצרתו עד אחרי מיתתו:
וא"כ אין מקום כלל להקשות על שום דבר בתורה שבכתב ושבעל פה, שזה נראה לך סתם דיבורים ח"ו. בודאי יש לשאול כדי להבין, אבל מי ששואל מכח הנחה שהתורה אומרת לנו רק דברים שקשורים או למצוות או למידות ומוסר טועה הוא וקושייתו מופרכת מראש.
בנוגע לייעוץ כלכלי אני הולך לשאול יועץ השקעות ושאלות בענייני רפואה את הרופא.
האם אני טועה? [גם אם יש שנוהגים אחרת הוא משום שמייחסים להצדיק ידיעה מעין רוח הקודש גם בנושאים ארציים. לא מפני שמייחסים לו ידיעה רחבה בחכמות אלו].
וודאי שתורה מלמדת אותנו אורח חיים. אך דומני שתורה באה ללמד מה שלא היה לפניה. משמים ירדה לארץ. היא עוסקת בערכים ובאידיאות של הנהגת החיים. לא בייעוץ השקעות שהוא דבר חולף.
 

מיכה

משתמש ותיק
בנושא יסודי זה עיין היטב רמח"ל במאמר על ההגדות (מצוי בדפוסים ב'ספר המאמרים' וכן בדרך ה' הוצאת הר' ספינר)
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
חידה: כאשר רבי ישמעאל כהן גדול עלה למרום ודיבר עם מלאכים, במה עסק עימם?

ברכות נא:
אמר רבי ישמעאל בן אלישע, שלשה דברים סח לי סוריאל שר הפנים: אל תטול חלוקך בשחרית מיד השמש ותלבש; ואל תטול ידיך ממי שלא נטל ידיו; ואל תחזיר כוס אספרגוס אלא למי שנתנו לך, מפני שתכספית, ואמרי לה: אסתלגנית של מלאכי חבלה מצפין לו לאדם ואומרים: אימתי יבא אדם לידי אחד מדברים הללו וילכד.
אמר רבי יהושע בן לוי, שלשה דברים סח לי מלאך המות: אל תטול חלוקך שחרית מיד השמש ותלבש; ואל תטול ידיך ממי שלא נטל ידיו; ואל תעמוד לפני הנשים בשעה שחוזרות מן המת, מפני שאני מרקד ובא לפניהן וחרבי בידי ויש לי רשות לחבל. ואי פגע מאי תקנתיה? - לינשוף מדוכתיה ארבע אמות, אי איכא נהרא - ליעבריה, ואי איכא דרכא אחרינא - ליזיל בה, ואי איכא גודא ליקו אחורא, ואי לא - ליהדר אפיה ולימא ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך וגו' עד דחלפי מיניה.


ולפי דרכנו למדנו, שיש סוד לכל דבר.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מהבהב בחושך אמר:
היא עוסקת בערכים ובאידיאות של הנהגת החיים. לא בייעוץ השקעות שהוא דבר חולף.
הקדוש ברוך הוא נתן לעם ישראל את תורתו, שהיא המדריך האחד והיחיד שאמור להוביל את דרך חיינו בכל צעד ושעל ובכל עת ובכל זמן ובכל עסק שבחיינו.
אמנם לפעמים ההוראות שהתורה בעצמה נותנת היא לברר אצל רופאים או אנשי מקצוע אחרים לברר מה הם גילו על ידי החכמה שהם קיבלו ממנו יתברך שמו, ולנהוג על פי זה. אבל גם זה מהוראות התורה, וגם זה התורה קובעת לנו באיזה דברים אנו אמורים לשאול את הרב ובאיזה דברים לשאול את ה"יועץ השקעות", ויש גם דברים שהוראת התורה הוא לסמוך על חכמתנו שנתן לנו הקב"ה, ויש פעמים שהתורה קובעת שאין לנו לסמוך לא על חכמתינו, ולא על אנשי מקצוע, אלא על חכמי התורה, אבל לא חס וחלילה בגלל שיש דברים שלא קשורים לתורה, והתורה לא "מתעסקת בהם", לא ולא, פשוט אין ואין ולא קיימים כאלה דברים, אלא זה עצמו הוראת התורה שמשם נברר מה רצון הקב"ה והתורה איך נתנהג בדברים כאלה.
ולכן הרבה פעמים מצוי טעויות בדברים כאלה, שהאדם חושב ששאלה מסוג זה אני אמור לשאול ליועץ הוא והוא, וענין זה לא שייך לרבנים, וכו' וכו' והאמת הוא שבמקרה כזה התורה דווקא רוצה שהרבנים יחליטו ולא הפוליטיקאי ההוא או בעל מקצוע ההוא שגם אם הקב"ה חננו בהרבה ידע בנושא זה, מ"מ לא תמיד התורה רוצה שידיעתו יורה לנו איך להתנהג במקרה כזה.
[וראה בקטע הבא]
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
חזק וברוך אמר:
חידה: כאשר רבי ישמעאל כהן גדול עלה למרום ודיבר עם מלאכים, במה עסק עימם?

ברכות נא:
אמר רבי ישמעאל בן אלישע, שלשה דברים סח לי סוריאל שר הפנים: אל תטול חלוקך בשחרית מיד השמש ותלבש; ואל תטול ידיך ממי שלא נטל ידיו; ואל תחזיר כוס אספרגוס אלא למי שנתנו לך, מפני שתכספית, ואמרי לה: אסתלגנית של מלאכי חבלה מצפין לו לאדם ואומרים: אימתי יבא אדם לידי אחד מדברים הללו וילכד.
אמר רבי יהושע בן לוי, שלשה דברים סח לי מלאך המות: אל תטול חלוקך שחרית מיד השמש ותלבש; ואל תטול ידיך ממי שלא נטל ידיו; ואל תעמוד לפני הנשים בשעה שחוזרות מן המת, מפני שאני מרקד ובא לפניהן וחרבי בידי ויש לי רשות לחבל. ואי פגע מאי תקנתיה? - לינשוף מדוכתיה ארבע אמות, אי איכא נהרא - ליעבריה, ואי איכא דרכא אחרינא - ליזיל בה, ואי איכא גודא ליקו אחורא, ואי לא - ליהדר אפיה ולימא ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך וגו' עד דחלפי מיניה.


ולפי דרכנו למדנו, שיש סוד לכל דבר.

ולפי דרכנו למדנו שגם בנושאים שנראים לאנשים מסויימים שאין להם קשר לרוחניות ואין להם קשר לתורה ולהלכה, ו"שהרבנים יתעסקו בהלכה - ובחיי היום יום אני כבר יודע לבד מה לעשות, או שאתייעץ עם מי שנראה לי יותר שייך לנושא הזה" -
כאן למדנו שגם בנושא של מי יתן לי את החלוק שלי - ולמי אתן את כוס האספרגוס שלי - ובאיזה כביש אני אלך, ובאיזה לא אלך, ומתי אני אחצה את הנהר, ["ווייז"??] גם בנושאים אלה יש להקב"ה ולמלאכי עליון ותנאים הקדושים שזכו להשגות הכי גבוהות, עסק בדברים אלה, ויש להם מה לומר, והם יקבעו לי בתורה הקדושה תורה שבעל פה, איך אתנהג גם בדברים אלה.
 

איש קטן

משתמש ותיק
נראה באמת שהגמרא באה ללמדנו אורחות חיים
ובגדר ל'שבת יצרה' והפוך בה והפוך בה וכולא בה
בפרט שהתורה היא הרי דבר ה' ממש היא הדיבור שה' דיבר וכתב לנו וודאי שדבר ה' אינו כדברי בני אדם ואפילו החכמים ביותר אלה יש בו פשט דרש והרבה רבדים וחז'ל באו לבאר את דבר ה' בגמרא מדרשים ואם לומדים מהפסוק 'וצרת הכסף' שיהיה כספו וכו.. הרי זה דבר ה' ולא מילי דעלמא
גם במילי דעלמא התורה מדריכה את האדם והגמרא והמדרשים
ובתורה עצמה יש הרבה מזה
הר
 

מיכה

משתמש ותיק
 
יושב אוהלים אמר:
חזק וברוך אמר:
חידה: כאשר רבי ישמעאל כהן גדול עלה למרום ודיבר עם מלאכים, במה עסק עימם?

ברכות נא:
אמר רבי ישמעאל בן אלישע, שלשה דברים סח לי סוריאל שר הפנים: אל תטול חלוקך בשחרית מיד השמש ותלבש; ואל תטול ידיך ממי שלא נטל ידיו; ואל תחזיר כוס אספרגוס אלא למי שנתנו לך, מפני שתכספית, ואמרי לה: אסתלגנית של מלאכי חבלה מצפין לו לאדם ואומרים: אימתי יבא אדם לידי אחד מדברים הללו וילכד.
אמר רבי יהושע בן לוי, שלשה דברים סח לי מלאך המות: אל תטול חלוקך שחרית מיד השמש ותלבש; ואל תטול ידיך ממי שלא נטל ידיו; ואל תעמוד לפני הנשים בשעה שחוזרות מן המת, מפני שאני מרקד ובא לפניהן וחרבי בידי ויש לי רשות לחבל. ואי פגע מאי תקנתיה? - לינשוף מדוכתיה ארבע אמות, אי איכא נהרא - ליעבריה, ואי איכא דרכא אחרינא - ליזיל בה, ואי איכא גודא ליקו אחורא, ואי לא - ליהדר אפיה ולימא ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך וגו' עד דחלפי מיניה.


ולפי דרכנו למדנו, שיש סוד לכל דבר.

ולפי דרכנו למדנו שגם בנושאים שנראים לאנשים מסויימים שאין להם קשר לרוחניות ואין להם קשר לתורה ולהלכה, ו"שהרבנים יתעסקו בהלכה - ובחיי היום יום אני כבר יודע לבד מה לעשות, או שאתייעץ עם מי שנראה לי יותר שייך לנושא הזה" -
כאן למדנו שגם בנושא של מי יתן לי את החלוק שלי - ולמי אתן את כוס האספרגוס שלי - ובאיזה כביש אני אלך, ובאיזה לא אלך, ומתי אני אחצה את הנהר, ["ווייז"??] גם בנושאים אלה יש להקב"ה ולמלאכי עליון ותנאים הקדושים שזכו להשגות הכי גבוהות, עסק בדברים אלה, ויש להם מה לומר, והם יקבעו לי בתורה הקדושה תורה שבעל פה, איך אתנהג גם בדברים אלה.
הרב יושב אהלים, מה כוונתך?
יש לתורה מה להגיד לנו בגלל שבסופו של דבר הכל שייך לעבודת ה'. או בגלל שיש לתורה עצות נחמדות ותובנות בענייני העולם הזה? 
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מיכה אמר:
הרב יושב אהלים, מה כוונתך?
יש לתורה מה להגיד לנו בגלל שבסופו של דבר הכל שייך לעבודת ה'. או בגלל שיש לתורה עצות נחמדות ותובנות בענייני העולם הזה?
לא זה ולא זה. יותר בכיוון הראשון, אבל הרבה הרבה יותר מזה, וחס וחלילה אפילו להציע כצד שני.
הענין הוא שהקב"ה בחר בעמו ישראל על מנת שיחיו אך ורק על פי צוואתו ורצונו לא רק בעניינים שנראים לך כענייני דת, ואת השאר יסמכו על עצמם או על אנשי מקצוע, אלא על מנת שהוא יתברך ואך ורק הוא יחליט על כל מה שעושים, מה יעשו ואיך יעשו ומתי יעשו וכו' וכו', רק לפעמים הוא רוצה שנקבל את ההוראות דרך אנשים מסויימים, ושולח אותנו לשאול אותם, אבל גם זה רק מההכנעה לרצונו יתברך.
 

מיכה

משתמש ותיק
תאורייה מעניינת, אבל אני לא מבין מהיכן היא באה לך.
כפי הידוע לי אין בתורה או בחז"ל הלכות כלכלה המורים כיצד לסחור ולהרויח, אלא מה מותר ומה אסור במסחר האנושי. וכן הוא לגבי כל שאר עסקי העולם הזה.
בקיצור, נא בסס את דבריך.
 

איש אל רעהו

משתמש ותיק
ישנם הסוברים שמי שלומד מסכת עירובין למשל אינו מקיים מצוות תלמוד תורה מן התורה כיון שכל המסכת היא רק מדרבנן. וק"ו לנידון דידן.
 

איש קטן

משתמש ותיק
אם חז'ל דורשים מהפסוק 'וצרת הכסף' שכספו של אדם יהיה בידו
ומ'עשתרות צאנך' שהצאן מעשירות ועוד לימודים
אלה לא מילי דעלמא חלילה אלא דרשות גמורות שנאמרו ברוח הקודש (לא נכנס כרגע לכוונה בדיוק של חז'ל בכל דרשה ואיך נתנהג ע'פ היום אבל וודאי שאלה לא דיברי חולין)

זה צריך להיות פשוט לכל בר בי רב
אתה שואל איך זה קשור לתורה ? ומה הקדושה בביזנס ?
טוב זה שאלה ... אבל מכוח שאלות לא נגיד שחז'ל דיברו מילי דעלמא (אולי דיברו לעצמם אבל לא מה שנכנס לגמרא)

אפשר להגיד הרבה תשובות וסברות
הרי אדם קולל בזעת אפיך תאכל לחם ואין מי שלא טרוד בפרנסתו אז נתנו עצה איך למעט בעסק ולהרויח ושיהיה זמן לתורה
יש הרבה מצוות שתלויות בממון צדקה הלוואה ברכת המזון
אם לא תאכל על מה תברך
חז'ל נתנו לאדם דרך איך להרויח ולשמור על כספו
וכן העצות האלו הם דיברי תורה
 

מהבהב בחושך

משתמש רגיל
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
הענין הוא שהקב"ה בחר בעמו ישראל על מנת שיחיו אך ורק על פי צוואתו ורצונו לא רק בעניינים שנראים לך כענייני דת, ואת השאר יסמכו על עצמם או על אנשי מקצוע, אלא על מנת שהוא יתברך ואך ורק הוא יחליט על כל מה שעושים, מה יעשו ואיך יעשו ומתי יעשו וכו' וכו', רק לפעמים הוא רוצה שנקבל את ההוראות דרך אנשים מסויימים, ושולח אותנו לשאול אותם, אבל גם זה רק מההכנעה לרצונו יתברך.
תורה בגויים אל תאמין, חכמה בגויים תאמין. (גמרא מגילה).
ישנה חכמה בגויים, חכמת הטבע, ברי שבין השאר בנושאי מסחר וכלכלה. זה לא סותר שבהנהגת האדם בהם, התורה מנחה בכל צעד ושעל. בענייני הצדק וההנהגה הישרה. בשיעור חובת ההשתדלות. 'וחי בהם'. וכהנה רבות אין מספר. ועדיין חכמת הרפואה היא 'חכמה' ולא 'תורה'. ותאמין שישנה בגויים.
 

שמעיה

משתמש ותיק
מהבהב בחושך אמר:
ונראה עוד, כי פשוט שיש לכל הנזכר קדושת דברי תורה.
וצריכים ברכות התורה, ואסור לאומרם במקומות המטונפים, וצ"ע ללומדם באבילות.
וכל זה טעון פירוש.

פשוט?
 

מהבהב בחושך

משתמש רגיל
פותח הנושא
יעקב שלם אמר:
שבת פב.
אמר ליה רב הונא לרבה בריה מאי טעמא לא שכיחת קמיה דרב חסדא דמחדדן שמעתיה אמר ליה מאי איזיל לגביה דכי אזילנא לגביה מותיב לי במילי דעלמא א"ל מאן דעייל לבית הכסא לא ליתיב בהדיא ולא ליטרח טפי דהאי כרכשתא אתלת שיני יתיב דילמא משתמטא שיני דכרכשתא ואתי לידי סכנה א"ל הוא עסיק בחיי דברייתא ואת אמרת במילי דעלמא כ"ש זיל לגביה

רבה לא רצה ללכת לשמוע את רב חסדא בגלל הטענה שלעיל
שזה לא דברי תורה אלא ענייני רפואה

וואביו רב הונא אמר לו שילך כי זה חיי ברייתא וכ"ש שיש לילך

במילים אחרות כ"ש שמומלץ לשמוע שיעור כללי מהרב אסחייק שהרי זה חיי דברייתא
אני חושב שמוטב לשמוע פרופסור מומחה יותר מהרב שהזכרת.

ולעניין הגמרא שהזכרת: 
בגמרא שם מדובר מה עדיף.
ומ"מ מפורש ברש"י שם שדברי אלו של ר' חסדא אינם 'תורה'. ועל כן לא רצה רבה בנו של ר' הונא לילך אצלו. וע"ז השיב לו ר' הונא דחיי דבריתא עדיף.
וודאי שכל הדו"ד בזה צ"ב טובא. [ובספר בן יהוידע שם להבן איש חי עמד בזה שלכאורה עוסקים בעניינים של מה בכך. ופירש שדבריהם רמזים הם. וצ"ע].
 

מהבהב בחושך

משתמש רגיל
פותח הנושא
שמעיה אמר:
מהבהב בחושך אמר:
ונראה עוד, כי פשוט שיש לכל הנזכר קדושת דברי תורה.
וצריכים ברכות התורה, ואסור לאומרם במקומות המטונפים, וצ"ע ללומדם באבילות.
וכל זה טעון פירוש.

פשוט?
לי הוא פשוט. לא בהכרח שגם לך.

דעתי מבוססת על התפיסה שהגמרא עוסקת בדברי תורה. ולא בנושאים אחרים.
אני חושב שמי שטוען אחרת הוא מחדש ועליו הראייה.
ומ"מ אין זו אלא דעתי בלבד. אם אתה סובר אחרת, אשמח אם תפרש דבריך, ותגדיר במה לדעתך עוסקת הגמרא. 
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מהבהב בחושך אמר:
דעתי מבוססת על התפיסה שהגמרא עוסקת בדברי תורה. ולא בנושאים אחרים.
אני חושב שמי שטוען אחרת הוא מחדש ועליו הראייה.
"תורה" הוא ההוראה איך לנהוג, אני לא מבין איך יכול אדם לומר שיש יותר מדרך אחד שעם ישראל אמורים לקבל "הוראה" איך להתנהג, כאילו שחלק מהדברים בחיים הוא אמור להתנהג ע"פ רצון ה' והדרכתו, וחלק מהדברים אינו מקבל הוראותיו מהקב"ה ח"ו אלא מאיזה פרופסור או איזה "יועץ בו"ד, ואין לו להקב"ה דיעה בזה איך יתנהג.
זה מזכיר לי מה שמובא (כמדומני ברמב"ן עה"ת) שיש כיתות שחושבים שכיון שהקב"ה הוא גדול ועל השמים כבודו והוא רם על כל רמים ומגביהי לשבת, אין זה לפי כבודו להיות משפילי לראות ולהתעסק במה שקורה בארץ, והוא מתעסק רק בדברים גדולים כמו צבאות השמים ועולמת העליונים, והארץ מסרו לאחרים לנהלו,  ואנחנו בניו עם קדושיו מאמינים בני מאמינים שהקב"ה מגביהי לשבת ומשפילי לראות בשמים ובארץ, והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.
והכי נמי לגבי התורה, חס וחלילה לומר שהתורה רק מתעסק בדברים רמים ועליונים והדברים "הקטנים" אינו מתעסק בהם כאילו שאין זה לפי כבודו, ובכאלה השאיר את ההדרכה וההוראה לפרופסורים ויועצים למיניהם להחליט בשכלם הדל איך ינהגו בניו בעולם. רחמנא ליצלן מהאי דעתא.
אחזתני צמרמורת ופלצות לחשוב שיהי' אי מי בין החברים החכמים דפה שיחשוב ויאמין לכזה, ואני בכל לבי מקוה שאכן לא הבנתי את דבריהם, וכוונה אחרת לגמרי להם ולדבריהם.
 

מהבהב בחושך

משתמש רגיל
פותח הנושא
אולי תפרש לנו לדעתך הרחבה 'חכמה בגויים תאמין'.

אף אחד לא אמר שאיננו מקבלים הוראות בזה מהקב"ה. אלא שהוא בכבודו ציוונו לדאוג לבריאותינו ולחיינו, ולמען זאת אף מוטל עלינו הדאגה לפרנסתינו ופרנסת בני ביתינו. כפי שלמדנו מדרך הצדקה והחסד. וכפי שהתחייבנו על כך בכתובה ומחוייבים אנו לקיים זאת משום 'לא תגזול'. ולשם כך מוטל עלינו עפ"י תורה להשתדל בדרכי הטבע -כל חד לפום שיעורא דיליה- לדאוג לצרכים אלו. בדרכי הטבע אנו נזקקים לחכמי הטבע לדעת הדרכים הראויים לזה.
וכפי שכל חכמי ישראל בדורינו ושלפניהם טופלו ושאלו חכמי הרופאים שבאותה התקופה. יהודים ושאינם יהודיים. שומרי תורה ומצוות ושאינם.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מהבהב בחושך אמר:
אלא שהוא בכבודו ציוונו לדאוג לבריאותינו ולחיינו, ולמען זאת אף מוטל עלינו הדאגה לפרנסתינו ופרנסת בני ביתינו. כפי שלמדנו מדרך הצדקה והחסד. וכפי שהתחייבנו על כך בכתובה ומחוייבים אנו לקיים זאת משום 'לא תגזול'. ולשם כך מוטל עלינו עפ"י תורה להשתדל בדרכי הטבע -כל חד לפום שיעורא דיליה- לדאוג לצרכים אלו. בדרכי הטבע אנו נזקקים לחכמי הטבע לדעת הדרכים הראויים לזה.

כל דבריך אמת לאמיתו, רק שכחת להוסיף שגם כאשר אנו "דואגים לעצמנו" בדרכי הטבע ועל פי חכמי הטבע, הכל הוא לפי מה שהוא יתברך נתן מחכמתו לבשר ודם, וגילה להם מה שהוא רצה שנלמד על ידם, וכן הוא יתברך שם בטבע מה שהוא יתברך רצה שנראה ונלמד ממנו.
ואם זה מובן ופשוט גם לך, מה כל כך קשה להבין שלפעמים בתורתו הוא יתברך מורה לנו ע"י חכמיו חכמי הגמ' איך להתנהג גם בדברים אלה, וכי אין זה לפי כבודו? הרי בין כך כל מעשינו מתנהלים על פי רצונו והוראתו?
 

מהבהב בחושך

משתמש רגיל
פותח הנושא
העיסוק במה בריא ומה לא, והיכן וכיצד כדי להשקיע הוא חכמת הטבע. היינו לדעת המציאות אשר לפנינו. ואינו תורה. אף שהיא מנחה אותנו כיצד להתנהג בהטבע, מ"מ אינה עוסקת במה שידוע ומונח לפנינו.
התורה שניתנה משמים לא באה לסייע בחכמה זו.
דברים אלו הם שייכים לעשרה מאמרות לא לעשרה דברי הברית שניתנו בחורב.

אולי תגלה לנו לפי הבנתך, מהו לאומרם במקומות המטונפים.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
מהבהב בחושך אמר:
אני חושב שמוטב לשמוע פרופסור מומחה יותר מהרב שהזכרת.


בד"כ מחשבות צריכות להתבסס על משהו
היהודי הזה עתיר זכויות בהחדרת מודעות לנושאים שלא דוברו

וקבל את האמת ממי שאמרה
ולשמוע פרופסור זה רעיון לא רע אם יש לך מישהו שמנגיש חומר לציבור החרדי אדרבה
אבל כמדומני שאין


מהבהב בחושך אמר:
ומ"מ מפורש ברש"י שם שדברי אלו של ר' חסדא אינם 'תורה'. ועל כן לא רצה רבה בנו של ר' הונא לילך אצלו. וע"ז השיב לו ר' הונא דחיי דבריתא עדיף.


מי שקורא גמרא זו מברך ברכת התורה?
 
חלק עליון תַחתִית