תלמיד חכם שאינו נוטר

נושאים שונים

פותח הנושא
שלומי טויסיג
משתמש ותיק
הודעות: 487
הצטרף: 16 ינואר 2020, 22:08
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 75 פעמים
קיבל תודה: 79 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

תלמיד חכם שאינו נוטר

שליחה על ידי שלומי טויסיג » 24 פברואר 2020, 15:36

כתב רבנו בחיי ז"ל בספר כד הקמח [שבועות ב]
"שכל מי שנוקם ונוטר אינו הולך בדרכיו של הקדוש ברוך הוא שנא' (ירמיה ג) כי חסיד אני נאום ה' לא אטור לעולם. וכן הצדיק אין ראוי לו לנקום ולנטור, ודוקא במילי דעלמא אבל במילי דשמיא מותר ועל זה כתיב (משלי כח) שאת פני רשע לא טוב, ואמר דוד (תהלים קלט) הלא משנאיך ה' אשנא. וכתיב (משלי ח) יראת ה' שנאת רע, ביאורו שנאת איש רע. וכן בהקב"ה אף על פי שאומר לא אטור לעולם לגבי הרשעים הוא נוקם ונוטר שנא' (נחום א) נוקם ה' לצריו".
נמצא כי מי שפורץ גדר ועובר עבירה מותר לו לנטור, אך באופן אישי לא.
הרי כבר אמרו כל ת"ח שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו ת"ח (יומא כג ע"א)
מה לעשות


פותח הנושא
שלומי טויסיג
משתמש ותיק
הודעות: 487
הצטרף: 16 ינואר 2020, 22:08
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 75 פעמים
קיבל תודה: 79 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תלמיד חכם שאינו נוטר

שליחה על ידי שלומי טויסיג » 24 פברואר 2020, 15:38

וא"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק כל ת"ח שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו ת"ח, וכן יעוי' בפ"ו דשבת (סג.) דאר"ש בן לקיש אם ת"ח נוקם ונוטר כנחש הוא חגריהו על מתניך, ופירש"י חוגרו, הדבק בו שסופך ליהנות מתלמודו ע"ש.

ויל"ע מ"ט כ' דוקא שצריך לנקום ולנטור כנחש. ויעוי' במהר"צ חיות בשבת שם שכ' בזה"ל, ושמעתי לפרש ע"ד שאמרו חז"ל [תענית (ח.) ערכין (טו:) ע"ש] דשואלים לנחש מה הנאה יש לו בנשיכתו לאדם אחרי דעפר לחמו. וכן הת"ח צריך להתנהג במידה זו דנקימה ונטירה רק "לכבוד התורה" ולא "לצורכו" ולהנאת "עצמו", עכ"ל יעו"ש.

וביותר יל"פ בזה, דצריך שידמה לנחש שלא לוקח לעצמו כלום בנשיכתו כ"א "מחסיר ומזיק" לשני ולא כשאר כל החיות שדורסים וטורפים "ואוכלים" וכיו"ב, והיינו דכשיעניש הת"ח למי שזלזל בכבודו והיינו בכבוד התורה אסור שיהיה לו בזה איזה שהוא "כבוד" או "טובת הנאה" כלל והיינו שלא "לקחת" לעצמו כלום בזה כ"א במה "שנענש" המזלזל בכבודו, והיינו "שיהנה" במה שהענישו וקיים למצותו בדשמר על "כבוד התורה" ומחה על זלזולו וכמו שציוו חז"ל להעניש ולנדות על כבוד התורה כבפ"ג דברכות (יט.) דאמר ריב"ל בכד' מקומות ב"ד מנדים על "כבוד הרב" וכו' יעו"ש, וכן יעוי' ברפ"ק דמגילה (ג:) בחומרת "כבוד התורה" יעו"ש, וכן יעוי' בשבועות (ל:) דעשה דכבוד התורה עדיף ע"ש. וא"כ שפיר יש "לשמוח" על קיום דברי חז"ל בהענשת עזי פנים ודומיא דכל המצות מה"ת ומד"ס דצריך "לשמוח ולהנות" בקיומם.

ועד"ז יעוי' בפ"ג דמו"ק (יז.) דההוא צורבא מרבנן שיצאו עליו שמועות רעות שנחשד בזנות [תוס', ועש"ע בר"ח ובריטב"א], שמתיה רב יהודה, לסוף איחלש ר' יהודה ואתו רבנן לשיולי ביה ואתי האי מנודה ג"כ עמהם, וכשראהו ר' יהודה "צחק", א"ל לר' יהודה לא מספיק שנידת אותי אלא אף אתה צוחק עלי, א"ל ר"י לאו בדידך מחייכנא אלא דכי אזלינא לעוה"ב "בדיחא דעתאי דאפי' לגברא כוותך לא חניפי ליה", והיינו דאף ת"ח גדול כמותו נידה ולא החניף ולא נשא פנים ולכן צחק ר' יהודה לעצמו על שהצליח לעבוד כ"כ ע"ע, יעו"ש. והוא כש"כ דשפיר יש לשמוח ולהנות על מעשה הנידוי לכבוד התורה. וא"כ יל"פ דזהו שכ' שצריך ת"ח לנקום ולנטור כנחש, דלא "ליקח" לעצמו כלום "בנשיכתו", ומאידך נהנה בחסרונו של השני והיינו שעשה רצון התורה ונידהו לש"ש, ואתי שפיר.


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2273
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 313 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תלמיד חכם שאינו נוטר

שליחה על ידי HaimL » 25 פברואר 2020, 07:23

שלומי טויסיג כתב:
24 פברואר 2020, 15:38
וא"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק כל ת"ח שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו ת"ח, וכן יעוי' בפ"ו דשבת (סג.) דאר"ש בן לקיש אם ת"ח נוקם ונוטר כנחש הוא חגריהו על מתניך, ופירש"י חוגרו, הדבק בו שסופך ליהנות מתלמודו ע"ש.

ויל"ע מ"ט כ' דוקא שצריך לנקום ולנטור כנחש. ויעוי' במהר"צ חיות בשבת שם שכ' בזה"ל, ושמעתי לפרש ע"ד שאמרו חז"ל [תענית (ח.) ערכין (טו:) ע"ש] דשואלים לנחש מה הנאה יש לו בנשיכתו לאדם אחרי דעפר לחמו. וכן הת"ח צריך להתנהג במידה זו דנקימה ונטירה רק "לכבוד התורה" ולא "לצורכו" ולהנאת "עצמו", עכ"ל יעו"ש.

וביותר יל"פ בזה, דצריך שידמה לנחש שלא לוקח לעצמו כלום בנשיכתו כ"א "מחסיר ומזיק" לשני ולא כשאר כל החיות שדורסים וטורפים "ואוכלים" וכיו"ב, והיינו דכשיעניש הת"ח למי שזלזל בכבודו והיינו בכבוד התורה אסור שיהיה לו בזה איזה שהוא "כבוד" או "טובת הנאה" כלל והיינו שלא "לקחת" לעצמו כלום בזה כ"א במה "שנענש" המזלזל בכבודו, והיינו "שיהנה" במה שהענישו וקיים למצותו בדשמר על "כבוד התורה" ומחה על זלזולו וכמו שציוו חז"ל להעניש ולנדות על כבוד התורה כבפ"ג דברכות (יט.) דאמר ריב"ל בכד' מקומות ב"ד מנדים על "כבוד הרב" וכו' יעו"ש, וכן יעוי' ברפ"ק דמגילה (ג:) בחומרת "כבוד התורה" יעו"ש, וכן יעוי' בשבועות (ל:) דעשה דכבוד התורה עדיף ע"ש. וא"כ שפיר יש "לשמוח" על קיום דברי חז"ל בהענשת עזי פנים ודומיא דכל המצות מה"ת ומד"ס דצריך "לשמוח ולהנות" בקיומם.

ועד"ז יעוי' בפ"ג דמו"ק (יז.) דההוא צורבא מרבנן שיצאו עליו שמועות רעות שנחשד בזנות [תוס', ועש"ע בר"ח ובריטב"א], שמתיה רב יהודה, לסוף איחלש ר' יהודה ואתו רבנן לשיולי ביה ואתי האי מנודה ג"כ עמהם, וכשראהו ר' יהודה "צחק", א"ל לר' יהודה לא מספיק שנידת אותי אלא אף אתה צוחק עלי, א"ל ר"י לאו בדידך מחייכנא אלא דכי אזלינא לעוה"ב "בדיחא דעתאי דאפי' לגברא כוותך לא חניפי ליה", והיינו דאף ת"ח גדול כמותו נידה ולא החניף ולא נשא פנים ולכן צחק ר' יהודה לעצמו על שהצליח לעבוד כ"כ ע"ע, יעו"ש. והוא כש"כ דשפיר יש לשמוח ולהנות על מעשה הנידוי לכבוד התורה. וא"כ יל"פ דזהו שכ' שצריך ת"ח לנקום ולנטור כנחש, דלא "ליקח" לעצמו כלום "בנשיכתו", ומאידך נהנה בחסרונו של השני והיינו שעשה רצון התורה ונידהו לש"ש, ואתי שפיר.
י"ל עוד, שאינו נוקם ונוטר כנחש, וכי מה היא נקימתו ונטירתו של הנחש. אלא בגזירת הקב"ה, שגזר ואיבה אשית בינך ובין האישה ובין זרעך ובין זרעה. ה"נ ת"ח צריך לנקום ולנטור בגזירת השם, כמו שאמר דוד המלך הלא משנאיך השם אשנא ובתקוממיך אתקוטט וגו'
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot], ברכה והצלחה | 4 אורחים