הערשל אמר:האם בקריאת התורה צריך שיעמדו העשרה [ובעל הקורא] במקום אחד, כמו לגבי תפילה במנין, או העיקר שישנם י' ששומעים.
אמנם יתכן שזה גם נחשב ציבור, ושאני מתפילה בציבור, ששם צריך להתפלל יחד עשרה, משא"כ הכא שצריך שישמעו עשרה, אך לא דווקא יחד.שייגניסט אמר:הערשל אמר:האם בקריאת התורה צריך שיעמדו העשרה [ובעל הקורא] במקום אחד, כמו לגבי תפילה במנין, או העיקר שישנם י' ששומעים.
שאלה יפה מאוד חשבתי עליה השבת לכאורה לפי הרמב''ן בעל המאור במגילה (דף כג) וברמב''ן (במלחמות דף ה) שזה חובת ציבור צריך גדר ציבור להתחייב והיינו במקום אחד כי אם לאו נחשב יחידים שאינם חייבים בקה''ת
הערשל אמר:אמנם יתכן שזה גם נחשב ציבור, ושאני מתפילה בציבור, ששם צריך להתפלל יחד עשרה, משא"כ הכא שצריך שישמעו עשרה, אך לא דווקא יחד.שייגניסט אמר:הערשל אמר:האם בקריאת התורה צריך שיעמדו העשרה [ובעל הקורא] במקום אחד, כמו לגבי תפילה במנין, או העיקר שישנם י' ששומעים.
שאלה יפה מאוד חשבתי עליה השבת לכאורה לפי הרמב''ן בעל המאור במגילה (דף כג) וברמב''ן (במלחמות דף ה) שזה חובת ציבור צריך גדר ציבור להתחייב והיינו במקום אחד כי אם לאו נחשב יחידים שאינם חייבים בקה''ת
וכן, גם אם נקבל הסברא לדמות לתפילה בציבור, האם צריך שהבעל קורא יהי' יחד עמם כמו ש"ץ.
מנלן לתלות זאת במקום, די"ל שתלוי בי' מחויבים.שייגניסט אמר:זה לא ענין אם מדמים לתפילה בציבור פשוט הסברא בחובת ציבור שרק אם יש 10 שנקבצים רק אז חל חובת קריאה ואם כל אחד ברשות אחרת מהכ''ת לחייבם ואם אינם חייבים על כרחך שדין זה תלוי כשנמצאים 10 ולא ששומעים 10
הערשל אמר:מנלן לתלות זאת במקום, די"ל שתלוי בי' מחויבים.שייגניסט אמר:זה לא ענין אם מדמים לתפילה בציבור פשוט הסברא בחובת ציבור שרק אם יש 10 שנקבצים רק אז חל חובת קריאה ואם כל אחד ברשות אחרת מהכ''ת לחייבם ואם אינם חייבים על כרחך שדין זה תלוי כשנמצאים 10 ולא ששומעים 10
אמונה ובטחון אמר:בס"ד
שלום הערשל שאלה מענינת
לפי דבריך שזה תלוי בי' מחויבים, אדם שנמצא בבית והתפלל ביחיד ויודע
שיש עוד תשעה בשכונה שגם התפללו ביחיד, לדבריך מחויבים הם בקריאת התורה ,ובפוסקים לא מצינו שחיבים
לכן פשוט הוא שתלוי בציבור
הערשל אמר:אמונה ובטחון אמר:בס"ד
שלום הערשל שאלה מענינת
לפי דבריך שזה תלוי בי' מחויבים, אדם שנמצא בבית והתפלל ביחיד ויודע
שיש עוד תשעה בשכונה שגם התפללו ביחיד, לדבריך מחויבים הם בקריאת התורה ,ובפוסקים לא מצינו שחיבים
לכן פשוט הוא שתלוי בציבור
התוס' ביבמות דף יד. כ' דב' וה' נקרא יום הכניסה מפני שהיו מתאספים כדי לשמוע קריאת התורה, ומשמע שיש חיוב על כל אחד לשמוע יחד עם הציבור.
לא הבנתי תשובתך, אם כ' התוס' שהיו מתאספים רק לצורך לשמוע קריאה"ת, משמע שיש חיוב לשמוע עוד לפני שהם בציבור, והפירוש של חובת ציבור לכאו' היינו שאופן קיום החיוב שייך רק בציבור. וכן עמא דבר שמי שאינו שומע קריאה"ת בציבור הולך אח"כ להשלים במנין אחר. (ובזכרון משה יש מנינים לפני השקיעה של קריאה"ת).שייגניסט אמר:אין קשר בין אחד לשני (עיין רשב''א מגילה ג ע''א יותר מבואר) זה הסיבה שתקנו בב' וה' כי היה יום הכניסה
אדרבה, הסברא נותנת שאם קריאת התורה היא חובת הציבור, אז לא צריכים שיעמדו במקום אחד, שהרי ניכר צירופם. אבל תפילה, שיכול להתפלל היחיד, רק שצריך להדר אחר ציבור, צריכים להתקבץ במקום שניכר שהם מצטרפים זע"ז, ואין מתפללים יחידים.שייגניסט אמר:הערשל אמר:האם בקריאת התורה צריך שיעמדו העשרה [ובעל הקורא] במקום אחד, כמו לגבי תפילה במנין, או העיקר שישנם י' ששומעים.
שאלה יפה מאוד חשבתי עליה השבת לכאורה לפי הרמב''ן בעל המאור במגילה (דף כג) וברמב''ן (במלחמות דף ה) שזה חובת ציבור צריך גדר ציבור להתחייב והיינו במקום אחד כי אם לאו נחשב יחידים שאינם חייבים בקה''ת
אינני מבין את דברי המו"ק שהרי שם מדובר על להוציא את הרבים, וזה ודאי אינו כבוד הציבור, משא"כ בצירוף למנין, ולמה הוצרך לה"ט.ל.מ. אמר:עי' מור וקציעה סי' נה שצידד שמסברא היה מקום לומר כדעת הפוסקים שאשה מצטרפת לעשרה לתפילה, שכל הטעם שאינה קוראת בתורה אמרו במגילה כג. מפני כבוד הציבור, וזה שייך דוקא בקריה"ת, "דלא אפשר אלא עם הציבור במקום אחד ובמעמד אחד בתוכם ממש", משא"כ בצירוף לעשרה דאפשר לאשה לעמוד מן הצד או בחדר או בחצר קטן הפרוץ במילואו לגדול (אך עי"ש שהסכים שלהלכה אין לנהוג כן).
מהו הספק בקדיש שעל המגדל. הלא אין בזה ברכה ולא חשש הזכרת שם שמיים לבטלה. וגם אין בזה חובה של תפילה בציבור, רק הוא שבח שנתקן לאמרו בציבור, ומה הספק בכך, הלא העונים נמצאים בביהכנ"ס ועונים עליו כאחד.הערשל אמר:מצאתי בראבי"ה שדן איך אפשר לומר קדיש אחר קריאה"ת על המגדל שקוראים עליו, שדינו כרשות נפרדת, ומשמע שמצד שהקורא נמצא ברשות אחרת בשעת קריאה לא איכפ"ל, ועדיין יש לדון אם יש להוכיח מכאן כשהעשרה עצמם גם ברשויות חלוקות, ונראה שאכן יש להוכיח, שהרי מצוי שהעומדים על המגדל הם משלימים המנין, ומ"ט לא התקשה מש"ה.
עי' סי' נה מ"ב ס"ק נו שאם הש"ץ בחדר אחר אין לו לומר קדיש. והביאור הוא שזו תפילה שניתקנה לאומרה בי', וכעת אומרה ביחיד. וסברת הראבי"ה שם לצרף זה מפני שרואים אלו את אלו.HaimL אמר:מהו הספק בקדיש שעל המגדל. הלא אין בזה ברכה ולא חשש הזכרת שם שמיים לבטלה. וגם אין בזה חובה של תפילה בציבור, רק הוא שבח שנתקן לאמרו בציבור, ומה הספק בכך, הלא העונים נמצאים בביהכנ"ס ועונים עליו כאחד.
המגדל של הראבי"ה היה עשוי כעין בימה שלנו, או כעין בית ועלייה שע"ג (כמו שמצוי בעזרת הנשים, שעושים אותה כעין עלייה)?הערשל אמר:עי' סי' נה מ"ב ס"ק נו שאם הש"ץ בחדר אחר אין לו לומר קדיש. והביאור הוא שזו תפילה שניתקנה לאומרה בי', וכעת אומרה ביחיד. וסברת הראבי"ה שם לצרף זה מפני שרואים אלו את אלו.HaimL אמר:מהו הספק בקדיש שעל המגדל. הלא אין בזה ברכה ולא חשש הזכרת שם שמיים לבטלה. וגם אין בזה חובה של תפילה בציבור, רק הוא שבח שנתקן לאמרו בציבור, ומה הספק בכך, הלא העונים נמצאים בביהכנ"ס ועונים עליו כאחד.
הוא מתאר שם שהיו לו קשתות כצורת הפתח, (אינני יודע את מקומו של ראבי"ה מצאתי זאת ע"י חיפוש באוצר החכמה, אודות לאדיבותם, יבורכו מפי עליון).HaimL אמר:המגדל של הראבי"ה היה עשוי כעין בימה שלנו, או כעין בית ועלייה שע"ג (כמו שמצוי בעזרת הנשים, שעושים אותה כעין עלייה)?
הבנתי. אולי בכה"ג זה באמת נראה כחולק רשות בפנ"עהערשל אמר:הוא מתאר שם שהיו לו קשתות כצורת הפתח, (אינני יודע את מקומו של ראבי"ה מצאתי זאת ע"י חיפוש באוצר החכמה, אודות לאדיבותם, יבורכו מפי עליון).HaimL אמר:8המגדל של הראבי"ה היה עשוי כעין בימה שלנו, או כעין בית ועלייה שע"ג (כמו שמצוי בעזרת הנשים, שעושים אותה כעין עלייה)?
הוא לא מדבר שם מצד נראה כחולק רשות, אלא שמצד הדין הוא רשות נפרדת.HaimL אמר:הבנתי. אולי בכה"ג זה באמת נראה כחולק רשות בפנ"ע