יהי חסדך עלינו
משתמש ותיק
ידוע אם יש בעיה של טילטול
לכאורה זה מלבושיהי חסדך עלינו אמר:ידוע אם יש בעיה של טילטול
יושבי יעבץ אמר:לכאורה זה מלבושיהי חסדך עלינו אמר:ידוע אם יש בעיה של טילטול
יושבי יעבץ אמר:לכאורה זה מלבושיהי חסדך עלינו אמר:ידוע אם יש בעיה של טילטול
יש כאן נידון למעשה - שלא יצא לרה"רמשה נחום אמר:יש כאן ספק פיקוח נפש, ואין כאן נידון למעשה.
נסחפת קצת, גם אם הדין מחייב ללבוש מסיכה אי"ז פיקו"נ אלא מצות שמירת הנפש כמו שלא יניח סולם רעוע בתוך ביתו וכדו' שבודאי שאינו מתיר חילול שבת.משה נחום אמר:יש כאן ספק פיקוח נפש, ואין כאן נידון למעשה.
יהי חסדך עלינו אמר:למה זה שונה מכפפות שאסר המשנ"ב
זה בגדר של ניתן רשות למשחית, וגם סולם רעוע פשוט לי ומורגש כן לכל שמחייב חילול שבת.מלך שבא אמר:נסחפת קצת, גם אם הדין מחייב ללבוש מסיכה אי"ז פיקו"נ אלא מצות שמירת הנפש כמו שלא יניח סולם רעוע בתוך ביתו וכדו' שבודאי שאינו מתיר חילול שבת.משה נחום אמר:יש כאן ספק פיקוח נפש, ואין כאן נידון למעשה.
זאת מלבד מה שהעירו כבר שאפי' אם היה פיקו"נ לא הי' היתר לצאת מהבית עם זה.
שמח בחור אמר:באצולי טינוף, מבואר בשבת יא ע"א שאסור משום טלטול.
בן ראם אמר:ר' אשר וייס נטה להקל בתשובתו במקום צורך, אמנם כ' דבשעת הילוך ברה"ר לכאורה לא צריך להם, ולכן עדיף אם אפשר להטמינם ליד מקום שצריך להם. אך ייתכן שבשל התקנה החדשה המחייבת לבישה ברה"ר אין מקום לתוספת זו. לא יכול לצרף את הקובץ.
כאן ציינו מדברי המ"ב סימן שא ס"ק נד דשרי בצער הגוףאריה שאג אמר:שמח בחור אמר:באצולי טינוף, מבואר בשבת יא ע"א שאסור משום טלטול.
מבואר בראשונים כמדומני שלהציל מטינוף הבגדים אסור
ולהציל מטינוף הבשר שלא יצערנו מותר
וזה לכאו' הוי להציל מצער
אלא שיש בזה פשטות סתירה בשו"ע אם מספיק הצלה מצער או דווקא אם גם מרפא
וכבר עמד בזה רעק"א בג' השו"ע
וכמדומה המשנ"ב מביא בזה מהאחרונים (כותב מהזכרון)
איך שיהיה, כל זה דווקא אם לובש כדי לא להידבק,
אבל כדי שלא ידביק לכאו' אין היתר
כמובן כל זה מתייחס לעיקר הדין. ולא לחששות של דילמא אתי למישלף וכו'
רק מעיר.עמנואל אמר:מאי שנא מקמיע?
או מאצולי מצערא שמותר גם כשאינו דרך מלבוש.
לעניות דעתי נראה פשוטעמנואל אמר:מאי שנא מקמיע?
או מאצולי מצערא שמותר גם כשאינו דרך מלבוש.
על זה מדברים שלכאו' זה לא פשוט ולא ברורחניכי הישיבות אמר:אני לא יודע איך אף אחד לא נכנס לפרט הזה
אבל הנפק"מ העצומה שיש כאן היא: מה מטרת המסיכה?
אם עושה את זה בשביל שלא יוזק פשוט וברור שיכול לטלטל זה ממש כמו מלבוש ואין על כך עוררין
אך דא עקא שמי שמחייב ללבוש הלא היא חוקי המדינה ומרטת היא יותר שלא תזיק אחרים
וא"כ זה כבר לא נהפך למלבוש וכתוב על כך מפורש שרק בשביל שלא יזיק אסור בטלטול ולפי"ז עדיף שלא יצא כלל אם חושש באמת שיזיק!
אלא שיש לדון שבודאי כוונת כל אחד גם על עצמו ולא רק לשמור את החוק לא להזיק אחרים
וכאן נכנסים לנידון האם מחשבת האדם פרטית היא סיבה להגדיר כמלבוש אצלו ומסברא לכא' כן
ויש לדון.
נדיב לב אמר:כאן ציינו מדברי המ"ב סימן שא ס"ק נד דשרי בצער הגוףאריה שאג אמר:שמח בחור אמר:באצולי טינוף, מבואר בשבת יא ע"א שאסור משום טלטול.
מבואר בראשונים כמדומני שלהציל מטינוף הבגדים אסור
ולהציל מטינוף הבשר שלא יצערנו מותר
וזה לכאו' הוי להציל מצער
אלא שיש בזה פשטות סתירה בשו"ע אם מספיק הצלה מצער או דווקא אם גם מרפא
וכבר עמד בזה רעק"א בג' השו"ע
וכמדומה המשנ"ב מביא בזה מהאחרונים (כותב מהזכרון)
איך שיהיה, כל זה דווקא אם לובש כדי לא להידבק,
אבל כדי שלא ידביק לכאו' אין היתר
כמובן כל זה מתייחס לעיקר הדין. ולא לחששות של דילמא אתי למישלף וכו'
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=9786#p129246
זה באמת נדון מעניין, כי אף אם אין חשש שישלוף לגמרי, אבל הרי זה ודאי שיש מצב שמושך מעט למטה לגלות הפה וכו' וממשיך ללכת כך ברה"ריושבי יעבץ אמר:מקסימום מושכים מעט למטה לגלות הפה - כבר התרגלנו לדבר עם המסיכה
אריה שאג אמר:על זה מדברים שלכאו' זה לא פשוט ולא ברורחניכי הישיבות אמר:אני לא יודע איך אף אחד לא נכנס לפרט הזה
אבל הנפק"מ העצומה שיש כאן היא: מה מטרת המסיכה?
אם עושה את זה בשביל שלא יוזק פשוט וברור שיכול לטלטל זה ממש כמו מלבוש ואין על כך עוררין
אך דא עקא שמי שמחייב ללבוש הלא היא חוקי המדינה ומרטת היא יותר שלא תזיק אחרים
וא"כ זה כבר לא נהפך למלבוש וכתוב על כך מפורש שרק בשביל שלא יזיק אסור בטלטול ולפי"ז עדיף שלא יצא כלל אם חושש באמת שיזיק!
אלא שיש לדון שבודאי כוונת כל אחד גם על עצמו ולא רק לשמור את החוק לא להזיק אחרים
וכאן נכנסים לנידון האם מחשבת האדם פרטית היא סיבה להגדיר כמלבוש אצלו ומסברא לכא' כן
ויש לדון.
לכאורה זה מוגדר כמשהו שלובשים כדי שלא יינזק
כי פשטות זה מלבוש מצד עצמו - אין כזה מלבוש חוץ מעניין הנזק,
ובדין הצלה מצער שלא מרפא בעצמו, יש נדון כמו שהעירו מקודם
עי' בשו"ע סכ"ח שכ' שהקושר מטבע להגין שלא ינגף וגם הוא מרפא מותר
וכ' המג"א דמשמע שאם אינו מרפא אלא שעושה כדי שלא ינגף אסור
וציין לסכ"ב שגם שם נראה כן בשו"ע
אך עי' בהגהות רעק"א שכ' ועי' סי"ג וצ"ע.
ועי' מה שכ' ס"ק קח מה שהביא מא"ר ועוד אחרונים.
גם אני מדבר על זהחניכי הישיבות אמר:אריה שאג אמר:על זה מדברים שלכאו' זה לא פשוט ולא ברורחניכי הישיבות אמר:אני לא יודע איך אף אחד לא נכנס לפרט הזה
אבל הנפק"מ העצומה שיש כאן היא: מה מטרת המסיכה?
אם עושה את זה בשביל שלא יוזק פשוט וברור שיכול לטלטל זה ממש כמו מלבוש ואין על כך עוררין
אך דא עקא שמי שמחייב ללבוש הלא היא חוקי המדינה ומרטת היא יותר שלא תזיק אחרים
וא"כ זה כבר לא נהפך למלבוש וכתוב על כך מפורש שרק בשביל שלא יזיק אסור בטלטול ולפי"ז עדיף שלא יצא כלל אם חושש באמת שיזיק!
אלא שיש לדון שבודאי כוונת כל אחד גם על עצמו ולא רק לשמור את החוק לא להזיק אחרים
וכאן נכנסים לנידון האם מחשבת האדם פרטית היא סיבה להגדיר כמלבוש אצלו ומסברא לכא' כן
ויש לדון.
לכאורה זה מוגדר כמשהו שלובשים כדי שלא יינזק
כי פשטות זה מלבוש מצד עצמו - אין כזה מלבוש חוץ מעניין הנזק,
ובדין הצלה מצער שלא מרפא בעצמו, יש נדון כמו שהעירו מקודם
עי' בשו"ע סכ"ח שכ' שהקושר מטבע להגין שלא ינגף וגם הוא מרפא מותר
וכ' המג"א דמשמע שאם אינו מרפא אלא שעושה כדי שלא ינגף אסור
וציין לסכ"ב שגם שם נראה כן בשו"ע
אך עי' בהגהות רעק"א שכ' ועי' סי"ג וצ"ע.
ועי' מה שכ' ס"ק קח מה שהביא מא"ר ועוד אחרונים.
אני מדבר אם זה רק בשביל שלא יוזק
שזה ממש דומה למבואר בשו"ע בסי' שא' סי"ד לאצולי טינוף
למה אין זה פשוט וברור ולכא' הוא כ"ש כיון שטינוף הוא סיבה פחות להתיר מדבר שמזיק
ויש לדון