סקר אריכות תפילות הימים הנוראים

תפילות ר"ה ארוכות מידי

  • קצר מדי, צריך שמונה שעות

    קולות: 34 18.8%
  • מספיק שעתיים

    קולות: 11 6.1%
  • מספיק ארבע עד ארבע וחצי שעות

    קולות: 45 24.9%
  • בגבול הטעם הטוב, לא יותר מכך

    קולות: 44 24.3%
  • לאחר שש, שבע שעות אני מרגיש סיפוק

    קולות: 41 22.7%
  • לאחר שש, שבע שעות אני מרגיש עייף תשוש וריקני

    קולות: 6 3.3%

  • סה"כ בוחרים
    181
בעשרות שנים האחרונות תפילות ראש השנה אורכות שעות ע"ג שעות
אצלנו מתקיימים שני מנינים
1. ותיקין, מהשעה 5 וחצי עד 12 וחצי
2. מנין רגיל. מהשעה 7 עד השעה 1
הניחא אם התפילה היתה מתארכת למעלה משש שעות בגלל הקצב האיטי
אבל מה?
התפילה מתארכת בגלל סיבות אחרות
החזנים סוחבים, וכל המרבה הרי זה משובח, ואילו הציבור עייף 
וכל הטעם הטוב סר מסוף השעה רביעית ואילך

מוזמנים להצביע בסקר
 
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
אני מתפלל כותיקין ומסיים בין 11 ל-12 כך שסעודת החג מתקיימת במקביל בערך לשבת רגילה, וכל סדר היום נשמר, אחרי הסעודה אפשר לפוש קצת [עונג יו"ט] וכו'.
מאידך אם אתפלל ב-7 ואסיים בין 2 ל-3 האשה צריכה להתמודד עם הילדים כ"י משך כמה שעות טובות, אחר כך עורכים שולחן, ותיכף אחרי זה למנחה, כך שהאשה עם הילדים חווים יום מטורלל.
מה דעת הציבור ?
 

דרומאי

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
אני מתפלל כותיקין ומסיים בין 11 ל-12 כך שסעודת החג מתקיימת במקביל בערך לשבת רגילה, וכל סדר היום נשמר, אחרי הסעודה אפשר לפוש קצת [עונג יו"ט] וכו'.
מאידך אם אתפלל ב-7 ואסיים בין 2 ל-3 האשה צריכה להתמודד עם הילדים כ"י משך כמה שעות טובות, אחר כך עורכים שולחן, ותיכף אחרי זה למנחה, כך שהאשה עם הילדים חווים יום מטורלל.
מה דעת הציבור ?
ודאי שאם ההתמודדות קשה על הרבנית מצוה להתחשב בה ולהתפלל כותיקין.
ובאמת ראוי שאם הבעל מתפלל כותיקין לשלוח את האשה להתפלל מוסף בבית הכנסת ובינתיים לשמור על הילדים.
אך מה שכתבת על 'עונג יום טוב' כמדומה שאינו ענין לראש השנה, ואדרבה יש להרבות בתהלים ובתפילות ותחנונים. כמובן שאם נצרך לשינה מחמת שקם מוקדם וע"מ להמשיך את היום פשיטא שאין בכך חסרון, אך עונג יום טוב לא שייך לכאן.

המעלה בתפילה שנגמרת מאוחר היא שאז יצא רוב היום בתפילות, וזהו עיקרו של יום.
 
 

פרי

משתמש רגיל
הסקר נראה מוטה
לא נתתם אפשרות פשוטה לומר: 
אני מרוצה ואין לי טענות כך זה מתאים

השנה שאין נשים אפשר לקצר
רוב הגברים רק רוצים לגמור עם זה
הנשים נהנות כנראה יותר מהתפילות והניגונים
ובשבחן דברתי
 

מודים דרבנן

משתמש ותיק
ג"א לא לגמרי מרוצה מהאריכות,
אצלנו מתחילים בשבע וגומרים בשתיים, אני הייתי מוותר על ההפסקה הארוכה ביו ההפטרה לתקיעות [רשמית היא רק חצי שעה, בפועל עד שכולם חוזרים+ דרשה לפני התקיעות שלא מעניין את אף אחד, סה"כ כמעט שעה!], את הפסוד"ז ניתן לקצץ לחצי שעה [במקום חמישים דקות], ואם היו עוד טיפה מקצרים היו גומרים בשתיים עשרה וחצי, שזה בעיני שעה מאוד סבירה, לא ממש כמו כל שבת, כי בכל זאת רוצים אוירה של תפילות ארוכות וכו', אבל גם לא לגמרי משבש את כל סדר היום.
 

DS054

משתמש רגיל
יש לי שאלה לכבוד הרבנים הכותבים והמגיבים, הרי מי שלא מרוצה מהאריכות יכול ללכת למניין בו לא מאריכים, או לפתוח מניין חדש, וכמו שיש כבר כיום הרבה מניינים במגוון סגנונות החל מאריכות רבה ועד לקיצור נמרץ...
אני חייב לציין שאני לא בא לקנטר חלילה, אלא רק בשביל ההבנה!
 

סופר המלך

משתמש ותיק
מודים דרבנן אמר:
 את הפסוד"ז ניתן לקצץ לחצי שעה [במקום חמישים דקות],
חוץ מהיתום שתפקידו לומר קדיש בזמן שכתוב במודעה, ועוד כמה מאריכים, לא ראיתי הרבה שמתחילים פסוקי דזמרה כ"כ מוקדם. 
כל אחד מתחיל בשעה שנוחה לו.
 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
אני מתפלל כותיקין ומסיים בין 11 ל-12 כך שסעודת החג מתקיימת במקביל בערך לשבת רגילה, וכל סדר היום נשמר, אחרי הסעודה אפשר לפוש קצת [עונג יו"ט] וכו'.
מאידך אם אתפלל ב-7 ואסיים בין 2 ל-3 האשה צריכה להתמודד עם הילדים כ"י משך כמה שעות טובות, אחר כך עורכים שולחן, ותיכף אחרי זה למנחה, כך שהאשה עם הילדים חווים יום מטורלל.
מה דעת הציבור ?

גא"מ
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
DS054 אמר:
יש לי שאלה לכבוד הרבנים הכותבים והמגיבים, הרי מי שלא מרוצה מהאריכות יכול ללכת למניין בו לא מאריכים, או לפתוח מניין חדש, וכמו שיש כבר כיום הרבה מניינים במגוון סגנונות החל מאריכות רבה ועד לקיצור נמרץ...
אני חייב לציין שאני לא בא לקנטר חלילה, אלא רק בשביל ההבנה!

התועלת בסקר
אנחנו רגילים לעשות כי כולם עושים ולא שמים לב מה מתאים לנו
והפורום בכלל והסקר הזה בפרט פותח לנו מבטים נוספים
(הכל כמובן בגווני השחור ולא חלילה אפור או לבן...)

אם כי אני לא השתתפתי בסקר כי אין אופציה של חמש שעות שזה זמן הגיוני לדעתי
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
אך מה שכתבת על 'עונג יום טוב' כמדומה שאינו ענין לראש השנה, ואדרבה יש להרבות בתהלים ובתפילות ותחנונים. כמובן שאם נצרך לשינה מחמת שקם מוקדם וע"מ להמשיך את היום פשיטא שאין בכך חסרון, אך עונג יום טוב לא שייך לכאן.
והמקרא מכחיש אותך
לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים כי חדות ד' הוא מעוזכם
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
דרומאי אמר:
אך מה שכתבת על 'עונג יום טוב' כמדומה שאינו ענין לראש השנה, ואדרבה יש להרבות בתהלים ובתפילות ותחנונים. כמובן שאם נצרך לשינה מחמת שקם מוקדם וע"מ להמשיך את היום פשיטא שאין בכך חסרון, אך עונג יום טוב לא שייך לכאן.
והמקרא מכחיש אותך
לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים כי חדות ד' הוא מעוזכם
אכן. בזמן חז"ל תפילות ראש השנה לא היו ארוכות משמעותית מתפילת שבת, בסך הכל נוספו שתי ברכות במוסף + תקיעות [וכמובן ללא למנצח לבני קורח ושאר הפסוקים]. קשה לומר שזה 'עיקרו של יום'.
 

איש האשכולות

משתמש ותיק
עקביא בן מהלל אומר אמר:
בעשרות שנים האחרונות תפילות ראש השנה אורכות שעות ע"ג שעות
אצלנו מתקיימים שני מנינים
1. ותיקין, מהשעה 5 וחצי עד 12 וחצי
2. מנין רגיל. מהשעה 7 עד השעה 1
הניחא אם התפילה היתה מתארכת למעלה משש שעות בגלל הקצב האיטי
אבל מה?
התפילה מתארכת בגלל סיבות אחרות
החזנים סוחבים, וכל המרבה הרי זה משובח, ואילו הציבור עייף 
וכל הטעם הטוב סר מסוף השעה רביעית ואילך

מוזמנים להצביע בסקר
הלוואי שיתפלל אדם כל היום!
 
איננו גרים, ומסורותינו עמנו. ברמ"א סי' תקפד ס"א כ' בשם מהרי"ל שנוהגים להאריך בפיוטים ותפילות עד חצות, ועי"ש במג"א ובמ"ב שנראה שהמושג "אריכות" פירושו הן בפיוטים והן בניגונים (אלא שמחלקים בין שבת לחול לגבי אריכות בניגונים).

אמנם כשבאים להתחקות על מסורות אבותינו כפי שהיו בימיהם ממש, יש לקחת בחשבון שמסתמא הם היו אומרים את כל הפיוטים (אם כי כעת אני מתעורר שאם כן לא מובנת המשמעות של "להאריך בפיוטים" דלעיל, ואולי באמת מעיקרא לא נתקנו אלא כהצעה לרוצה לפייט ולא כסדר גמור, וכתבתי לפי דלות ידיעותיי, ובודאי הדברים ידועים יותר), ועם כ"ז נשאר להם זמן גם לניגונים, וידוע - איני זוכר המקור - שמקור הניגון האשכנזי של ימים נוראים שמשותף בשורשו (יתכן: כמעט) לכל הקהילות האשכנזיות, הוא ממהרי"ל, שהיה ש"צ גדול, אבי מנהגי אשכנז ומרא דשמעתתא הנ"ל, והרי שהניגונים והפיוטים באו כחדא וכולהו עד חצות. אמנם יתכן מאוד שהתפללו כותיקין, ויש לברר זמן הנץ וחצות במגנצא/מיינץ בתקופת ר"ה. ובודאי שהסגנון השתנה בין ימינו לימיהם, אבל עכ"פ רואים שיש מושג ש להאריך בניגונים ואינו המצאה בת ימינו, ויש לו שורש וענף <אם כי ככל המנהגים, יש כבר מקום לתמרון ולסדרי עדיפויות כידוע>. 

אגב, בנד' במחזורים נראה שמהרי"ל היה חזן הן שחרית והן במוסף, כי בודאי המשמעות של "חזן" בימים נוראים היא במוסף, ומ"מ במחזורים איתא שמהרי"ל היה קורא בקול בפיוט 'שבח מגדל עז שם הגדול' בשחרית יום ב', ויל"ע.
 
 

יצחק ב

משתמש ותיק
חזק וברוך אמר:
איש ווילנא אמר:
דרומאי אמר:
אך מה שכתבת על 'עונג יום טוב' כמדומה שאינו ענין לראש השנה, ואדרבה יש להרבות בתהלים ובתפילות ותחנונים. כמובן שאם נצרך לשינה מחמת שקם מוקדם וע"מ להמשיך את היום פשיטא שאין בכך חסרון, אך עונג יום טוב לא שייך לכאן.
והמקרא מכחיש אותך
לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים כי חדות ד' הוא מעוזכם
אכן. בזמן חז"ל תפילות ראש השנה לא היו ארוכות משמעותית מתפילת שבת, בסך הכל נוספו שתי ברכות במוסף + תקיעות [וכמובן ללא למנצח לבני קורח ושאר הפסוקים]. קשה לומר שזה 'עיקרו של יום'.


וז"ל הרא"ש פ"ד דברכות וכ"כ תוס' שם.
תנו רבנן היו לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוספין מתפלל של מנחה ואחר כך מתפלל של מוספין ר' יודא אומר מתפלל של מוספין ואחר כך מתפלל של מנחה שזו היא מצוה עוברת וזו אינה עוברת. אמר רבי יוחנן הלכה מתפלל של מנחה ואחר כך מתפלל של מוספין ה"ג וכך היא שנויה בזבחים פ"ק דף יב. ובפרק כל התדיר דף צא. דהלכה כרבנן דהכא ואם כן יש ליזהר כשמאחרים ביום הכפורים תפלת שחרית עד אחר שבע שעות שיש להקדים תפלת המנחה קודם תפלת המוסף ובירושלמי דפירקין גרסינן רבי חייא בשם רבי יוחנן תפלת המנחה ותפלת המוסף תפלת המנחה קודמת הוו בעו למימר בשאין שהות ביום להתפלל שתיהם. אבל אם יש שהות ביום להתפלל שתיהם תפלת המוסף קודמת ר' נתן בר טובי אמר אפילו יש שהות ביום להתפלל שתיהם תפלת המנחה קודמת והתניא הקדים תפלת המנחה לתפלת המוסף יצא בדיעבד אין לכתחלה לא הוא פתר לה בשלא הגיע זמן לתפלה כהא דריב"ל דהוה מפקיד לתלמידיו אי הוה לכון אריסטון ומטא יומא לשית שעי עד דלא סליקתון תסקון לאריסטון תיהוון מצלי דמנחה עד שלא תסקון תשרון משמע שכך א"ל דבשעת מנחה קטנה שהוא עיקר זמן המנחה אז יש להקדים תפלת המנחה קודם תפלת מוסף אבל במנחה גדולה דשבע שעות אין לחוש. ומיהו גמרא דידן לא סבר הכי דאפי' בשעה שביעית פסקינן כרבנן שצריך להקדים תפלת המנחה וי"מ דהא דקאמר היו לפניו שתי תפלות מתפלל של מנחה תחלה היינו דווקא שצריך עתה להתפלל שתיהם כי ההיא דירושל' שרוצה ליכנס לסעודה גדולה ואי אפשר לו להתחיל עד שיתפלל כיון שצריך להתפלל שתיהן תפלת המנחה קודמת שהיא תדירה וגם עיקר זמנה. אבל אם אינו צריך להתפלל תפלת המנחה יכול להקדים תפלת המוספין ולאחר תפלת המנחה עד סמוך לדמדומי החמה:עכ"ל. עייין עוד ברבינו יונה שם ועוד ראשונים.
אולי בזמן חכמי הגמ' זה לא היה ככה (בנות ישראל הספיקו לצאת לכרמים...) עכ"פ בזמן הראשונים כבר היה אריכות גדולה בתפילות הימים הנוראים כשהדעת נותנת שמסתמא הם התחילו כבר בהנץ.  

 
 

יאן

משתמש ותיק
אני מתפלל משש וחצי עד אחד וחצי בערך.
אני מעדיף "להעביר" את היום בבית הכנסת, גם משום הענין של מזליה דמיך, שלא ישאר זמן לישון, וגם כי אני ארגיש גרוע להיות בבית ויש עוד שעתיים עד מנחה, ופתאום חס ושלום אני ימצא את עצמי עם עיתון ביד.
 

דרומאי

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
דרומאי אמר:
אך מה שכתבת על 'עונג יום טוב' כמדומה שאינו ענין לראש השנה, ואדרבה יש להרבות בתהלים ובתפילות ותחנונים. כמובן שאם נצרך לשינה מחמת שקם מוקדם וע"מ להמשיך את היום פשיטא שאין בכך חסרון, אך עונג יום טוב לא שייך לכאן.
והמקרא מכחיש אותך
לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים כי חדות ד' הוא מעוזכם
חדות ה' היא מעוזכם הוא מקור לעונג יום טוב?
והלמאי לא אמר להם גם שינה, הלא שינה בשבת תענוג?
 

עקביא בן מהלל אומר

משתמש ותיק
פותח הנושא
פרי אמר:
הסקר נראה מוטה
לא נתתם אפשרות פשוטה לומר: 
אני מרוצה ואין לי טענות כך זה מתאים

השנה שאין נשים אפשר לקצר
רוב הגברים רק רוצים לגמור עם זה
הנשים נהנות כנראה יותר מהתפילות והניגונים
ובשבחן דברתי

למה להאמין?
לקטע הראשון או האחרון?
 

עקביא בן מהלל אומר

משתמש ותיק
פותח הנושא
תודה על השעבר לכל מי שהשתתף בסקר או ששיתף את דעתו ותחושותיו באשכול
ותודה מראש לכל מי שעוד ישתתף ויצביע בסקר החשוב
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
אברהם לוי אמר:
אני מתפלל כותיקין ומסיים בין 11 ל-12 כך שסעודת החג מתקיימת במקביל בערך לשבת רגילה, וכל סדר היום נשמר, אחרי הסעודה אפשר לפוש קצת [עונג יו"ט] וכו'.
מאידך אם אתפלל ב-7 ואסיים בין 2 ל-3 האשה צריכה להתמודד עם הילדים כ"י משך כמה שעות טובות, אחר כך עורכים שולחן, ותיכף אחרי זה למנחה, כך שהאשה עם הילדים חווים יום מטורלל.
מה דעת הציבור ?
אך מה שכתבת על 'עונג יום טוב' כמדומה שאינו ענין לראש השנה,
 

בב"י (ובלבוש) סי' תקצז הוזכר ענין עונג יו"ט לגבי ר"ה.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
מה שחשוב זה שיהיה גיוון באופן שלא יתביישו ללכת למנין אחר (כגון שהותיקין יהיה מהר)
וכך כל אחד יוכל לקיים עונג יום טוב כפי טבעו
(שהרי כל כך החמירו בו חז"ל באינספור הלכות במס' ביצה).
ובזה לא יפסיד כל מי שהעונג שלו הוא רק רוחני או מוזיקלי ומאידך בטנו איננה מקרקרת ורגליו אינן כורעות ומוחו אינו דמיך בחזרת הש"ץ.
 

דרומאי

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
דרומאי אמר:
אברהם לוי אמר:
אני מתפלל כותיקין ומסיים בין 11 ל-12 כך שסעודת החג מתקיימת במקביל בערך לשבת רגילה, וכל סדר היום נשמר, אחרי הסעודה אפשר לפוש קצת [עונג יו"ט] וכו'.
מאידך אם אתפלל ב-7 ואסיים בין 2 ל-3 האשה צריכה להתמודד עם הילדים כ"י משך כמה שעות טובות, אחר כך עורכים שולחן, ותיכף אחרי זה למנחה, כך שהאשה עם הילדים חווים יום מטורלל.
מה דעת הציבור ?
אך מה שכתבת על 'עונג יום טוב' כמדומה שאינו ענין לראש השנה,
בב"י (ובלבוש) סי' תקצז הוזכר ענין עונג יו"ט לגבי ר"ה.
משם ראיה להיפוך.
 
 

פרי

משתמש רגיל
עקביא בן מהלל אומר אמר:
פרי אמר:
הסקר נראה מוטה
לא נתתם אפשרות פשוטה לומר: 
אני מרוצה ואין לי טענות כך זה מתאים

השנה שאין נשים אפשר לקצר
רוב הגברים רק רוצים לגמור עם זה
הנשים נהנות כנראה יותר מהתפילות והניגונים
ובשבחן דברתי

למה להאמין?
לקטע הראשון או האחרון?
אמרתי רוב
 
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
ברור שיש נוהג שונה בין הקהילות בכל הנוגע לתפילות הימים הנוראים, כמו למשל אצל החסידים (וכמו שכבר ציין אחד הכותבים לעיל), התפילות אורכות כמעט מבוקר ועד ליל, ואילו אצל הליטאים הזמן נע סביב החמש-שבע שעות (בישיבות יותר ארוך בערך שמונה שעות), אצל ספרדים ותימנים איני יודע בבירור אבל כמדומני שקצת יותר קצר מליטאים.

בכל אופן אני אישית מזדהה עם הכותב שקם להתפלל בנץ וגומר את התפילה בערך ב11-12 כך סדר היום מתנהל כראוי, אוכלים בזמן, נחים בזמן (גם אם לא ישנים) ומתפללים בזמן.
ימי ר"ה הם ימים עמוסים וכדאי לתכנן אותם כראוי.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
קדמא ואזלא אמר:
דרומאי אמר:
אך מה שכתבת על 'עונג יום טוב' כמדומה שאינו ענין לראש השנה,
בב"י (ובלבוש) סי' תקצז הוזכר ענין עונג יו"ט לגבי ר"ה.
משם ראיה להיפוך.
 
א"כ לדבריך יש מכאן ראי' גם שאין מצות עונג שבת, דהא בחדא מחתא מחתינהו. (ואני לא מדבר למ"ד שמצוה להתענות בר"ה).
דהוא איירי שם בר"ה שחל בשבת וכ' וז"ל: "ואם כן אפילו להני דסברי דמצוה לאכול בכהאי גוונא מודו דלית כאן דררא דביטול עונג שבת ויום טוב הואיל דמן השמים הראוהו דתעניתו חביבה בשמים בראש השנה".


שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תקכט סעיף ה
"ב' מצות אלו שהן כבוד ועונג הן נוהגות גם כן בראש השנה שהרי נאמר בו מקרא קדש"
(אמנם יש לציין, שבסי' קפ"ח ס"י נראה מדבריו להיפך, וצ"ע).
 

דרומאי

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
דרומאי אמר:
קדמא ואזלא אמר:
בב"י (ובלבוש) סי' תקצז הוזכר ענין עונג יו"ט לגבי ר"ה.
משם ראיה להיפוך.
א"כ לדבריך יש מכאן ראי' גם שאין מצות עונג שבת, דהא בחדא מחתא מחתינהו. (ואני לא מדבר למ"ד שמצוה להתענות בר"ה).
דהוא איירי שם בר"ה שחל בשבת וכ' וז"ל: "ואם כן אפילו להני דסברי דמצוה לאכול בכהאי גוונא מודו דלית כאן דררא דביטול עונג שבת ויום טוב הואיל דמן השמים הראוהו דתעניתו חביבה בשמים בראש השנה".
אין הכי נמי יש שיטות שבשבת שחל בו ר"ה אין מצות עונג שבת, והרי יש מנהג שאין אומרים 'או"א רצה במנוחתנו' בר"ה שחל בשבת, והדברים עתיקין.


ועכ"פ גם לדעת הגר"ז שהבאת בודאי שאין דין עונג יום טוב בשינה בר"ה, ולא מצינו שיש ענין להרבות בשינה בר"ה כמו בשבת, ואדרבה ממעטין בשינה בכל מאי דאפשר. ועל כרחך דבכל יו"ט מתפרש המקרא קודש לפי עניינו, וכמו שביוה"כ אינו קדוש באכילה ושתיה, ה"נ בראש השנה אינו קדוש בריבוי עונג. והלא מהרש"ל לא הי' אוכל דגים בר"ה לפי שהיה אוהב דגים. 
 
 

שמעיה

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
דרומאי אמר:
אך מה שכתבת על 'עונג יום טוב' כמדומה שאינו ענין לראש השנה, ואדרבה יש להרבות בתהלים ובתפילות ותחנונים. כמובן שאם נצרך לשינה מחמת שקם מוקדם וע"מ להמשיך את היום פשיטא שאין בכך חסרון, אך עונג יום טוב לא שייך לכאן.
והמקרא מכחיש אותך
לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים כי חדות ד' הוא מעוזכם

אכן. אך שם נראה שעסקו בתשובה מזריחת החמה ועד חצות.
 

בגדי חמודות

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
אני מתפלל כותיקין ומסיים בין 11 ל-12 כך שסעודת החג מתקיימת במקביל בערך לשבת רגילה, וכל סדר היום נשמר, אחרי הסעודה אפשר לפוש קצת [עונג יו"ט] וכו'.
מאידך אם אתפלל ב-7 ואסיים בין 2 ל-3 האשה צריכה להתמודד עם הילדים כ"י משך כמה שעות טובות, אחר כך עורכים שולחן, ותיכף אחרי זה למנחה, כך שהאשה עם הילדים חווים יום מטורלל.
מה דעת הציבור ?
כולם התיחסו האם יש מצוה של עונג או לא, אבל יש לזכור שכל ענין השינה בראש השנה אינו לכתחילה
 
 
חלק עליון תַחתִית