עידוד לאלה שנאסר עליהם לצום ביום הכפורים

יעקב יעקב

משתמש ותיק
ראיתי לתועלת לפתוח אשכול
אשר בו יכתבו דברי עידוד וחיזוק
לאלה שנאסר עליהם ע"פ הוראות הלכה לצום ביום הכפורים.

וכידוע שהדבר קשה עליהם מאוד רגשית.
---
בבקשה לא לכתוב בנוסח: "עושים מה שצריך"...
אע"פ שזה נכון, מ"מ אין כוונתי לזה, והרוצה לכתוב כגון דא, יסתפק במה שכתבתי כבר...
 

יעקב יעקב

משתמש ותיק
פותח הנושא
כדי להדגיש את הקושי,
אעתיק כאן מהקדמת הרמב"ם למשנה,
בנושא הציות לנביא שהורה כהוראת שעה לעבור על מצוה מן התורה:

"והנני מביא לך משל על פי הכלל הזה שתדון בו בכל המצות.
נביא שכבר התאמתה נבואתו אצלינו כמו שביארנו, יאמר לנו ביום השבת שנקום כולנו... ונבעיר אש... היום שהוא שבת...
חייבים אנחנו המצווים בתורת משה לקום מיד, בלי להתמהמה במה שצונו, ונעשה כל אשר יצוה בזריזות וחריצות בלי פקפוק ובלי עכוב,
ונאמין בכל מה שנעשה באותו היום שהוא שבת, מהבערת האש, ועשיית המלאכות והמלחמה וההרג.
שהיא מצוה, שעליה נקוה גמול מאת ה', לפי ששמענו לדברי הנביא.
שמצות עשה לשמוע לדבריו, כמו שצונו ה' על ידי משה אליו תשמעון"...

"אבל אדם שרואה את עצמו לפי דמיונו צדיק וישר והוא זקן וישיש,
ויאמר הנני זקן מאד, ואני כבר בן כך וכך שנים ולא עברתי על שום מצוה מן המצות כלל,
ואיך אקום היום שהוא שבת ואעבור על אסור סקילה ואלך למלחמה
...
הרי אותו האיש עבר על דבר ה', והוא חייב מיתה בידי שמים על שעבר על מה שצוהו הנביא,
ומי שצוה לשבות, הוא שצוה לקיים דברי כל נביא, ומה שיקבע,
והעובר על צוויו חייב כמו שאמרנו..."
---
המורם מכל האמור:
הזקן הנ"ל קשה לו מאוד, "אני כבר שישים שנה צם ביום כיפור, וכי השנה אני לא יצום ?..."
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אני לא כותב חיזוק, רק אכתוב שמשום מה אני איני מבין את הבעיה שבזה כלל, ואם אצטרך לחלל שבת לצורך פיקוח נפש אעשה זאת בשמחה רבה.
אולי זה תלוי ברגשי או שכלי.
 

דידי

משתמש רגיל
הגר"ח מבריסק במענה לאחד שלבו נקפו על זה שצריך לאכול ביום הכיפורים כתב לו מכתב להרגיעו ובתוך הדברים כתב שכל המקור לדין פיקוח נפש של כל התרה נלמד ממילה שדוחה שבת (יומא פה:) ומעולם לא שמעתי אב שמל את בנו בשבת ומצטער על כך, וכן צריך להיות אף בנוגע ליום כיפור.
לדעתי אם מתבוננים בזה ובכל אכילה שהוא אוכל ידמה את זה לברית בשבת שעושים ללא נידנוד של פיקפוק זה יכול להרגיע את הרגש...
 

HaimL

משתמש ותיק
דידי אמר:
 ומעולם לא שמעתי אב שמל את בנו בשבת ומצטער על כך, וכן צריך להיות אף בנוגע ליום כיפור.
החילוק פשוט. במילה ליכא הנאה - כ"א מצווה. באכילה, איכא הנאה, והאוכל ביוהכ"פ, לבו נוקפו על שנהנה מכך.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
(נכתב כאן סיפור, אך לא בפרטיו המדוייקים. ניתן לגלול קדימה ולראות את הודעת הרב לבי במערב ולקרוא הסיפור ממקורותיו)

ואולי על פי הסיפור הנ"ל, ירצו ידידינו שאינם יכולים לצום - לקיים מעט תענית בדיבור, ראי' ושמיעה. איש כפי כחו ויכלתו.
 

קמיע מומחה

משתמש ותיק
סוף הסיפור של הצמח צדיק ומהר''י מבעלזא זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל
הצמח זי''ע סבר שהוא כן יכול להתענות וכך עשה, ובועה''ר נחלה מאוד מזה והסתלק עוד בחודש תשרי.
גמח''ט ושנת גאולה וישועה
 

בשלמא

משתמש ותיק
מכתב השם משמואל מסוכטשוב לחתנו ע"ה בדבר חיוב הצום והתפילה ביוהכ"פ לחולה:
 
 
ב"ה אור ליום ג' וא"ו מימי התשובה ע"ז לפ"ק​
החיים והשלום ובריאות לכבוד ידידי חתני הרבני הנכבד חריף ותיק וחסיד מפואר ומפורסם וכו' מו"ה יעקב הלוי נ"י. דבר מצבך, האומנם שמעתי מבתי מרגלית תחי' בשם הד"ר שעל הריאה מצב בריאותך הולך וטוב, יתן ה' ויאמנו דבריהם שתשוב לאיתנך במהרה. אבל כאשר יום הכפורים ממשמש ובא, הנני להזהירך מאוד לבל תצדק הרבה בדבר הצום, וכפי אשר יאמר לך הד"ר כן תשמור לעשות. אם יאמרו שדי פחות מכשיעור, היינו פחות מחצי ביצה בתוך שמונה מינוט. אך באם יאמרו שגם זה לא יספיק, חלילה לך להחמיר. כי מי שציוה לצום ביום הכפורים הוא ציוה לשמוע לרופא ושלא לצום. ואל תחשוב שאין להתיר אלא לחולה שיש בו סכנה לשעתו, חלילה, אלא אפילו לספק ספיקא, כי אין הולכים בפקוח נפש אחר הרוב. ואפילו לזמן מרובה שאין האדם יכול להחמיר. וכן אמרו ז"ל (יומא פ"ג.) אפילו החולה אומר אין צריך והרופא אומר צריך שומעין לרופא, ואפילו החולה הוא חכם בטבעיות ויודע לשער בשל אחרים, ואפילו הוא עצמו מומחה, אין שומעין לו.
ובטח זכור תזכור מה שכבר שמעת ממני הרבה פעמים, שעיקר היהדות להיות האדם בטל לדעת התורה וחכמי' ואפילו שיאמרו לך על שמאל שהוא ימין, וזה שאדם מבטל דעתו לדעת התורה וכוף אזניך לשמוע לדברי חכמים, הוא שוה יותר מהכל. ועל כן אין לך להצטער אם לא תצום ביוהכ"פ, כי במה שתשמע לדעת חכמי התורה שציוו שלא לצום, אם הרופא ציוה שלא לצום, הוא שוה יותר מעיקר הצום. וכן בענין התפילה. ידוע שהש"ץ מוציא הנך דאניסי ואפילו עם שבשדות, וחשוב כמו שמתפללים בעצמם. ואם כן, אם יצוה עליך הד"ר שלא תתפלל ואתה אנוס בדבר הש"ץ מוציאך. ולאו דוקא הש"ץ דעירך אלא אפילו הש"ץ דסוף העולם. וא"כ בזה יפה כח היוצא ע"י הש"ץ, כי אי אפשר דליכא חד בסוף העולם היודע להתפלל יותר מש"ץ דעירך והוא הוא המוציאך.
ובכן אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלקים את מעשיך. וידוע שפסוק זה הוא בת קול בימי שלמה על שאכלו ביום הכפורים בבנין הבית [עי' במדב"ר פי"ז סוס"י ב'].
 ​
הנני ידידך חותנך הדו"ש באהבה ומברכך בחתימה טובה.
שמואל
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
יעקב יעקב אמר:
ראיתי לתועלת לפתוח אשכול
אשר בו יכתבו דברי עידוד וחיזוק
לאלה שנאסר עליהם ע"פ הוראות הלכה לצום ביום הכפורים.

וכידוע שהדבר קשה עליהם מאוד רגשית.
---
בבקשה לא לכתוב בנוסח: "עושים מה שצריך"...
אע"פ שזה נכון, מ"מ אין כוונתי לזה, והרוצה לכתוב כגון דא, יסתפק במה שכתבתי כבר...

צריך להדגיש בפניהם, שאין דבר בעצם הצום מלבד ציוי של הקב"ה, וכל רגע ורגע שאינם צמים ושומרים על נפשם אזי למעשה הם מקיימים בכך את ציוי ה' בדיוק כמי מי שנצטוה לצום.
 

דידי

משתמש רגיל
סבי שיחיה הוזקק לאכול ביום כיפור עקב מחלתו ותוך כדי שאוכל דיברתי איתו על ענייני אשכול זה וסיפר לי שכאשר היה צעיר גיס של החברותא שלו הרופאים אמרו לו לאכול ביום כיפור וליבו נקפו, והלך לשאול את הרב מבריסק וכמובן אמר לו שחייב לעשות כמצוות הרופאים, וכשהתעקש איתו קצת אולי בכל זאת יצום אמר לו הרב מבריסק אם אתה מאוד רוצה לצום, תצום אבל בי"א בתשרי, אין לך כלל משמעות בצום בי' בתשרי כיוון שאתה לא מחוייב לכך על פי התורה.
 

יעקב יעקב

משתמש ותיק
פותח הנושא
דידי אמר:
אמר לו הרב מבריסק אם אתה מאוד רוצה לצום, תצום אבל בי"א בתשרי, אין לך כלל משמעות בצום בי' בתשרי

עמא דבר שהגרי"ז זצ"ל היה אומר: אם אתה מתעקש, תצום ביום הכפורים, אבל אל תשכח לקבל תענית [יחיד] במנחה...
 
חלק עליון תַחתִית