מחשבה מפחידה- מי באמת עושה תשובה?


פותח הנושא
סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מחשבה מפחידה- מי באמת עושה תשובה?

שליחה על ידי סבא » 11 ספטמבר 2018, 21:45

תאר לעצמך שיחה כזו-
אתה: חושבני שהגיע הזמן להרחיב קצת את דירתנו, את יודעת, זה די פשוט, רק לבנות מעל התוספת של השכנים מתחתינו.
עקרת הבית: וכי אינך יודע במי מדובר, הלא הם בנו והתרחבו לכל הכיוונים כאן בבניין, פלוס מחסן רשמי ופחות רשמי ועוד שאר מיני ירקות, אבל כשבאים אליהם בבקשה להסכים לבניה של אחרים, ארסנל שלם של טענות יש להם, שהם חוששים לחוזקו של הבניין, ושהם ממש חולים אצל רעש הבניה, ומה עם הסיפור הנורא שפעם נפל פטיש משכן שבנה וכו'.
אתה: ידעתי גם ידעתי, אלא שהרי בינתיים עברו עליהם עשרת ימי תשובה יוהכ"פ ואפילו הושע"ר, הרי סביר להניח שהם חזרו בתשובה כמו כל יהודי טוב, לא?
סביר או לא סביר?
ומה עם השיחה הבאה?-
אתה: בהגיע עת שמחה ב"ה אצלינו, כדאי מאוד לשים לב לגבי משפחת פלוניהו, את יודעת את טבעם, [ואיני רוצה לומר לשה"ר ח"ו רק לתועלת], כל העולם חייב להם, ואם הם לא מרגישים עשרים וארבע שעות שכולם מסביבם וראש מעייני כולם בם [במקום בחתן ובכלה], הם רוגזים ונוקמים ונוטרים, ואוי ואבוי למי שיפגע מחמתם.
עקה"ב: מנין לך זאת?
אתה: מה זאת אומרת, שכחת מה הם עשו בשמחת נישואי בת אחותך, הטעם הרע עוד מונח על לשוני, ח"ו שדבר זה יחזור על עצמו.
עקה"ב: באמת? מזה אתה מביא ראיה?, וכי לא יהודים חרדים הם, הלא בטח עשו תשובה בימים הנוראים שזה עתה עברו עלינו, קשה להאמין שכבר פחז עליהם שוב יצרם.
סביר או לא סביר?
ומי אם כן, כן עושה תשובה, אה, וודאי, הגר"ח קנייבסקי שליט"א בטח עשה חשבון הנפש וגילה שבמשך השנה האחרונה שלושים שניות שלמות עברו בספק הסחת דעת מ"שויתי", הוא בטח עשה על זה תשובה שלמה, וכי ס"ד שלא?
האמנם זוהי תמונת המצב הנכונה?
מפחיד, לא?

ערכים:


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחשבה מפחידה- מי באמת עושה תשובה?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 11 ספטמבר 2018, 22:49

נפלא.
ייתכן שהכל נעוץ מהי תשובה?
יש כאלה שיצטטו את דברי הלבוש שגם תשובה חלקית מתקבלת בימים הללו.
ויש כאלה שיצטטו את "באשר הוא שם" והקב"ה דן את ישראל דוקא בימי ר"ה וכמו שראיתי מביאים מדרש שהקב"ה דן את עם ישראל ביום ולא בלילה, ומאי שנא? מתי ידון אם אינם זכאים? ומכח זה מסיקים שהקב"ה דן בר"ה בדוקא באשר הוא שם, כשהיהודי עומד ביראה ורתת ספון בסידורו, מכאן ואילך עשה את שעשה והתשובה חוזרת למקומה..


תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 451
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 166 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחשבה מפחידה- מי באמת עושה תשובה?

שליחה על ידי תיובתא » 11 ספטמבר 2018, 23:44

משלו את החוטא לאדם שעלה על הרכבת הלא נכונה. אם בתחנה הקרובה יחליף לרכבת הנכונה, גם אם הוא באותה נקודה בדיוק שהיה מקודם, הוא כבר בכיוון הנכון, ואידך זיל גמור.


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1026
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 394 פעמים
קיבל תודה: 392 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחשבה מפחידה- מי באמת עושה תשובה?

שליחה על ידי יעבץ » 12 ספטמבר 2018, 14:50

סבא כתב:תאר לעצמך שיחה כזו-
אתה: חושבני שהגיע הזמן להרחיב קצת את דירתנו, את יודעת, זה די פשוט, רק לבנות מעל התוספת של השכנים מתחתינו.
עקרת הבית: וכי אינך יודע במי מדובר, הלא הם בנו והתרחבו לכל הכיוונים כאן בבניין, פלוס מחסן רשמי ופחות רשמי ועוד שאר מיני ירקות, אבל כשבאים אליהם בבקשה להסכים לבניה של אחרים, ארסנל שלם של טענות יש להם, שהם חוששים לחוזקו של הבניין, ושהם ממש חולים אצל רעש הבניה, ומה עם הסיפור הנורא שפעם נפל פטיש משכן שבנה וכו'.
אתה: ידעתי גם ידעתי, אלא שהרי בינתיים עברו עליהם עשרת ימי תשובה יוהכ"פ ואפילו הושע"ר, הרי סביר להניח שהם חזרו בתשובה כמו כל יהודי טוב, לא?
סביר או לא סביר?
ומה עם השיחה הבאה?-
אתה: בהגיע עת שמחה ב"ה אצלינו, כדאי מאוד לשים לב לגבי משפחת פלוניהו, את יודעת את טבעם, [ואיני רוצה לומר לשה"ר ח"ו רק לתועלת], כל העולם חייב להם, ואם הם לא מרגישים עשרים וארבע שעות שכולם מסביבם וראש מעייני כולם בם [במקום בחתן ובכלה], הם רוגזים ונוקמים ונוטרים, ואוי ואבוי למי שיפגע מחמתם.
עקה"ב: מנין לך זאת?
אתה: מה זאת אומרת, שכחת מה הם עשו בשמחת נישואי בת אחותך, הטעם הרע עוד מונח על לשוני, ח"ו שדבר זה יחזור על עצמו.
עקה"ב: באמת? מזה אתה מביא ראיה?, וכי לא יהודים חרדים הם, הלא בטח עשו תשובה בימים הנוראים שזה עתה עברו עלינו, קשה להאמין שכבר פחז עליהם שוב יצרם.
סביר או לא סביר?
ומי אם כן, כן עושה תשובה, אה, וודאי, הגר"ח קנייבסקי שליט"א בטח עשה חשבון הנפש וגילה שבמשך השנה האחרונה שלושים שניות שלמות עברו בספק הסחת דעת מ"שויתי", הוא בטח עשה על זה תשובה שלמה, וכי ס"ד שלא?
האמנם זוהי תמונת המצב הנכונה?
מפחיד, לא?
אכן לא סביר להניח באופן אוטומטי שפלוני ופלוני חזר בתשובה. אבל האם אינך מכיר מלבד הגר"ח וחבריו יהודים טובים ששבו ממעשיהם הלא טובים?! ואם לא מכל הנדרש לתקן, אז מחלק לכל הפחות?


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחשבה מפחידה- מי באמת עושה תשובה?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 12 ספטמבר 2018, 22:57

יעבץ כתב: אכן לא סביר להניח באופן אוטומטי שפלוני ופלוני חזר בתשובה. אבל האם אינך מכיר מלבד הגר"ח וחבריו יהודים טובים ששבו ממעשיהם הלא טובים?! ואם לא מכל הנדרש לתקן, אז מחלק לכל הפחות?
ספר שערי תשובה - שער ראשון אות ג
ולא ימצא איחור התשובה זולתי בעמי הארץ, אשר הם ישנים שוכבים ולא ישיבו אל לבבם, ולא דעת ולא תבונה להם למהר להמלט על נפשם. ויש מהם נדחים מעל השם ברוך הוא ולא יאמינו לעונש החטא. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות יט.): אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום, כי באמת עשה תשובה:
מכאן שלא רק גדולי הדור ר' חיים וכו' הם אלו שחוזרים בתשובה, והש' לקל גם רבים מעם ישראל, שלא משתייכים לעמי הארץ בלש' השע"ת, עושים ועושים תשובה.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחשבה מפחידה- מי באמת עושה תשובה?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 12 ספטמבר 2018, 22:57

תיובתא כתב:משלו את החוטא לאדם שעלה על הרכבת הלא נכונה. אם בתחנה הקרובה יחליף לרכבת הנכונה, גם אם הוא באותה נקודה בדיוק שהיה מקודם, הוא כבר בכיוון הנכון, ואידך זיל גמור.
במילה אחת "שינוי".
וכמו שהרחיב בזה המכתב מאליהו ותלמידו הגדול ר' חיים פרידלנדר בספרו הגדול שפתי חיים עמוד סא "עצם השינוי מההרגלים הקבועים מוציא את האדם משלטון ההרגל" ומאריך להסביר מה שמובא בשו"ע "שלא לאכול פת פלטר.


נשש
הודעות: 5
הצטרף: 03 מאי 2018, 15:35
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מחשבה מפחידה- מי באמת עושה תשובה?

שליחה על ידי נשש » 12 ספטמבר 2018, 23:05

כדוגמת הבגד שמתלכלך ומתכבס ושוב מתלכלך ושוב מתכבס אבל אם כלל לא היה מתכבס....
כלומר אף שעוברים ימי התשובה שוב ושוב ונראה שאנו באותו מקום צריך לזכור איך היינו נראים לולי ימים אלו...


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1026
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 394 פעמים
קיבל תודה: 392 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחשבה מפחידה- מי באמת עושה תשובה?

שליחה על ידי יעבץ » 13 ספטמבר 2018, 01:00

הפקדתי שומרים כתב:
יעבץ כתב: אכן לא סביר להניח באופן אוטומטי שפלוני ופלוני חזר בתשובה. אבל האם אינך מכיר מלבד הגר"ח וחבריו יהודים טובים ששבו ממעשיהם הלא טובים?! ואם לא מכל הנדרש לתקן, אז מחלק לכל הפחות?
ספר שערי תשובה - שער ראשון אות ג
ולא ימצא איחור התשובה זולתי בעמי הארץ, אשר הם ישנים שוכבים ולא ישיבו אל לבבם, ולא דעת ולא תבונה להם למהר להמלט על נפשם. ויש מהם נדחים מעל השם ברוך הוא ולא יאמינו לעונש החטא. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות יט.): אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום, כי באמת עשה תשובה:
מכאן שלא רק גדולי הדור ר' חיים וכו' הם אלו שחוזרים בתשובה, והש' לקל גם רבים מעם ישראל, שלא משתייכים לעמי הארץ בלש' השע"ת, עושים ועושים תשובה.
תודה על דברי השערי תשובה. זה מה שכתבתי, למה לטעון שהתשובה היא רק לר' חיים, האם ר' סבא לא מכיר עוד יהודים טובים שעושים תשובה??? וגם אם לא מצליחים לשוב לגמרי, מחלק ממעשיהם וודאי רבים רבים השבים.
ואין לקטרג על ישראל קדושים בימי הרחמים.


מוחל וסולח
הודעות: 183
הצטרף: 23 יולי 2018, 12:02
נתן תודה: 142 פעמים
קיבל תודה: 28 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחשבה מפחידה- מי באמת עושה תשובה?

שליחה על ידי מוחל וסולח » 13 ספטמבר 2018, 01:40

יעבץ כתב: תודה על דברי השערי תשובה. זה מה שכתבתי, למה לטעון שהתשובה היא רק לר' חיים, האם ר' סבא לא מכיר עוד יהודים טובים שעושים תשובה??? וגם אם לא מצליחים לשוב לגמרי, מחלק ממעשיהם וודאי רבים רבים השבים.
ואין לקטרג על ישראל קדושים בימי הרחמים.
שמעתי היום דרשה מאת הרב ראובן לויכטר.
הוא הביא את דברי הרמב"ם. בהלכות תשובה פרק ג' הלכה א'
כל אחד ואחד מבני האדם, יש לו זכיות ועונות.
מי שזכיותיו יתירות על עונותיו, צדיק.
ומי שעונותיו יתירות על זכיותיו, רשע.
מחצה למחצה, בינוני.


אומר הרב לויכטר, שלא ניתן לחלוק על הרמבם, ואם הרמבם קבע :) שכל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכויות ועוונות. הרי שזה לא ימלט. אין אדם ללא עוונות.
ומהו צדיק?
אומר הרמב"ם מי שזכויותיו יתירות על עוונותיו.
ולכן למעשה, דרך התשובה היא, להגיע למצב שכמה שיותר זכויותיו יתרות על עוונותיו.


פותח הנושא
סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחשבה מפחידה- מי באמת עושה תשובה?

שליחה על ידי סבא » 13 ספטמבר 2018, 09:59

יעבץ כתב:
הפקדתי שומרים כתב:
יעבץ כתב: אכן לא סביר להניח באופן אוטומטי שפלוני ופלוני חזר בתשובה. אבל האם אינך מכיר מלבד הגר"ח וחבריו יהודים טובים ששבו ממעשיהם הלא טובים?! ואם לא מכל הנדרש לתקן, אז מחלק לכל הפחות?
ספר שערי תשובה - שער ראשון אות ג
ולא ימצא איחור התשובה זולתי בעמי הארץ, אשר הם ישנים שוכבים ולא ישיבו אל לבבם, ולא דעת ולא תבונה להם למהר להמלט על נפשם. ויש מהם נדחים מעל השם ברוך הוא ולא יאמינו לעונש החטא. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות יט.): אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום, כי באמת עשה תשובה:
מכאן שלא רק גדולי הדור ר' חיים וכו' הם אלו שחוזרים בתשובה, והש' לקל גם רבים מעם ישראל, שלא משתייכים לעמי הארץ בלש' השע"ת, עושים ועושים תשובה.
תודה על דברי השערי תשובה. זה מה שכתבתי, למה לטעון שהתשובה היא רק לר' חיים, האם ר' סבא לא מכיר עוד יהודים טובים שעושים תשובה??? וגם אם לא מצליחים לשוב לגמרי, מחלק ממעשיהם וודאי רבים רבים השבים.
ואין לקטרג על ישראל קדושים בימי הרחמים.
אין אני בא ח"ו לקטרג על עם ישראל, אלא לזעוק הבו עצה הלום, מה עושים כדי שנקיים אנחנו האנשים הפשוטים כפשוטו מצוות התשובה.
ומה ששאלת האם איני מכיר יהודים טובים שעושים תשובה חוץ מר' חיים?
ראשית, כמובן שמה שהבאתי את הדוגמא מהגר"ח הוא לשם הקצנה [שלושים שניות של היסח הדעת מ"שויתי"...] שכידוע עוזרת מאוד לחידודו של נושא, אבל וודאי שכל תלמיד חכם עושה תשובה, ולא רק בימים נוראים [כדאי' להדיא בגמ' וודאי עשה תשובה, ולכן אף ביום שלאחריו כבר אין להרהר אחריו].
ולעיקר העניין, אין ספק שיהודים רבים משתנים בעז"ה במשך ימי חייהם לטוב, השאלה הייתה אם באלול ועשי"ת באמת עושים תשובה, כלומר האם פגשת מישהו [לא תלמיד חכם כאמור], שמאז הימים הנוראים שינה את דרכיו, כתוצאה מתשובתו בימים הנוראים,
והבאתי כבר מקודם [אלא דבהדי הוצא לקי כרבא ונמחק], מה ששמעתי מזוגתי שתחי' שבכמה מילים מבטא היטיב את הרעיון,
וכך אמרה-
רואה אני נשים רבות בביהכ"נ ביוהכ"פ המכות על חטא בבכיה רבה [ומהן כאלו שאינן לבושות בצניעות כדבעי, ובוודאי בוכות גם על חטאיהן בנושא זה], ומ"מ מעולם לא ראיתי למחרת יוהכ"פ נשים ששינו את סגנון לבושן לצנוע יותר...


צורבא
הודעות: 4
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 13:59
סטטוס: לא מחובר

Re: מחשבה מפחידה- מי באמת עושה תשובה?

שליחה על ידי צורבא » 13 ספטמבר 2018, 11:51

אומר הרמב"ם מי שזכויותיו יתירות על עוונותיו.
ולכן למעשה, דרך התשובה היא, להגיע למצב שכמה שיותר זכויותיו יתרות על עוונותיו.[/quote]

חלילה לומר ולהסתפק כאילו אם יעשה זכויות ויהיו יתרות על עוונותיו יקרא תשובה, הלא לתשובה יש ארבעה תנאים, לא יותר ולא פחות,
עזיבת החטא
חרטה
וידוי
וקבלה לעתיד
אם עשה אלו הרי ששב בתשובה, ואם חלילה וחלילה... מה יעזור, אפי יביא כל אילי נביות שבעולם, ויהיו זכויותיו מרובים מעוונותיו, עוונותיו מלפפים אותו ודבוקים בנשמתו
וצדיק איך יקרא? והלא כבר כתב רבינו יונה שלא ימצא איחור התשובה זולתי בעמי הארץ.....


מוחל וסולח
הודעות: 183
הצטרף: 23 יולי 2018, 12:02
נתן תודה: 142 פעמים
קיבל תודה: 28 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחשבה מפחידה- מי באמת עושה תשובה?

שליחה על ידי מוחל וסולח » 13 ספטמבר 2018, 12:47

צורבא כתב: חלילה לומר ולהסתפק כאילו אם יעשה זכויות ויהיו יתרות על עוונותיו יקרא תשובה, הלא לתשובה יש ארבעה תנאים, לא יותר ולא פחות,
עזיבת החטא
חרטה
וידוי
וקבלה לעתיד
האם אני יכול להציע חילוק בין המונח 'דרך התשובה', לבין המונח 'תשובה שלמה'?
(הוספה: לשון הרמב"ם הינו, מי שזכיותיו יתירות על עונותיו, 'צדיק'. אתה מתייחס ל'תשובה')
צורבא כתב: אם עשה אלו הרי ששב בתשובה, ואם חלילה וחלילה... מה יעזור, אפי יביא כל אילי נביות שבעולם, ויהיו זכויותיו מרובים מעוונותיו, עוונותיו מלפפים אותו ודבוקים בנשמתו וצדיק איך יקרא? והלא כבר כתב רבינו יונה שלא ימצא איחור התשובה זולתי בעמי הארץ.....
שאלה טובה, נמתין לתחיית המתים, ואם נזכה להתקרב לרמב"ם בכדי לשואלו.

ולא ארחיב כאן ביסוד, שתשובה היא אינה אקט חד שנתי, אלא דרך חיים. יום יום. והתשובה השלמה למעשה מושלמת במהלך ימי חלדו של האדם.
עשרת ימי תשובה מיועדים, לחשבון נפש, האם לא הגיע הזמן לעלות לדרגה הבאה בהליך התשובה. או לעצלנים ועמי הארצות, אלו שאינם על רכבת התשובה כל השנה, הרי זה זמן והזדמנות שנתית, לקפוץ לרכבת. ימים שהקב"ה מתקרב אלינו. ובמשל הרכבת, הרי היא חונה ברציף, עד להנעה המחודשת לקראת נסיעה לתחנה הבאה בעוד שנה.
וכבר התקיים דיון אחר מורחב באשכול אחר על הנושא 'מתייצב על דרך טוב', השייך לימי הדין.
ויישר כח גדול לרב הניק סבא, שמכניס לפורום את אוירת האלול והימים הנוראים. ומעלה נושאים שונים הקשורים בימים אלו.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחשבה מפחידה- מי באמת עושה תשובה?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 13 ספטמבר 2018, 14:37

הפקדתי שומרים כתב: ספר שערי תשובה - שער ראשון אות ג
ולא ימצא איחור התשובה זולתי בעמי הארץ, אשר הם ישנים שוכבים ולא ישיבו אל לבבם, ולא דעת ולא תבונה להם למהר להמלט על נפשם. ויש מהם נדחים מעל השם ברוך הוא ולא יאמינו לעונש החטא. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות יט.): אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום, כי באמת עשה תשובה:
מכאן שלא רק גדולי הדור ר' חיים וכו' הם אלו שחוזרים בתשובה, והש' לקל גם רבים מעם ישראל, שלא משתייכים לעמי הארץ בלש' השע"ת, עושים ועושים תשובה.
ראיתי היום דבר נפלא בשם ר' מאיר חדש, שהתבטא על השערי תשובה הללו, "מכאן סתירה להרבה אנשים שחושבים את עצמם לתלמידי חכמים"..


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2428
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 372 פעמים
קיבל תודה: 448 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחשבה מפחידה- מי באמת עושה תשובה?

שליחה על ידי יהודי » 13 ספטמבר 2018, 15:25

מסתמא יש גם סתירה למעט אנשים שיש שחושבים אותם לעמי ארצות.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחשבה מפחידה- מי באמת עושה תשובה?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 13 ספטמבר 2018, 15:45

מן הסתם אותם 'החושבים' כבר ימצאו סתירה ב'תשובה' של אותם אלה.


פותח הנושא
סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחשבה מפחידה- מי באמת עושה תשובה?

שליחה על ידי סבא » 13 ספטמבר 2018, 16:39

יהודי כתב:מסתמא יש גם סתירה למעט אנשים שיש שחושבים אותם לעמי ארצות.
לא הבנתי אמאי, הרי הרבינו יונה לא אמר שכל מי שעושה תשובה מיד הוא ת"ח, אלא שמי שלא עושה הוא תלמיד חכם.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחשבה מפחידה- מי באמת עושה תשובה?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 13 ספטמבר 2018, 16:50

סבא כתב:
יהודי כתב:מסתמא יש גם סתירה למעט אנשים שיש שחושבים אותם לעמי ארצות.
לא הבנתי אמאי, הרי הרבינו יונה לא אמר שכל מי שעושה תשובה מיד הוא ת"ח, אלא שמי שלא עושה הוא תלמיד חכם.
כונת ר' יהודי, אמנם לא נעשו אותם אלה ת"ח אבל הם גם לא עמי ארצות וההבדל בין השניים הוא רב.


מוחל וסולח
הודעות: 183
הצטרף: 23 יולי 2018, 12:02
נתן תודה: 142 פעמים
קיבל תודה: 28 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחשבה מפחידה- מי באמת עושה תשובה?

שליחה על ידי מוחל וסולח » 13 ספטמבר 2018, 17:43

כיון שהוזכרו דברי הגמרא בברכות "תנא דבי ר' ישמעאל אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה תשובה שמא סלקא דעתך אלא ודאי עשה תשובה והני מילי בדברים שבגופו אבל בממונא עד דמהדר למריה".
אני הוסיף, שמכאן, שעבדי ד' האמיתיים, תלמידי החכמים. אינם מחכים לראש השנה כדי לחזור בתשובה ולפשפש במעשיהם.
הם עושים תשובה מעת לעת. כדרך חיים.
כיהודה ועוד לקרא, לתגובתי לעיל.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחשבה מפחידה- מי באמת עושה תשובה?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 13 ספטמבר 2018, 20:56

צורבא כתב:אומר הרמב"ם מי שזכויותיו יתירות על עוונותיו.
ולכן למעשה, דרך התשובה היא, להגיע למצב שכמה שיותר זכויותיו יתרות על עוונותיו.

חלילה לומר ולהסתפק כאילו אם יעשה זכויות ויהיו יתרות על עוונותיו יקרא תשובה, הלא לתשובה יש ארבעה תנאים, לא יותר ולא פחות,
עזיבת החטא
חרטה
וידוי
וקבלה לעתיד
אם עשה אלו הרי ששב בתשובה, ואם חלילה וחלילה... מה יעזור, אפי יביא כל אילי נביות שבעולם, ויהיו זכויותיו מרובים מעוונותיו, עוונותיו מלפפים אותו ודבוקים בנשמתו
וצדיק איך יקרא? והלא כבר כתב רבינו יונה שלא ימצא איחור התשובה זולתי בעמי הארץ.....
פשטות דברי הרמב"ם גם בלא תשובה, וכבר הקשו מכח זה האחרונים מפני מה צורך יש בתשובה ולא די בזה שיעשה הבינוני מצוה נוספת ובזה יכריע גזר דינו. (ומה שהביאו מדרשתו הנפלאה של הרב לויכטר בבית וגן בשערי תורה, הוא הוסיף לבאר עוד כמה ענינים בזה.) אולם קשה לקבל מעין זה, וכמו שהערת, ואכן ר' יצחק בלאזר בכוכבי אור עומד לפרש את הענין באריכות.

כוכבי אור, ה׳
דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיוהו קרוב כו' (ישעיה נ"ה):
הרמב"ם ז"ל כתב בריש פ"ג מה' תשובה וז"ל. כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכיות ועונות מי שזכיותיו יתירות על עונותיו צדיק. ומי שעונותיו יתירות על זכיותיו רשע. מחצה למחצה בינוני כו' אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו מיד הוא מת ברשעו שנאמר על רוב עונך כו' וכשם ששוקלין כו' כך בכל שנה ושנה שוקלין עונות כל אחד ואחד מבאי העולם עם זכיותיו ביו"ט של ראש השנה. מי שנמצא צדיק נחתם לחיים. ומי שנמצא רשע נחתם למיתה. והבינונים תולין אותו עד יוהכ"פ. אם עשה תשובה נחתם לחיים ואם לאו כו' עכ"ל ע"ש:
והנה דבריו הם מדברי הגמ' בר"ה (דף ט"ז). שאמרו שם שלשה ספרים נפתחין בר"ה כו'. צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים. רשעים נכתבין כו'. בינונים תלוים ועומדין מר"ה עד יוהכ"פ. זכו נכתבין לחיים לא זכו כו' ע"ש. והנה הר"ן ז"ל כתב מדקאמר בינונים משמע דצדיקים דקאמר היינו שזכיותם מרובין מעונותיהם. ורשעים דקאמר היינו שעונותיהם מרובין מזכיותיהן. וא"ה קשיא טובא דהא כמה צדיקים כו' נכתבין למיתה וכמה רשעים כו' נכתבין לחיים אלא עיקרן של דברים כו'. דצדיקים ורשעים בדין קאמר כו' ע"ש:
אולם מדברי הרמב"ם מבואר. שמפרש דברי הגמ' כפשטיה. כי צדיקים היינו שזכיותם מרובין מעונותיהם. ורשעים דקאמר היינו שעונותיהם מרובין מזכיותיהן. ובינונים הם שמעשיהם שקולין מחצה למחצה. וכמו שכתב אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו מיד הוא מת ברשעו כו' וכן מש"כ כך בכל שנה ושנה שוקלין כו' מי שנמצא צדיק נחתם לחיים ומי שנמצא רשע כו' והבינונים כו'. בע"כ דצדיק ורשע ובינוני. היינו כמש"כ מתחילה דזהו מי שזכיותיו יתירות על עונותיו. או עונותיו יתירות על זכיותיו. או מחצה למחצה. וזהו מה ששוקלין כו'. וכן מבואר מדברי הראב"ד בהשגות והכס"מ שם שהבינו כן בכוונת הרמב"ם ע"ש:
אמנם מש"כ הרמב"ם והבינונים תולין אותו עד יוהכ"פ. אם עשה תשובה נחתם לחיים ואם לאו כו'. הנה מש"כ אם עשה תשובה כו' לפי מושכל ראשון יפלא מאוד. דהרי בינוני הוא מי שמעשיו שקולין מחצה זכיות ומחצה עונות. נמצא כי אין חסר לו רק מצוה אחת להכריע כף הזכיות על העונות. וא"כ אף אם לא יעשה תשובה כלל. יוכל לזכות בדין בקל. כי ע"י מצוה אחת שיעשה להכריע כף הזכיות הרי הוא נמצא צדיק ונחתם לחיים. וכן מבואר בגמ' קידושין (דף מ'). ת"ר לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי. עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות כו'. וע"ש בפרש"י ד"ה לפי כו'. יראה אדם עצמו כאילו שקול כו'. עשה מצוה אחת נמצאו זכיותיו מכריעין ונמצא צדיק כו'. הרי כי הבינוני במצוה אחת שיעשה. מכריע כף הזכיות ונמצא צדיק כנ"ל:
והנה בדברי הגמ' מבואר בינונים תלוים ועומדין מר"ה עד יוהכ"פ זכו נכתבין. לחיים כו'. אפשר לפרש באמת דמה שאמרו ז"ל זכו כו'. היינו רק ע"י מצוה אחת שיעשה להכריע כף הזכיות שיהיה נמצא צדיק כנ"ל. אכן הרמב"ם שכתב אם עשה תשובה נחתם לחיים כנ"ל לכאורה יפלא מאוד. דגם בלא עשה תשובה יוכל לזכות בדין ע"י מצוה אחת שיוסיף עד יוהכ"פ להכריע כף הזכיות. נמצא צדיק ונחתם לחיים, וכמו מי שזכיותיו יתירות על עונותיו בר"ה. גם בלא עשה תשובה הוא צדיק ונחתם לחיים:
הנה ידוע כי מלבד הדין והחשבון של אדם על עונותיו ופשעיו. הנה נוסף על חטאיו. הנהו נתבע בגלל מניעת התשובה אשר לא יתן אל לבו לשוב אל ד' ית"ש מכל חטאותיו אשר חטא. וכמש"כ בריש ס' שערי תשובה לרבינו יונה וז"ל. ודע כי החוטא כאשר יתאחר לשוב מחטאתו יכבד עליו מאוד ענשו בכל יום. כי הוא יודע כי יצא הקצף עליו. ויש לו מנוס לנוס שמה. והמנוס הוא התשובה. והוא עומד במרדו והנו ברעתו ובידו לצאת מתוך ההפכה. ולא יגור מפני האף והחמה ע"כ רעתו רבה עכ"ל:
וכ"כ בס' ראשית חכמה בפ"א משער התשובה וז"ל. וכיון שמעלת התשובה גדולה כ"כ לכפר על כל מה שעשה האדם כו'. אין מן הראוי שיתרשל האדם מלשוב בתשובה. כי ימינו פשוטה לקבל שבים והפתח פתוח לעולם. ומי שאינו שב עונשו גדול בעוה"ב. והמשילו חז"ל במדרש קהלת על פסוק ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם. משל נאה לענין התשובה. אמרו משל לכת לסטים שמרדה במלך תפשם וכבשם בבית האסורים. מה עשו חתרו אחת ויצאו להם. היה שם אחד שלא ברח לשחרית מצאו המלך. אמר לו שוטה החתירה לפניך ולא היית בורח. כך אמר הקב"ה לרשעים. תשובה לפניכם ואין אתם חוזרים. הה"ד ומנוס אבד מנהם כו' עכ"ל ס' ראשית חכמה:
ויש להתבונן עוד בעונש המתאחר לשוב בתשובה. ממה שאמרו חז"ל ביבמות (דף מ"ח) מפני מה כו' אחרים אומרים מפני ששהו עצמם להכנס תחת כנפי השכינה. אמר ר' אבהו מאי קרא ישלם ה' פעלך כו' אשר באת לחסות. ופרש"י אשר באת שמיהרת ולא איחרת. ומזה יש ללמוד כמה צריך האדם למהר לשוב בתשובה לפניו ית"ש. כי הנה ב"נ אין עליו חוב מיוחד להכניס א"ע תחת חיוב של עול תורה ומצות. ובכ"ז אמרינן מפני מה כו' מפני ששהו כו'. ומה גם ישראל שכבר קבלו עליהם התורה והמצוה. הנה מי שסר מאחרי תורת ה' ומצותיו. ונתרחק מלפניו ית"ש. מה מאוד יכבד ענשו אם יתאחר מלשוב אל ה'. ושוהה להכנס תחת כנפי השכינה ולהתקרב אליו ית"ש:
אכן אם כי החובה פרושה תמיד על האדם לחזור בתשובה. והחוטא כאשר יתאחר לשוב מחטאתו. יכבד עליו מאוד ענשו בכל יום. וכמש"כ בס' שע"ת לר"י וכנ"ל. אמנם עוד יותר יגדל החוב לשוב לפניו ית"ש. בהימים שבין ר"ה ליוהכ"פ. ומה גם ביוהכ"פ עצמו. כי יש הבדל גדול בין חובת התשובה שעל האדם בכל ימי השנה. בין החוב שעל האדם לשוב בהימים האלו ומה גם ביוהכ"פ. מכמה טעמים כאשר יתבאר:
א) אם כי חובת התשובה היא מובן בשכל. וכמבואר במדרש כך אמר הקב"ה לרשעים תשובה לפניכם ואין אתם חוזרים. אולם בכ"ז הנה בשאר ימי השנה לא בא מצות עשה ביחוד על התשובה. אכן ביום הכפורים הוא מצות עשה מן התורה לשוב בתשובה. וכמש"כ בס' שערי תשובה לר"י שער השני הדרך הה'. וז"ל ומצות עשה מן התורה להעיר אדם את רוחו לחזור בתשובה ביום הכפורים שנאמר מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. ע"כ הזהירנו הכתוב שנטהר לפני ה' בתשובתינו. והוא יכפר עלינו ביום הזה לטהר אותנו עכ"ל. וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' תשובה וז"ל. יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל ליחיד ולרבים. והוא קץ מחילה וסליחה לישראל. לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתודות ביום הכפורים עכ"ל. והנה ידוע כי כל המצות אינם על משקל אחד. והנה מובן מאליו כי המ"ע הזאת של תשובה עולה באיכותה למעלה ראש. וכן תגדל עון ביטולה. ועכ"פ נשמע מזה כי מי שלא שב בתשובה גם ביוהכ"פ. ענשו כפול ומכופל. כי ביטל גם מ"ע הגדולה של לפני ה' תטהרו:
ב) ידוע כי שכר המצות נערכות לפי צער קיומם. וכמאמרם ז"ל באבות פ"ה לפום צערא אגרא. וכן עונש של ביטול המצות תתחשב ג"כ לפי כובד העבודה של קיום המצוה. כי כל מה שנקל יותר לקיים כן תגדל עון ביטולה. וכמבואר בגמ' מנחות (דף מ"ג) תניא היה ר' מאיר אומר קשה עונשו של לבן יותר מעונשו של תכלת. משל למה הדבר דומה למלך בו"ד כו' ע"ש. והיינו משום שמצות לבן נקל יותר לקיים משל תכלת לכך עונשה גדול. והנה בעונש החוטא המתאחר לשוב מחטאתו. אשר חז"ל במד"ר משלו משל. לכת לסטים שמרדה במלך תפשם וכבשם בבית האסורים מה עשו חתרו כו'. אמר לו שוטה החתירה לפניך ולא היית בורח. כך אמר הקב"ה לרשעים תשובה לפניכם ואין אתם חוזרים כנ"ל. הנה מובן מאליו. כי זה תלוי ג"כ לפי כובד העבודה של דרכי התשובה. עדי יגיע תשובתו לרצון לפניו ית"ש:
והנה בגמ' ר"ה (דף י"ח וביבמות דף מ"ט). רמי קראי אהדדי. כתיב מי כה' אלקינו בכל קראינו אליו. וכתב דרשו ה' בהמצאו. ופרש"י משמע פעמים שאינו מצוי עכ"ל. ומשני הא ביחיד הא בציבור. ופריך ביחיד אימת. אמר רבה בר אבוה אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ. ופרש"י ויחיד אימת מצוי לו דכתיב בהמצאו. עכ"ל. והרמב"ם ז"ל כתב בפ"ב מה' תשובה וז"ל. אעפ"י שהתשובה והצעקה יפה לעולם. בעשרה הימים שבין ר"ה ויוהכ"פ היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד. שנאמר דרשו ה' בהמצאו עכ"ל:
הרי מבואר כי שעה המוכשרת לפני האדם לשוב בתשובה. הם הימים שבין ר"ה ליוהכ"פ. באשר הקב"ה הוא מצוי אז וקרוב. וע"כ אז נקל יותר לפני האדם דרכי התשובה. כי התשובה והצעקה אז יפה ביותר ומתקבלת היא מיד. וכמו שאמר הנביא דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב. מה שאין כן בכל השנה. כי אז תכבד על האדם העבודה של דרכי התשובה. עד אשר תתקבל תשובתו לרצון לפני כסא כבודו ית"ש. יען כי בכל השנה אין הקב"ה מצוי וקרוב אצל האדם. וצריך להיות עמל ביותר בדרכי התשובה. ולזאת מי שלא שב בתשובה בימים אלו. אשר הקב"ה הוא מצוי וקרוב והתשובה מתקבלת מיד. ומה גם ביוהכ"פ אשר הוא זמן תשובה לכל. וקץ מחילה וסליחה לישראל. יגדל עונו וכבדה חטאתו ביותר:
ג) נשכיל בינה ונתבונן עוד. את גודל חובת התשובה בימים אלו שבין ר"ה ליוהכ"פ. לשוב לפני ה' ית"ש להתחרט על עונותיו. ולבקש מלפניו ית"ש מחילה וסליחה. כי הנה בגמ' יומא (דף פ"ז) איתא. ר' זירא כי הוה ליה מילתא בהדי אינש. הוה חליף ותני לקמיה וממציא ליה. כי היכי דניתי וניפוק ליה מדעתיה. רב הוה ליה מילתא בהדי ההוא טבחא. לא אתא לקמיה במעלי יומא דכפורי. אמר איהו איזיל אנא לפיוסי ליה. פגע ביה רב הונא. אמר ליה להיכא קא אזיל מר. אמר ליה לפיוסי לפלניא. אמר אזיל אבא למיקטל נפשא. אזיל וקם עילוי' הוה יתיב וקא פלי רישא דלי עיניה וחזייה. אמר ליה אבא את זיל לית לי מילתא בהדך. בהדי דקא פלי רישא אישתמיט גרמא ומחייה בקועיה וקטליה עכ"ל הגמ'. ופרש"י ממציא נפשיה לפני מי שחטא לו אולי יבקש ממנו מחילה וימחול לו. חליף ותני. עובר ושונה. ומשלש פעמים רבות. בהדי טבחא. הטבח חטא לו. קאזיל אבא רב. למיקטל נפשא. עכשיו הוא מענישו למות. תבר רישא. משבר עצמות ראש של בהמה. בקועיה בגרגרתו עכ"ל:
ויש להבין מאין נובע המקור והשורש. לדרכי החסידות הזאת מה שעשו רב ור' זירא. כי לפי הדין מי שהקניט את חבירו אפי' בדברים צריך לילך ולפייסו. ואם אינו מתפייס בראשונה. יחזור וילך פעם שניה ושלישית. אמנם המוחל לא יהיה אכזרי מלמחול. וכמבואר בשו"ע או"ח סי' תר"ו ע"ש. אכן מה שעשו רב ור' זירא. כי אם מי שחטאו להם לא באו אצלם לפייס אותם ולבקש מהם מחילה. היו הם ממציאים את עצמם ומתקרבים להחוטאים שחטאו כנגדם. למען כי כאשר יהיו קרובים אל מקום החוטא. אולי כאשר החוטא יראה אותם ולא יצטרך לטרוח. אפשר יתן החוטא אל לבו לבקש מהם מחילה. מה גדול ומה נורא דרכי החסידות הזאת. ואיה המקור והשורש לזה. ומה גם מה שהלך רב אצל הטבח. לכאורה הוא גם זלזול בכבוד תורתו של רב:
אכן נראה כי יסוד דרכי החסידות הזאת. הוא מדרכי מדותיו של הקב"ה. כי כן הוא ית"ש מתנהג בחסידות הזאת עם ישראל וכאשר מצות עשה להדבק במדותיו ית"ש. ע"כ התנהגו גם רב ור' זירא בדרכי המדה הזאת:
הנה כבר הבאתי למעלה דברי הרמב"ם ז"ל מה שכתב בפ"ב מה' תשובה בזה"ל. אעפ"י שהתשובה והצעקה יפה לעולם. בעשרה הימים שבין ר"ה ליוה"כ היא יפה ביותר. ומתקבלת היא מיד שנאמר דרשו ה' בהמצאו עכ"ל. ויש להבין אחרי אשר התשובה והצעקה יפה לעולם. כי שערי התשובה לא ננעלו. ואין לך דבר שעומד בפני התשובה. מהו באמת טעם הדבר אשר בימים האלו הקב"ה הוא מצוי וקרוב יותר מבכל השנה. ואם הוא למען להקל על האדם בימים האלו דרכי התשובה. כי בהיותו ית"ש מצוי וקרוב. התשובה והצעקה יפה ביותר ומתקבלת היא מיד. אולם יפלא כי מה בכך אם החוטא שסר מאחרי תורת ה' ומצותיו והמרה רצונו ית"ש. יטריח ויהיה עמל ביותר עם דרכי התשובה. עד שיתקבל תשובתו לפניו ית"ש:
אמנם נראה ביסוד הדבר כי זהו ממדת רחמיו וחסידותו ית"ש והוא הדבר. בהיות כי כאשר הקב"ה אינו מצוי. אז תכבד העבודה של דרכי התשובה לפני האדם. עד אשר תתקבל תשובתו לרצון לפני כסא כבודו ית"ש. ויען כי הוא ית"ש ידע יצרינו רק רע כל היום. ועם זה עצלות האדם אשר רבה עליו. וע"כ פן לא ירצה החוטא להטריח הרבה עד למרחוק. ולהיות עמל בדרכי התשובה. ובכן יסוג אחור וימנע מלעשות תשובה. לשוב לפניו ית"ש ולבקש מחילה וסליחה. וכאשר הקב"ה חס על נפש החוטא. לבל יאבד ברעתו. ולזאת בימים האלו מר"ה עד יוהכ"פ. שהוא קודם היום שהתשובה הוא הכרחי להאדם. שהוא זמן תשובה לכל וקץ מחילה וסליחה לישראל. הקב"ה מתנהג בחסידות והוא ממציא להיות מצוי וקרוב אצל האדם. ובכן בהמצאו ובהיותו קרוב. והתשובה מתקבלת מיד. בודאי יתן החוטא אל לבו. לשוב בתשובה שלימה לפניו ית"ש. ולבקש מחילה וסליחה על עונותיו:
נמצא כי דרכי החסידות של רב ור' זירא. שהמציאו את עצמם למי שחטאו להם והתקרבו אליו. למען פן בהיותם קרובים אל מקום החוטא. ישים החוטא אל לבו לבקש מהם מחילה וסליחה. הוא מדתו של הקב"ה ממש. כי כן הוא ית"ש מתנהג בדרכי החסידות הזאת עם החוטא. כי כאשר האדם חוטא לפניו ית"ש אשר גם בהיותו ית"ש. אינו מצוי וקרוב. הלא החובה על האדם לעמול הרבה עם דרכי התשובה. עדי יתקבל תשובתו לפניו ית"ש גם בהיותו רחוק. אכן באשר פן לא ירצה החוטא להטריח הרבה וימנע מלשוב כנ"ל. ע"כ הקב"ה ממציא אל החוטא להיות מצוי וקרוב אל האדם. למען בהמצאו ובהיותו קרוב יתן החוטא אל לבו לשוב בתשובה. ולבקש מלפניו ית"ש מחילה וסליחה. וע"כ גם רב ור' זירא המציאו את עצמם למי שחטאו להם. להדבק במדותיו ית"ש:
ומזה נשכיל בינה חכמה ומוסר. על חובת התשובה בימים האלו ומה גם ביוהכ"פ עצמו. כאשר נתבונן על אחרית דבר הטבח מה עלתה לו. כי נענש בעונש קשה מאוד. כי הנה אם לא היה רב הולך אצל הטבח. אף אם הטבח היה מונע את עצמו מלילך אצל רב לפייסו ולבקש ממנו מחילה. או אף אם היה במקרה פוגע את רב ולא בקש ממנו מחילה. בכ"ז בודאי לא היה נענש הטבח בעונש קשה כזה. אכן מדת חסידותו וענותנותו של רב לילך ולהמציא א"ע אצל הטבח. היא שפגעה בו בהטבח. וכמו שאמר ר"ה אזיל אבא למיקטל נפשא. כי הנה עפ"י דרכי השכל כראות הטבח לפניו כזה רב. היה לו להתפעל מזה וליפול לפני רגליו של רב ולבקש ממנו מחילה. אכן כאשר הטבח הקשה את ערפו ועמד במרדו. ולא בקש ממנו מחילה. על כן נענש הטבח קשה דאישתמוט גרמא ומחיה בקועיה וקיטלה:
וכ"כ בחי' מהרש"א שהטבח נענש שהוא חטא נגד רב והיה לו לפייסיה לרב. אכן מש"כ שם עוד. גם שזלזל ברב לקראו בשמו אבא. אינו נכון. דהא ר"ה אמר אזיל אבא למיקטל נפשא. ומהיכן היה יודע ר"ה שהטבח עוד יקרא לרב בשמו. ועוד דהנה בתוס' ישנים כתבו דאבא היה דרך כבוד. כמו אבי אבי רכב ישראל. דאל"כ היאך ר"ה תלמידו היה קורא לרבו בשמו ע"ש. וע"כ העיקר הוא כי מה שנענש הטבח הוא בשביל שרב הלך אליו. ובכ"ז הקשה את רוחו ועמד במרדו ולא פייסיה לרב. וזה שאמר ר"ה אזיל אבא למיקטל נפשא כי היה חושב לדבר קרוב. שהטבח יעמוד במרדו ולא יבקש מחילה מרב:
ומעתה אחרי אשר כבר נתבאר. כי דרכי החסידות של רב ור"ז. שהמציאו א"ע אל מי שחטא להם והתקרבו אליו. זהו מדתו של הקב"ה ממש. כי כן הוא ית"ש. מתנהג במדה זו בימי התשובה. להיות מצוי וקרוב אצל האדם. למען בהמצאו ובהיותו קרוב. יתן האדם אל לבו לשוב לפניו ית"ש. להתחרט על עונותיו ולבקש מחילה וסליחה כנ"ל:
נמצא כי אם בכ"ז יקשה האדם את לבו. ויאמץ את רוחו וימנע מלשוב אליו ית"ש. גם ביוהכ"פ שהוא קץ מחילה וסליחה לישראל. הרי הוא עושה חלילה כמעשה הטבח לנגד רב. והרי הוא כמשיב ח"ו דבר לפני הקב"ה אשר הוא מצוי וקרוב אליו. כמו שאמר הטבח לרב זיל לית לי מילתא בהדך. ואם כ"כ גדלה חטאתו של הטבח נגד רב. ומה גם אם בשר ודם יעשה כזאת נגד ממה"מ הקב"ה. מה כבדה חטאתו. ומה רבה אשמתו. וכמה יגדל ענשו ח"ו. מה נורא הרעיון הזה למעמיק בה:
הוא מה שאמר הנביא. דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב יעזוב רשע דרכו כו' וישוב אל ה' כו'. ואמרו חז"ל אלו הימים שבין ר"ה ליוהכ"פ. אין הכונה להורות כי בימים האלו אשר הקב"ה מצוי וקרוב. והם מוכשרים ביותר לתשובה וצעקה. וע"כ טוב ויפה אז לדרוש ה' ולעזוב רשע דרכו. אולם הכונה הוא כי בהימים האלה בהמצאו ובהיותו קרוב. אז יגדל החוב על האדם. לדרוש ה' ולעזוב רשע דרכו. כי מדת רחמיו וחסידותו של הקב"ה. אשר בימים האלה הוא מצוי וקרוב אל האדם. למען בהיותו קרוב יתן אל לבו לשוב אליו ית"ש. תוכל להתהפך על האדם לפוקה ולמכשול עון גדול. אם האדם ימנע בכ"ז מלשוב בתשובה. וכמעשה הטבק עם רב כנ"ל. וזה שאמר דרשו ה' בהמצאו כו'. כי החובה עליכם לדרוש ה' בהמצאו ובהיותו קרוב כנ"ל:
וממוצא דבר נשכיל להבין דברי הרמב"ם ז"ל. מש"כ והבינונים תולין אותו עד יוהכ"פ. אם עשה תשובה נחתם לחיים ואם לאו כו' כנ"ל. אשר זה הלשון אם עשה תשובה כו'. לכאורה יפלא מאוד. דהרי בינוני הוא שמעשיו שקולין. וא"כ גם בלא עשה תשובה יוכל לזכות בדין. אם רק יוסיף מצוה אחת להכריע כף הזכיות. הוא נמצא צדיק ונחתם לחיים. וכמו מי שנמצא צדיק בר"ה שזכיותיו יתירות על עונותיו גם בלא עשה תשובה על עונותיו נחתם לחיים:
אכן לפי הנ"ל יובן דבריו שפיר. כי ההבדל שבין הצדיק להבינוני. הוא זמן הדין והמשפט. כי הצדיק זוכה בדין ביום ר"ה. והבינוני תלוי ועומד וגמר דינו הוא ביוהכ"פ. כי יסוד ר"ה הוא רק יום הדין והמשפט. אולם הנה בר"ה עדיין אין על האדם חובת התשובה יותר מבכל השנה. ואף כי כבר התקדש היום. והקב"ה הוא מצוי וקרוב כנ"ל. אולם הלא עוד יש שהות לפניו לשוב בתשובה עד יוה"כ. וע"כ מי שנמצא צדיק בר"ה. שזכיותיו יתירות על עונותיו. זוכה בדין ונחתם לחיים. ואף אם לא שב אח"כ בתשובה גם ביוה"כ. אולם כבר זכה בדין:

אולם מי שהוא בינוני בר"ה שמעשיו שקולין. ולא יוכל אז לזכות בדין. והוא תלוי ועומד וגמר דינו הוא ביוה"כ. ואז כבר הגיע חובת התשובה במצות עשה של לפני ה' תטהרו. נמצא כי מי שלא שב בתשובה גם ביום הזה והוא יוהכ"פ. אשר הוא זמן תשובה לכל וקץ מחילה וסליחה לישראל. והקב"ה הוא מצוי וקרוב כנ"ל. הנה מניעת התשובה בלבד ביום הקדוש הזה. הוא עון גדול ונורא מאוד נוסף על כל חטאיו. וכבר כתב הרמב"ם בפ"ג מה' תשובה. כי שקול הזכיות נגד העונות אינם לפי מנין אלא לפי גודלם כו'. יש עון שהוא כנגד כמה זכיות. שנאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה:
ולזאת הנה הבינוני שגמר דינו הוא ביוה"כ. אם לא יעשה תשובה. לא תועיל לו מה שיוסיף מצוה אחת להכריע כף הזכיות. כי לעומת זה הנה העון הגדול של מניעת התשובה ביום הזה. הוא מכריע את כף העונות. ומי יודע עד כמה תכבד משקלו. נגד כמה וכמה מצות באין מספר. הוא מש"כ הרמב"ם והבינונים תולין אותו עד יוהכ"פ. אם עשה תשובה נחתם לחיים ואם לאו כו'. כי מאחר שגמר דינו הוא ביוה"כ. אין חכמה ואין עצה לזכות בדין ע"י הוספת איזה מצוה או מצות. כי ביום הזה אחת היא התשובה. אם עשה תשובה נחתם לחיים כנ"ל:
והנה הר"ן כתב דמה שאמרו חז"ל צדיקים ורשעים ובינונים. צדיקים ורשעים בדין קאמר. שאותן בנ"א שזוכין בדין מחמת איזה זכות מקרי הכא צדיקים גמורים. שצדיקים גמורים הן בדין זה. ואעפ"י שעונותיהם מרובין מזכיותיהן. וכן נמי צדיקים כו' כיון שהן מתחייבין בדין ואפילו מפני עבירה קלה שעשו. לגבי דין זה רשעים מקרי. ובינוני היינו בנ"א שמשפט שלהן מעוין ושקול מר"ה. שהן תלוין ועומדין עד שהן מכריעין עצמם לזכות או לחובה מר"ה עד יוה"כ עכ"ל. והנה מש"כ עד שהן מכריעין עצמם לזכות כו'. היינו ג"כ מחמת איזה זכות שיתוסף לו מר"ה עד יוה"כ. כי כמו אשר הרשע יוכל לזכות בדין ביום ר"ה בשביל איזה זכות. כמו כן הבינוני שמשפט שלו מעוין ושקול מר"ה והוא תלוי ועומד עד יוה"כ, יוכל לזכות בדין מר"ה עד יוה"כ בשביל איזה זכות:
אכן לפי הנ"ל נראה כי יש הבדל גדול ביניהם. כי מהות הזכות שיספיק לאדם לזכות בדין ביום ר"ה. יוכל היות כי זכות כזה לא תספיק לו לבינוני לזכות בדין ביוה"כ. כי הנה בר"ה עדיין לא חל על האדם חובת התשובה יותר מבכל השנה. אולם מי שהוא ביום ר"ה בינוני בדין שמשפט שלו שקול והוא תלוי ועומד עד יוה"כ ואז כבר חל עליו חובת התשובה. ואם ימנע מלשוב בתשובה גם ביום הזה. הנה גם מניעת התשובה יהיה נוסף על חטאיו. ואם כי בכ"ז יש אפשרית לזכות בדין בשביל איזה זכות. אכן מי יודע מהות הזכות שנדרש אז:
אחד הדברים והאמת האלה. יש להתבונן על שני דברים. א'. כמה נחוץ להאדם להקדים א"ע לדאוג לנפשו בעוד מועד בימי אלול קודם ר"ה. להתעסק בכשרון המעשה להטיב דרכיו ומעלליו. ולהיות עמוס בתורה ומצות. למען פן יוכל לזכות בדין עוד ביום ר"ה כנ"ל:
ב'. כאשר לא לאדם דרכו לידע משפטו ודינו. ואולי הוא מהבינונים ולא נגמר דינו בר"ה. והוא תלוי ועומד עד יוהכ"פ. וע"כ צריך להתעסק בדרכי התשובה בכל היכולת. כי מה נורא הדבר מה שכתב הרמב"ם. והבינונים תולין אותו עד יוה"כ אם עשה תשובה נחתם לחיים. הרי כי אף מי שנמצא צדיק בר"ה. דהיינו שזכיותיו יתירות מעט על עונותיו. גם בלא עשה תשובה זוכה בדין ונחתם לחיים. בכ"ז גבי בינוני לא תלה הדבר באם נמצא צדיק עד יוה"כ. היינו שיוסיף איזה מצוה להכריע כף הזכיות. רק כתב אם עשה תשובה נחתם לחיים וכנ"ל. יען כי הבינוני גמר דינו הוא ביוה"כ. שהוא זמן תשובה לכל וקץ מחילה וסליחה לישראל. והקב"ה הוא מצוי וקרוב. ואם ימנע גם אז מלעשות תשובה. הרי הוא עושה כמעשה הטבח עם רב כנ"ל. וע"כ קשה למלאות החסרון של מניעת התשובה עם הוספות מצות. ואין עצה כ"א לעשות תשובה כנ"ל:


מוחל וסולח
הודעות: 183
הצטרף: 23 יולי 2018, 12:02
נתן תודה: 142 פעמים
קיבל תודה: 28 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחשבה מפחידה- מי באמת עושה תשובה?

שליחה על ידי מוחל וסולח » 16 ספטמבר 2018, 04:58

מוחל וסולח כתב: ולא ארחיב כאן ביסוד, שתשובה היא אינה אקט חד שנתי, אלא דרך חיים. יום יום. והתשובה השלמה למעשה מושלמת במהלך ימי חלדו של האדם.
עשרת ימי תשובה מיועדים, לחשבון נפש, האם לא הגיע הזמן לעלות לדרגה הבאה בהליך התשובה. או לעצלנים ועמי הארצות, אלו שאינם על רכבת התשובה כל השנה, הרי זה זמן והזדמנות שנתית, לקפוץ לרכבת. ימים שהקב"ה מתקרב אלינו. ובמשל הרכבת, הרי היא חונה ברציף, עד להנעה המחודשת לקראת נסיעה לתחנה הבאה בעוד שנה.
וכבר התקיים דיון אחר מורחב באשכול אחר על הנושא 'מתייצב על דרך טוב', השייך לימי הדין.
מוחל וסולח כתב:כיון שהוזכרו דברי הגמרא בברכות "תנא דבי ר' ישמעאל אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה תשובה שמא סלקא דעתך אלא ודאי עשה תשובה והני מילי בדברים שבגופו אבל בממונא עד דמהדר למריה".
אני הוסיף, שמכאן, שעבדי ד' האמיתיים, תלמידי החכמים. אינם מחכים לראש השנה כדי לחזור בתשובה ולפשפש במעשיהם.
הם עושים תשובה מעת לעת. כדרך חיים.
כיהודה ועוד לקרא, לתגובתי לעיל.

בשבת קודש בלומדי את מפרשי ופרשני המקרא, על פרשתינו פרשת וילך. הבנתי נקודה נוספת, ואולי מחודשת בנושא.
כוונתי בדברי, לדברי הכלי יקר בפרק לא פסוק יז', דבריו מתייחסים לדברי הגמרא בחגיגה דף ה' על פסוק כא' (דבריו יובאו בהמשך)

נזכרתי כי בהיותי קטן בדעת ובשנים, ילד שובב הייתי. אך תמיד לקראת השעה שבה אבי אמור היה לשוב הביתה, פנים חדשות עטיתי על עצמי, הילד השובב היה נעלם, ובמקומו הופיע הילד הממושמע.
לא תמיד זה עזר לי להימלט ממידת הדין של אבי, וכאשר מידת הדין היתה פוגעת בי, הייתי מבטיח בהן צדקי שלא אשוב על משובותיי. וכמובן שהבטחה זו הועילה עד לרגע שבו נוכחות אבי פסקה. לא שהתכוונתי לשקר, אלא כדברי הרמב"ם שכופין אותו עד שיאמר רוצה אני, ובכל אופן לא נפסד הגט, כי ביסוד' כל אדם רוצה להיות טוב, אך מה לעשות והיצר לא שובת ממלחמתו, רק בגלל שאנחנו 'מבטיחים'.

למה אני מספר את זה?
כי אולי ישנם שכך זה האלול אצלם.
כל ילד יודע לדקלם "אני לדודי ודודי לי". אך מהי המנגינה? מנגינה של אהבה? של קשר? או של 'אבא מגיע', 'אבא רואה', 'אבא נמצא קרוב, מעבר לדלת'?
ההבדל במנגינה הוא ההבדל בין תשובה מאהבה לבין תשובה מיראה.
הבדל מהותי זה משליך על התוצאות, כאשר הקב"ה כבר לא בגדר "אני לדודי ודודי לי", כאשר אבא שוב יצא מהבית לעיסוקיו. האם אני חוזר להיות השובב, או שאני משתנה.
כל אלול, המעוררים שוב מעוררים אותנו, שלא נתייאש, מכך שעשינו תשובה שנה שעברה, ולא עמדנו בכך. ומעודדים אותנו גם השנה, שעלינו לעשות שוב תשובה, גם אם בלב אנו יודעים, שמי יודע כמה זמן נחזיק מעמד.
אכן, זוהי תשובה מיראה.
לא כך היא תשובה מאהבה. בתשובה מאהבה אנו נשארים עם תהליך התשובה כל השנה, אנו נכנסים לתהליך בו אנו יודעים שלא נצליח באלול אחד להיות צדיקים גמורים, אך אנו לוקחים משימת חיים להשתנות, וזאת עושים בצעד אחר צעד לאורך כל החיים. מתקדמים נופלים וקמים, מתקדמים נופלים וקמים. גם אם דודי לא נמצא כאן קרוב.
היום האווירה היא יראה. כל המשגיחים צועקים 'פלצות', ושולחים אותנו לרעוד כדגים. התחושה היא שהקב"ה כאן, נוכח, וכביכול, המשנה שאומרת 'דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים' מתייחסת לימים אלו.
מי מעז מול הפרצוף של הקב"ה לא לחדול ממעשיו הרעים? מי מעז לא לחזור בתשובה? (כל אחד לפי הבנתו את מושג התשובה)

הכלי יקר לומד את דברי שמואל על הפסוק 'והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות'. הכלי יקר מביא שיש ג' דרגות של תשובה. אחת מאהבה, אחת מיראה, אחת מתוך יסורים.
והנה פתיחת דבריו של הכלי יקר:
ומצאוהו רעות רבות וצרות. במס' חגיגה (דף ה.) ר' יוחנן כי מטי להאי קרא (דברים לא, כא) והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות בכי, אמר עבד שרבו ממציא לו רעות רבות תקנה יש לו. מאי וצרות אמר רב שנעשו צרות זו לזו כגון זיבורא ועקרבא ושמואל אמר זה הממציא לעני מעות בשעת דחקו, רצה לומר לא קודם, אמר רבא היינו דאמרי אינשי זוזי לעללא לא שכיחי לתליתא שכיחא. רש"י פירש ששמואל קאי על הפסוק שדרש למעלה אם טוב ואם רע (קהלת יב, יד), ור"ת הקשה על דבריו למה הפסיק בדברי רבי יוחנן אלא ודאי ששמואל קאי על דברי רבי יוחנן וכן משמע גם בילקוט (לא.תתקמא) שמביא דברי שמואל על פסוק והיה כי תמצאן אותו.
ובהמשך דברי הכלי יקר בביאור דברי שמואל:
ושמואל אמר שפרשה זו מאשמת את ישראל לאמר, כי זה דרכם כסל למו שאינן עושין תשובה לעולם כ"א אחר ההכרח, כי בזמן שהיסורין מורכבים על כתיפיו אז הוא נודר נדרים ליתן ממונו לצדקה או לשוב אל ה' כמבואר פר' בחוקותי (ויקרא כז, ב) בסמיכות כי יפליא לנדור נדר לפרשת התוכחה, כי גם רז"ל חלקו בין עושין תשובה מאהבה לעושים מיראה כדאיתא במס' יומא (דף פו:) אר"ל גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כשגגות שנאמר (הושע יד, ב) שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעוניך. עון מזיד הוא וקרי ליה מכשול, איני והאר"ל גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות שנאמר (יחזקאל לג, יט) ובשוב רשע מרשעתו וגו' עליהם הוא יחיה. פירש"י על כל מה שעשה אפילו על העבירות, לא קשיא הא מאהבה הא מיראה. ועדיין הדבר צריך ביאור לפרש משמעות הפסוקים, כי אע"פ שפירש"י עד ה' אלהיך עד דלא יתעבד סניגוריא לקטיגוריא, הרי מיראה מחמת מדת הדין, שלא יעשה מן ה' מדת רחמים לאלהיך מדת הדין, מ"מ כי כשלת לשון עבר אינו מתישב שהרי עכשיו ע"י התשובה נעשה עון למכשול.

ונ"ל שכונת הכתוב להזהירו שישוב מאהבה, כי כל ירא מתרחק מזה שהוא ירא ממנו וכל אוהב מתקרב אל אהובו לכך נאמר שובה ישראל עד ה' אליו ממש כדרך האוהב המתחבר אליו. וע"ז ארז"ל (פסחים נ: עיי"ש) כתיב (תהלים נד, יא) כי גדול עד שמים חסדך וכתיב (שם קח, ה) כי גדול מעל שמים חסדך. הא בעושים מאהבה כו' ר"ל כי העושה מיראה אינו מתחבר אליו ית' ואין חבורו כ"א עד שמים ולא עד בכלל ע"כ גם החסד הוא עד שמים אבל העושה מאהבה מתדבק מעל שמים אליו ית' על כן גם החסד הוא מעל שמים. ואמר לפי שעד עכשיו לא עשית תשובה כי אם מיראה זה"ש כי כשלת בעוניך, ר"ל לשעבר כשעשית תשובה מיראה לא נקית מכל וכל כי אם לחצאין כי כבר כשלת בעוניך שנעשה מן העון המזידי מכשול שוגגי ואם כן רושם המכשול נשאר בך ולא היית מנוקה מכל וכל מן העון שהרי נעשה ממנו שוגג ועדיין אתה צריך לקרבן הבא על השוגג, אבל כשתשוב עד ה' מאהבה דהיינו מעל שמים אז תהיה מנוקה מכל וכל ואין אתה צריך אפילו לקרבן כי אם אל וידוי דברים זהו שאמר (הושע יד, ג) קחו עמכם דברים ושובו אל ה'. אליו ממש, אמרו אליו כל תשא עון. שמכל וכל תשא עון לא לחצאין כדרך השב מיראה שאין עונו מנושא כולו אלא לחצאין לעשות מן המזיד שוגג, אמנם ע"י שתשוב מאהבה אז אמרו כל תשא עון מכל וכל תשא עון שיהיה כמצוה דבר המנושא וגבה מאד, לא כמו שנאמר (מיכה ז, יט) ותשליך במצולות ים כל חטאתם. אלא העון יהיה מנושא, וקח טוב. שיקחו הקדוש ברוך הוא אליו כדבר טוב כאילו היה העון זכות דבר טוב ואז לא תצטרך גם לקרבן, זהו שאמר ונשלמה פרים שפתינו. אמנם ביחזקאל (יחזקאל לג, יד) כתיב ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו וגו' חיו יחיה. ולא נאמר עליהם חיו יחיה לפי שזה מדבר בשב מיראה מחמת גיזום מות תמות דהיינו מיראה.

אמנם אחר כך אמר ובשוב רשע מרשעתו, דהיינו לא מיראת המות כי אם מרשעתו מעצמו כי יכיר שלא טוב הדרך אשר הוא הולך בו אז עליהם הוא יחיה כי זה שב מאהבה מבחינת רשעתו לבד.

ומה שנאמר (יחזקאל יח, כז) ובשוב רשע מרשעתו וגו', ולא כתיב שם עליהם חיו יחיה לפי שמדבר בשב מיראה שהרי נאמר שם (שם יח, כח) ויראה וישב וגו'. ומלת ויראה הוא לשון ראייה והוא שמסתכל ביסורין שבאו עליו, לכך נאמר שם תיכף (שם יח, ל) שובו והשיבו וגו' ולא יהיה לכם למכשול עון. כי ידוע שהשב מיראה אינו מבקש כ"א להציל את עצמו ואינו מבקש להשיב אחרים אבל השב מאהבה משיב גם אחרים כי האוהב את המלך רוצה שהכל יאהבוהו, לכך נאמר שובו והשיבו ואז לא יהיה לכם למכשול עון אלא תהיו מנוקים מכל וכל ולא ישאר רושם המכשול, נראה מזה שהשב מיראה גרוע מן השב מאהבה, אבל השב אחר ההכרח שכבר באו יסורין עליו הוא גרוע יותר כי בסור המכריח ישוב לסורו. כמ"ש בפרעה (שמות ח, יא) וירא כי היתה הרוחה והכבד את לבו. וכמ"ש (שמות י, ג) עד מתי מאנת לענות מפני. ר"ל לא מחמת יסורין כי אם מפני, ההכנעה שבאה ע"י היסורין אינה כלום כי אחר שיעברו היסורין אתה חוזר לסורך, כך כל תשובה הנעשית מתוך הכרח היסורין אינה כלום כי כעבור סופה וסערה אז ישוב לקדמותו, כמו שנאמר (ישעיה כח, כד) הכל היום יחרוש החורש וכל המשל ההוא נאמר על זה הענין.

וזה"ש ומצאוהו רעות רבות וצרות, ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה. הנה בשני תיבות אלו, ביום ההוא, חתם כל הענין כי מיעט בהם הן הימים הקודמים, הן הימים המאוחרים, כי קודם שמצאוהו רעות רבות וצרות פשיטא שלא היה נותן אל לבו מעצמו לשוב אל ה', אלא אפילו אחר שמצאוהו הרעות ההם מ"מ אינו מתודה כ"א ביום ההוא שהצרות צרורות על שכמו אבל לא ביום המחרת כי מיד למחרתו כעבור סופה וסערת ה' חימה אז תיכף יחזור לסורו, לפיכך ואנכי הסתר אסתיר פני גם ביום ההוא אפילו ביום שמתוודה אסתיר פני, ויותר מהמה ממה שהסתרתי פני לשעבר כ"א בכפלים פי שנים הסתר אסתיר פני כי ראה הצרות צרורות באמתחתו ואעפ"כ אין לבו שלם עם ה', כי יודע ה' שהיום יאמר בהכנעה, כגונב דעת עליונה ולמחר יחזור לסורו. וז"ש שמואל זה המלוה לעני בשעת דחקו, ובשעת דחקו אינו קאי על דוחק שיש לעני אלא על דוחקו של המלוה, כי זהו המלוה שאינו מלוה לעני כלום כי אם בשעת דחקו של הנותן שהצרות דוחקים אותו ליתן צדקה מממונו וכאשר יעבור הדוחק ההוא אז לבו חזק ואמיץ כבראשונה. ונקט מצוה אחת דהיינו הצדקה שבנוהג שבעולם שנודרים בעת צרתם ואחר הצרה מתחרטין ואינן נותנין כלום, והוא הדין לשאר מצות שאינן נעשין כ"א בשעה שההכרח מורכב על כתיפו ועל צד הרמז ירמוז לכל מצות התורה שהם כמו הלוואה וצדקה אל הילד מסכן דהיינו היצר הטוב כמו שאמר הלל שהלך לגמול חסד להאי אכסנאי כו' (ויק"ר לד, ג).


ע"כ דבריו.

אמנם הכלי יקר מתייחס לתשובה ע"י יסורין כתשובה פגומה. אך ההדגש שלו בתשובה ע"י יסורין, כדי לבאר את הסיבה שהקב"ה אומר 'הסתר אסתיר פני'.
אך אני לומד את היסוד שלו גם בתשובה מיראה, שזה בסופו של דבר הכרח, לא מרצון. וכמובן, בזה אין את הגדר של 'הסתר אסתיר פני'.

אשמח לדעת את דעת הציבור. ובמיוחד אם הינכם מסכימים לדברים. אל תשאירו את הזירה רק לבעלי האיפכא מסתברא. :)

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 3 אורחים