יוהכ"פ בלא תשובה- מוטב לו שלא היה יום הקדוש הזה

סבא

משתמש ותיק
ראיתי דברים מפחידים של המשך חכמה [סוף פרשת נצבים], ואמרתי אעתיקם לתועלת הרבים-
"דין וחשבון", פירש הגר"א: "דין" על העבירה שעשה, "וחשבון" על המצוות שהיה יכול לעשות בעת שעשה העבירה. ולפי זה תסמר שערת אנוש ביום הכיפורים, דקיימא לן (יומא פה, ב) דעם תשובה מכפר גם על חמורות, ובלא תשובה גם על קלות אינו מכפר. אם כן, כמה גדול ה"חשבון" שביום שנענה בו גם היחיד, ואין השטן שולט עליו, כמאמרם "השטן" - בגימטריא שס"ד, ונקל לעשות תשובה, ובדבר קל יוכל לזכות לחיים הנצחיים ולהיות אהוב למקום. ואם חלילה לא עשה תשובה יוכל להיות העונש על ה"חשבון" - היינו העדר עשייתו התשובה - כמו שייענש על כל חטאיו, ואפשר יותר מהם, והאחרון הכביד.
וכאשר ברך ברכת "שהחיינו", שזה באמת שמחה אמיתית שהקב"ה נתן יום סליחה לכל פשעי בני אדם להסיר מעליהם השטן, ויאות לברכו ולהודות לשמו על גודל רחמיו מצדו יתברך. אולם אם לא שב אדם מדרכו הרעה, [highlight=yellow]מוטב לו שלא היה יום הקדוש הזה, ומוטב לו שנהפכה שליתו על פניו (ירושלמי ברכות א, ב) בערב יום הקדוש הזה, כי היום הזה הכפיל עוד ענשו לבלי קץ בעונש "חשבון" - העדר התשובה[/highlight]. על זה ידוו כל הדוים. השיבנו ה' ונשובה אליך באמת ובתמים!
 

נבשר

משתמש ותיק
כמדומה שר' איצל'ה אומר כעין זה, שלכאו' בינונים היינו מחצה עבירות, א"כ שיעשה מצוה אחת, לזה תי' שעדיין זה שלא עשה תשובה מכביד עונשו, וא"כ היינו כהמשך חכמה שהבאת, שאדרבא יוה"כ נמצר לו לרועץ, שמעמיק ומכביד חטאיו. וכן בר' יונה שיכבד עונשו של החוטא בכל יום, שראה שר בית הסוהר המחתרת, ואיך לא יצא משם, שבזה גופא מכמיד עונשו. חידוש בדבריו שחשבון איכא אפי' שלא עשה עבירה באותו מעשה, שמה שכתב הגר"א שאיכא חשבון על מעשה העבירה שבמקומה יכל לעשות מצוה, אבל אחר שהוא בעבירתו גם איכא חשבון ע"ז שלא שב, חידוש שעדיין הוה חשבון על עבירתו שעבר. אבל בהתבוננות הדבר בהחלט מחייב.
ואגב ר' סבא ראיתי בעלי שור שמביא מדרש נפלא להתבונן בענין וידוי ויקרא רבה ג' ג', אני מעתיק "וירחמהו"-- ר' יצחק ור' יוסי בר חנינא, ר' יצחק אמר כאדם שהוא מלחים שתי נסרים ומדביקן זה לזה. ר' יוסי בר חנינא אמר כאדם שהוא מלחים שתי כרעי המטה ומדביקן זה לזה.
 

יהודי

משתמש ותיק
אגב, יש תירוץ נוסף [יש כמה, אכתוב א'] שלא יעזור לבינוני להוסיף מצוות, יען חשבון המצוות והעבירות הוא רק מראש השנה עד ראש השנה בלבד, ולכך רק תשובה יכולה לעקור העבירות ולהכריע.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יהודי אמר:
אגב, יש תירוץ נוסף [יש כמה, אכתוב א'] שלא יעזור לבינוני להוסיף מצוות, יען חשבון המצוות והעבירות הוא רק מראש השנה עד ראש השנה בלבד, ולכך רק תשובה יכולה לעקור העבירות ולהכריע.
מי אומר תירוץ זה?! כי לכאורה הוא נשמע תמוה...
 

דרומאי

משתמש ותיק
יהודי אמר:
מי אמר שהחשבון לא נגמר בראש השנה?
נשמע לענ''ד תמוה מאד, הרי בשעת חיתום הדין הוא צדיק גמור שרובו זכויות, ולמה שיחתם דינו למיתה בגלל שבשעת תחילת הדין היה בינוני?
אא''כ נאמר שבעצם דין הבינוני הוא גם למיתה, אלא שבכחו לשנות ע''י תשובה, וכדמשמע ב'ונתנה תוקף' (אם נפרש דלא כהגר''א)- אך זה אינו משמע מלשון 'בינונים תלויים ועומדים'. לכן שאלתי אם יש לך מקור לתירוץ זה.
 

יהודי

משתמש ותיק
זה בדיוק הרעיון, שאינו צדיק גמור כעת, יען אין מחשבים את המצוות שעושה לחשבון של שנה זו.
בעצם מש"כ שהבינוני דינו למיתה, כך כתב בשיחות מוסר לגר"ח שמואלביץ, ואינני זוכר מקורותיו.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יהודי אמר:
זה בדיוק הרעיון, שאינו צדיק גמור כעת, יען אין מחשבים את המצוות שעושה לחשבון של שנה זו.
בפשוטו החשבון אינו על 'שנה', אלא על 'נפש', דהיינו על האדם עצמו אם הוא צדיק או רשע. ובודאי מחשבין לו מעשיו מיום עמדו על דעתו ולא רק בשנה האחרונה. וזה חידוש גדול לומר שהחשבון נחלק לשנים.
 

יהודי

משתמש ותיק
אבל הרמב"ם כותב שמונין מצוות, וכי הגדרת הנפש משתנה לפי רוב עבירות או מצוות?
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
יהודי אמר:
מי אמר שהחשבון לא נגמר בראש השנה?
נשמע לענ''ד תמוה מאד, הרי בשעת חיתום הדין הוא צדיק גמור שרובו זכויות, ולמה שיחתם דינו למיתה בגלל שבשעת תחילת הדין היה בינוני?
אא''כ נאמר שבעצם דין הבינוני הוא גם למיתה, אלא שבכחו לשנות ע''י תשובה, וכדמשמע ב'ונתנה תוקף' (אם נפרש דלא כהגר''א)- אך זה אינו משמע מלשון 'בינונים תלויים ועומדים'. לכן שאלתי אם יש לך מקור לתירוץ זה.
מצאתי תירוץ זה מובא בדובב מישרים ג פט וז"ל
ועל דבר חד"ת היקרים בביאור דברי הרמב"ם בפ"ג מהל' תשובה ה"ג במה שסיים והבינוני תולין אותו עד יוהכ"פ אם עשה תשובה נחתם לחיים וכו', והקשה הלחם משנה וא"ת הא מחצה על מחצה רב חסד מטה כלפי חסד [ר"ה י"ז ע"א], וא"כ אם לא עשה תשובה עכ"פ הוא בכלל מטה כלפי חסד ע"ש, וביארת בטוב טעם, רק עכ"ז עדיין לא מיושב קושית הלחם משנה, נהי דלפי דבריך אין במה שעושה בעשרת ימי תשובה להכריע כיון שהמשקל כבר היה, רק תשובה מהני שנעקר למפרע העבירה וממילא נעשה ההכרעה לטובה, אבל שאר מצות שעושה בין ר"ה ליוהכ"פ כיון שהמשקל כבר היה ע"כ נחשבין לשנה החדשה,
ועיי"ש שכתב שעדיין קשה קושיית הלחם משנה אבל הקושיה של הכוכבי אור מיושב בזה.
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
והחוט המשולש לא במהרה ינתק-
כך כתב בספר עמק ברכה [הגר"א פומרנצ'יק]
עמק ברכה_עמוד_1.jpg עמק ברכה_עמוד_2.jpg
 

נבשר

משתמש ותיק
חידוש גדול איכא בדבריהם, שאמנם תשובה מועילה על עבירות שעבר כבר ומוחלין לו, אבל כל זה מכאן ואילך, אבל כיצד נוכל לומר שבזמן הדין היינו ר"ה, היה צדיק ולא כבינוני, שאמנם התשובה מועילה על שעבר, אבל כיצד נוכל לומר שבזמן הדין, היה צדיק, דוגמא אם קידש אשה בזמן שעמד בדין ע"מ שהוא צדיק, ובידוע שלא הרהר תשובה בלבו, האם יועיל מה שאח"כ חזר בתשובה, וא"כ להמ הגמ' אומרת חיישינן שמא הרהר תשובה בלבו, משמע השתא אפי' לאח"ז, והדבר תמוה?, קרוב הדבר ליסוד של מכאן ולהבא למפרע, שדנין מהשתא כאילו למפרע הוה צדיק, ועמד בדין כצדיק, בפחד יצחק כמדומה על יוהכ"פ, שהחידוש של למפרע נמצא בתשובה. רק אולי יותר לפשט את הדברים, שענין התשובה כמש"כ ברמב"ם שאינו אותו האיש שעשה העבירה, וכאדם אחר, א"כ אמנם עמד בדין שהוא חייב, מ"מ התשובה מועילה, להתייחס עליו אחר הדין כאדם אחר, שלא הוא עבר העבירות, וכמו שאיכא עליו הפסק, רק שאינו יכול לצאת לפועל עליו, ואדרבא איכא בזה לעיון, ונראה מה יאמרו הכותבים.
 
חלק עליון תַחתִית