בנוסח: 'אנו לי-ה ועינינו לי-ה'.

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
סענדער
הודעות: 145
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 15:30
מיקום: במקום שהמחשבה נמצאת, שם האדם נמצא!
נתן תודה: 68 פעמים
קיבל תודה: 72 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

בנוסח: 'אנו לי-ה ועינינו לי-ה'.

שליחה על ידי סענדער » 28 ספטמבר 2018, 16:00

במשנה (סוכה נא ע"ב) איתא: ר' יהודה אומר היו שונין ואומרים אנו לי-ה ועינינו לי-ה.
ובגמ' (נג ע"ב) איתא: איני, והאמר רבי זירא כל האומר שמע שמע כאילו אמר מודים מודים, אלא הכי אמרי: המה משתחוים קדמה ואנו ליה (משתחוים - גי' הב"ח) ועינינו ליה מיחלות.
ולפי"ז תמהתי כיצד אנו אומרים בסליחות ביום י"ג מידות: 'ובכל זאת אנו לי-ה ועינינו לי-ה'. הרי זה כאילו אמר 'מודים מודים' או 'שמע שמע' שמשתקין אותו.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בנוסח: 'אנו לי-ה ועינינו לי-ה'.

שליחה על ידי סבא » 29 ספטמבר 2018, 20:00

סענדער כתב:במשנה (סוכה נא ע"ב) איתא: ר' יהודה אומר היו שונין ואומרים אנו לי-ה ועינינו לי-ה.
ובגמ' (נג ע"ב) איתא: איני, והאמר רבי זירא כל האומר שמע שמע כאילו אמר מודים מודים, אלא הכי אמרי: המה משתחוים קדמה ואנו ליה (משתחוים - גי' הב"ח) ועינינו ליה מיחלות.
ולפי"ז תמהתי כיצד אנו אומרים בסליחות ביום י"ג מידות: 'ובכל זאת אנו לי-ה ועינינו לי-ה'. הרי זה כאילו אמר 'מודים מודים' או 'שמע שמע' שמשתקין אותו.
זו קושיית החיי אדם, ועיין ערוך לנר [בגמ' שהבאת] שתירץ העניין וז"ל
לא מפורש אם אמרו כלשון המשנה, ורק שהגמרא מפרש דהכוונה הי' כן [א"ה ולפי"ז לא קשה מיד שגם בפזמון הכוונה כן], או אם הגמרא אומר דכלשון הזה היו אומרים ולא כלשון המשנה דבמשנה חסורי מחסרא:
שוב ראיתי בהרמב"ם בפי' המשניות כאן שכתב ואמרו אנו לי' ולי' עינינו, קיצר בדבר ולשונם הי' כך: אנו לי' משתחוים ועינינו לי' מיחלות עכ"ל. ולענ"ד יצא להרמב"ם כן ממה דקאמר אלא הכי אמרי, דאם הגמרא רק מפרש הלשון של המשנה ולא שינה היאך שייך אלא, דממה חזר. ...
וראיתי בספר חיי אדם שתמה על מנהגנו שאומרים בפזמון המתחיל בי"ג מדות ובכל זאת אנו לי' ולי' עינינו, שהרי הכא לא מתיר בגמרא לומר כן אלא במפרש אנו לי' מודים ולי' אנו מיחלות, ולענ"ד מנהגנו מיושב ע"פ מה שכתבתי לעיל ביישוב קושית המג"א (סי' ס"א סק"ח) כיון דכל הקהל אומרים הפזמון ליכא חשדא:

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
סענדער
הודעות: 145
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 15:30
מיקום: במקום שהמחשבה נמצאת, שם האדם נמצא!
נתן תודה: 68 פעמים
קיבל תודה: 72 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בנוסח: 'אנו לי-ה ועינינו לי-ה'.

שליחה על ידי סענדער » 29 ספטמבר 2018, 23:26

יישר כח.
דרך אגב, שמתי אל ליבי, שבהושענות לשבת יש קטע שלם שמיוסד על הגמ' הנ"ל:
כְּהוֹשַׁעְתָּ מוֹדִים וּמְיַחֲלִים וְלֹא מְשַׁנִּים. כֻּלָּנוּ אָנוּ לְיָהּ וְעֵינֵינוּ לְיָהּ שׁוֹנִים. כֵּן הוֹשַׁע נָא:
וגי' בעל הפיוט בגמ' הוא 'מודים', ולא 'משתחוים'. וכן יש הרבה שגורסים כן.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בנוסח: 'אנו לי-ה ועינינו לי-ה'.

שליחה על ידי סבא » 29 ספטמבר 2018, 23:32

אגב, בעניין חרוז זה ראיתי קטע מעניין ב"עלי תמר" וכך הוא כותב-
והנה בבבלי מפרש דהא דאמר ר"א ליה ולך מזבח ליה ולך מזבח הכי קאמר, ליה אנחנו מודים ולך אנחנו משבחים, ליה אנחנו מודים ולך אנחנו מקלסין, ולפי זה הכפל אינו מביע רעיון שני אלא כפל במילות שונות, ועיין בהגהות הגר"א. אולם רבי מנחם ברבי מכיר בפיוט כהושעת, ז"ל, בפטירתן יופי לך מזבח מקלסין מודים כהושעת ומייחלים ולא משנים. כולנו אנו ליה ועינינו ליה שונים. מבואר שרבי מנחם הפייטן מפרש הפיסקא ע"ד מודה על העבר וצועק על העתיד, וביאורו ליה אנחנו מודים ולך אנחנו משבחים, ליה אנחנו מיחלים (על העתיד) ולך אנחנו מקלסים. וברור שפרוש זה שאב ממקור מדרש א"י כידוע שפייטני אשכנז הקדמונים השתמשו בפיוטים בהלכות ובאגדות א"י. והמילות ולא משנים היא תוספת לשם התאמת החרוז.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 4 אורחים