ימים נוראים - יראת שמים

אסף

משתמש ותיק
כתב רבינו יונה (ספר היראה) "משנכנס אלול עד מוצאי יוה"כ יהא חרד וירא מאימת הדין"
וכן שמם שגור של הימים הנוראים הוא ע"ש היראה.
ננסה באשכול זה להבין את מהות היראה באופן כללי ואת יחודה לימים אלו.
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
אני מחכה כבר יומיים לדבריך, כי היה נראה שיש בידך להחכימנו בענין זה.

אולם במקום שאין וכו' אשתדל וכו', אכתוב בלי מקורות, כדי שהדיון יהיה לגופו של ענין ולא לגופם של ראיות.

יראה [בשונה מפחד, חרדה], זה כאשר העסק של האדם ומעשיו נוגעים למשהו שמעבר לעולם שלו, כשאני יודע שלמעשה שלי יש השלכות בהיקף יותר רחב מהעולם הפרטי שלי, [קהילה, אומה, מדינה, תלמידים, חיים, כלכלה, עתיד] אני (צריך להיות) ירא.

זה תלוי במודעות, כי באמת כשאני מחנך את ילדי אני גם פועל בעולם שמעבר אלי, כי העולם של הילד שלי הוא חוץ ממני, והוא יחיה לעצמו בהמשך עם האופי והגישה והיכולות שלו, ובכולם אני משפיע, וכאשר מתבוננים בזה ומודעים לזה, אזי כל פעולה כלפיו אמורה ליירא אותי, ומכאן שאין סתירה בין אהבה ליראה כלל.

זה מבאר את לשון הרמב"ם בספר המצוות, על מצוות יראה - 'שציוונו להאמין יראתו', למה אמונה? - אולם, כנראה שהיראה היא סוג של אמונה [עצם המודעות] שיוצרת יראה.

'גילוי שכינה' נקרא מורא גדול, כי מתגלה כיצד אתה ועולמך הם חלל מצוצמם בתוך וחלק מאין סוף גבול ותכלית, וזה בעצמו מיירא, עצם הגילוי. [זה לא פחד ש... ולא חרדה מ.. אלא יראה בעצם - 'ירא את', את האל' אני ירא, ירא אל' אתה (יתכן שיש פסוקים אחרים שמראים אחרת)].

לפי זה, ניתן להבין את היראה של הימים הנוראים בשתי אופנים.
א. ברובד הפשוט - המעשים שאני עושה היום יש להם השלכות לשנה שלימה, לכל החיים, ואף לחיי נצח [בלי להכנס לפולמוסים].
ב. ברובד העמוק - בימים אלו אנו חיים לכתחילה כחלק מתוכנית עליונה, כחוליה במהלך הבא לקראת אחרית הימים, גילוי מלכותו וכו', לא בחשבונות של העולם הפרטי שלי, והדבר הגדול הזה אמור ליירא. מאוד.

כמובן, אני כותב את כל זה, כי אני מבין שחפצת במשהו עמוק יותר, מעבר להבנה הפשוטה, שכאשר יש דין מפחדים.
 
חלק עליון תַחתִית