חידוש - פירוש המאירי ל"יהי רצון שיכרתו שונאינו"


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1191
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 420 פעמים
קיבל תודה: 340 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

חידוש - פירוש המאירי ל"יהי רצון שיכרתו שונאינו"

שליחה על ידי במבי » 29 ספטמבר 2019, 13:48

הגמ' בהוריות יב. כותבת 

אמר רבי אמי: האי מאן דבעי לידע אי מסיק שתיה אי לא, ניתלי שרגא בעשרה יומי דבין ראש השנה ליום הכפורים בביתא דלא נשיב זיקא, אי משיך נהוריה נידע דמסיק שתיה. ומאן דבעי למיעבד בעיסקא, ובעי למידע אי מצלח אי לא מצלח, לירבי תרנגולא, אי שמין ושפר מצלח. האי מאן דבעי למיפק [לאורחא], ובעי למידע אי חזר ואתי לביתא אי לא, ניקום בביתא דחברא, אי חזי בבואה דבבואה לידע דהדר ואתי לביתא. ולאו מלתא היא, דלמא חלשא דעתיה ומיתרע מזליה. אמר אביי, השתא דאמרת: סימנא מילתא היא, [לעולם] יהא רגיל למיחזי בריש שתא קרא ורוביא, כרתי וסילקא ותמרי.

וכותב על זה המאירי -

הרבה דברים הותרו לפעמים שהם דומים לנחש ולא מדרך נחש חלילה אלא דרך סימן לעורר בו לבבו להנהגה טובה והוא שאמרו ליתן על שלחנו בליל ראש השנה קרכס"ת קרא רוביא כרתי סלקא תמרי שהם ענינם מהם שגדלים מהר ומהם שגדלתם עולה הרבה וכדי שלא ליכשל בהם לעשות דרך נחש תקנו לומר עליהם דברים המעוררים לתשובה והוא שאומרים בקרא יקראו זכיותינו וברוביא ירבו צדקותינו ובכרתי יכרתו שונאינו ר"ל שונאי הנפש והם העונות ובסלקא יסתלקו עונינו ובתמרי יתמו חטאינו וכיוצא באלו ורוביא פרשוה גדולי הרבנים תלתן ואנו מפרשים בו קטנית הנקרא פיישו"ל וידוע שכל זה אינו אלא הערה שאין הדבר תלוי באמירה לבד רק בתשובה ומעשים טובים אבל הדברים שנעשים בדרך נחש חלילה אין פקפוק באיסורם והוא שאמר הנה על קצת בני אדם שכשמתחילין בסחורה מגדלין תרנגול על שם אותה סחורה ואם הוא נעשה יפה בוטחים על הצלחתם ושאר דברים הדומים לאלו שהוזכרו הנה אמר על כלם ולאו מילתא היא כלומר ואין ראוי לבטוח על אלו ההבלים ועשייתם אסורה על הדרך שביארנו בסנהדרין והבוטח בי"י חסד יסובבנו.

אך יש לציין שמדברי שאר הפוסקים שמביאים זאת, משמע ככוונה הרגילה על השונאים כפשוטו. (אך כמובן אינו סותר ואפשר לכוון את שניהם)

 


מבין ענין
משתמש ותיק
הודעות: 490
הצטרף: 09 אוקטובר 2017, 23:22
נתן תודה: 276 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש - פירוש המאירי ל"יהי רצון שיכרתו שונאינו"

שליחה על ידי מבין ענין » 01 אוקטובר 2019, 21:34

כתב הרב בן איש חי פ' ניצבים:

ויאכל תמרה השניה, ויכוין בבקשה זו על אויבים התחתונים...

ואחר רובי”א יאכל כרתי ויאמר ‘שיכרתו אויבנו ושונאינו’, ויכוין בזה על כוחות הרעות שנבראו מהעוונות של אדם ומנצוצי קרי אשר עליהם מכוונים בקריאת שמע שעל המיטה ועליהם נאמר “אויבי איש אנשי ביתו”...

ואחר כרתי יאכל סלקא ויאמר ‘שיסתלקו אויבינו’ וכו’ ויכוין בזה על המקטרגים וכוחות הדין המשטינים למעלה...


ידידיה
הודעות: 169
הצטרף: 27 אוקטובר 2016, 16:11
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 38 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש - פירוש המאירי ל"יהי רצון שיכרתו שונאינו"

שליחה על ידי ידידיה » 01 אוקטובר 2019, 21:47

המאירי לשיטתו שכתב דברים מחודשים גם בענין גזל עכו"ם [שבמדינותינו אסור]
והיה פולמוס האם באמת זו דעתו או שכתב כן מאימת הנכרים
אך אין בזה כ"כ נ"מ כי גם אם זו דעתו ודאי לא קיי"ל כן


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1254
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 366 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש - פירוש המאירי ל"יהי רצון שיכרתו שונאינו"

שליחה על ידי כלפי ליא » 01 אוקטובר 2019, 23:18

גזל עכו"ם אסור להלכה לכו"ע [כלומר לפי כל הראשונים] בכל מצב, איסור גזילה גמור.

גם אם לא כל דברי המאירי הם להלכה, אין שום קשר בין מובאה אחת לשניה כמובן, והמשנ"ב מביא הרבה מדבריו להלכה. הזלזול הזה הוא אפיקורסות במיטבה.
במיוחד שכאן לא מדובר בהלכה, אלא ברעיון, ומצוה ללמוד את דברי המאירי בחיבור התשובה שפותח ומאיר עיניים כדרכו הבהירה של אחד מגדולי הראשונים שאת מימיו אנו שותים.


ידידיה
הודעות: 169
הצטרף: 27 אוקטובר 2016, 16:11
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 38 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש - פירוש המאירי ל"יהי רצון שיכרתו שונאינו"

שליחה על ידי ידידיה » 02 אוקטובר 2019, 21:43

כלפי ליא כתב:
01 אוקטובר 2019, 23:18
גזל עכו"ם אסור להלכה לכו"ע [כלומר לפי כל הראשונים] בכל מצב, איסור גזילה גמור.

גם אם לא כל דברי המאירי הם להלכה, אין שום קשר בין מובאה אחת לשניה כמובן, והמשנ"ב מביא הרבה מדבריו להלכה. הזלזול הזה הוא אפיקורסות במיטבה.
במיוחד שכאן לא מדובר בהלכה, אלא ברעיון, ומצוה ללמוד את דברי המאירי בחיבור התשובה שפותח ומאיר עיניים כדרכו הבהירה של אחד מגדולי הראשונים שאת מימיו אנו שותים.
לא דייקתי, בכל אופן דברי המאירי הובאו בגליון הגמ' דפוס וילנא בב"ק ל"ח א' וקי"ג א', יקחם המעיין משם, ויש ועוד מקומות רבים מאד כמבואר בקובץ המצורף
צפונות א רדצה.pdf
וכמובן שגם אם חשב כך, רוב ככל חכמי ישראל לא חשבו כך, ואנו נצעד בעקבותיהם.
אתה יכול לעצום עיניים ולצעוק שאין קשר בין מובאה אחת לשניה, ולחשוב שבדבר שהוא "לא הלכה אלא רעיון" אפשר לחשוב מה שרוצים ואין מושג של הכרעה.
רק כדאי שאת הציונים שלך ["אפיקורסות במיטבה"] תשמור לעצמך כי הם מעידים עליך יותר מעל המשתתפים האחרים בדיון.
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח